רצא דין שלש סעודות ובו ח' סעיפים:

א

א יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישיתא ואף אם הוא שבע הרי יכול לקיים אותה (ביותר מכביצה מעטב אבל) כביצהג ואף שכביצה היא סעודת עראיד (ואינו [יוצא בה]) מכל מקום מאחר שיש בה כדי שביעהה נקרא סעודהו (ויוצא בה) (ויש אומריםז שאפילו בכזית יוצא ידי חובתו לכתחלה בכל אחת משלש סעודות כמו שיתבאר בסי' תרל"טח ויש להחמיר לכתחלה כסברא הראשונהט אם אפשר לו).

ואם אי אפשר לו לאכול כלל אין צריך לצער את עצמו לאכולי שסעודות השבת לעונג ולא לצעריא אבל החכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישיתיב:

ב

ב זמן סעודה ג' הוא משיגיע זמן מנחהיג גדולה עד הערביד דהיינו משש שעות ומחצה ואילךטו ואם עשאה קודם לכן לא קיים מצות סעודה שלישיתטז (א) אלא אם כן נמשך בה עד אחר המנחהיז שאכל (יותר מ)כביצהיח אחר שש ומחצה אבל לכתחלה גם התחלת הסעודה תהא אחר שש ומחצה.

ולהאומרים שמשהגיע זמן מנחה גדולה אסור לקבוע אפילו סעודה קטנה עד שיתפלל מנחה תחלהיט כמ"ש בסי' רל"בכ צריך להתפלל לעולם מנחה קודם סעודה שלישיתכא וכן נוהגים במדינות אלוכב.

אבל המתירים לקבוע סעודה קודם תפלת המנחהכג אומרים שבשבת טוב לאכול סעודה ג' קודם תפלת המנחהכד לפי שבין מנחה למעריב בבין השמשות אסור לשתות מים בתוך הסעודה או אחריה מפני שהוא קרוב לזמן חזרת הנשמות לגיהנם במוצאי שבת והשותה אז מים מהנהר הרי זה גוזל את המתים שמתקררים במים קודם חזרתם ויש חשש סכנה בדברכה ולפי מנהגינו שאנו אוכלים בין מנחה למעריב יש לנו ליזהר שלא לשתות אז מים שנשאבו אז מהנהר אלא מים שבבית שנשאבו קודם לכן מהנהר או שאר משקיםכו.

ויש אומרים שאיסור זה של שתיית מים מהנהר בבין השמשות הוא בערב שבתכז שמתקררים כשיוצאים מהגיהנםכח וטוב לחוש גם לדבריהםכט:

ג

ג אם נמשכה סעודת הבקר עד שהגיע זמן מנחה גדולה שאז מתחיל זמן סעודה ג' טוב שיפסיק הסעודה ויברך ברכת המזון ויטול ידיו מיד ויברך המוציאל על לחם משנהלא ויסעוד שאם לא יעשה כן מאחר שנמשכה סעודת הבקר עד אותה שעה לא יוכל לאכול אחר כך סעודה ג' אלא אכילה גסהלב אבל מיד סמוך לאכילה עדיין האצטומכא פתוחהלג.

ומכל מקום כדי שלא יהא נראה שהכל סעודה אחת טוב להפסיק מעט אחר ברכת המזון בדברי תורה או בטיול קצתלד וטוב ג"כ לקום ולילך מעט ולא להשאר יושב במקומולה אף שמפסיק מעט בדברי תורה אבל אם אינו מפסיק בברכת המזון אף שמפסיק הרבה בדברים אחרים ובטיול הרי הכל נחשב סעודה אחת.

ואין איסור במה שמפסיק בברכת המזון וגורם לחזור ולברך המוציא וברכת המזון על גמר הסעודה שהיה יכול לגומרה קודם ברכת המזון והרי זה גורם ברכה שאינה צריכה דכיון שמפסיק בשביל כבוד שבת אין כאן משום מרבה בברכות שלא לצורךלו.

אבל אין לדרוש כן ברבים כיון שקודם חצות אינו יכול להפסיק בברכת המזון ולצאת ידי חובת סעודה ג' במה שיאכל אחר ברכת המזון ואין העולם בקיאים בהלכה זולז לחלק בין קודם חצות לאחר חצות אלא כל אדם יעשה כן לעצמו:

ד

ד אבל מי שיודע בעצמו שאפשר לו לאכול אחר שיתפלל מנחה בצבור טוב שיתפלל מנחה בצבור תחלה ואח"כ יאכל סעודה ג' כמו שנוהגיןלח ואפילו אם חל יו"ט במוצאי שבתלט שאי אפשר לו לאכול סעודה ג' בין מנחה למעריב שהרי מצוה להמנע מלקבוע סעודה בערב יו"ט משעה עשירית ולמעלהמ כמו בערב שבתמא מכל מקום אם יודע שיוכל לאכול קודם שעה עשירית אין לו לחלק סעודת הבוקר לשתיםמב ע"י הפסק ברכת המזון לפי שיש אומריםמג שיש כאן משום מרבה בברכות שלא לצורך ואם עבר וחלקה לשתים יצאמד ואין צריך לחזור ולאכול סעודה ג' אע"פ שאפשר לו בין שהוא ערב יו"ט בין שאינו ערב יו"ט:

ה

ה מי שיש לו מזון ב' סעודות לשבת ואם יחלקם לג' סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעהמה ואל יאכל ג' שלא לשבעה ומכל מקום אם נמשכה סעודת הבוקר עד שהגיע זמן מנחה גדולה יחלקה לשתיםמו ע"י הפסק ברכת המזון כמו שנתבארמז שהרי ישבע כשיאכל שנית מיד אבל לכתחלה אין להמתיןמח עם סעודת הבקר עד סמוך למנחה גדולה בשביל קיום סעודה ג'מט שהרי אסור להתענות עד חצות כמו שנתבאר בסי' רפ"חנ.

(ומכל מקום אף כשאוכל (ב) בבקר טוב לו שיחלקנה לשתים ע"י הפסק ברכת המזון לפי שיש אומריםנא שיוצא בזה ידי חובת סעודה ג' ואף שהעיקר כהאומרים שזמן סעודה ג' הוא מן המנחה ולמעלה כמו שנתבארנב מכל מקום כיון שאין לו במה לקיימה בזמנה טוב שיקיימנה בבקר שיקיימנה לפי סברא זונג אף שאינה עיקר ממה שלא יקיימנה כלל):

ו

ו בסעודה ג' אין צריך לקדש על הייןנד דהיינו לברך על הכוס קודם הסעודה כמו קודם סעודת שחרית לפי שלא תקנו חכמים קידוש ביום אלא כעין קידוש שבלילה ומה בלילה די בקידוש אחד אף ביום די בקידוש אחד שבשחריתנה:

ז

ז אבל צריך לבצוע על שתי ככרות שלמות כמו בסעודות הראשונותנו ואפילו סועד פעמים הרבה בשבת צריך לכל סעודה לחם משנהנז ויש אומריםנח שאפילו לסעודה ג' די בככר אחד שלם לפי שביום ו' ירד המן לכל אחד שני עומרים ומכל עומר עשו שתי ככרות הרי ד' ככרות לב' עומרים אכל אחת מהן ביום ו' ואחת בליל שבת ואחת בבקר נשארה ככר א' שלם לסעודה ג'נט וכן נתפשט המנהג להקל במדינות אלו לבצוע בסעודה ג' על ככר אחד שלםס אבל יש להחמיר ליקח שניםסא כסברא הראשונה שהוא עיקר אלא אם כן אין לו שנים שאז לא יפחות מככר אחד שלם.

אבל יש מקיליןסב עוד שיכול לקיים סעודה ג' בכל מאכל העשוי מחמשת המינים שמברכים עליו בורא מיני מזונותסג שהוא נקרא מזוןסד ויש מקיליןסה עוד שיכול לקיימה גם כן בדברים שדרך ללפת בהן את הפת כגון בשר ודגים וכיוצא בהם אבל לא בפירות ויש מקיליןסו עוד שאפילו בפירות יכול לקיימה.

ואין לסמוך כלל על כל זהסז אלא אם כן אי אפשר כלל בענין אחר כגון שהוא שבע ביותרסח ואי אפשר לו לאכול פת בלא שיצער את עצמוסט וכן ערב פסח שחל להיות בשבת שאי אפשר לאכול פתע במדינות אלו שאין נוהגין במצה עשירה כמו שיתבאר בסי' תע"אעא:

ח

ח נשים חייבות בסעודה שלישיתעב כמו אנשים וכן לבצוע על ב' ככרותעג בכל סעודה שלכל מעשה שבת איש ואשה שויןעד מטעם שנתבאר בסי' רע"אעה:


א) בר קפרא קיח, א. טור ושו”ע ס"א. על חיוב ג' סעודות ראה לעיל סי' עדר ס"א.

ב) מ"א סק"א. וכן פסק לעיל סי' ערד ס"ו, ולקמן סי' תרלט סי"ז (בדעה הא' שצריך ביותר מכביצה מעט). אבל כאן פסק בפנים דסגי בכביצה, ומספק כתב במוסגר שצריך יותר מעט.

ג) בה"ג פרק כל כתבי. הובא בר"ן קיז, ב ד"ה כמה. שו"ת רשב"א ח"ה סי' ג (וראה רחמים לחיים שם שציין לכמה פוסקים). טור ושו”ע שם.

