רצז דין בשמים להבדלה ובו ט' סעיפים:

א

א הנהיגו חכמיםא להריח בבשמים בכל מוצאי שבתב כדי להשיב את הנפש שהיא דואבת ליציאת השבתג בשביל הנשמה יתירה שהלכהד לפיכך מיישבים ומשמחין אותה בריח טוב במה דברים אמורים כשיש לו בשמים אזי הוא צריך להריח בהם אבל אם אין לו אין צריך לחזר אחריהם כדרך שמחזרים אחר המצותה הואיל ואינם אלא בשביל להשיב את הנפשו:

ב

ב מי שמתענה בשבתז צריך לברך על הבשמים במוצאי שבת שכיון שבאת הנשמה יתירה בליל שבת אינה הולכת עד מוצאי שבתח.

ואם חל יום הכיפורים בשבת יתבאר בסי' תרכ"דט:

ג

ג כל הבשמים שנתבאר בסי' רי"זי שאין מברכים עליהם ברכת הריח בין מחמת איסור ערוה או עבודה זרה ובין מפני שאינה עשויה בשביל להריח בהםיא אם הריח בהם במוצאי שבת בין שבירך בין שלא בירך לא יצא וצריך לחזור ולהריח בבשמים אחרים אם יש לו ולברך עליהםיב.

אבל כל ריח שמברכים עליו אף אם אינו מין בושם אלא פרי העומד לאכילה שריחו טוביג יכול להריח בו במוצאי שבתיד ויברך הנותן ריח טוב בפירותטו ואם הוא מין בושם יברך ברכה הראויה לו אם הוא מין עץ בורא עצי בשמיםטז ואם הוא מין עשב בורא עשבי בשמיםיז ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב כגון המור (שקורין פיזו"ם) יברך בורא מיני בשמיםיח.

והעולם נהגו לברך במוצאי שבת בורא מיני בשמים על כל המינים שיהיו לפי שאין הכל בקיאים בברכות נהגו לברך ברכה שיוצאים בה בדיעבד על כל המיניםיט ומכל מקום טוב להניח חתיכת מור בתוך מיני ריחות שמברכים עליהם בורא מיני בשמים כדי שיברך ברכת בורא מיני בשמים כהלכתהכ:

ד

ד פלפלים כתושים וזנגבל כתוש אם מברכים עליהם במוצאי שבת נתבאר בסי' רי"וכא:

ה

ה שקים מלאים בשמים שמשימים הנכרים תוך קנקני היין כדי שיקלוט היין ריחם אע"פ שמותר להריח בבשמים אלו ואין בהם איסור משום ריח היין שנבלע בהםכב הואיל והמריח בהם אינו מכוין לריח היין שנבלע בהם אלא לריח עצמהכג מכל מקום במוצאי שבת (א) אין ליטלם לבשמים של הבדלה לכתחלהכד מפני שהם מאוסים לגבוהכה לכל דבר מצוה מחמת יין האסור הבלוע בהםכו:

ו

ו יש אומריםכז שמצוה לברך במוצאי שבתכח על הדס של מצוה שהואיל שנעשה בו מצוה אחת יש לעשות בו מצוה אחרתכט ואף על פי שהוא יבש ואין ריחו נודף כל כך מכל מקום מריח הוא קצתל ויש אומריםלא שיותר טוב לברך על שאר בשמים שעיקר ריחם בהם מלברך על הדס יבש שאין בו אלא ריח קצת וכן נוהגין במדינות אלולב ומכל מקום טוב להניח גם הדס אצל הבשמיםלג שמברכים עליהם בורא מיני בשמים או בורא עצי בשמיםלד ויריח בשניהם ויעשה כדברי הכל:

ז

ז מי שאינו נהנה מריח שאין לו חוש הריח לא יברך על הבשמים כשמבדיללה אלא אם כן נתכוין להוציא בני ביתו הקטנים המריחים שהגיעו כבר לחינוך ברכותלו אבל אינו יכול לברך בשביל גדולים המריחים אף שאינם יודעים לברך בעצמן לפי שברכה זו היא ברכת הנהנין וברכת הנהנין אין מי שאינו נהנה יכול לברך בשביל מי שנהנהלז מטעם שנתבאר בסי' קס"זלח.

