רצו דיני הבדלה על היין ובו י"ט סעיפים:

א

א הנהיגו חכמיםא להריח בבשמים במוצאי שבת מטעם שיתבאר בסי' רצ"זב וצריך שיברך קודם הריחג והצריכו ג"כ לברך על האור בכל מוצאי שבת מטעם שיתבאר בסי' רצ"חד וסדרו ברכות אלו על הכוסה אחר ברכת היין קודם ברכת הבדלה בתחלה על הבשמים ואח"כ על הנר ונמצא סדר הבדלה שעל הכוס ברכת היין וברכת הבשמים וברכת הנר וברכת הבדלהו וסימנך יבנ"הז "יין "בשמים "נר "הבדלה:

ב

ב וצריך ליזהר בכוס של הבדלה בכל הדברים שצריך ליזהר בכוס של קידוש ושל ברכת המזוןח כמו שנתבאר בסי' קפ"ג וסי' רע"אט:

ג

ג נהגו לומר קודם הבדלהי שבבית הנה אל ישועתי וגו'יא ליהודים היתה וגו'יב כוס ישועות אשא וגו'יג הכל לסימן טוביד ואין חובה בדבר:

ד

ד ובשעת ברכת הבדלה יתנו השומעים את עיניהם בכוסטו ובנרטז:

ה

ה ונוהגין לשפוך מעט יין מהכוס על הארץ לסימן טוביז שכל בית שאין יין נשפך בו כמים אין בו סימן ברכהיח על כן עושין סימן ברכה בתחלת השבועיט ואין בזה איסור משום ביזוי משקה ששופכו לאיבוד כיון שאינו שופך אלא דבר מועטכ.

ויש לנהוג שפיכה זו בשעה שממלא הכוס על כל גדותיו יערה עליו עוד מעט בענין שישפך ממנו מעט על הארץכא אבל אין לשפוך על הארץ מיין שהכוס נתמלא בו שהרי אם ישפוך ממנו לא יהיה הכוס מלא על כל גדותיו כראויכב ואם לא ישפוך ממנו כלום עד אחר ההבדלה כדי שבשעת ההבדלה יהיה עדיין מלא על כל גדותיו הרי זה בזיון לברכת בורא פרי הגפןכג שבירך אותה על כוס מלא כראוי וקודם ששתה ממנו שפך ממנו לארץ כאלו היה בו דבר מאוס כשבירך עליו לכן אין לנהוג שפיכה זו אלא בדרך שנתבאר.

גם נוהגין לשפוךכד על השלחןכה מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדילכו ומכבין בו הנר כדי שיהא נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצוה לנר של הבדלה לברך עליוכז (לפיכך אם מבדיל על נר שבבית שלא הודלק בשביל כך אינו צריך לכבותוכח) ונוהגין לרחוץ עיניהם מיין של שפיכה זו משום חבוב מצוהכט:

ו

ו אין צריך להטעים מכוס של הבדלה להשומעיםל כמו שצריך בכוס של קידושלא אלא המבדיל רגיל לשתותו כולולב:

ז

ז אין מבדילין על הפת אפילו אין לו ייןלג ולא שאר משקים ואינו דומה לקידוש שמקדשין על הפתלד לפי שהקידוש יש לו ענין להפת שאין קידוש אלא במקום סעודה אבל הבדלה אין לה ענין כלל להפתלה:

ח

ח אבל מבדיליןלו על כל משקהלז שהוא חמר מדינה חוץ מן המיםלח אלא אם כן יש לו יין שאז אין זה הידור מצוהלט אם יבדיל על שכר או שאר משקים אע"פ שהם חמר מדינה אבל אם אין יין בביתו אף שישנו אצל חנוני אין צריך לקנותומ ומכל מקום מצוה מן המובחר להבדיל על היין בכל עניןמא:

ט

ט ואפילו אם יש לו כוס יין שאינו מלא וכוס מלא שכר או שאר משקה חמר מדינה טוב יותר להבדיל על היין אם אינו פגוםמב אבל אם הוא פגוםמג והוא בענין שאי אפשר לתקנו מפגימתו ע"י נתינת מעט מים לתוכו כגון שהוא מזוג במים כבר כראוי בענין שאם יוסיף עליו מעט מים לתוכו יתקלקלמד אזי טוב יותר להבדיל על משקה חמר מדינה שאינו פגום:

י

י ונוהגין במדינות אלו להקל להבדיל במוצאי פסח על השכר אף אם יש לו יין הרבה בביתו לפי שהשכר חביב עליו אז יותר מן הייןמה אבל מי שאינו חביב עליו כל כך יש לו להבדיל על הייןמו ואף מי שחביב עליו אינו יכול להבדיל עליו אלא במקום שהוא חמר מדינהמז וע"ד שנתבאר בסימן ער"במח אבל במקומות שהיין גדל שם שהיין הוא חמר מדינה אינו יכול להבדיל על שום משקה אף שהוא חביב עליו מאד וגם אין יין נמצא כלל בעיר וע"ד שנתבאר שם:

יא

יא יו"ט שחל להיות במוצאי שבת שצריך לקדש ולהבדיל על כוס אחדמט ואין לו יין יש אומריםנ שיכול לומר יקנה"ז על הפת שאף שאין מבדילין על הפת מכל מקום הבדלה זו טפלה לקידוש וכיון שמקדשים על הפת יכולים ג"כ לומר עליה ההבדלה אגב הקידוש ויש אומריםנא שיותר טוב לומר הקידוש וההבדלה על כוס של שכר או שאר משקה שהם חמר מדינה והמנהג במדינות אלו כסברא הראשונהנב:

יב

יב מי שאין לו במוצאי שבת לחול לא יין ולא שאר משקים חמר מדינה ואי אפשר לו למצוא בלילה עד למחר ביום יש אומריםנג שמותר לו לאכול מיד מן הדין אם הזכיר הבדלה בתפלהנד אלא שמדת חסידות הוא שלא לטעום מאומה עד שיבדיל למחר ויש אומריםנה שמן הדין אסור לו לטעום מאומה אם מצפה שלמחר ביום יהיה לו כוס להבדיל עליו אבל אם אינו מצפה שיהיה לו למחר ביום אין מחייבים אותו להתענות עד ההבדלה לפיכך מותר לו לאכול אף במוצאי שבת מידנו (א) ולענין הלכה יש להחמיר כסברא האחרונה אלא אם כן הוא אדם חלש שקשה לו להתענות עד שיביאו לו כוס למחר אזי יכול לסמוך על סברא הראשונה להקל בדברי סופרים:

יג

יג ואם אין לו אלא כוס אחדנז והוא רוצה לסעוד ואם יבדיל על כוס זה וישתה ממנו רוב רביעיתנח לא יהיה לו כוס לברכת המזון כגון שאי אפשר לו להוסיף מים ביין הנשאר להשלימו לרביעיתנט שלא יתקלקל מחמת המים שכבר הוא מזוג כראוי במים מתחלהס הרי זה סועד קודם הבדלה ומברך ברכת המזון על כוס זה ואחר גמר ברכת המזון מברך עליו בורא פרי הגפן וברכת הבשמים והנר וההבדלה ואח"כ שותהו שמוטב שידחה איסור האכילה קודם הבדלה משיברך ברכת המזון בלא כוס אחר הבדלהסא.

במה דברים אמורים כשאינו מצפה שיהיה לו למחר עוד כוס שיוכל לברך עליו ברכת המזון אבל אם הוא מצפה שלמחר יהיה לו עוד כוס אסור לו לטעום כלום קודם שיבדילסב אלא מבדיל על כוס זה שיש לו במוצאי שבת ולא יסעוד עד שיביאו לו כוס למחר לברכת המזוןסג כמו שנתבאר בכוס של הבדלה לפי סברא האחרונהסד.

