רצד דין הבדלה בתפלה ובו ז' סעיפים:

א

א כשתקנו אנשי כנסת הגדולה לישראל נוסח הברכות ותפלות וקידושים והבדלות תקנו הבדלה בתפלהא בלבדה ולא על הכוס לפי שכשעלו מן הגולה היו דחוקיםב בעניות ולא היה ספק ביד כולם לקנות יין להבדלה.

ותקנוה בברכת חונן הדעתג מפני שההבדלה שאדם יודע להבדיל בין קדש לחול חכמה היא לו לפיכך קבעוה בברכת חכמהד ועוד מפני שאסור לתבוע צרכיו במוצאי שבת קודם הבדלה כמו שאסור בשבת עצמוה לפיכך קבעוה קודם שאלת צרכיו שבברכות אמצעיותו:

ב

ב ואח"כ כשהעשירו ישראל קבעוה חכמים על הכוס וכשחזרו והענו חזרו חכמים וקבעוה בתפלהז וכדי שלא יהא ההבדלה מיטלטלת תדירח ע"י עושר ועוני מתפלה לכוס ומכוס לתפלה התקינו חכמים שלעולם צריך כל אדם המבדיל בתפלה להבדיל גם על הכוסט אם יוכל למצוא.

וצריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים על שאר כל מצות שהן חובת הגוףי אלא אם כן אי אפשר לו למצואיא אזי יוצא ידי חובתו בהבדלה שבתפלהיב ורשאי לאכול אם אינו מצפה שיהיה לו כוס למחר ביום ראשוןיג אף שמצפה שיהיה לו אח"כ אין צריך להתענות עד שיבדיל על הכוס אלא רשאי לאכול מיד שכבר יצא ידי חובתו בהבדלה שבתפלה (ואם מצפה שיהיה לו למחר ביום יתבאר בסי' רצ"ויד).

ואין צריך לומר שהמבדיל על הכוס קודם שהתפלל ערבית שצריך להזכיר ההבדלה בתפלהטו שהרי עיקר תקנת ההבדלה (היה בתפלה) שתקנו אנשי כנסת הגדולה כשעלו מן הגולה היתה להזכירה בתפלהטז וכן מי ששכח או נאנס ולא התפלל ערבית במוצאי שבת ומתפלל שחרית שתיםיז צריך להזכיר הבדלהיח בתפלה שניה שהיא לתשלומיןיט אע"פ שכבר הבדיל על הכוס בלילה לפי שההבדלה שבתפלה היא עיקר התקנהכ:

ג

ג אם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים תפלתו ולא יחזור בשביל ההבדלה הואיל וצריך עדיין לאמרה על הכוסכא ויהיה יוצא ידי חובתו רק שיזהר מלעשות שום מלאכה קודם שיבדיל על הכוס או יאמר אחר תפלה המבדיל בין קודש לחולכב בלא ברכה ויעשה מלאכה כמו שיתבאר בסי' רצ"טכג.

ואם שכחכד (ועשה מלאכהכה באיסור או) טעם מאומה קודם שיבדיל על הכוס צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה וגם על הכוס שאינו יוצא בהבדלה שעל הכוס בלבדה הואיל ואינה כהוגן שטעם (או עשה מלאכה) קודם לה:

ד

ד אם טעה ולא הזכיר הבדלה בתפלה ואין לו כוס בלילהכו וסבור שאף למחר לא יהיה לוכז צריך לחזור ולהתפלל מיד ולהזכיר הבדלה בתפלה אע"פ שמצפה שיהיה לו אח"כ מכל מקום מן הסתם אין דעתו להתענות כל כךכח ואם יטעום מאומה אינו יוצא בהבדלה שעל הכוס בלבדה כמו שנתבאר (בס"ג):

ה

ה במה דברים אמורים כשנזכר אחר סיום תפלתו ואז צריך לחזור לראש התפלה אם כבר עקר רגליו או שכבר סיים התחנונים שרגיל לומר לאחר תפלתו כמו שנתבאר בסימן קי"זכט או אפילו אם נזכר באמצע תפלתו אלא שכבר סיים ברכת שומע תפלה ואז צריך לחזור לראש ברכת אתה חונןל אבל אם נזכר קודם שסיים ברכת שומע תפלה יאמרנה בשומע תפלהלא כמו מי ששכח שאלה בברכת השנים שאומרה בשומע תפלהלב.

