רפד דין ההפטרה וברכותיה ובו י"ד סעיפים:

א

א המפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקיםא בשבתב ששבעה עולים לקרות בתורה וצריך שיפטיר בנביא ג' פסוקים כנגד כל אחד מהעוליםג מפני שפעם אחת גזרו שמד על ישראלד שלא יקראו בתורה וקראו בנביאים מענין הפרשה שבעה כנגד השבעה שהיו צריכים לקרות בתורה ולא היו פוחתין מג' פסוקים לכל אחד כמו שאין פוחתין בתורה והרי בין כולם כ"א פסוקיםה ואח"כ כשבטלה הגזרה וחזרו לקרות בתורה התקינו שיהא אחד קורא בנביא מענין הפרשה כ"א פסוקיםו בשבתז אבל ביו"ט די בט"ו פסוקים כנגד ה' העולים בתורהח ואם נשלם הענין בפחות מכ"אט או בפחות מט"ו כגון פרשת שובהי שהיא קטנהיא או כגון פרשתיב עולותיכם ספו על זבחיכם וגו'יג אין צריך להשלים מענין אחר (לא שמלפניו ולא שמלאחריו):

ב

ב ותקנו שיברך המפטיר ז' ברכות כנגד שבעה שקראו בתורהיד שתי ברכות שבירך על התורה שקורא קודם שיפטיר בנביא כמ"ש בסי' רפ"בטו וחמש ברכות מברך על ההפטרה אחת מלפניה וד' לאחריהטז.

ואין לענות אמן אחר אמת וצדקיז שאין שם סיום הברכהיח ומפני שהרבה טועים לענות שם אמן לכן טוב למפטיר שלא לעשות שם שום הפסק כלל למען ידעו שאין שם סיום ברכהיט:

ג

ג לא נתקנה ההפטרה אלא בצבורכ אחר שקראו בספר תורהכא אבל אם לא קראו בספר תורה אלא בחומש בלא ברכה כמ"ש בסי' קמ"גכב לא יאמר ההפטרה עם ברכותיה אבל בלא ברכותיה יכולים לאמרהכג ונכון הדבר שיאמרוהכד שלא תשתכח להם תורת ההפטרהכה אבל אם קרא בספר תורה פסול ועל דרך שנתבאר בסי' קמ"גכו יאמרו ההפטרה עם ברכותיהכז כמו שנתבאר שםכח:

ד

ד אף על פי שספר תורה החסר אפילו אות אחת אין קורין בוכט אבל בהפטרה אין צריך שיהא הנביא שמפטירים בו ספר שלם אלא די בפרשה שמפטירין בהל (כדי שלא יקרא בעל פה דברים שבכתבלא) ואף אם גם פרשה זו אינו כתובה (א) כמשפט כתיבת ספרי הנביאים בימי חכמי הגמרא דהיינו על הגויל או על הקלף של עור בהמה טהורה ועשוי בגלילה כספר תורה כמ"ש בי"ד סי' רע"אלב אעפ"כ (היו) יכולים להפטיר בה (אף בימיהם)לג שההפטרה לא נתקנה כלל שיקראוה בספר כשרלד כמו שתיקנו בקריאת התורה לקרות בספר תורה כשרלה אלא שאסור לקרותה על פהלו ואף שבימיהם היה אסור לכתוב פרשיות פרשיות בפני עצמןלז כל שאינן ספר שלם בין שהן מן התורה בין שהן מנביאים וכתובים כמ"ש בי"ד סי' רפ"גלח אעפ"כ התירו לכתוב הפטרות משום עת לעשות לה' הפרו תורתךלט שאין יכולת ביד כל צבור לקנות להם נביאים שלמיםמ ויתבטלו מקריאת ההפטרה לגמרי.