אבל לפי סברא הראשונהסה שאין צריך להמתין מלאכול עד שיביאו לו למחר כוס להבדלה גם כאן לא יהיה צריך להמתין מלסעוד עד למחר שיביאו לו כוס לברכת המזון אלא יהיה רשאי לסעוד מיד ולברך בלא כוס ולכן יסעוד קודם שיבדיל על כוס זה שיש לו כדי שיברך ברכת המזון על הכוס כמו שנתבארסו.

וכל זה להאומרים שברכת המזון טעונה כוס כמו קידוש והבדלה שצריך לחזר אחר כוס לברכת המזון כמו שצריך לחזר אחר כל מצות שהן מדברי סופרים שהן חובה כמו שנתבאר בסי' קפ"בסז אבל להאומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס בתורת חובה גמורה אלא שמצוה מן המובחר לברך ברכת המזון על הכוססח אין מצוה זו דוחה איסור טעימה קודם הבדלה אלא יבדיל בתחלה על כוס זה שיש לוסט ואח"כ אם ירצה יאכל ויברך ברכת המזון בלא כוס ואין צריך להמתין מלאכול עד שיביאו לו כוס אף אם מצפה שיביאו לו בלילה זה לאחר זמן.

(ולענין (ב) מעשה כיון שלא נפסקה הלכהע לא כהאומרים ברכת המזון טעונה כוס ולא כהאומרים שאינה טעונה כוס לכן מי שנוהג לעולם כהאומרים שטעונה כוס גם עתה יסעוד קודם הבדלה אבל אם לפעמים הוא סומך על האומרים שאינה טעונה כוס גם עתה יחוש לדבריהם ולא יסעוד קודם הבדלה):

יד

יד מי שאין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהבדלה נתבאר בסי' רע"אעא איזה מהם קודם ומי שאין ידו משגת לקנות שמן לנר חנוכה ויין להבדלה יתבאר בסי' תרע"חעב:

טו

טו נוהגים במדינות אלו להבדיל מעומדעג לכבוד המלך שאנו מלוין אותועד ודרך לויה מעומדעה ומכל מקום אחר גמר ההבדלה יש לו לישב ולשתות הכוס שאין לתלמידי חכמים לאכול או לשתות מעומדעו:

טז

טז כל דבר שמברך עליו צריך לאחזו בימינו בשעת הברכה כמו שנתבאר בסי' ר"[ו] עז לפיכך בשעת ברכת בורא פרי הגפן צריך לאחוז הכוס בימינו ויהיו הבשמים בשמאלועח ואח"כ צריך להחליף הכוס לשמאלו והבשמים לימינו ויברך על הבשמיםעט וטוב שיהיה הכוס בשמאלו עד לאחר ברכת בורא מאורי האשפ כדי שיוכל להסתכל בצפורני ימינו כמו שיתבאר בסי' רח"צפא ואח"כ צריך להחזיר הכוס לימינופב ולברך עליו ברכת ההבדלה שנתקנה על הכוספג:

יז

יז (ש"ץ המבדיל בבית הכנסת אף שנתכוין לצאת ידי חובתו וכן אחרים ששמעו ונתכוונו לצאת ידי חובתם יכולים לחזור ולהבדיל בבתיהם להוציא בני ביתם הקטניםפד שלא היו בבית הכנסתפה אבל הגדולים שלא היו בבית הכנסת הואיל והם יכולים להבדיל בעצמם אין למי שיצא כבר ידי חובתו להבדיל להם אלא יבדילו בעצמםפו אבל) מי שנתכוין שלא לצאת ידי חובתו בהבדלה שבבית הכנסתפז אף הש"ץ עצמופח שנתכוין שלא לצאת ידי חובה בהבדלתו צריך לחזור ולהבדיל בביתו לפיכך נהגו העולם שכל אחד חוזר ומבדיל בביתו אף אם כל בני ביתו היו בבית הכנסתפט לפי שאין דעתם כלל לצאת ידי חובתםצ בהבדלה שבבית הכנסת:

יח

יח השומע הבדלה בין בבית הכנסת בין בתוך הבית ונתכוין לצאת ידי חובתו כששמע ברכת הבדלה אע"פ שלא היה בדעתו לצאת בהבדלה זו בשעת ברכת היין (ואפילו לא שמע כלל ברכת היין) אין בכך כלום ויצא ידי חובת הבדלהצא (אלא שאינו יכול לשתות יין על סמך ברכת היין שבירך המבדיל כל שלא נתכוין בשמיעת ברכת היין לפטור בה היין שישתה הואצב):

יט

יט לדברי האומריםצג שעיקר הבדלה הוא מן התורה שנאמרצד זכור את יום השבת לקדשו זכרהו בין בכניסתו בין ביציאתו כמו שנתבאר בסי' רע"אצה הרי גם הנשים חייבות בהבדלה מן התורה כשם שחייבות בקידוש מן התורהצו מפני שהוקש זכור לשמור כמ"ש שםצז וחייבות גם כן להבדיל בתפלהצח ועל הכוס כתקנת חכמים שתקנו עליהן כמו שתקנו על האנשיםצט הואיל והן חייבות כמותם מן התורה בעיקר הבדלהק.

אבל לדברי האומריםקא שמצות זכור אינה אלא בכניסת השבת ולא ביציאתו ועיקר הבדלה אינה אלא מדברי סופרים יש מי שאומר שהנשים פטורות ממנהקב כמו שהן פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמאקג בין של תורה בין של דברי סופרים ואף שבכל מעשה שבת איש ואשה שוין אפילו בדברים שאינם אלא מדברי סופריםקד הואיל והן שוין בדברים שהן מן התורה דהיינו זכור ושמורקה השוום חכמים גם בדבריהם שתקנו בגלל זכירת השבת או שמירתו אבל הבדלה אינה ענין לשמירת השבתקו אלא דבר בפני עצמו הוא שתקנו חכמים להבדיל בין קודש לחול ומצאו להם סמך מן התורה שנאמרקז ולהבדיל בין הקדש ובין החול.

ויש חולקין על זהקח ואומרים שההבדלה היא מענין זכירת השבת וקדושתו שמזכירין הבדל בין קדושתו לחול ולפיכך הנשים חייבות בהם מדברי סופרים כמו שחייבות בכל הדברים שתקנו חכמים בגלל קדושת השבתקט לפי שתקנו דבריהם כעין של תורה שהנשים חייבות בזכור ושמור מן התורה כאנשים וכן עיקר.

ומכל מקום יש לחוש לסברא הראשונה שלא יבדיל לנשים מי שאינו צריך להבדיל בשביל עצמו שכבר יצא ידי חובתוקי וגם אין זכרים אחרים גדולים או קטנים שומעים ממנו אלא נשים בלבד שלפי סברא הראשונה שהנשים פטורות מהבדלה הרי זה מברך לבטלה.

אבל (ג) הנשים עצמן יכולות להבדיל לעצמןקיא אף אם הם פטורות כמו שהן יכולות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא שמקיימות שאינה ברכה לבטלה כמו שנתבאר בסי' י"זקיב ומכל מקום אין לאיש לצאת ידי חובתו בשמיעת הבדלה מאשה כדי לחוש לסברא הראשונהקיג ועוד מטעם שנתבאר בסי' רע"אקיד גבי קידוש היום):


א) ראה טור סי' רצז בשם רבינו אפרים. וראה קו"א ס"ק ב. וכ"ה לקמן סי' רצז ס"א וסוף ס"ז. וראה מ"מ וציונים. קיצור הלכות סי' רצז הערה 1.

ב) סעיף א. וראה לקמן סי' תעג ס"ו לענין יו"ט שחל במוצאי שבת.

ג) ראה סדר ברכת הנהנין פי"א ה"א וש"נ.

ד) סעיף א.

ה) פסחים נד, א.

ו) ר' יוחנן כב"ה אליבא דר' יהודה ברכות נב, ב. פסחים קג, א. טור ושו”ע ס"א. וראה לעיל סי' מז ס"ד: אם רוצה מברך על הנר ובשמים בפ"ע ואח"כ מבדיל על הכוס בלא נר ובשמים. וראה גם לקמן סי' רחצ ס"ג וסי' רצט ס"י.

