רצב דין תפלת מנחה בשבת ובו ז' סעיפים:

א

א נוהגין לומר אחר אשרי קודם תפלת מנחה ובא לציון גואלא וכל סדר קדושה במקום סדר קדושה שאומרים בכל יום בבקר אלא שבשבת ויו"ט שמאריכים בתפלת שחרית ומוסף הניחוהו עד המנחהב:

ב

ב עזרא תיקן שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל שבת במנחה עשרה פסוקיםג או יותר מפרשת שבוע הבאד בשביל יושבי קרנותה המתעסקים בסחורה כל ימות השבוע ואינם באים לשמוע קריאת התורה בשני וחמישי לפיכך תיקן בשבילם קריאה יתירהו בשבת במנחה שהם פנויים ויבואו לשמוע.

ואפילו אם חל יו"ט להיות בשבת קוראים בפרשת שבוע הבא ולא בפרשת יו"ט שאין ענין ליו"ט כלל לקריאת התורה במנחה שהרי אלמלא שבת אין קריאת התורה ביו"ט במנחהז:

ג

ג ונוהגין לומר קודם קריאת התורה פסוק ואני תפלתיח וגו' על פי מה שדרשו חכמיםט על פסוק ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכרי וכתוב אחריו ואני תפלתי וגו' אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כשאר אומות העולם אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין ואנו לא כן אלא אע"פ ששתינו ואני תפלתי וגו' ולכך הנהיגו לומר כן קודם קריאת התורה שקורין בשביל יושבי קרנות כדי להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם שהם פוחזין כל היום ואנו אף היושבי קרנות שבנו מתאספים לשמוע תורהיא.

וביו"ט שחל בחול אין נוהגין לאמרו הואיל ואין קוראין בו בתורה במנחהיב ומטעם זה גם בשבת במקום שאין ספר תורה אין צריך לאמרויג אלא שנהגו בשבת לאמרו בכל עניןיד:

ד

ד אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שאומרים קודם תפלה בלחשטו שאף שנוהגים לומר יהללוטז מכל מקום פסוק אחד הוא ואינו חשוב הפסקיז ואסור לומר ב' קדישים זה אחר זה בלא הפסק פסוקים בינתייםיח לפיכך במקום שאין בו ספר תורה שאין שם הפסק בין קדיש שלאחר ובא לציון לקדיש שקודם התפלה בלחש לא יאמרו אלא קדיש אחדיט שואני תפלתי אינו אלא פסוק אחד ואינו חשוב הפסק וטוב שאז לא יאמרו כלל ואני תפלתיכ או יאמרוהו קודם הקדיש מיד אחר סיום סדר קדושהכא כדי שלא להפסיק כלל בין הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד שלעולם אין אנו מתחילין תפלה בלא קדיש לפניהכב חוץ מתפלת השחר מפני סמיכת גאולה לתפלהכג:

ה

ה נוהגים לומר ג' פסוקים צדקתךכד והם כעין צדוק הדיןכה על ג' צדיקים שנפטרו בשעה זו יוסף משה ודודכו:

ו

ו ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריבכז כי חכם שמת בית מדרשו בטלכח דהיינו שאינם לומדים בחבורה אבל שנים שנים לומדים בבתיהםכט כמ"ש ביו"ד סי' שד"מל ולכן המנהג לדרוש קודם מנחה ואם נמשכה הדרשה עד סמוך לחשכה שלא יוכלו לקיים סעודה שלישית אזי לא יאמרו פרקי אבות או שיר המעלותלא:

ז

ז אם חל בשבת יום שאין אומרים בו נפילת אפים במנחה אם היה חל בחוללב כגון חנוכה וראש חודש אין נוהגין לומר צו"צלג במנחה וכן אם ראש חודש למחר אין נוהגין לומר צו"צ במנחה שהרי בחול ג"כ אין נוהגין לומר נפילת אפים בערב ראש חודש במנחהלד:


א) טור ורמ"א ס"א. וכ"ה בסידור (מנחה לשבת).

ב) כל בו סי' מ. לבוש ריש הסי'. וראה לקמן סי' תרכב ס"ב לגבי יוהכ"פ.

ג) ב"ק פב, א. מגילה כא, א-ב. טור ושו”ע ס"א.

ד) מגילה לא, ב. טור ושו”ע שם.