ואינו דומה לברכת היין של קידוש שהיא ג"כ ברכת הנהנין ואעפ"כ יכול מי שאינו נהנה לברך לפי שהיין של קידוש אינו תלוי בהנאתו כלללט שלא תקנוהו חכמים בשביל הנאת האדם אלא בשביל שצריך לזכרהו על הייןמ אבל הבשמים במוצאי שבת לא הנהיגו חכמים אלא בשביל הנאת האדם להשיב נפשומא הדואבת ליציאת השבתמב והרי ברכתה כשאר ברכת הנהניןמג:

ח

ח וכן מי שהבדיל כבר לעצמו וחוזר ומבדיל להוציא אחרים שאינם יודעים להבדיל בעצמםמד לא יברך להם על הריח שיריחו הם אלא צריך גם הוא לחזור ולהריח עמהם כדי שתהא ברכתו בשביל עצמו ולא בשבילם בלבדמה:

ט

ט אבל (ב) ברכת בורא מאורי האש יכול לברך להםמו אע"פ שאינו צריך לברך אותה בשביל עצמו לפי שברכת האור לא נתקנה בשביל הנאת האדםמז אלא לזכר שנברא האור במוצאי שבת כמו שיתבאר בסי' רח"צמח לכך אינה דומה לברכת הנהניןמט.

ויש חולקין על זהנ ואומרים שאף שלא נתקנה בשביל הנאת האדם מכל מקום הואיל ואינו צריך לחזר אחר האור לברך עליו במוצאי שבת כדרך שצריך לחזר אחר כל המצות שהן חובה כמו שיתבאר בסי' רח"צנא לפיכך אין ברכה זו דומה לברכת המצותנב שמפני שהן חובהנג יכול לברך אותן מי שיצא כבר ידי חובתו כדי להוציא אחרים שלא יצאו עדיין ידי חובתן כמו שנתבאר בסי' קס"זנד וטוב לחוש לדבריהם שלא להכנס בספק ברכה לבטלה:


א) כדלעיל רס"י רצו וש"נ.

ב) משנה ברכות נא, ב. טור ושו”ע ס"א.

ג) רמב"ם פכ"ט הכ"ט. טור וט"ז ס"ק א.

ד) ביצה טז, א. תוס' שם ד"ה רב. ביצה לג, ב ד"ה כי. רבינו יונה ברכות (לח, ב) ד"ה ב"ש אומרים נר. הגהות מיימוניות שם אות ע. לבוש ס"א. וראה גם לקמן סי' תעג סוף ס"ו. סי' תצא ס"א. סי' תרכד ס"ג. וראה לקו"ש חל"א ע' 191. שלחן המלך ע' רד.

ה) רשב"א שם נג, ב ד"ה אמר רב יהודה אמר רב, בשם הראב"ד. רא"ש ברכות פ"ח סי' ג. טור ושו”ע ס"א. וכדלקמן סי' רחצ ס"א לענין נר.

ו) רא"ש שם.

ז) כדלעיל סי' רפח ס"ב-ג.

ח) הליכות אלי (בסופו, הערות לסי' תרכד, אות תשפב). הובא בשיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ב. עולת שבת ס"ק ד. מ"א ריש הסי'.

ט) סעיף ג.

י) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"ד-ה.

יא) ראה סדר ברכת הנהנין פי"א ה"ח וש"נ.

יב) ב"י ד"ה כתוב בארחות, בשם ארחות חיים בשם הרשב"א. רמ"א ס"ב.