ז) ארחות חיים הל' הבדלה סי"ז. שו"ע שם.

ח) טור ושו”ע שם מפסחים קה, ב (לענין פגום). לבוש סי' רעא ס"י.

ט) סעיף יח (לענין קידוש והבדלה).

י) סדר רב עמרם גאון (ח"ב סי' לח, אחר הברכות). מחזור ויטרי (ע' קטז). מהרי"ל הל' שבת (סי' מא). רמ"א ס"א (בשינוי הסדר). וכ"ה בסידור (והמנהג לומר כן גם בהבדלה שבבית הכנסת).

יא) ישעי' יב, ב.

יב) אסתר ח, טז.

יג) תהלים קטז, יג.

יד) רמ"א שם.

טו) ראה לעיל סי' קפג ס"ט. ולענין המבדיל עצמו ראה לעיל ס"ב. סי' קפג ס"א. סי' רעא סי"ח.

טז) ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב. המנהיג סי' עב. שבלי הלקט סי' קל. טור ריש סי' רצט. רמ"א ס"א. מ"א סק"א. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שטז. ולענין קידוש ראה לעיל סי' רעא סי"ט. וראה קיצור הלכות הערה 12.

יז) רמ"א ס"א. וראה לעיל סי' קפג סוף ס"ד. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1692.

יח) עירובין סה, א. רמ"א שם.

יט) רמ"א שם.

כ) מ"א סוף ס"ק ג. ראה ט"ז סוסק"א.

כא) מהרש"ל. הובא בשל"ה מס' שבת נר מצוה (קלה, א ד"ה כתב מורי). הגהת יש נוחלין אות לח. פרישה סוף הסי'. ט"ז סק"א. מ"א סק"ג.

כב) ראה סי' קפג ס"ד.

כג) ס' חסידים סי' קיא וסי' תתנב. של"ה וט"ז שם. מ"א סק"ב. וכ"ה גם לעיל סי' רו סט"ו. סי' רעא ס"כ.

כד) רמ"א שם.

כה) לבוש ס"א.

כו) לבוש שם. מ"א סק"ד.

כז) לבוש שם. וראה גם לקמן סי' רחצ ס"ה.

כח) ראה קיצור הלכות משו"ע אדה"ז מילואים ע' קיג.

כט) סדר רב עמרם גאון (ח"ב סי' לט). טור סי' רצט. רמ"א ס"א.

ל) רבינו יצחק גיאת (שערי שמחה ע' טו) בשם רבינו סעדיה גאון (סידור ע' קכה). טור שם. שבלי הלקט הל' קידוש סי' עד. מ"א סק"ד.

לא) כדלעיל סי' רעא סכ"ה.

לב) ראה לעיל סי' קצ ס"ו. לקמן סי' תעב סוף סי"ט (רביעית). וראה לעיל סי' קצ סוף ס"ד, שאם שתה פחות מלא לוגמיו יצא. וראה לעיל סי' רעא סכ"ה שסגי במה ששותה אחד שיצא ידי חובתו בהבדלה זו.

לג) סדר רב עמרם גאון (ח"ב סי' לט). רי"ף ברכות נב, ב. תוס' פסחים קו, ב ד"ה מקדש. רא"ש שם פ"י סי"ז. טור ושו”ע ס"ב. וראה לקמן סי"א.

לד) כדלעיל סי' ערב סי"א.

לה) סדר רב עמרם שם. ט"ז סק"ב.

לו) מעובדא דאמימר פסחים קז, א. טור ושו”ע ס"ב.

לז) טור סי' ערב. ב"י כאן ד"ה אבל מבדילין. שו"ע שם.

לח) רשב"ם שם ד"ה חמר מדינה. שו"ע שם. וראה סי' קפב ס"ג שה"ה במשקים גרועים, וש"נ.

לט) ראה גם סי' קפב ס"ב. סי' ערב סי"א. מ”מ וציונים.

