רחצ דין נר הבדלה ובו כ"א סעיפים:

א

א צריך לברך בורא מאורי האשא בכל מוצאי שבת על אור הנר אם יש לו אבל אם אין לו אור במוצאי שבת אין צריך לחזר אחריו כדרך שצריך לחזר אחר שאר מצותב לפי שלא תקנו ברכה זו אלא לזכר שנברא האור במוצאי שבתג שנטל אדם הראשון ב' אבנים והקישן זו בזו ויצא מהן אורד ואף שאין מברכים על שאר כל הדברים בשעה שנבראו מכל מקום האור כיון שנאסר בשבת והותר במוצאי שבת הרי זה כאלו נברא עתה מחדש ומברכים עליו בשעת בריאתוה:

ב

ב במה דברים אמורים שאינו צריך לחזר אחריו במוצאי שבתות אבל במוצאי יום הכיפורים אפילו כשחל בחול יש אומריםו שצריך לחזר אחר ברכת האור לפי שהיא כברכת הבדלה שמברך להקב"ה שהבדיל לנו זה היום משאר יו"ט שנאסר בו להבעיר אור עד עתה בלילה:

ג

ג מי שאין לו כוס להבדיל צריך לברך על האור מיד שרואהז (עיין סי' תקנ"טח) וכן על הבשמים אם יש לוט:

ד

ד מצוה מן המובחר לברך על אבוקהי שיש בה עצים הרבה ומאורות הרבהיא שהרי מברכים בורא מאורי האשיב לשון ריבוי מאורותיג ומכל מקום אף כשמברך על הנר יברך בורא מאורי האש שהרבה גוונין יש באוריד שלהבת אדומה לבנה וירקרקתטו.

ונר של שמן שיש בה פתילות הרבה דולקות הרי זו אבוקהטז ואף אם אין שם אלא ב' עצים דולקים יחד וכן ב' פתילות בנר אחדיז (אם אינן בשתי פיות הנר אלא בפה אחדיח) הרי זו אבוקה.

וכן אם (ב' נרות של שמן או של שעוה וחלב מקורבים זה לזה עד שאורותיהם מדובקים יחד הרי זו אבוקה שהרי יש כאן ריבוי מאורות ביחדיט אבל אם אין אורותיהם מדובקים יחד הרי כל נר נחשב בפני עצמו אע"פ שהם מקורבים זה לזה אלא אם כן) קלע ב' נרות של שעוה זה על גבי זה ועשאן נר אחד (שאז) דינם כאבוקהכ (אף אם אין אורותיהם מדובקים יחד כיון שעשאן כעין גוף אחד אין כל אחד נחשב בפני עצמו).

וטוב ליזהר שלא ליקח להבדלה אבוקה מעצים שריחן רע (שקורין קי"ן)כא אם אפשר בענין אחרכב שהרי במוצאי שבת אנו צריכים להשיב נפש בריח טובכג ויש נוהגין מטעם הידוע להם להבדיל על אבוקה מנרות של שעוהכד ולא משאר נרות ולא מעצים:

ה

ה אם אין לו אבוקה עכ"פ יש לו למצוה מן המובחר להדליק נר אחד להבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בביתכה (אם אי אפשר לקרבם כל כך זה אצל זה עד שיהיו אורותיהם מדובקים יחדכו):

ו

ו אין מברכים על האור אע"פ שרואהו עד שיהיה סמוך לו כל כך שיכול ליהנות ממנוכז כל כך להשתמש לאורו עד שיוכל להכיר לאורו בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרתכח.

ונוהגין להסתכל בצפרנים לראות שיוכל להנות לאורוכט ולהכיר בין מטבע למטבע כמו שמכיר בין צפורן לבשרל ועוד שהצפרנים הן סימן ברכה שהן פרות ורבות לעולםלא ויש לראות בצפרני יד ימין ויאחוז הכוס בשמאלולב כמו שנתבאר בסי' רצ"ולג.

