רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת ובו י"ד סעיפים:

א

א צריך למהר לאכול סוף שעה ששיתא שאסור להתענות בשבת עד חצותב אפילו אם אינו מתכוין לשום תעניתג אלא שנמנע מחמת עסקו בדבר אחר אפילו הוא דבר מצוהד כגון שקורא ומתפלל אסורה אלא אם כן אינו חפץ לאכול עדיין והאיחור הוא עונג לו כמו שיתבארו (והוא הדין אם מתענג בקריאה ותפלה יותר מבאכילהז) ואם מתכוין לשם תענית אפילו שעה אחת אסורח:

ב

ב אדם שהאכילה מזקת לו שאז עונג הוא לו שלא לאכול אין צריך לאכול כללט וכמעט שאסור לו לאכול שלא יצטער בשבתי וכן מי שמתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת יכול להתענות גם בשבתיא שמצות סעודות שבת אינה אלא בשביל עונגיב אבל בענין אחר אסור להתענות בשבת אפילו מחמת תשובה וחסידותיג אע"פ שיש לו תענוג בתענית זה אין לו להחליף עונג חכמים שתקנו בג' סעודות בעונג אחר שאינו מוכרח שיהיה בשבתיד ולא התירוהו חכמים:

ג

ג אבל מותר להתענות תענית חלום בשבתטו כשחלם בו ביום שיפה תענית לחלום לבטל הגזר דיןטז כאש לנעורתיז אם מתענה בו ביוםיח והתירו לו חכמים בשביל שיקרע גזר דינויט ועוד לפי שאין כאן ביטול עונג שבת לגמרי כיון שנפשו עגומה עליו בשביל חלומו אם לא יתענה ואם יתענה בטוח הוא שיקרע גזר דינו א"כ הרי התענית הזה תענוג הוא לוכ.

ומכל מקום אף שקורעים גזר דינו חוזרים ונפרעים ממנו על שביטל עיקר עונג שבתכא ומה תקנתו יתענה עוד תענית בחול שיתכפר לוכב ולכתחלה צריך להתענות מיד למחר ביום ראשוןכג שאין ראוי לו להתעכב לבקש סליחה וכפרה אלא אם כן תשש כחו ואינו יכול להתענות ב' ימים זה אחר זה יכול להתענות אח"כ כשיחזק כחוכד וכל שכן אם היה ביום ראשון חנוכהכה או פורים או ערב יום הכיפורים או ראש חודש או חולו של מועד וכל שכן יו"ט אפילו יו"ט ב' של גליותכו שלא יתענה עד אח"כ.

אבל אם למחר הוא יום שאיסור התענית בו אינו אלא מנהג כגון בחדש ניסן אפילו בערב פסחכז או אסרו חג יתענה כמו שיתבאר בסי' תכ"טכח והוא הדין בימי הגבלהכט ובין יום הכיפורים לסוכותל ואפילו בראש חודש ניסן וראש חודש אב יכול להתענותלא הואיל ויש מתענים בהם בכל שנה תענית צדיקים כמ"ש בסי' תק"פלב.

ובכל ימים אלו המתענה בהם תענית חלום אינו צריך להתענות אח"כ תענית על תעניתו כמו המתענה בשבתלג אבל המתענה תענית חלום בראש חודש חנוכה ופוריםלד ויו"טלה אפילו יו"ט ב' של גליותלו וחולו של מועדלז צריך להתענות אח"כ תענית על תעניתו כמו בשבת כמ"ש בסי' תקס"חלח:

ד

ד המתענה תענית חלום בשבת ולמחר הוא תענית חובהלט כגון י"ז בתמוז או ט' באב או עשרה בטבת או תענית אסתרמ שנהגו בו חובהמא או אפילו תענית יחיד שנהג בו חובה כגון מי שיש לו מנהג קבוע להתענות ביום א' של סליחות אינו עולה לומב כיון שאף אם לא היה מתענה בשבת היה מתענה תענית זה אין תענית זה מכפר לו על ביטול עונג שבת שלא מצינו כפרה בחנםמג ויש חולקין על זהמד והעיקר כסברא הראשונה וכן יש להורות אם הוא איש בריא שאין התענית מזיק לו אבל מי שקשה עליו התענית אם סומך על המקילין לא הפסיד:

ה

ה אין להתענות בשבת על חלומות שהם הפסד ממון אלא על דבר שמחללין עליו את השבתמה:

ו

ו אם חבירו ראה עליו חלום רע לא יתענה בשבתמו:

ז

ז יש אומריםמז שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו ג' פעמים ויש אומריםמח שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת בכל ענין לפי שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזו טוב ואיזו רע.

