רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות ובו ו' סעיפים:

א

א צריך להרבות בפירות ומגדים ומיני ריח אם יש לו כדי להשלים מנין מאה ברכותא אף ששמע הברכות של קריאת התורה וההפטרהב כמו שנתבאר בסי' מ"וג:

ב

ב אם רגיל בשינת צהרים בחול אל יבטלנה בשבת כי עונג הוא לוד:

ג

ג ואחר השינהה צריך לקבוע מדרשו ללמוד תורה לרבים שנאמר בפרשת שבת ויקהל משהז ודרשו חכמיםח למה נאמר בפרשה זו ויקהל שלא נאמר כן בכל התורה כולה אמר הקב"ה למשה רד ועשה לי קהילות גדולות בשבת כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים על כן צריך לקבוע מדרש להודיע לעם את חקי האלהיםט ולדרוש בדברי אגדהי להכניס יראת שמים בלבבם ולא כמו שנוהגים עכשיויא:

ד

ד ואסור לקבוע סעודה בעת המדרשיב אלא יקדימנה או יאחרנהיג שצריכים הכל לבא לשמוע הדרשהיד או ללמוד בעצמם כשאין שם דורש כראוי והדורש לעם חקי האלהים ולהכניס בלבבם יראת שמים ונתאחר לבא לבית המדרש לא יניח הדרשה בשביל סעודה שלישית לפי שלימוד תורה ויראת שמים לרבים קודם לכל המצות שבתורהטו:

ה

ה לא ניתנו שבתות ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורהטז שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוייז לפיכך פועלים ובעלי בתים שאינם עוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע לא ימשיכו הרבה בעונג אכילה ושתיה בשבת ודי להם בעונג קצת שצריכים לעסוק בתורה הרבהיח אבל תלמידי חכמים העוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע ימשיכו קצת יותר בעונג אכילה ושתיה כי הם מתענגים בלימודם כל ימות השבועיט ומכל מקום גם הם צריכים לעסוק בתורה ואינם רשאים למשוך כל היום בעונג אכילה ושתיה ושינהכ שהרי נאמרכא שבת לה' אלהיך:

ו

ו לא יאמר בשבת לבני ביתו נישן היום כדי לעשות מלאכתינו בערבכב (עיין סי' ש"זכג):


א) רי"ף ורא"ש סוף ברכות (פ"ט סכ"ד), מהא דרב חייא בריה דרב אויא מנחות מג, ב. טור ושו”ע.

ב) רא"ש שם. שהן מועילות רק כשאין לו פירות, כדלעיל סי' רפד ס"ז. וראה גם לעיל סי' רטו בסופו. ולענין חזרת הש"ץ ראה לעיל שם ובסי' מו ס"א.

ג) סעיף א וש"נ. וראה קיצור הלכות מילואים ע' פה.

ד) טור ורמ"א ס"א. וראה לעיל סי' רפ ס"א. לקו"ש חי"ב ע' 254 בהערה. קיצור הלכות מילואים ע' פז.

ה) טור ולבוש ס"ב.

ו) טור ושו”ע ס"ב.

ז) שמות לה, א.

ח) תנחומא ויקהל. הובא בב"י ד"ה בתנחומא.

ט) טור.

י) ב"י סוף הסי'. שו"ע.

יא) ב"ח. מ"א. וראה גם לקמן סי' תכט ס"ב. סי' תקכט קו"א ס"ק א. הל' ת"ת פ"ד ה"ד. אג"ק חי"ג ע' תנא.

יב) רבא גיטין לח, ב. הביאו רי"ף ורא"ש שבת פט"ז (סי' ב). טור ושו”ע ס"ב.

יג) רש"י גיטין שם ד"ה בעידן.

יד) ראה מגיד משנה פכ"ג הי"ט.

טו) מ"א. וראה גם לעיל סי' קו ס"ד וש"נ.

טז) ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. וראה תניא אגה"ק סי' א (להאריך בתפלה) וסי' כג (שבעלות המנחה יעסקו בהל' שבת).

יז) טור בשם המדרש.

יח) ראה לעיל סי' רפח ס"א.

יט) ב"י ריש סי' רפח בשם התנחומא (נמצא בפסיקתא רבתי סוף פכ"ג). רמ"א כאן ס"ב.

כ) נחלת צבי ס"ק א.

כא) שמות כ, י. וראה תניא אגה"ק סי' א.

כב) ספר חסידים סי' רסו. מ"א. והיינו משום ודבר דבר, משא"כ כשיושן בלי אמירה (ראה לקמן סי' תד ס"ד). וראה מ”מ וציונים.

כג) סעיף א. וראה שם סי"ד.