ונוהגין להסתכל בכפות הידים שיש בשרטוטי היד סימן להתברך בולד ויש לכפוף הד' אצבעות על האגודל לתוך כף הידלה שאז רואה הצפרנים עם הכף בבת אחתלו ואינו רואה אז פני (הצפרנים) [האצבעות] שבפנים אלא אחוריהם ששם הצפרניםלז ויש נוהגין לפשוט אח"כ הד' אצבעות ולראות מאחוריהם על הצפרניםלח:

ז

ז אין מברכים על האור שלא שבת בשבתלט ממלאכת עבירהמ כגון נר שהודלק בשבת אין מברכים עליו במוצאי שבת הואיל ונעשה מלאכת הבערה בשבת באור זה בעבירהמא ואפילו הדליקו נכרי לצורך עצמומב כיון שאם היה ישראל מדליקו היה עובר עליו הרי זו מלאכת עבירהמג ואם עבר ובירך עליו צריך לחזור לברך על אור ששבתמד אם יש לו אבל אם הדליקו נכרי לצורך חולה שאין בו סכנהמה או אפילו ישראל לצורך חיה או שאר חולה שיש בו סכנה אין זו מלאכת עבירה ומברכים עליה במוצאי שבתמו וכן עששית שהיתה דולקת והולכת מערב שבת עד מוצאי שבת מברכים עליה במוצאי שבתמז שאין זו מלאכת עבירה מה שדלקה בשבת הואיל והודלקה בהיתר מערב שבתמח:

ח

ח אין מברכים על אור של עבודה זרהמט שאסור ליהנות מתשמישי עבודה זרה ואף הנר הדולק לפניה אסור ליהנות לאורונ ואע"פ שהברכה היא על השלהבתנא ושלהבת אין בה ממש ואין איסור עבודה זרה חל עליה בפני עצמהנב מכל מקום כל זמן שהשלהבת קשורה בגחלת של עבודה זרה אסור ליהנות ממנה מחמת איסור הגחלת שהיא קשורה בהנג ולכן אין מברכים עליה אף אם שבתה בשבת כגון שהודלקה במוצאי שבתנד לפי שאין מברכים אלא על אור שיוכל ליהנות ממנו כמו שנתבארנה ואם עבר ובירך צריך לברך על אור אחר אם יש לונו.

אבל אם ישראל הדליק נר שלו מנר של [נכרי] מברכין עליו שמותר ליהנות ממנו אע"פ שהודלק משלהבת של עבודה זרה שהשלהבת אין בו ממשנז (אבל נכרי שהדליק מנר של עבודה זרה אין מברכין עליו משום גזירה כמו שיתבארנח):

ט

ט לא אסרו לברך על אור שלא שבת ממלאכת עבירה דהיינו נר שהודלק בשבת אלא על אותו נר עצמו אבל אם הדליק ישראל ממנו נר אחר במוצאי שבת מברכים עליונט שאף שיש בנר זה אור מהנר הראשון שלא שבת מכל מקום יש בו תוספת של היתר דהיינו מה שהאור מתוסף מאליו בהדלקת השני במוצאי שבת שהוא זמן היתר והרי הוא מברך על התוספת של היתרס.

אבל אותו נר עצמו שהודלק בשבת אין מברכין עליו במוצאי שבת אפילו לאחר זמן מרובה שכבר ניתוסף בו הרבה אור בזמן היתר משום גזירה שמא יבאו לברך על עמוד ראשון של האור שלא שבת דהיינו ביציאת השבת מיד שעדיין לא ניתוסף כלום על עמוד הראשון שדלק ברגע שלפני יציאת השבתסא אבל בנר שהדליק ממנו ישראל במוצאי שבת אפילו הדליקו במוצאי שבת מיד אין לגזור אם נתיר לברך עליו שמא יטעו לברך על נר הראשון שלא שבת לפי שסתם נר שלא שבת לא הודלק בשבת ע"י ישראל אלא ע"י נכריסב ומפני שנתיר לברך על נר שהדליק ישראל לא יטעו לברך על נר שהדליק נכרי שישראל בנכרי אינו מתחלף.

אבל נכרי שהדליק נר במוצאי שבת אין מברכים עליוסג אלא אם כן הדליקו מישראל אבל אם הדליקו מנכרי אחר אין מברכים עליוסד גזירה שמא יבאו לברך על נר שהדליק נכרי בשבת ויברכו עליו במוצאי שבת מיד קודם שיתוסף האור של היתרסה אבל כשאור זה של נכרי שמברך עליו בא מישראלסו אע"פ שגם הישראל הדליק מנכריסז כל שיד הישראל באמצע אין לגזור משום עמוד הראשון של נר שהודלק בשבת וכל שכן אם יד ישראל בתחלתו שהישראל הוא שהוציא האור מעצים ואבנים במוצאי שבת או שהדליקו מאור הדולק מערב שבת או מגחלים שהובערו מערב שבת שמברכים על נר שהדליק הנכרי ממנוסח:

י

י ואם נכרי הוציא אור במוצאי שבת מעצים ואבנים או מאור וגחלים שמערב שבת או מאור שהודלק בשבת בהיתרסט אין מברכים על אורות אלו בעצמן אבל אם הדליק הנכרי מהם נר אחר מברכים עליוע (ויש אומרים בהיפךעא שעל נר זה אין מברכים עליו שגזרו על כל נר שהדליק נכרי במוצאי שבת שלא מישראל משום נר שהדליקו בשבת אבל על אותו אור עצמו שהוציא הנכרי במוצאי שבת מעצים ואבנים או מגחלים לא גזרו עליו כלל ויש לחוש לדברי שניהם שידליק ישראל נר מאור זה או מנר זה ויברך עליו לדברי הכל):

יא

יא אם עבר ובירך על נר שהדליק נכרי מנכרי אין צריך לחזור ולברך כיון שאין אסור אלא משום גזרהעב והוא הדין בנר שהודלק בשבת אם בירך עליו במוצאי שבת לאחר שניתוסף בו אור של היתר שאין איסורו אלא משום גזירהעג:

יב

יב נכרים שהדליקו נר לפניהם אף על פי שהדליקוהו מישראל אין מברכים עליו שסתם (א) מסיבת נכרים לעבודה זרה והרי זה כנר של עבודה זרהעד:

יג

יג היה הולך חוץ לכרך וראה אור אם רוב אנשי הכרך נכרים אינו מברך עליועה שמן הסתם הוא אור של נכרי שלא הדליק מישראל ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצהעו מברך עליו אם הוא יכול ליהנות כאן לאורועז להכיר בין מטבע למטבעעח:

יד

יד אור שהוציאוהו במוצאי שבת מעצים ואבנים אע"פ שלא שבת בשבת שנברא עתה מחדש מברכים עליועט שהרי אין מברכים על האור אלא לזכר שנברא האור במוצאי שבת מאבנים שהקישן אדם הראשון זו בזופ אבל במוצאי יום הכיפורים אין מברכין אלא על האור ששבת ממשפא ולא אפילו על נר שהדליק ישראל מנכרי כמו שיתבאר בסי' תרכ"דפב:

טו

טו גחלים הבוערות כל כך שאלו מכניס קיסם ביניהן הוא נדלק מברכים עליהםפג והוא שעשויין כדי להאירפד אבל אם עשויין כדי להתחמם כנגדן אין מברכין עליהםפה שאפילו על הנר אין מברכין אם אינו עשוי להאיר כמו שיתבארפו:

טז

טז אור של כבשן בתחלת שריפת הלבנים אין מברכים עליו שאז אינו עשוי להאיר אבל אחר שנשרפה אז עשוי להאיר ומברכים עליופז:

יז

יז נר של בית הכנסתפח בימיהם היו מברכים עליו לפעמים אם היה אדם חשוב מתארח אצלם בבית הכנסת שאז הנר נעשה להאיר לופט או אם שמש הכנסת אוכלצ בחדר הסמוך לבית הכנסת שחלונותיו פתוחים לבית הכנסתצא שנעשה הנר להאיר לו אם אין הלבנה מאירה לו שמהצב אבל אם לא היה שם אדם חשוב ולא שמש האוכל שם ויש נר דולק שם לא היו מברכין עליו שלא נעשה להאיר אלא לכבוד שכינהצג.

לפיכך עכשיו שאין לנו אורחים בבית הכנסתצד ולא שמש האוכל שםצה אין מברכים על נר שבבית הכנסת (ועוד שעכשיו דרכנו להדליק בבית הכנסת אפילו ביוםצו בשביל כבוד שכינה ולפיכך אף אם מדליקים בלילה גם בשביל להאיר אין מברכים עליו הואיל ואף ביום היו מדליקים אותו) (אבל אם מרבים נרות בלילה יותר מביום בשביל להאיר מברכים עליהם):

יח

יח אין מברכים על נר של מתצז כשמוציאים אותו לקבורה במוצאי שבת אם הוא מת חשובצח שאילו היו מקברים אותו ביום היו ג"כ מוציאים נר לפניו לכבודוצט שנמצא נר זה שמוציאים לפניו במוצאי שבת אינו עשוי בשביל להאיר בלבדק כיון שאף ביום היו מוציאים לפניו אבל מת שאינו חשוב כל כך להוציא לפניו נר כשהיו מקברים אותו ביום מברכים על הנר שהוציא לפניו בלילה שהוא עשוי בשביל להאיר בלבדקא:

יט

יט סומא לא יברך על הנר במוצאי שבת שהרי אין מברכין על הנר אפילו כשרואה אותו אלא כשיוכל ליהנות מאורו כל כך עד שיוכל להכיר בין מטבע למטבעקב אלא יבדיל בלא ברכת הנרקג:

כ

כ היו יושבים בבית הכנסת במוצאי שבת והביאו להם אור לא יברכו עליו כל אחד ואחד בפני עצמו אלא אחד מברך וכולם שומעים ויוצאים ידי חובתןקד ואע"פ שאם היה כל אחד מברך בפני עצמו לא היו מבטלים כל כך מלימודםקה כמו עכשיו שצריכים לבטל עד שישתקו כולם וישמעו מכל מקום עכשיו יש הידור יותרקו כי ברוב עם הדרת מלךקז:

כא

כא היה נר טמון בחיקוקח אע"פ שהוא בידו אינו מברך עליו כיון שהוא טמון ואינו יכול לראותו ולהכיר בין מטבע למטבע לאורו אם לא יוציאנו מחיקו ואפילו נר שיכול להכיר בין מטבע למטבע לאורו אלא שאינו יכול לראות את השלהבת כגון שהנר עומד בקרן זויתקט והוא עומד מן הצד קצתקי בענין שאינו רואה השלהבת אע"פ שיכול להשתמש לאורה לא יברך עד שיוכל לראות השלהבת ואם הנר הוא בעששית שיכול לראות השלהבת מתוך דופני העששית יכול לברך עליוקיא (ויש חולקיםקיב):


א) משנה ברכות נא, ב כב"ה. טור ושו”ע ס"א.

ב) רב יהודה אמר רב שם נג, ב. טור ושו”ע שם. וראה גם לעיל סי' רצז ס"ט.

ג) רא"ש שם ס"ג. טור וט"ז סק"א.

ד) פסחים נד, א. וכ"ה לקמן סי"ד. וראה גם לקמן סי' תרכד וס"ה. ושם: ובירך עליו בורא מאורי האש.

ה) שו"ת הרשב"א ח"א סי' קנט. מ"א סק"א. וראה גם לקמן סי' תצא ס"א.

ו) רשב"א ברכות שם ד"ה אמר ר"י בשם הראב"ד. מגיד משנה פכ"ט הכ"ו. שו"ע שם. מ"א סק"ב. וראה חקרי הלכות ח"ג כט, א.

ז) טור ורמ"א ס"א. וראה לעיל סי' מז ס"ה.

ח) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע רס"י תקנו: ליל תשעה באב שחל בא' בשבת כשרואה הנר אומר בורא מאורי האש ואין מברך על הבשמים. וכ"ה לקמן סי' רצט ס"י.

ט) רמ"א שם.

י) רבא פסחים ח, א. קג, ב.

יא) מגיד משנה פכ"ט הכ"ו (הובא בב"י ד"ה ומצוה). רמב"ן עה"ת בראשית לב, כה.

יב) ב"ה במשנה ברכות נא, ב.

יג) ר"ן פסחים שם (כא, א) ד"ה כי מטי. כל בו סי' מא. אליה רבה ס"ק ה.

יד) גמרא שם נב, ב. אליה רבה ס"ק א.

טו) רש"י שם ד"ה הרבה.

טז) אגודה פ' ערבי פסחים סי' עט. רמ"א ס"ב. לפירוש הט"ז סוף ס"ק ב (לגירסת הלבושי שרד שם). וכ"ה לקמן סי' תלג ס"י. וראה שבת כג, ב. שו"ע סי' תרעא ס"ד.

יז) ראה לקמן סי' תלג ס"י דהיינו בנר של שמן. וראה כף החיים ס"ק טו"ב.

יח) ראה גמרא שם.

יט) מ"א סוף סק"ד. וראה תהלה לדוד סק"ב. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 205.

כ) מ"א סק"ד. וראה לקמן שם.

כא) ס' חסידים סי' תתנד. מטה משה סי' תקז. של"ה מס' שבת נר מצוה (קלה, א ד"ה כתב הטור). מ"א ס"ק ג. וראה גם לקמן שם סי"א.

כב) פרי מגדים אשל אברהם סק"ג ובמש"ז סק"ב. וכ"ה לקמן שם.

כג) ס' חסידים שם. וכדלעיל סי' רצז ס"א. וראה רשימות חוב' קנו שאין נוהגים להריח מעשן הנר לאחר כיבויו.