ד) כדלעיל סי' עדר ס"ו. לקמן סי' תרלט סי"א. וראה גם לעיל סי' רפו ס"ד.

ה) ראה ברכות מט, ב. יומא עט, ב. מ”מ וציונים.

ו) ראה ברכי יוסף ס"ק א. בשיורי ברכה סק"א.

ז) ריטב"א סוכה שם ד"ה הא דאמרינן אף סוכה. ר"ן שם ד"ה רבי אליעזר אומר. מ"א סי' קפח ס"ק ט. סי' תרלט ס"ק י. ב' הדיעות הובאו לעיל סי' עדר ס"ו. לקמן סי' תרלט סי"ז וסי"ט.

ח) סעיף יט.

ט) וכ"ה לקמן שם. ולעיל שם לא הכריע בדבר. וראה סדר נטילת ידים לסעודה הי"ח, שאם אוכל פחות מכביצה יזהר לא לברך על נטילת ידים, אע"פ שמברך המוציא וברכת המזון.

י) רמב"ם פ"ל ה"ט. מגיד משנה שם בשם הגאונים (עתים סי' קצד. שו"ת הגאונים שערי תשובה סי' רכו). טור ושו"ע שם. וכדלעיל סי' רפח ס"ב. וראה גם לקמן ס"ז. לקו"ש חכ"א ע' 85.

יא) מ"מ שם. שו"ת רשב"א שם.

יב) טור ושו”ע שם.

יג) תוס' קיח, א ד"ה במנחה ממשנה קיז, ב. רא"ש פט"ז ס"ה. מרדכי סי' שצז. טור ושו”ע ס"ב.

יד) ראה לקמן סי' רצט ס"ב (אם אפשר להתחיל אחר השקיעה).

טו) טור ושו”ע שם.

טז) הגהות מיימוניות פ"ל אות ח בשם ר"ת. טור ושו”ע שם.

יז) מ"א סק"ג.

יח) כב' הדיעות הראשונות דלעיל ס"א. וראה לעיל סי' רסז ס"ג שמצריך כזית. וראה גם לעיל סי' קפח סי"ז (אם אכל כזית משחשיכה).

יט) טור ומ"א ס"ק ה.

כ) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב. ב' הדיעות מוזכרות גם בקו"א ס"ק א. לעיל סי' רפו ס"ה. וראה קיצור הלכות משו"ע אדה"ז מילואים ע' צא.

כא) רמב"ם פ"ל ה"י.

כב) הגהות מיימוניות פ"ל אות כ בשם מהר"ם מרוטנבורג. אגור סי' תג. רמ"א ס"ב. וכ"ה בסידור (שסדר סעודה שלישית הובא אחר תפלת המנחה).

כג) טור סי' רלב בשם ר"ת (תוס' ט, ב ד"ה בתספורת). רמ"א שם ס"ב. מ"א כאן ס"ק ה.

כד) טור כאן בשם ר"ת (תוס' פסחים קה, א ד"ה והנ"מ). רמ"א ס"ב.

כה) תוס' פסחים קה, א ד"ה והנ"מ. רא"ש שם סי' יג. מרדכי שם (לו סוע"ד). טור. רמ"א ס"ב. וראה מדרש שוחר טוב יא, ו.

כו) הגהות מיימוניות פ"ל. רמ"א שם.

כז) גירסת רבינו משולם במדרש הובא בתוס' ורא"ש שם. רמ"א שם.

כח) לבוש סוס"ג. תוספת שבת סק"ח.

כט) אליה רבה ס"ק ט.

ל) תשב"ץ סי' כא. שו"ת הרא"ש כלל כב סי' ד בשם רבותיו. טור ושו"ע ס"ג.

לא) ראה להלן ס"ז.

לב) טור ושו”ע שם.

לג) לבוש ס"ג. ט"ז סק"ב. מ"א סק"ז. וראה גם לעיל סי' רמט קו"א ס"ק ג.

לד) רש"ל בהגהותיו על הטור בשם המרדכי. ב"ח ד"ה וכן היה עושה. ט"ז סק"א.

לה) מהרי"ל הל' סוכה (הל' החג ס"ג). מ"א סק"ו (וטיול דלעיל הוא במובן מנוחה, כדלקמן סי' תרלט ס"ד וסט"ו).

לו) הרא"ש בתשובה כלל כב סי' ד. הובא בב"י ד"ה וכן היה. לבוש שם. ונתבאר לעיל סי' רמט קו"א ס"ק ד ד"ה ועיין במ"א, ושכן דעת הרבה פוסקים (ראה לקמן ס"ד דעת התוס' להחמיר). וראה לעיל סי' רעא סוף סי"ב וקו"א ס"ק ד, שכשאינו לצורך הוי ברכה שאינה צריכה.

