רפה לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ובו י' סעיפים:

א

א אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגוםא ופסוק שאין בו תרגום קוראהו ג' פעמיםב (ועטרות ודיבוןג וגו' שיש בו תרגום ירושלמי מכללתא ומלבשתא וגו' צריך לקרותוד):

ב

ב הקורא שנים מקרא ואחר כך לועז כל מלה ומלה בלשון לע"ז שמבין לא יצא ידי חובתו במקום תרגום לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקראה אבל הקורא (בפירוש התורה שמפרש כל מלה ומלהו יותר מפירושו של התרגוםז יש אומריםח שהוא יותר טוב מהתרגום וכן הקורא) ב' פעמים מקראט (א) ובפעם ג' חוזר ולומד כל הפרשה עם פירוש רש"יי שהוא בנוי על יסוד התלמודיא הרי זה מועיל יותר מהתרגום שהוא מפרש יותריב ויש אומריםיג שהתרגום זכה מפני שניתן בסינייד כגון יגר שהדותאטו והעיקר כסברא הראשונהטז ומכל מקום כל ירא שמים יש לו לקרות התרגום וגם פירוש רש"ייז ומי שאינו מבין פירוש רש"י יש לו לקרות בפירוש התורה שבלשון לע"ז שמביןיח:

ג

ג יש נוהגיןיט לקרות כל פרשה בין פתוחה בין סתומה ב' פעמים ואח"כ התרגום עליה מיד קודם שיקרא פרשה שניה וכן בכל פרשהכ ויש נוהגיןכא לקרות כל פסוק ב' פעמים והתרגום עליו מיד ומנהג זה נכון יותר כי כן היו עושים בזמן שהיו מתרגמין בקריאת התורה בצבור שהיו מתרגמין כל פסוק בפני עצמוכב (אבל מן הדין יכול לקרות שנים מקרא ואחד תרגום בכל ענין שירצה) ופסוק האחרון טוב לכופלו ולחזור ולאמרו כדי לסיים בתורהכג (כי כן בזמן שהיו מתרגמין היו מסיימים במקרא שהיו כופלים פסוק האחרוןכד):

ד

ד מי שהוא רגיל בפסקי טעמיםכה בעל פה טוב שיקרא שנים מקרא בספר תורה כשר בכל ערב שבת וערב שבתכו:

ה

ה חייב להשלים פרשיותיו עם הצבור שלא יקרא בשבוע זה פרשת שבוע אחרכז אבל מיום ראשון ואילך נקרא עם הצבור שכבר התחילו הצבור פרשה זו בשבת במנחהכח.

ומצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת שחריתכט כי כן צוה רבינו הקדוש את בניו שלא יאכלו שבת שחרית קודם שישלימו הפרשה שנים מקרא ואחד תרגוםל ואם לא השלים קודם אכילה חייב להשלים אחר אכילהלא עד המנחהלב אבל משם ואילך כיון שהתחילו הצבור פרשה אחרת עבר זמנה של זאתלג.

ויש אומריםלד שבדיעבד יכול להשלימה עד סוף יום ג' בשבת כמו שיתבאר לענין הבדלה בסימן רצ"טלה ויש אומריםלו שבדיעבד יכול ג"כ להשלימה עד שמחת תורה שאז משלימין כל הצבור את כל התורהלז וטוב לחוש לדבריהם שמי שעבר ולא השלים בזמנה ישלים עד סוף יום ג' ואם לא השלים יש לו להשלים עד שמחת תורה שנים מקרא ואחד תרגוםלח ולא כאותן שאומרים מקרא לבדלט:

ו

ו יש נוהגיןמ מטעם הידוע להם לגמור כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ערב שבת אחר חצות ויש נוהגיןמא לגמור כולה ערב שבת שחרית אחר התפלה ושלא להפסיק כלל באמצע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו בדבורמב ואם אין לו תרגום יקרא מקרא ב' פעמים ואח"כ כשיהיה לו תרגום יקראנומג אבל מן הדין אין צריך לקרות כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בפעם אחת אלא אפילו פרשה אחת היום מקרא לבד ופרשה אחרת למחר וכן כל ימי השבוע ואח"כ מקרא על הסדרמד:

ז

ז לפיכך מלמדי תינוקות שגמרו הפרשה עם התינוקותמה פעם אחת אינם צריכין לחזור ולקרותה ב' פעמים אלא יקראו פעם אחת והתרגום במה דברים אמורים כשלמדו עם התינוקות פירוש המלות בלבד אבל אם למדו פירוש המקרא יצאו ידי תרגום גם כןמו ועל דרך שנתבאר למעלהמז ואינם צריכים אלא לחזור ולקרות המקרא פעם אחת אם לא קראו עם התינוקות ב' פעמיםמח:

ח

ח יש מתיריםמט לקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה כמ"ש בסי' קמ"ונ ויש אומריםנא שיוצא ידי חובתו בשמיעת הקריאה מהש"ץ אם שמע כל הפרשה בבירור ודי שיקרא עוד פעם אחת עם תרגום אלא שלכתחלה אין לסמוך על השמיעהנב מטעם שנתבאר בסימן נ"טנג אבל יש אומריםנד שאינו יוצא כלל בשמיעת הש"ץ שמלבד שמיעה זו חייב לקרות שנים מקרא ואחד תרגום כמו שנתבאר למעלהנה ובשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונהנו:

ט

ט אין צריך לקרות פרשת יו"ט לעצמו בערב יו"ט שהרי כבר קרא או יקרא פרשה זו בשבתהנז ומכל מקום בערב שמחת תורה יקרא פרשת וזאת הברכהנח שנים מקרא ואחד תרגום שעכשיו הוא זמנה:

י

י ההפטרות של כל השבתות אין צריך לקרותן לעצמונט מן הדין אלא שנהגו לקרותןס כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסתסא ובד' פרשיות יש לו לקרות הפטרה של ד' פרשיותסב שמפטירין אותה בבית הכנסת ולא הפטרה של פרשת השבוע וכן בשבת ראש חודש ומחר חדש ושבת חנוכהסג.

ואם אירע חתונה בשבת במקומות שנוהגים אז להפטיר בבית הכנסת שוש אשישסד יש לו ג"כ לקרותה לעצמו ולא הפטרת השבוע כי שמא יקראוהו למחרסה אבל אם אירעו הרבה חתונות בשבתות זו אחר זו די במה שקרא שוש אשיש בראשונהסו ויש לו לקרות בשאר השבתות הפטרת השבועסז:


א) רמב"ם הל' תפלה פי"ג הכ"ה, ממימרא דרב אמי ברכות ח, סוע"א. טור ושו”ע ס"א. וראה לקמן ס"ח.

ב) רמב"ם שם. טור.

ג) במדבר לב, ג.

ד) תוס' שם ד"ה ואפילו. רא"ש שם פ"א סי' ח. טור בשם יש מפרשים.

ה) תוס' שם ע"א ד"ה שנים. רא"ש שם. טור ולבוש סוף ס"ב.

ו) רא"ש שם.

ז) סמ"ג עשין יט (קג, ג).

ח) רא"ש שם. סמ"ג שם. וראה מ"מ וציונים.

ט) מ"א סק"ד.

י) טור ושו”ע ס"ב.

יא) מ"א סק"ג.

יב) ט"ז סק"ב.

יג) הגהות מיימוניות שם אות ש בשם ר"י וגאונים. הובא בב"י ד"ה ואם. לבוש ס"ב בשם וי"א.

יד) ראה מגילה ג, א. רש"י קידושין מט, א ד"ה הרי זה. תוס' שם ד"ה המתרגם. וראה הל' ת"ת לרבינו פ"א קו"א סק"ב.

טו) בראשית לא, מז (ובפירוש רש"י שם שהוא תרגומו של גלעד). לבוש ס"ב. וראה מ”מ וציונים.

טז) משמעות השו"ע שלא הביא דעה הב'.

יז) שו"ע ס"ב. לבוש שם. ט"ז סק"ב. ומנהג חב"ד שקוראים שמו"ת רק עם תרגום אונקלוס, ולומדים בכל יום מימות השבוע חלק מפרשת השבוע עם פירוש רש"י, והיינו ביום א' עד שני, ביום ב' עד שלישי וכו' (ראה ספר השיחות תש"ב ע' 30 וספר המנהגים ע' 19).

יח) ט"ז שם.

יט) של"ה מסכת שבת פרק נר מצוה (קלא, ב) ד"ה עוד יש. מ"א סק"א. דברי חמודות ברכות פ"א אות מא בשם הרש"ל.

כ) אליה זוטא ורבה סק"א.

כא) דברי חמודות שם. מ"א שם בשם כתבי האר"י. וכ"ה מנהג חב"ד (ספר המנהגים ע' 25).

כב) מ"א שם.

כג) ראה מ"א שם. אבל ראה רשימות חוברת קנו.

כד) ראה טור ריש סי' רפד.

כה) ראה בדי השלחן סי' עב סק"א.