כד) מ"א סק"ג בשם כונות האריז"ל (שער הכוונות סדר השבת דרוש א ד"ה בענין ההבדלה (ס, ב). פרי עץ חיים שער השבת פכ"ד).

כה) ארחות חיים הל' הבדלה סי' יז בשם התוס'. שו"ע ס"ב.

כו) ראה מ"א סוף ס"ק ד. אליה רבה סק"ו.

כז) משנה ברכות נא, ב. כרבא שם נג, ב. לפירוש רש"י שם ד"ה לא יאותו וד"ה יאותו ממש. השגות הראב"ד להמאור ברכות שם. טור ושו”ע ס"ד.

כח) כחזקיה שם. רמב"ם פכ"ט הכ"ה. שו”ע שם.

כט) סדר רב עמרם גאון בשם פרקי דר' אליעזר פ"כ. הגהות מיימוניות שם אות כ בשם מדרש שוחר טוב (לה, ב) ותשובת הגאונים. טור ושו"ע ס"ג.

ל) רא"ש ברכות פ"ח סוס"ג. טור ולבוש ס"ג.

לא) רי"ץ גיאת בשערי שמחה הל' הבדלה בשם רב האי גאון. טור וט"ז ס"ק ב.

לב) רמ"א ס"ג.

לג) סעיף טז וש"נ.

לד) רי"ץ גיאת שם וטור בשם רב האי.

לה) שבלי הלקט סי' קל. הובא בב"י ד"ה ומ"ש ועל כן. וכ"ה בסידור. וראה לעיל סי' צה ס"ד.

לו) מ"א סק"ה.

לז) דרכי משה סק"ב. רמ"א ס"ג. מזח"א כ סוע"ב. זח"ב רח, א-ב.

לח) מ"א שם בשם ס' הכונות. וכ"ה במנהגי מלך ע' 45. ובסידור: בברכת בורא מאורי האש יביט בד' צפרניו והמה יהיו כפוים על האגודל ולא יראה האגודל.

לט) ברייתא ברכות נב, ב. טור ושו"ע ס"ה.

מ) רב נחמן בר יצחק שם נג, א. טור ושו”ע שם.

מא) רש"י נב, ב ד"ה משום דלא שבת. טור ושו"ע שם.

מב) עולת שבת סק"ב. וראה העו"ב תשפה ע' 84.

מג) ב"י ד"ה ואין מברכין ממשמעות הגמרא. שו"ע שם.

מד) מ"א סק"ו. וראה לקמן סי"א דהיינו דוקא ביציאת השבת מיד שעדיין לא ניתוסף כלום.

מה) מ"א סק"ז. וראה אהלי שם ח"ה ע' קיג.

מו) ברייתא נג, א. טור ושו”ע שם. וראה גם לקמן סי' תרכד ס"ז.

מז) ברייתא שם וכגירסת הרא"ש שם ס"ג. וראה לקמן שם ס"ה.

מח) רש"י שם ד"ה למ"ש מברכין.

מט) משנה שם נא, ב. טור ורמ"א סוף ס"ה.

נ) חדושי הרשב"א ברכות נב, ב ד"ה ואין מברכין. וראה שו"ע יו"ד סי' קלט ס"ג. מ”מ וציונים.

נא) ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו. רא"ש ביצה פ"ה ס"י. וכדלקמן סכ"א.

נב) ביצה לט, א. רא"ש שם. וראה קו"א ס"ק א, שהוכיח שמותר ליהנות ממנה (אף כשיש עמה גחלת) אלא שאסור לברך עליה.

נג) רא"ש שם. מ"א ס"ק ח.

נד) ט"ז סק"ד.

נה) סעיף ו.

נו) כדלעיל ס"ז באור שלא שבת.

נז) ים של שלמה ביצה פ"ה סי"ד. משמעות הרא"ש שם. מ"א שם.

נח) סעיף ט.

נט) ברייתא שם נג, א. טור ושו”ע ס"ו.

ס) גמרא שם. ט"ז ס"ק ו. מ"א ס"ק ט. וראה לעיל סי' רעו סי"ג.

סא) גמרא שם. רש"י שם ד"ה גזירה. ט"ז שם. מ"א ס"ק יא.

סב) מ"מ פכ"ט סוף סכ"ה. ב"י ד"ה וגוי שהדליק. לבוש ס"ו.

סג) כדעה הא' דלקמן ס"י.

סד) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

סה) גמרא שם. ט"ז ומ"א שם.