ואף שיש אומריםלג שאינה דומה לשאלה שהיא תפלה ובקשה ויש לה ענין בברכת שומע תפלה שהיא ג"כ תפלה ובקשה משא"כ הבדלה אין לה ענין כלל לשומע תפלה ודבריהם עיקר ולכן מי שיש לו כוס או שמצפה שיהיה לו כוס למחר אף שנזכר קודם שומע תפילה לא יאמרנה בשומע תפילה מכל מקום מי שאינו מצפה כלל לכוס למחר ויצטרך לחזור ולהתפלל יש לו לסמוך על סברא ראשונה לאמרה בשומע תפילה ולא לחזור לברכת אתה חונןלד שלא ליכנס לספק ברכות שאינם צריכים:

ו

ו תשעה באב שחל להיות באחד בשבת אם טעה ולא הזכיר הבדלה בתפלת ערבית אין צריך לחזור ואף אם נזכר קודם שומע תפילה אל יאמרנה בשומע תפילה הואיל ויאמרנה עדיין על הכוס במוצאי ט' באב ויהיה יוצא ידי חובתו שהרי לא יטעום מאומה קודם מוצאי ט' באבלה:

ז

ז בכל מקום שאין צריך לחזור בשביל ששכח להזכיר הבדלה אף אם נזכר מיד שהזכיר השםלו שבסיום ברכת אתה חונן או מיד שסיים ברכה זו אע"פ שלא פתח עדיין בברכה שלאחריה לא יחזור לראש ברכת אתה חונןלז אף אם רוצה להחמיר על עצמו שאסור לברך ברכה שאינה צריכהלח ואף אם רוצה לומר אתה חוננתנו בלא חתימה אינו רשאי משום הפסק בתפלהלט וכן הדין בכל מקום שנזכר בתוך התפלה.

אבל אם סיים תפלתו ורוצה לחזור ולהתפלל מראש התפלהמ בתורת נדבהמא הרשות בידו וע"ד שנתבאר בסי' ק"זמב.

ואם נזכר קודם שהזכיר השםמג שבסיום ברכת אתה חונן יתחיל מיד אתה חוננתנו ויגמור משם על הסדר וחננו מאתך וכו' בא"י וכו':


א) ר' יוחנן ברכות לג, א.

ב) רש"י שם ד"ה בתחלה.

ג) כת"ק במשנה ברכות שם. טור ושו”ע ס"א.

ד) ר' יוסף בברכות שם ורש"י שם ד"ה מתוך. טור סי' קטו. לבוש (שם וכאן). וראה לעיל סי' קטו.

ה) ירושלמי ברכות פ"ה סוף ה"ב. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תשלט. מ"א סק"א. וכ"ה לקמן סי' רצט סט"ו. וראה לעיל סי' קפח ס"ד וש"נ. וראה לעיל סי' רסח ס"ב הטעם שאין אומרים ברכות אמצעיות בשבת. וראה מ”מ וציונים.

ו) ראה ס' המנהגים – חב"ד ע' 35: אחר אתה חונן – אתה חוננתנו. וראה שער הכולל פ"ט אות יג. בדי השלחן סי' צג ס"ק ד. ואח"כ וחננו, בתוספת וא"ו (כדלקמן סוף ס"ז). וכ"ה בסידור.

ז) ר' יוחנן ברכות שם.