כו) מ"א שם בשם רדב"ז ח"ג סי' תקכט. וראה גם ט"ז סק"ב. וכן נהג האר"י ז"ל, ובנוגע לתרגום היה לו תלמיד אחד שהיה קורא לו התרגום והוא היה שומע או אומר אחריו (פע"ח שער הנהגת הלימוד שי"ח פ"ג. שער הכוונות ענין ליל ו). אבל מנהג חב"ד (וגדולי ישראל אחרים) לקרות מתוך חומשים הנדפסים יחד עם התרגום (תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 167. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 214 הערה 59).

כז) ברכות ח, ב.

כח) תוס' שם ד"ה ישלים. רא"ש שם פ"א סי' ח. טור ושו”ע ס"ג.

כט) תוס' ורא"ש שם. טור ושו”ע ס"ד. וראה ספר השיחות תש"ב ע' 72 שעדיף להשלימה לפני תפילת שחרית.

ל) תוס' ורא"ש שם בשם המדרש. ובשבלי הלקט סוס"י עה, ובס' תניא סי' ט"ז, ובב"י ד"ה מצוה, שהוא במכילתא פ' בא. ולפנינו במכילתא ליתא.

לא) תוס' שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

לב) טור ושו"ע שם.

לג) טור. הגהות הר"ף לתשבץ קטן סי' קפד. לבוש ס"ד.

לד) הגהות מיימוניות הל' תפלה פי"ג אות ש בשם מהר"מ.

לה) סעיף ח.

לו) הגהות מיימוניות שם בשם רבינו שמחה. שו"ע שם.

לז) הגהות מיימוניות שם. רמ"א ס"ד.

לח) הגהות מיימוניות שם. ב"י ד"ה אבל. מ"א סק"ז.

לט) ב"י שם. מ"א שם.

מ) של"ה מס' שבת פ' נר מצוה (קלא, א) ד"ה ומקודם הטבילה ופ' תורה אור (קלח, א) ד"ה סוד קריאת. מ"א סק"ה. וכ"ה מנהג חב"ד (ראה לקו"ש חכ"ד ע' 342).

מא) ראה שער הכונות ענין ליל ו' מנהג האריז"ל.

מב) של"ה פ' תורה אור שם מהרמ"ק. עולת שבת סק"ב. כנסת הגדולה בהגהות הטור. מ"א ס"ק יא.

מג) סדר היום. מ"א סק"ד.

מד) בקונטרס השלחן מגיה: ואח"כ תרגום על הכל.

מה) אור זרוע ח"א הל' ק"ש סי' יב. הגהות מיימוניות הל' תפלה פי"ג אות ש. מרדכי ברכות רמז יט. שו"ע ס"ו.

מו) מ"א סק"ט. וראה מ”מ וציונים.

מז) סעיף ב.

מח) ראה מ"א שם.

מט) אור זרוע ח"א הל' ק"ש סי' יא מר"י החסיד וה"ר אברהם. מרדכי שם. שו"ע ס"ה. ולענין לימוד התורה ראה לעיל סי' צ סוף סי"ז.

נ) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב ומ"א סק"ה. וראה קיצור הלכות סי' רפה הערה 13.

נא) דברי חמודות ברכות פ"א אות לט. מ"א סק"ח.

נב) דברי חמודות שם. מ"א סק"ח.

נג) ס"ד, ע"ש.

נד) לבוש ס"ה, ודברי חמודות שם, ממשמעות הרמב"ם הל' תפלה סוף פי"ג והשו"ע ס"א.

נה) סעיף א.

נו) כלומר על "ויש אומרים". וראה קיצור הלכות שם הערה 15.

נז) תרומת הדשן ח"א סי' כג וח"ב סי' קע. שו"ע ס"ז. מ"א סק"י.

נח) מ"א שם בשם הכוונות.

נט) מרדכי סוף הל' מזוזה רמז תתקסח. רמ"א ס"ז.

ס) תרומת הדשן ח"ב סי' קא. רמ"א שם. וכ"ה מנהג חב"ד (ספר המנהגים ע' 25).

סא) מ"א ס"ק יב.

סב) מ"א שם.

סג) ומנהג חב"ד שקורין את שתי ההפטרות, וכן כשיש פרשיות מחוברות (ספר המנהגים שם).

סד) ראה רמ"א סי' תכח ס"ח. ומנהג חב"ד שלא להפטיר שוש אשיש בשבת חתונה.

סה) מ"א שם.

סו) תרומת הדשן שם.

סז) תרומת הדשן שם. רמ"א שם.