ואף שעכשיו שנתגלית מלאכת הדפוס והספרים בזולמא אעפ"כ מותר להדפיס או לכתוב ההפטרות בלבדןמב לפי שאף אם ידפיסו ספר נביא שלם על הנייר לא יהיה מותר לקרות בו אלא משום עת לעשות לה' כיון שאינו על עור בהמה טהורה ואינו עשוי בגלילה ואף אם בהפטרה זו הנדפסת או הכתובה יש בה חסרון הרבה תיבות קורא החסרון בעל פה אם הוא בענין שאין איסור משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה (עיין סי' קמ"גמג):

ה

ה ואם אין ההפטרה כלל בבית הכנסת אלא בבית אחר ואי אפשר להביאה משם שאין עירוב בעיר ילכו עשרה מבית הכנסת לאותו בית ויפטיר שםמד המפטיר שקרא בתורה תחלה בבית הכנסת אבל לא יקרא ההפטרה בעל פה בבית הכנסתמה:

ו

ו ראש חדש שחל להיות בשבת אין המפטיר מזכיר ענין של ראש חדש כלל בברכת על התורה כו' לפי שאינו ענין כלל לראש חודש בהפטרה שהרי אלמלא שבת אין הפטרה בראש חדש לבדמו:

ז

ז צריך לכוין לברכות הקוראים בתורהמז ולברכות המפטירמח ויענה אחריהם אמןמט ויעלו לו להשלים מנין מאה ברכות שחיסר מנינם בשבתנ אם אין לו פירות הרבה להשלים בהם כמ"ש בסי' מ"ונא ועיין סי' ר"צנב:

ח

ח קטןנג היודע לקרות שיודע לחתוך האותיות בטובנד ויודע למי מברכיןנה יכול להפטיר בנביא ויש נוהגים סלסול וכבוד במרכבה של יחזקאל שמפטירין בעצרת ובשירת דוד כשמפטירים אותה בז' של פסח שלא יפטיר אלא גדולנו ויש נוהגים כן גם בשבת שובהנז:

ט

ט אם קראו קטן למפטיר וקרא בתורה ונמצא שאינו יודע לומר ההפטרה וכן אם אירע כן בגדול יכול אחר לאמרהנח ואין צריך לקרות בתורה עוד כי די בקריאה הראשונהנט שאף שתקנו שהמפטיר בנביא יקרא בתורה תחלה מפני כבוד התורה שתהא נקראת קודם הנביא כמו שנתבאר בסי' רפ"בס מכל מקום גם כשהקטן או אחר קרא בתורה יש בזה ג"כ כבוד לתורה שניכר הדבר לכל שקרא בשביל ההפטרה שתהיה נקראת אחר קריאה בתורה שבוודאי לא יבאו לומר שקרא בשביל עצמו ולא בשביל ההפטרה שהרי כבר נשלמו הקרואים ואמרו קדיש אחריהםסא ויש חולקין על זהסב לפיכך לכתחלה אסור לעשות כןסג לקרות למפטיר מי שאינו יודע לומר ההפטרה בעצמו ואם קראו אותו יעלה ויקרא בתורה ויקרא אחר ההפטרה כסברא הראשונה:

י

י אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטרה דינו כמו בספר תורה שהבא לסיים תחתיו לא יתחיל ממקום שפסק הראשון אלא צריך לחזור ולהתחיל ממקום שהתחיל הראשוןסד כמו שנתבאר בסי' ק"מסה (ועיין שםסו אם צריך לחזור ולברך בתחלה):

יא

יא לא יתחיל המפטיר להפטיר עד שיגמור הגולל לגלול הספר תורהסז כדי שגם הגולל יוכל להבין ולשמוע ממנוסח שחובה היא על הכל לשמוע ההפטרה כמו הפרשה שבספר תורהסט לפיכך לא יקראו שנים ההפטרה כאחדע בקול רםעא ששני קולות אין נשמעיםעב ויש נוהגים מטעם הידוע להםעג שלא לסמוך על שמיעה בלבדה אלא הם בעצמם קורין ההפטרהעד ושומעין הברכות מפי המפטיר ומכל מקום צריכים ליזהר שלא יקראו בקול רם אלא בנחתעה (מלה במלה עם המפטיר עיין סי' קפ"געו):

יב

יב אין לסלק ספר הנביאים מלפני המפטיר עד לאחר שיגמור לברך אחריו כדי שיראה ויברך על מה שהפטירעז:

יג

יג בכל שבת שקורין ב' פרשיות בתורה מפטירים הפטרה של פרשה השניהעח שבה מסיימין ובה קורא המפטיר תחלהעט חוץ משבת שקורים אחרי מות וקדושים שמפטירים הפטרת אחרי מותפ כמו שיתבאר בסי' תכ"חפא:

יד

יד נהגו להזכיר אחר קריאת התורה נשמת המתים ולברך העוסקים בצרכי צבורפב וכל מקום לפי מנהגופג ונוהגים לומר יקום פורקןפד ואין בכל זה משום איסור תחנה בשבתפה שאין זו תחנה אלא ברכהפו גם נוהגים לומר אב הרחמיםפז ובכל יום שאין אומרים בו צו"צפח אין אומרים אותופט ואין מזכירים נשמותצ וכן כשיש חתונה או מילהצא ויש מקומות שאין אומרים אותו כשמברכין החדשצב ואין מזכירין נשמות אלא למי שנקבר באותו שבועצג ובימי הספירה כשמברכין ראש חודש אייר וסיון אומרים אב הרחמיםצד מפני הגזרות שאירעו בימים ההםצה ואף אם אירע מילה בשבתות ההם אומרים אותוצו אבל אם חל ראש חודש בשבתות ההם אין אומרים אותוצז וכל כיוצא בזה הולכים אחר המנהגצח:


א) ברייתא מגילה כג, סוע"א. טור ושו"ע ס"א.

ב) מהר"ם פדובה סי' עח. רמ"א ס"א.

ג) ברייתא שם ורש"י ד"ה כנגד. טור ורמ"א שם.

ד) ראה תוס' יו"ט מגילה פ"ג מ"ד בשם ספר התשבי שאנטיוכוס גזר. וראה לקמן סי' תפח ס"ה שאנשי כנסת הגדולה תיקנו להפטיר בנביא בכל יו"ט בענינו של יום. וראה מ"מ וציונים כאן ושם. וראה קיצור הלכות מילואים ע' פ.

ה) אבודרהם סדר שחרית של שבת. לבוש ס"א. ב"ח ריש הסי'. ט"ז סק"א.

ו) לבוש שם. ב"ח שם. ט"ז שם. וראה מ”מ וציונים. לקמן סי' תפח ס"ה ובמ”מ וציונים שם.

ז) אלא שבשבתות שמי"ז תמוז עד ר"ה וכן בשבת תשובה נוהגים לקרוא הפטרות של ג' דפורענותא ושבע דנחמתא ושובה ישראל (שו"ע סי' תכח ס"ח. וראה לקו"ש ח"ט ע' 61 ואילך).

ח) מהר"ם פדובה שם. רמ"א שם.

ט) גמרא שם כג, ב. טור ושו”ע שם.

י) הושע יד, שמפטירין בשבת תשובה.

יא) לבוש ס"א.

יב) ירמיה ז, כא. הפטרת פ' צו. להלן פירוט ההפטרות (מלבד הנזכר בפנים) לפי מנהג חב"ד שהן פחות מכ"א ובחלקם אף פחות מט"ו פסוקים: בראשית, נח, ויצא, וישב, מקץ, ויגש, ויחי, בא, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, תשא, ויקהל, שבת הגדול (כשחל ע"פ בשבת), שמיני, מצורע, אחרי, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי, בלק, ראה, תצא (שאינו חל בי"ד אלול), ברכה, שבת חוהמ"פ, שבת שניה של חנוכה.

יג) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

יד) מס' סופרים פי"ד ה"א. הובא בתוס' פסחים קד, ב ד"ה חוץ. טור ולבוש ס"א.

טו) סעיף י.

טז) תוס' שם. טור ולבוש שם.

יז) לבוש שם. ט"ז סק"א.

יח) תוס' שם. טור ולבוש שם. ט"ז שם.

יט) ט"ז שם.

כ) משנה מגילה כג, ב. רמב"ם הל' תפלה סוף ה"ד. רמ"א ס"א.

כא) שו"ת הרשב"א ח"א סי' תפז. ובמיוחסות לרמב"ן סי' קצט. רמ"א שם.

כב) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם רמ"א ס"ב ומ"א סק"ב.

כג) ב"י שם. רמ"א שם.

כד) מ"א סק"א.

כה) ראה מ"א סי' קמג סק"ב, בשם תניא ריש סי' ו.

כו) ראה שם רמ"א ס"ד ומ"א סק"ח. וראה קצוה"ש סי' פו ס"ו ובדה"ש סקי"א.

כז) ב"י שם.

כח) בשו"ע שם ונו"כ שם לא נזכר מענין זה. וראה בדי השלחן שם.