מ) ראה סי' ערב ס"י ב' דיעות אם זה נקרא חמר מדינה לענין קידוש. ובקו"א שם ס"ק א שלענין הבדלה מודים (כמו לענין כוס ברכת המזון דלעיל סי' קפב ס"ב).

מא) ראה רמ"א סי' קפב ס"ב. מ"א סי' ערב סוף ס"ק ט. לעיל שם סי"א. סי' קפב ס"ב.

מב) ראה מ”מ וציונים.

מג) מ"א סק"ה.

מד) ראה גם לעיל סי' קפב ס"ו. סי' רד ס"ט. סי' רעא ס"כ.

מה) רמ"א ס"ב. וראה לעיל סי' רעא סכ"ג (לענין קידוש).

מו) ט"ז סק"ג.

מז) מ"א סק"ו.

מח) סעיף י.

מט) כדלקמן סי' תעג ס"ו.

נ) בה"ג הל' קידוש והבדלה (יד, א). רבינו יצחק גיאות בשערי שמחה (ע' יד) בשם רב האי וכל הגאונים. טור בשם הגאונים. דעה הא' בשו"ע ס"ב.

נא) טור בשם אביו הרא"ש פ' ערבי פסחים סי' יז. דעה הב' בשו"ע שם.

נב) לבוש ס"ב. וראה רמ"א ס"ב. פרישה סק"י. אליה רבא סק"ז.

נג) תירוץ הב' בתוס' ברכות נב, א ד"ה מניחו. רבינו יונה ברכות לג, א סד"ה טעה. נב, א סד"ה ויש לשאול. אגור סי' תכג בשם שבלי הלקט סי' קל. דעה הא' בשו"ע ס"ג.

נד) רא"ש פסחים פ"י רס"י יז. מ"א סק"ז.

נה) תירוץ הא' בתוס' שם. רא"ש פסחים פ"י סי"ז בשם ר"י. ברכות פ"ח סי' ב. רשב"א ברכות נב, א ד"ה הנכנס, בשם הראב"ד. טור ודעה הב' בשו"ע שם.

נו) וכ"ה לעיל סי' רצד ס"ב.

נז) ברייתא ברכות נב, א. פסחים קה, ב. טור ושו”ע ס"ג.

נח) אליה רבה ס"ק יג. וכדלעיל סי' רעא סכ"ד.

נט) כדלעיל שם ס"כ.

ס) רא"ש ברכות פ"ח ס"ב. פסחים פ"י סי"ד. שו"ע שם.

סא) תוס' פסחים קב, ב ד"ה מניחו. רא"ש פסחים פ"י סי"ז. טור ושו"ע שם.

סב) תירוץ הא' בתוס' ברכות שם. רא"ש שם בשם ר"י. רשב"א ברכות נב, א ד"ה הנכנס בשם הראב"ד. שו"ע שם.

סג) מ"א סק"ט. וכדלעיל סי' קפב ס"א.

סד) דלעיל סי"ב. וראה קו"א סק"א.

סה) לעיל בתחילת סי"ב.

סו) וראה קו"א שם.

סז) סעיף א וש"נ.

סח) וראה לעיל שם שלדעה זו, ביחיד אין צריך כוס כלל אף למצוה מן המובחר ואפילו יש לו.

סט) רשב"א שם. שו"ע ס"ג.

ע) אבל ראה לעיל סי' קפב ס"א (במוסגר).

עא) סעיף כא.

עב) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם, וטור ושו"ע כאן ס"ה.

עג) אגודה ברכות סי' קנז. כל בו סי' מא. רמ"א ס"ו. וראה לקמן סי' תעג ס"ח לענין הבדלה במוצאי שבת שחל בו יו"ט.

עד) ראה לקמן סי' רצט סט"ו.

עה) כל בו שם. הובא בב"י ד"ה כתוב בכל בו. לבוש ס"ד.