ויש אומריםמט שעל אלו חלומות מתענין בשבת אף בזמן הזה הרואה ספר תורה או תפיליןנ שנשרפו או יום הכיפורים בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנפלו אבל אם ראה לחייו שנשרו הרי זה סימן טוב שמתו היועצים עליו רעהנא ויש אומריםנב הרואה יום הכיפורים אף שלא בשעת נעילה ויש אומריםנג אף הרואה שקורא בספר תורה (בצבור) ויש אומריםנד אף הרואה שנושא אשה.

ויש אומריםנה שכל חלומות שביארו פתרונם בגמראנו שהם רעים מותר להתענות עליהם בשבת אבל יש אומריםנז שנשתנו פתרוני החלומות מזמן חכמי הגמרא לזמנינו כמו שנשתנו הרפואות שבזמניהם וכן יש אומריםנח שהרואה יום הכיפורים אפילו בשעת נעילה אינו חלום רע כי הוא סימן יפה שמחלו עונותיו וכן הרואה קורות ביתו שנפלו אמרו במדרשנט שחלמה אשה אחת כך ופתרו לה שתלד זכר וכן היה לה.

ויש אומריםס עוד שאפילו החלומות שמתענים עליהם לדברי הכל לא יתענה עליהם בשבת אלא אם כן התענית עונג לו שנפשו עגומה עליו אם לא יתענה ולפי שעונג השבת הוא מן התורה ואף להאומרים שהוא מדברי קבלה כמו שנתבאר בסי' רמ"בסא מכל מקום להתענות לגמרי לדברי הכל אסור מן התורהסב כמ"ש בסי' תק"עסג ותענית חלום אינה חובהסד ולא מצוהסה אלא רשות אפילו בחול לפיכך (א) יש להורות כן הלכה למעשה שלא יתענה בשבת על שום חלום אלא אם כן אינו מבטל בו עונג שבת שיש לו עונג מהתענית יותר ממה שיהיה לו כשיאכל וישתה שיצטער מפחד החלום אבל אדם שאינו מתפחד כל כך מהחלום או אפילו אם מתפחד אלא שהתענית קשה לו ומצטער בו הרבה יותר ממה שמצטער בפחד החלום אסור להתענות בשבתסו על שום חלום.

ואם הרהר ביום וחלם בלילה לא יתענה עליו בשבת בכל ענין שאין בזה הוראה מן השמים כללסז:

ח

ח המתענה תענית חלום בשבת צריך לומר ענינו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וטוב לכללו באלהי נצורסח כו' וטוב לומר ג"כ רבון העולמים גלוי וידוע לפניך וכו'סט כמו בחולע ומותר לומר ג"כ אלהי עד שלא נוצרתי כו'עא או שאר בקשות על מחילת עונות ויכול ג"כ להתוודות ולומר חטאתי עויתי פשעתיעב ולא אסרו לומר תחנונים בשבת אלא לבקש בהם על צרכיועג כגון על פרנסה או על רפואה לחולה שיש לו בביתו וכיוצא בהם מצרכי הגוף אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יוםעד:

ט

ט ואפילו שאלת צרכיו התירו אם הוא חולה המסוכן סכנת היום שזועקים ומתחננים עליו בשבתעה אפילו בצבור וכן מותר לברך על החולה המסוכן בו ביוםעו וכן המקשה לילד שהיא מסוכנת בו ביוםעז אבל חולה שאין מסוכן בו ביום אסור לבקש עליו ולא לברכו בשבתעח כיון שאפשר לעשות כן אחר השבת.

אבל אם אירע לאדם (בשבת) מאורע שצריך לבקש עליו (ב) רחמים מיד יכול אפילו ליפול על פניועט ולבקש רחמים ביחיד אע"פ שאין שם סכנת היוםפ שהרי התירו אפילו להתענות על חלום אע"פ שאין שם סכנת היום רק מפני שצריך להתענות בו ביום שחלם בו אבל בצבור אסור לבקש רחמים על המאורע כל שאין שם סכנת היוםפא.