סו) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

סז) שהוא נר היתר שמותר לברך עליו כדלעיל.

סח) רבינו יונה שם (לט, א) ד"ה ישראל. אליה זוטא ס"ק ח. אליה רבה ס"ק יג.

סט) ראה אהלי שם ח"ה ע' קיא. קסד.

ע) שו"ת ה"ר מנחם עזריה מפאנו סי' יח. מ"א סק"י. וראה מחצית השקל ולבושי שרד.

עא) אליה זוטא סק"י. אליה רבא ס"ק יח.

עב) מ"א ס"ק יא.

עג) משא"כ כשבירך ביציאת השבת מיד צריך לחזור ולברך, כדלעיל ס"ז. וראה משנה ברורה שער הציון אות כב. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 206.

עד) מגיד משנה פכ"ט הכ"ו בדעת הרמב"ם. וראה ב"י ד"ה וגוי שהדליק. ב"ח ס"ג. ט"ז סק"ה. קו"א ס"ק א.

עה) ברייתא נג, א. טור ושו”ע ס"ז.

עו) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

עז) מ"מ פכ"ט הכ"ו. מ"א ס"ק יב.

עח) כדלעיל ס"ו.

עט) פסחים נד, א. טור ושו”ע ס"ח.

פ) גמרא שם. ט"ז סק"ח. מ"א ס"ק יד. וכדלעיל ס"א.

פא) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

פב) סעיף ה.

פג) ברכות נג, ב. טור ושו”ע ס"ט.

פד) רא"ש שם ס"ג. טור ושו”ע שם.

פה) לבוש ס"ט.

פו) לקמן סי"ז-ח. וראה גם סי' תרכד ס"ח.

פז) ברייתא גמרא שם נג, א. רש"י שם ד"ה בתחלה וד"ה בסוף. טור ושו”ע ס"י.

פח) טור ושו”ע סי"א.

פט) ברייתא וגמרא שם. לגירסת ופירוש רבינו חננאל בתוס' שם ד"ה הא דאיכא. רא"ש שם ס"ג. רמב"ם פכ"ט הכ"ו. דעה הב' בטור ודעה הא' בשו”ע שם.

צ) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

צא) מ"א ס"ק טו. וראה גם לעיל סי' רסט ס"א.

צב) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

צג) טור (בכמה דפוסים). ט"ז סק"ט. וראה גם סי' תרכד ס"ח.

צד) כדלעיל סי' רסט ס"ב.

צה) ראה לעיל סי' רסג סי"א.

צו) רבינו יונה ברכות שם (לט, ב) ד"ה כל שמוציאין. רא"ש שם. מלבושי יו"ט ס"ד. אליה זוטא ס"ק יב. וכדלקמן סי"ח.

צז) משנה נא, ב. טור ושו”ע סי"ב.

צח) רש"י נג, א ד"ה כל.

צט) רב יהודה אמר רב שם. טור ושו”ע שם.

ק) ראה רא"ש שם. טור ולבוש סי"ב.

קא) גמרא שם. טור ולבוש שם.

קב) טור בשם ראבי"ה פסחים סי' תקכג. מגילה סוס"י תקפז. שו"ע סי"ג.

קג) מ"א ס"ק יז.

קד) ברייתא נג, א כב"ה. טור ושו”ע סי"ד. וראה לעיל סי' ריג ס"ה דהיינו אפילו לא היו קבועים יחד בישיבה, מב' טעמים. וכן בבשמים.

קה) ראה לקמן הל' ת"ת פ"ד הי"א.

קו) גמרא שם. מ"א ס"ק יח.

קז) משלי יד, כח. ברייתא שם. מ"א שם. וכדלעיל סי' ריג סוף ס"ו. ולענין לדחות בשבילה ת"ת, ראה הל' ת"ת פ"ד ה"ד (בדעה הב'). לעיל סי' צ סוף סי"ז. סי' רנ קו"א ס"ק ב.

קח) ברייתא שם נג, ב. טור ושו”ע סט"ו.

קט) גמרא שם.

קי) מ"א ס"ק כ.

קיא) חדושי הרשב"א שם ד"ה היתה (ממשמעות הגמרא ומהא דלעיל סי' עה ס"ח). מ"א סק"כ.

קיב) ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו. רש"י בגמרא שם ד"ה בפנס. ארחות חיים הל' הבדלה ס"י. ב"י ד"ה גרסינן. וראה חקרי הלכות ח"ג כט, ב.