עו) מ"א ס"ק ד, בשם מטה משה סי' תקט, בשם מהרי"ל בשו"ת סי' ח, בשם מהר"א. אליה זוטא ס"ק ו בשם פסקי תו"מ. וראה דרך ארץ זוטא פ"ה. גיטין ע, א. כפות תמרים סי' ד.

עז) סעיף ח וש"נ. וראה גם ט"ז כאן ס"ק ז. ולענין קידוש ראה לעיל סי' רעא סי"ח.

עח) ברייתא ברכות מג, ב כב"ה. שו"ע ס"ו.

עט) מרדכי ברכות סי' קמט בשם ראבי"ה סי' קכ. שו"ע שם.

פ) אליה זוטא סק"ז בשם פסקי תו"מ.

פא) סעיף ו.

פב) שו"ע ס"ו.

פג) כדלעיל סי' רצד ס"ב. ובסידור כתב: בשעת ברכת בורא מיני בשמים צריך לאחוז הכוס בשמאלו והבשמים בימינו ובשעת ברכת בורא מאורי האש צריך לאחוז הכוס בימינו ואח"כ יביט בצפרנים ויחזור ויאחז הכוס בימינו בברכת הבדלה. וראה שער הכולל פ' לב אות ג בדעת רבינו בסידור. קובץ מנהגי מלך ע' 45. קצות השלחן סי' צו ס"ב.

פד) ראה לקמן סי"ט דהיינו הזכרים. וראה קיצור הלכות מילואים ע' קיד.

פה) ראה סי' רסט סוף ס"ג וש"נ.

פו) כדלעיל סי' רעג ס"ו.

פז) רבינו יונה ברכות (ו, א) ד"ה ורבינו. ר"ן ר"ה (ז, ב) ד"ה אבל. שו"ע ס"ז.

פח) מטה משה סי' תקי. אליה זוטא סק"ח בשם פסקי תו"מ.

פט) ב"י שם. סמ"ע חו"מ סי' רצא ס"ק כז. הובא במ"א כאן ס"ק י.

צ) היינו שנתכוונו שלא לצאת, כדלעיל. וכ"ה בב"י שם ובשו"ע ס"ז, ובהגהת הלבוש ס"ו. וראה סי' ריג ס"ד. סי' תפט סי"ב. תהלה לדוד סק"ד. מ"מ וציונים. הערות בשו"ע אדמוה"ז סי' ריג ס"ד. פסקי אדה"ז ע' 198.

צא) ס' הפרדס לרש"י (ע' קפה). מ"א סק"י.

צב) פרי מגדים א"א ס"ק י.

צג) רמב"ם פכ"ט ה"א, ובס' המצות מ"ע קנה. חנוך מצוה לא.

צד) שמות כ, ח.

צה) סעיף א וש"נ.

צו) מ"מ שם. חינוך שם. וראה מאירי ברכות כ, ב ד"ה נתגלגל.

צז) סעיף ה.

צח) ראה לקמן סי' רצט סי"ח.

צט) כדלעיל סי' רצד ס"ב.

ק) ראה מ”מ וציונים.

קא) תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מ"מ שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל. הובאו לעיל סי' רעא ס"א.

קב) ארחות חיים שם. שו"ע ס"ח בשם יש מי שחולק. ט"ז סק"ז.

קג) כדלעיל סי' יז ס"א וש"נ.

קד) כדלעיל סי' רצא ס"ח.

קה) כדלעיל סי' רעא ס"ה וש"נ.

קו) ארחות חיים שם.

קז) ויקרא י, י. שבועות יח, ב. מ"מ שם.

קח) מגיד משנה שם. מאירי שם לדעה הב'. ריטב"א פסחים נד, א ד"ה וכיון שרואה. שו"ע שם דעה הא'.

קט) ראה לקו"ש חל"א ע' 102.

קי) מ"א ס"ק יא, וכדלקמן סי' תקפט ס"ב.

קיא) ב"ח סוף הסי'. מ"א שם.

קיב) סעיף ג וש"נ.

קיג) ראה גם סי' קפו ס"ב.

קיד) סעיף ו.