כט) ראה שו"ת רשב"א ח"א סי' תפז. כל בו סוס"י כ. ולענין טעות שנמצאה באמצע הקריאה - ראה רמ"א סי' קמג ס"ד ומ"א סק"ז.

ל) כל בו שם בשם הרשב"א. מ"א ריש הסימן (בסוף דבריו).

לא) ראה לעיל סי' מט. וראה מ”מ וציונים.

לב) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א וס"ד לענין ס"ת. וראה גם לקמן סי' שלד סי"ב. לעיל סי' לב ס"ד.

לג) ט"ז סק"ב מגיטין ס, א. וראה קו"א.

לד) ראה כלבו סי' כ בסופו בשם הרשב"א. וראה גם קו"א.

לה) ראה שו"ת הרשב"א שם. כל בו שם.

לו) משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בע"פ - ראה גיטין ס, ב. תמורה יד, ב. וראה לעיל סי' מט.

לז) ראה גיטין ס, א. רמב"ם הל' ס"ת פ"ז ה"א. וראה גם לקמן סי' שלד סי"ב.

לח) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם שו"ע ס"ב.

לט) תהלים קיט, קכו. גמרא שם.

מ) רש"י שם ד"ה ה"נ.

מא) מ"א ריש הסי'.

מב) משמעות הט"ז סק"ב. ועל עצם קריאת ההפטרה בחומשין ואמירת הברכה, בזה אין מקפידים כלל על ספר, מטעם שנתבאר בקו"א סוף ס"ק א.

מג) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם מ"א סק"ד. וראה לעיל סי' מט. וראה קיצור הלכות סי' רפד הערה 11.

מד) מרדכי עירובין רמז תקיג. שו"ת מים עמוקים ח"ב סי' עג. מ"א סוף סק"ו.

מה) מ"א שם, ממסכת סופרים פי"א ה"ב.

מו) רב גידל כד, א. תוס' שם ע"ב ד"ה ולית. טור בשם ר"י. שו"ע ס"ב. וראה גם לעיל סי' קפח סי"ד. ואם הוא שבת חול המועד פסח או סוכות – ראה לקמן סי' תצ סט"ז.

מז) ראה לעיל סי' קכד סי"א שעיקר הברכה לצורך עצמו (ויכול לענות אף שלא שמע). ומ"מ מבואר כאן שאם לא שמע לא יוצא י"ח מאה ברכות.

מח) היינו ברכות ההפטרה, כדלעיל סי' רטו סוף ס"ה.

מט) ראה גם לעיל סי' מו סוף ס"א. ובשאר ברכות שיוצא י"ח, ראה סי' ריג ס"ד שיוצא י"ח אפילו לא ענה אמן.

נ) רא"ש ברכות פ"ט סי' כד. טור ושו”ע ס"ג.

נא) ס"א, ע"ש. וראה גם לעיל סי' רטו סוף ס"ה.

נב) סעיף א.

נג) משנה מגילה כד, א. טור ושו”ע ס"ד.

נד) מ"א סי' רפב ס"ק יב.

נה) ראה לעיל סי' רפב סט"ז וש"נ.

נו) מ"א שם. וראה לקמן סי' תצד ס"ה (גבי הפטרה של מרכבה דיחזקאל): נוהגים בקצת מקומות שגדול וחכם קורא זאת ההפטרה.

נז) מהרי"ל הל' עשי"ת. שיירי כנה"ג לטור סי' תרב. מטה משה סי' תתלג. מ"א שם. וראה לקו"ש חי"ד ע' 144.

נח) רמ"א ס"ד.

נט) מ"א סק"ג.

ס) סעיף י.

סא) ב"י סי' רפב ד"ה לפיכך. מ"א שם.

סב) ריב"ש סי' שכו.

סג) רמ"א שם. מ"א שם.

סד) שו"ת הריב"ש סוס"י מ. שו"ע ס"ה.

סה) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

סו) שו"ע ס"א. וראה מ"א כאן סק"ד.

סז) סוטה לט, ב. טור ושו"ע סי' קמז ס"ז. שו"ע כאן ס"ו.