לז) הרא"ש בתשובה שם סי' יג. הובא בב"י שם. מ"א סק"ו.

לח) רמ"א ס"ג. וכדלעיל ס"ב.

לט) מ"א סק"ח.

מ) כדלקמן סי' תקכט ס"ב. ושם: ואם שכח או עבר ולא אכלה קודם שעה עשירית יאכלנה אח"כ.

מא) כדלעיל סי' רמט ס"ט.

מב) מ"א שם.

מג) תוס' קיח, א ד"ה במנחה. וראה קו"א סי' רמ"ט סק"ד.

מד) רמ"א שם.

מה) ס' חסידים סי' תתסא. הובא במ"א ריש הסי'.

מו) מ"א שם.

מז) לעיל סעיף ג.

מח) ראה דברי נחמיה כא, א.

מט) מ"א שם.

נ) סעיף א.

נא) בה"ג פרק כל כתבי (הובא בר"ן קיז, ב ד"ה ת"ר כמה. ב"י ד"ה וזמנה). יראים השלם סוס"י שא (הובא במרדכי רמז שצז, ופסחים רמז תקמב). וראה קו"א לעיל סי' רמט ס"ק ד ד"ה ועיין במ"א. דברי נחמיה כא, א. מ”מ וציונים.

נב) לעיל סעיף ב.

נג) מ"א שם, ובסי' תמד ס"ק א, בשם שלטי הגבורים על המרדכי שבת רמז שצז.

נד) רבינו יונה ברכות לו, ב ד"ה ברכת. תשובות הרשב"א המיוחסות להרמב"ן סי' רי. טור בשם אביו הרא"ש. שו"ע ס"ד. וכ"ה לעיל סי' רעג סוף ס"ז.

נה) טור בשם הרא"ש. ט"ז סק"ג. וכדלעיל סי' רפט ס"ב.

נו) רמב"ם פ"ל ה"ט. הגהות מיימוניות שם אות ט (שכן נהג מהר"ם. תשב"ץ סי' כב). תשובות המיוחסות שם. שו"ע שם.

נז) מגיד משנה שם בשם הגאונים (עתים סי' קצד). אבודרהם דיני שלוש סעודות. רמ"א ס"ד.

נח) תשב"ץ שם. שבלי הלקט סי' צג בשם ר' בנימין.

נט) תשב"ץ שם, ומרדכי רמז שצז, וטור בשם המכילתא פ' בשלח פ"ב עה"פ והיה משנה. ט"ז סק"ד.

ס) רמ"א שם. לבוש ס"ד.

סא) רמ"א שם.

סב) רא"ש סוכה פ"ב סוף סי"ג. הגהות מיימוניות פ"ל אות ו. טור בשם י"א. שו"ע ס"ה. הובא לעיל סי' קפח סט"ו. סי' עדר ס"ו.

סג) מ"א סק"י.

סד) ראה לעיל סי' רעג ס"ח וש"נ.

סה) תוס' סוכה כז, א ד"ה במיני. שו"ע שם. הובא לקמן סי' תמד ס"ג.

סו) רבינו יונה ברכות פ"ז (לו, ב) ד"ה ברכת. ר"ן קיז, ב ד"ה ואיכא. שבולי הלקט סי' צג בשם ר"י בר יהודה. שו"ע שם. הובא לקמן סי' תמד ס"ד. ליקוט השיטות ראה פס"ד צ"צ שנז, ב-ג. ושם: והראיה שהביאו דבעינן פת דוקא מדכתיב תלתא היום יש לדחות דהיום הג' כתיב ביה היום לא, ע"כ אפשר לומר שאין צריך פת כמו ביום א' וב'. וראה לבוש ס"ה. היום יום לכ"ב אד"ר. ס' המנהגים ע' 34. לקו"ש חכ"א ע' 84. שלחן המלך ע' רא. קיצור הלכות משו"ע אדה"ז מילואים ע' פח. וראה שו"ת דברי נחמי' סי' טז ואילך. ס' השיחות תש"ב ע' 29.

סז) ראה לעיל סי' קפח סט"ו.

סח) שו"ע ס"ה.

סט) ראה לעיל סעיף א.

ע) מהרי"ל הל' שבת הגדול וערב פסח סוס"י טו. רמ"א ס"ה.

עא) סעיף ו. וראה גם סי' תמד ס"ג-ד.

עב) מרדכי רמז שצז, ור"ן קיז, א ד"ה וכתב, בשם ר"ת. שבלי הלקט סוס"י צג. שו"ע ס"ו.

עג) ראה גם לעיל סי' עדר ס"ב.

עד) ר"ן שם. מ"א ס"ק יא.

עה) סעיף ה. וראה גם לקמן סי' רצו סי"ט.