רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת ובו י"ד סעיפים:

א

א צריך למהר לאכול סוף שעה ששיתא שאסור להתענות בשבת עד חצותב אפילו אם אינו מתכוין לשום תעניתג אלא שנמנע מחמת עסקו בדבר אחר אפילו הוא דבר מצוהד כגון שקורא ומתפלל אסורה אלא אם כן אינו חפץ לאכול עדיין והאיחור הוא עונג לו כמו שיתבארו (והוא הדין אם מתענג בקריאה ותפלה יותר מבאכילהז) ואם מתכוין לשם תענית אפילו שעה אחת אסורח:


א) טור.

ב) ירושלמי סופ"ג דתענית. הובא ברי"ף (ה, א) ורא"ש פ"א סכ"ד. טור ושו”ע ס"א. וראה לקמן סי' רצו קו"א סוף ס"ק א.

ג) משמעות מ"א סק"א.

ד) היינו כשקורא ומתפלל לדבר מצוה, משא"כ כשהוא לשם תענוג כדלקמן (במוסגר). וראה מ”מ וציונים. וראה לקמן סי' רצא ס"ה.

ה) מרדכי פ"ק דשבת רמז רל. רמ"א ס"א. וראה לעיל סי' רפא ס"ג. לקמן סי' תקכט ס"ח. סי' תקפד ס"ו. מ”מ וציונים.

ו) סעיף יג.

ז) ראה מרדכי שם, שבתחלה התיר לעסוק בתפלה ובתלמוד, ולמד זאת מהיתר להתענות בשבת דלקמן. וראה נו"כ הטושו"ע שנדחקו בדברי המרדכי.

ח) רש"י עירובין מא, א ד"ה שאני יו"ט. מהרי"ל הל' תענית סי' יב. מ"א סק"א. וראה גם לקמן סי"ב. סי' תרד סוף ס"א. לעיל סי' רמט סי"ב (כשמתענה בערב שבת ומשלים).