ח) רשב"א ברכות שם ד"ה ומה תפלה. ר"ן פסחים (כב, א) סוד"ה מי שלא הבדיל, בשם הרמב"ן בתורת האדם.

ט) ברכות שם. טור ושו”ע ס"א.

י) ראה לעיל סי' קפב ס"א וש"נ. וראה מ”מ וציונים.

יא) רשב"א ברכות שם.

יב) משמעות הרשב"א שם. רא"ש פסחים פ"י סי"ז. מ"א סי' רצו סק"ז. לקמן סי' רצו סי"ב.

יג) כדלקמן סי' רצו סי"ב וש"נ. וראה שם קו"א סוף ס"ק א, דהיינו עד חצות היום.

יד) סעיף יב.

טו) רב נחמן בר יצחק ברכות שם. טור ולבוש ס"ב. מ"א ס"ק א.

טז) רב נחמן בר יצחק שם. רא"ש שם פ"ה סי"ד. מ"א שם.

יז) כדלעיל סי' קח ס"ג.

יח) מ"א שם.

יט) תוספת שבת סק"א. וראה לעיל סי' קח ס"א.

כ) מ"א שם.

כא) ברייתא ברכות לג, א. טור ושו”ע ס"א. וראה גם לעיל סי' קח סט"ז.

כב) מ"א סק"ב.

כג) סעיף טז.

כד) רב ששת שם, לפירוש הרא"ש שם פ"ד סי' יד, ורבינו יונה שם ד"ה טעה. טור ושו”ע שם.

כה) חדושי הרשב"א שם ד"ה טעה. אליה רבה ס"ק ה. וראה לקמן סי' רצט סי"ח.

כו) בה"ג הל' קידוש והבדלה (יד, ג). רבינו יונה שם (כ, א) ד"ה וכתב בה"ג. רא"ש שם פ"ד סי' טו. טור ושו"ע ס"ב.

כז) רבינו יונה ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.

כח) ראה אליה זוטא סק"ג. לקמן ס"ו.

כט) סעיף ה.

ל) ראה תהלה לדוד סק"ו.

לא) רמב"ם פ"י מהל' תפלה הי"ד לגירסת הטור. כל בו רס"י מא בשם רבינו נתן. הגהות מנהגים אות א בשם מהר"ש (הלכות ומנהגי רבי שלום מנוישטט סי' קמא) ומהרי"ל.

לב) כדלעיל סי' קיז שם.

לג) תוס' ברכות שם ד"ה מפני. רמב"ם שם לגירסת הכ"מ שם וב"י ד"ה ואם נזכר.

לד) מ"א ס"ק ג. אליה רבה ס"ק ד (ממשמעות תניא רס"י כא).

לה) טור ושו”ע ס"ד.

לו) ב"ח ס"ב (משו"ע סי' תרפב ס"א). וכ"ה לקמן סי' תקפב ס"ו. וראה גם לקמן סי' תעז ס"ט.

לז) ר"י בתוס' ברכות ל, ב ד"ה מסתברא. רבינו יונה שם (כ, א) ד"ה ואם. רא"ש שם פ"ד סי' יז. טור ושו”ע ס"ד.

לח) רא"ש שם. וראה שו"ת צ"צ או"ח סי' ג אות ז.

לט) רא"ש שם, לפירוש הראשון שבמעדני יו"ט שם אות ז, בשם הב"י סי' קיד ד"ה ודע. וכ"ה לעיל סי' קיד ס"ז.

מ) רא"ש שם. טור ושו”ע ס"ה.

מא) מ"א סק"ד.

מב) וראה שם ס"א אם צריך לחדש בו דבר. וראה אליה רבה ס"ק ט.

מג) ב"ח שם. אליה זוטא סק"ד (בשם פסקי תו"מ). וראה לעיל סי' קיד ס"ו (לענין הזכיר רק טל בימות הגשמים) כשלא סיים הברכה.