סח) ראה רש"י שם ד"ה עד שתגלל. מרדכי מגילה רמז תתיג בשם הר"ש. טור ושו"ע סי' קמז ס"ז. וראה לקו"ש חל"ג ע' 20 בהערה. וראה באריכות שלחן המלך ח"א ע' קצה הערה 3.

סט) רבינו ירוחם נ"ב סוף ח"ג בשם מהר"ם. הובא ב"י סוס"י קמו.

ע) מגילה כא, ב. שו"ת הריב"ש סי' לו. רמ"א ס"ה.

עא) מ"א סק"ה.

עב) רש"י מגילה שם ד"ה ובלבד. רמ"א שם.

עג) מ"א שם בשם כתבי האר"י (פרי עץ חיים שער השבת פי"ט. שער המצות פרשת ואתחנן).

עד) ראה קצוה"ש ח"ג בסופו בהערות לבדה"ש סי' פה סק"ב.

עה) מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תצד ס"ו (בלחש). וראה עוד שם שהקורא ההפטרה לכתחילה צריך להיות מעומד מפני כבוד הצבור, משא"כ הצבור עצמו.

עו) סעיף י.

עז) שבלי הלקט סי' פ בשם הגאונים. ספר תניא סי' טז. מטה משה סי' תנה. הגהות מנהגים שבת אות מא בסופו. מ"א סק"ו.

עח) רמב"ם סוף סדר תפלות. מרדכי מגילה רמז תתלא. הגהות מיימוניות הל' תפלה פי"ג (דפוס קושטא ה"כ). שבלי הלקט שם. שו"ע ס"ז.

עט) ראה גם לעיל סי' רפג.

פ) היינו "הלא כבני כושיים" בעמוס ט, ז-טו. סדר הפטרות ע"פ מנהגי חב"ד נדפס בסידור תורה אור ותהלת ה' ובספר המנהגים ע' 32 ואילך. וביתר פירוט ראה בספר ההפטרות הוצאת קה"ת תשנ"ה.

פא) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם רמ"א ס"ח ומ"א סק"י.

פב) שבלי הלקט סי' פא. רמ"א ס"ז.

פג) רמ"א שם. בסידור רבינו מובא רק מי שברך (לכל הקהל ולעוסקים בצרכי ציבור), ונוסח הזכרת נשמות בא שם לפני מוסף לשלש רגלים. ולענין הזכרת נשמות ביוהכ"פ ראה לקמן סי' תרכא סי"ד.

פד) הגהות מרדכי רמז תנא. רמ"א שם. הובא בסידור רבינו פעמיים (לפני מי שברך) הראשון עבור העוסקים בתורה והשני לכל הקהל, ועל השני כתב: יחיד המתפלל אינו צריך לומר יקום פורקן זה ולא מי שברך.

פה) רמ"א שם. וראה לקמן סי' רפח סעי' ח-י.

פו) לבוש ס"ז.

פז) ספר המנהגים (טירנא, מנהגי שבת). רמ"א שם. הובא בסידור רבינו בשבת וגם ביו"ט אחר יזכור.

פח) שלשת הפסוקים שאומרים במנחה של שבת: צדקתך; וצדקתך; צדקתך.

פט) רמ"א שם. והיינו "אם חל בשבת יום שאין אומרים בו נפילת אפים אם היה חל בחול" (לקמן סי' רצב ס"ז). ובסידור: וכשאין אומרים תחנון אין אומרים אותו.

צ) לבוש שם.

צא) רמ"א שם.

צב) ספר המנהגים לר"א טירנא שם. רמ"א שם. וכ"ה בסידור.

צג) מהרי"ל הל' ר"ח סי' ח. מ"א סק"ז.

צד) משמעות רמ"א שם. וראה מ"א שם ונו"כ. וראה לקמן סי' תכט ס"ח (במוסגר). ובסידור כתב רק "כשמברכין ר"ח סיון אומרים אותו". וראה בדי השלחן סי' פג ס"ק יג. קיצור הלכות מילואים ע' פא-פב.

צה) מ"א סק"ח. הכוונה לגזירות ד'תתנו (מחה"ש שם. וראה קיצור הלכות במילואים ע' פא-ב בהערות).

צו) מ"א שם. וראה בדה"ש שם. קיצור הלכות שם.

צז) ראה הגהות ומנהגים לר"א טירנא חדש אייר אות לז. מ"א שם.

צח) רמ"א שם.