ה) ב"ק שם.

ו) רש"י שם ד"ה יושבי קרנות.

ז) רוקח סי' שב (מהא דרב אחדבוי אמר רב מתנה אמר רב בשבת כד סוע"א גבי מפטיר). שו"ע ס"א. וראה עד"ז לעיל רסח סי"ד.

ח) תהלים סט, יד. טור ורמ"א ס"א. וכ"ה בסידור (מנחה לשבת).

ט) טור בשם המדרש. ראה איכה רבתי פתיחתא יז. שבלי הלקט סי' קכו בשם רש"י (בס' הפרדס ע' שיג).

י) תהלים סט, יג.

יא) שבלי הלקט שם. כל בו סי' מ בשם רבינו נתן. וראה לקמן סי' תרכב ס"ג (שביוהכ"פ אין שייך טעם זה).

יב) שבלי הלקט וכל בו שם. מ"א סק"א.

יג) מ"א שם. וראה גם מ"א סק"ב.

יד) פרי מגדים א"א סק"ב. וראה אליה רבה ס"ק ב טעמים נוספים לאמירת ואני תפילתי. ובסידור (מנחה לשבת): כשקורין בתורה אומרים חצי קדיש ואח"כ אומרים ואני תפלתי גו'.

טו) שבלי הלקט סי' עט. מ"א סק"ב. וכ"ה בסדור. ומנהג חב"ד: הש"ץ מתחיל לומר ח"ק קרוב לסוף הגלילה, ומאריך באמירתו באופן שיסיים אחר כניסת הס"ת לארון (ס' המנהגים – חב"ד ע' 34). וראה שער הכולל פכ"ט סק"ד. בדי השלחן סי' צא ס"ק ד.

טז) תהלים קמח, יג.

יז) מ"א שם. ובסידור הם ב' פסוקים.

יח) ראה גם לעיל סי' נד ס"ד.

יט) מ"א שם בשם הריב"ש סי' שכא. וראה אליה רבה סק"ו.

כ) מ"א שם.

כא) מ"א שם. ובסידור (מנחה לשבת): ובמקום שאין ס"ת אומרים החצי קדיש אחר ואני תפילתי.

כב) מ"א שם בשם סידור ה"ר הירש שץ בסדר מנחה של שבת. וראה לעיל סי' נה סוס"ד. וראה דברי נחמי' כא, ד. שער הכולל פכ"ט אות ד. וראה לעיל סי' נה סוף ס"ד.

כג) כדלעיל סי' קיא ס"א.

כד) טור ושו”ע ס"ב.

כה) סדר רב עמרם גאון (ח"ב סי' לה) בשם רב שר שלום גאון. הובא בתוס' מנחות ל, א ד"ה מכאן. ברא"ש פ' ערבי פסחים סי' יג. טור וט"ז ס"ק ב.

כו) ב"ח ס"ב בשם זח"ב קנו, א.

כז) סדר רב עמרם ותוס' ורא"ש שם. טור ורמ"א ס"ב. ומנהג חב"ד לומר חסידות ברבים בשעה זו (ראה בדי השלחן סי' צא אות יא. ס' המנהגים חב"ד ע' 34. אג"ק חי"ג ע' תנא).

כח) מו"ק כב, ב.

כט) מ"א סק"ה.

ל) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סעיף יח.

לא) מ"א שם. וקאי על מ"ש הרמ"א שם: אומרים פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחורף. וראה סידור (פרקי אבות). וראה לקמן סי' תל ס"ב (ברכי נפשי). ובסידור לא הובא. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 289 אודות אמירת פרק קיט שבתהלים בשעה זו.

לב) מרדכי פסחים פ"י (לז, א). טור ושו”ע ס"ב. וכ"ה בסידור (מנחה לשבת). וראה גם לעיל סי' רפד סי"ד.

לג) שלושת הפסוקים: צדקתך; וצדקתך; צדקתך.

לד) ראה מ"א ס"ק ג-ד. וראה גם לעיל סוס"י קלא (לאחר המילה). לקמן סי' תכט ס"ח (חדש ניסן). סי' תקצח ס"א (ר"ה שחל בשבת). סי' תרכב ס"ד (יוהכ"פ שחל בשבת). סידור (סיום תפלת שחרית) וש"נ.