וכן אם יש בעיר עשרה שמתענים תענית חלום בשבת אחת לא יעשו עצמן צבור לחזור אחר אחד מהם שיתפלל תפלת המנחה בקול רם ולומר ענינו בצבורפב:

י

י אם מותר להתענות או לזעוק ולהתחנן בשבת על איזו צרה שקרה לרבים או ליחיד יתבאר בסימן תקע"ופג:

יא

יא המתענה תענית חלום בשבת יש לו לעסוק כל היום בתורה ותפלה בשביל שיתכפר לו ויקרע לו גזר דינופד:

יב

יב מי שישן שינת צהרים וחלם לו חלום רע יש אומרים שמועיל לו אם יתענה י"ב שעות משניעור משינתו עד אמצע הלילה ואז יבדיל אם עושה כן בשבת וצריך להתענות למחר יום שלםפה אף אם כבר אכל סעודה ג' קודם שחלם והיה רשאי שלא לטעום עוד כלום בשבת מכל מקום כיון שהתענה לשם תענית עבירה היא בידופו וצריך כפרה בתענית יום שלם ובין בחולפז ובין בשבת כשהוא עושה כן לא יאמר ענינופח במנחה כיון שאכל כבר:

יג

יג אם הקדימה לאכול בשבת קודם זמן הסעודה בחול הוא עונג לו כגון שנתעכלה כבר סעודת הלילה צריך להקדיםפט כי זהו כבוד השבתצ שמקדימין זמן סעודתו לזמן סעודת החול ואם האיחור מזמן סעודת החול הוא עונג לו צריך לאחר וזהו כבודו שמתאוה לאכולצא ואוכל לתיאבוןצב:

יד

יד וכן מי שרגיל בכל יום בבשר ויין והרי כל ימיו כשבת צריך לשנות זמן הסעודה של שבת מזמן סעודת החול שיקדים או יאחרצג שעה מועטת בכדי שלא יצטערצד:


א) טור.

ב) ירושלמי סופ"ג דתענית. הובא ברי"ף (ה, א) ורא"ש פ"א סכ"ד. טור ושו”ע ס"א. וראה לקמן סי' רצו קו"א סוף ס"ק א.

ג) משמעות מ"א סק"א.

ד) היינו כשקורא ומתפלל לדבר מצוה, משא"כ כשהוא לשם תענוג כדלקמן (במוסגר). וראה מ”מ וציונים. וראה לקמן סי' רצא ס"ה.

ה) מרדכי פ"ק דשבת רמז רל. רמ"א ס"א. וראה לעיל סי' רפא ס"ג. לקמן סי' תקכט ס"ח. סי' תקפד ס"ו. מ”מ וציונים.

ו) סעיף יג.

ז) ראה מרדכי שם, שבתחלה התיר לעסוק בתפלה ובתלמוד, ולמד זאת מהיתר להתענות בשבת דלקמן. וראה נו"כ הטושו"ע שנדחקו בדברי המרדכי.

ח) רש"י עירובין מא, א ד"ה שאני יו"ט. מהרי"ל הל' תענית סי' יב. מ"א סק"א. וראה גם לקמן סי"ב. סי' תרד סוף ס"א. לעיל סי' רמט סי"ב (כשמתענה בערב שבת ומשלים).

ט) אגור סי' תב בשם שבלי הלקט סי' צג. שו"ע ס"ב. וראה גם לעיל סי' קסז סכ"ג.

י) שבלי הלקט ואגור שם. ב"י ד"ה כתב האגור.

יא) רמב"ם פ"ל ה"ט. הגהות מיימוניות פ"א מהל' תענית אות ב משם ר"י החסיד. שו"ע ס"ג. וראה לעיל סי' רמט קו"א ס"ק ה. לקו"ש חכ"א ע' 85.

יב) מגיד משנה פ"ל ה"ט בשם הגאונים (עתים סי' קצד. שו"ת הגאונים שערי תשובה סי' רכו). וראה גם לעיל סי' קפח ס"י. סי' רמב ס"ז. לקמן סי' רצא ס"א. וראה שו"ת צ"צ או"ח סי' לו (מח, ג).