יג) ראה סדר ברכת הנהנין שם ה"ג וש"נ.

יד) משמעות מ"א ריש הסי'. וראה מ”מ וציונים.

טו) ראה סדר ברה"נ שם: אשר נתן ריח טוב בפירות.

טז) שו"ת מהר"י ווייל סוס"י קצא. מ"א שם. וראה סדר ברכות הנהנין שם ה"ב.

יז) ראה שם ה"א.

יח) ראה שם ה"ה.

יט) מ"א שם. בשם השל"ה שער האותיות אות ק הל' ברכות כלל ט ס"א. וכ"ה בסידור (בסדר הבדלה).

כ) מ"א שם.

כא) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה סדר ברכת הנהנין פי"א ה"ט וש"נ. וראה קיצור הלכות מילואים ע' קטז.

כב) שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רלד. שו"ע ס"ג. טור ושו"ע יו"ד סי' קח ס"ו. וראה גם לקמן סי' רחצ קו"א ס"ק א.

כג) רשב"א שם. ש"ך יו"ד שם ס"ק כו.

כד) ראה קו"א ס"ק א (הטעם שהוא רק לכתחלה).

כה) רשב"א שם. מ"א ס"ק א. וראה גם לעיל סי' יא סי"ג.

כו) רשב"א שם.

כז) טור ושו"ע ס"ד.

כח) שלאחר חג הסכות. ראה סדר ברה"נ פי"א סוף ה"ח.

כט) כדלקמן סי' שצג ס"ג וש"נ.

ל) ראה ב"י ד"ה ומ"ש רבינו ומיהו.

לא) תשובת רבינו אפרים. הובאה בתשב"ץ סי' פו. מרדכי ברכות רמז קפח. טור ורמ"א ס"ד.

לב) רמ"א שם.

לג) דרכי משה סק"ב. רמ"א שם.

לד) ראה סעיף ג.

לה) תשובת רבינו אפרים. הובאה במרדכי שם ובטור. שו"ע ס"ה.

לו) ב"י שם בדעת ה"ר אפרים מברייתא ר"ה כט, ב. שו"ע שם. ט"ז סק"ח. וראה לעיל סי' קסז סוף סכ"ג וש"נ.

לז) ט"ז שם. מ"א סק"ה.

לח) סעיף כג.

לט) כדלעיל סי' קסז סכ"ג (לחלק מטעם זה בין ברכת היין והמוציא שבקידוש לברכת המוציא שבאכילת פת בשבת). וראה גם סי' רעג ס"ו.

מ) כדלעיל סי' רעא ס"ב. וראה מ”מ וציונים.

מא) ראה לקמן סי' תריב ס"ז.

מב) כדלעיל ס"א.

מג) וראה לעיל סי' ריג ס"ה, שמ"מ היא הנאה כעין חובה, ולכן יכול להוציאם אפילו שלא בקביעות ישיבה (כמו בקידוש דלעי ל סי' רעג ס"י).

מד) כדלעיל סי' רצו סי"ז.

מה) מ"א סוף סק"ה.

מו) ראה קו"א שכן נראה מדברי המ"א ס"ק ה אף שאין ראיה, וכן יש לומר גם בט"ז ס"ק ח, והדבר שקול. וראה גם ברכי יוסף סי' רחצ סק"א.

מז) רא"ש ברכות פ"ח סוף ס"ג. ט"ז סי' רחצ ס"ק א.

מח) סעיף א.

מט) ראה גם לעיל סי' ריג ס"ה.

נ) אליה זוטא סי' רחצ ס"ק יג. אליה רבה שם ס"ק כג.

נא) סעיף א.

נב) תשובת רבינו אפרים. הובאה במרדכי ברכות רמז קפח ובטור.

נג) ראה קו"א ס"ק ב, דהיינו אפילו אם הוא רק מנהג, כדלקמן סי' תפד ס"ב.

נד) סעיף כג.