יג) שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רסב. הובא בב"י ד"ה אבל הרשב"א. עולת שבת ס"ק א. אליה רבה ס"ק ד. וראה לקמן סי' תקצז ס"ח, שאפילו קיבל עליו להתענות בשבת אין קבלתו כלום. וראה לקמן ס"ז שהוא מן התורה.

יד) משא"כ בתענית חלום דלקמן, שאינו יכול לדחותו. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 28. שלחן המלך ע' קצז.

טו) רב יוסף יא, א. טור ושו”ע ס"ד.

טז) רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא ברכות לא, ב וכפי' התוס' שם ד"ה כל היושב בשם ר"ח. רי"ף פ"ק דשבת (ה, א). רא"ש שם סכ"ד. טור ושו"ע שם.

יז) רב שבת שם.

יח) רב חסדא שם.

יט) שו"ע שם. וראה מ”מ וציונים.

כ) רשב"א ברכות שם ד"ה מאי תקנתיה. טור ולבוש ס"ד. וראה לקמן סי' תצח קו"א ס"ק ה.

כא) ברכות שם. טור (עיקר) ושו"ע שם. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 28. שלחן המלך ע' קצט.

כב) רב נחמן בר יצחק שם. טור ושו”ע שם.

כג) זהר ח"ב דף רז, ב. רש"י ברכות שם ד"ה תעניתא. רשב"א שם ובשו"ת ח"ג סי' רכב. שו"ע ס"ד. וראה פסקי רקאנטי סי' קעח.

כד) רשב"א שם. מרדכי רמז רכט בשם רבינו שמואל מבונבירק ורבי אליעזר ממיץ. שו"ע שם.

כה) מנהגים (קלויזנר) סי' פו. תרומת הדשן סי' רעח. רמ"א ס"ד.

כו) רמ"א שם. וראה מ"א ס"ק ד.

כז) מ"א שם. וראה בדי השלחן סי' צ סק"ז.

כח) סעיף יא.

כט) ראה לקמן סוס"י תצד.

ל) שו"ת ר"ש הלוי סי' ד. כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א שם. וראה לקמן סי' תרכד סי"ג.

לא) מ"א שם. וכ"ה לקמן שם.

לב) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב.

לג) מ"א סי' תכט ס"ק ו. לקמן שם ס"י.

לד) הגהות מיימוניות הל' תענית פ"א אות ט בשם ה"ר אלחנן. שו"ע סי' תקסח ס"ה.

לה) ראה לקמן סי' תצד סי"ח. סי' תקצז ס"ז.

לו) שיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ו. עולת שבת ס"ק ג.

לז) מהרי"ל הל' תענית סוס"י יד. שו"ע שם. וכן בערב יו"כ, כדלקמן סי' תרד ס"ב.

לח) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ה. וכ"ה לקמן סי' תכט ס"י.

לט) שו"ת משאת בנימין סי' צג. מ"א סק"ג. ולענין צום גדליה ראה לקמן סי' תקצז ס"ז.

מ) ראה בדי השלחן שם. מ”מ וציונים.

מא) ראה ב"י סי' תרפו ד"ה כתב הרמב"ם.

מב) מ"א שם.

מג) סנהדרין ד, א. זבחים לז, ב. מ"א שם.

מד) שלטי גבורים פ"ג דשבועות (ט, א). כנסת הגדולה הגה"ט. ט"ז סק"ג.

מה) ספר חסידים סי' תתסח. כנסת הגדולה הגה"ט. עולת שבת סק"ב.

מו) שיירי כנה"ג הגב"י אות ד. עולת שבת סק"ג. מ"א סק"ב.

מז) מרדכי רמז רכט, והגהות מרדכי רמז תנא, בשם מהר"ם. שו"ע ס"ה.

מח) רבינו קלונימוס (קהלת שלמה סי' יז). הובא בראבי"ה סי' תתס. מרדכי רמז רלא והגהות מרדכי רמז תנא. טור סי' תקסח (ובשם רב עמרם). שו"ע כאן ס"ה.

מט) רב האי גאון (קהלת שלמה סי' יח). הובא בשלטי הגבורים על המרדכי רמז רכט אות ג. ב"י ד"ה וכתב המרדכי בשם ספרים קדמונים. שו"ע שם.

נ) מ"א סק"ח.

נא) ר' ישמעאל ברכות נו, ב. ב"י שם בבדק הבית. שו"ע שם.

נב) ב"י ושו"ע שם.

נג) ב"י ושו"ע שם.

נד) ב"י ושו"ע שם.

נה) בדק הבית ושו"ע שם.

נו) ברכות פ' הרואה.

נז) מלבושי יו"ט ס"ק ד, מתוס' מו"ק יא, א ד"ה כוורא. אליה זוטא סק"י ואליה רבה ס"ק יב.

נח) באר היטב ס"ק ח. בשם קרבן מנחה סי' שפו.

נט) שמות רבה פט, ח. מ"א סק"ט.

ס) של"ה מס' שבת נר מצוה (קלד, ב ד"ה ותענית חלום). מ"א סק"ז.

סא) סעיף א.

סב) שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רסב. הובא במ"א שם. וראה גם קו"א סי' רמב סק"א.

סג) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג.

סד) שו"ת הרשב"א ח"א סי' קלב. מ"א סי' רכ סק"ג.

סה) ריב"ש סי' תקיג. מ"א כאן ס"ק ז.

סו) ריב"ש שם. מ"א שם. וראה לעיל סי' קכח סנ"ח. סי' קל ס"ב.

סז) ט"ז סק"ג.

סח) תוס' ברכות לא, ב ד"ה כל, ורא"ש שם פ"ה ס"י בשם בה"ג. טור סי' רכ. שו"ע כאן ס"ו.

סט) ברכות יז, א.

ע) אור זרוע הל' תענית סי' תז. רמ"א ס"ו.

עא) מ"א ס"ק יא.

עב) אליה זוטא סק"ג בשם סדר היום. וראה לעיל סי' קלא ס"ה-ו (לענין נפילת אפים). ובסדור השמיט כל מה שיש בו הזכרת חטא. וראה שער הכולל פל"ו אות ב ואות ו.

עג) כדלעיל סי' קפח ס"ד וש"נ. וראה גם לעיל סי' רפד סי"ד.

עד) שו"ת מהר"מ מינץ סי' פז אות ה. הובא במ"א שם.

עה) תענית כב, ב (רוח רעה). ר"ן שם (ח, ב ד"ה גמרא ויחיד). שו"ע ס"ט-י.

עו) דרכי משה ס"ק ד, ממשמעות הר"ן שם, ובשם קובץ מרבי ישראל ברין. רמ"א ס"י.

עז) ראה מ"א ס"ק יד (שלא התיר מטעם התינוק. ועכ"פ מותר מצד האם). כף החיים ס"ק פ. מ”מ וציונים.

עח) מהר"י ווייל סי' קטו. לפירוש הדרכי משה שם. ב"ח סוף הסי'. מ"א שם. וראה גם לעיל סי' רפז סוף ס"א.

עט) ראה לעיל סי' רסז ס"א.

פ) שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תרג. מ"א ס"ק יג.

פא) שו"ת מהר"ם שם. וראה קו"א ס"ק ב.

פב) עולת תמיד סי' רכ ס"ק ב. מ"א שם ס"ק ד.

פג) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע ס"י וי"ב.

פד) הגהות אשרי פ"ק דתענית סו"ס טז. ב"י ד"ה וכתב המרדכי. אליה זוטא סק"ג. וראה לקמן סי' תקצז ס"ג. וראה מ”מ וציונים.

פה) הגהות מנהגים אות א בשם מהר"ש (הלכות ומנהגי רבי שלום מנוישטט סי' קסט). רמ"א ס"ד.

פו) מ"א סק"ו. וכדלעיל סוף ס"א. וראה לקמן סי' תרד סוף ס"א.

פז) שו"ע סי' תקסב סי"א.

פח) מ"א סק"ה.

פט) טור מהא דרב ושמואל קיט, א. שו"ע ס"ז.

צ) רש"י שם להקדים. לבוש ס"ז.

צא) רש"י שם ד"ה לאחר.

צב) ראה לעיל סי' רמט ס"ט. סי' רעא ס"ב.

צג) רב פפא קיט, א. טור ורמ"א ס"ז.

צד) מ"א ס"ק יב.