רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ובו כ"א סעיפים:

א

א אסרו חכמים לאכול שום דבר או לשתות שום משקהא חוץ ממיםב במוצאי שבת עד שיבדיל על הכוסג אע"פ שהבדיל כבר בתפלה ואפילו לטעום מעט אסור מטעם שנתבאר בסי' רע"אד:

ב

ב ואפילו היה יושב ושותה מבעוד יום צריך להפסיקה כשמגיע בין השמשות שהוא ספק לילהו אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום אינו צריך להפסיקז אפילו משתיהח אפילו כשמגיע ודאי לילהט ורשאי להמשיך בסעודתו כמה שירצה תוך הלילה כיון שהתחיל בהיתר אבל אם שכח והתחיל הסעודה באיסורי דהיינו מבין השמשות ואילך צריך להפסיק מיד שנזכר.

ויש מתיריןיא אפילו להתחיל בבין השמשות בין לאכול בין לשתות ואין איסור אלא בודאי לילה שאז הוא זמן הראוי להבדלה וכן נתפשט המנהג בסעודות גדולות שמתחילין בביה"שיב ואין למחות בידם כיון שיש להם על מה שיסמכו (א) אבל העיקר כסברא הראשונה.

ולדברי הכל כשמגיע ודאי לילה צריך אפילו להפסיק אם היה קבוע לשתיה בלבד מבעוד יום ואפילו מאכילה אם (ב) שכחיג והתחיל בודאי לילה צריך להפסיקיד מיד שנזכר ואם נזכר לאחר שבירך המוציא קודם שטעם פרוסת המוציא יטעמנה מיד ואחר כך יבדילטו שאם יבדיל מתחלה תהא ברכת המוציא לבטלה שאחר כך יצטרך לחזור ולברך המוציא כיון שהפסיק כל כך בין ברכה לטעימהטז:

ג

ג היו יושבים ואוכלים מבעוד יום ואחר גמר הסעודה קבעו לשתיהיז אין צריך להפסיק כשיגיע הלילה שהכל נחשב לסעודה אחת כל זמן שלא ברכו ברכת המזון ואפילו אמרו זה לזה באו ונבדיל וחזרו ונמלכו לשתות או לאכול הרי אלו מותרים לשתות ולאכול ואינם צריכין להפסיק מחמת שגמרו בדעתם ואמרו להבדיליח וגם אינם צריכין לחזור ולברך על מה שנמלכו לאכול ולשתות קודם שיבדילו לפי שלא הסיחו דעתם לגמרי מאכילה ושתיה עד שיבדילו ע"י אמירה זו שאמרו להבדיל מיד כיון שיכולים עדיין לחזור בהם ולאכול ולשתות מיד קודם שיבדילו:

ד

ד המפסיק להבדיל על הכוס באמצע שתייתו אע"פ שהיה קבוע לשתיה בלבד שהוא חייב להפסיק ולהבדיל כשיגיע הלילה ואסור לו מעתה לשתות עוד עד שיבדיליט אעפ"כ אין צריך לברך בורא פרי הגפן על כוס של הבדלה שנפטר בברכת בורא פרי הגפן שבירך על שתיה הראשונה אע"פ שבנתיים היה שעת איסור דהיינו משהגיע הלילה עד שהבדילכ ואין צריך לומר אם מפסיק באמצע אכילתו ומבדיל על היין שאין צריך לברך עליו בורא פרי הגפן אם כבר בירך בורא פרי הגפן על יין שבתוך הסעודה או שלפני הסעודהכא.

ואם הוא מבדיל על השכר אין צריך לברך עליו שהכל בתוך הסעודהכב אע"פ שלא בירך עדיין שהכל לא בתוך הסעודה ולא לפני הסעודה שברכת המוציא פוטרת את השכר של הבדלה כמו שפוטרת שאר שכר ששותין בתוך הסעודהכג.

ולפי שיש חולקים על כל זהכד (ג) לכן טוב ליזהר לכתחלה שלא להבדיל קודם ברכת המזוןכה לא על השכר ולא על היין אם כבר בירך בורא פרי הגפן על יין ואם הוא רוצה להבדיל או שלא היה קבוע אלא לשתיה בלבד שהוא חייב להפסיק ולהבדיל לא יברך על כוס של הבדלה כדיעה א' שהיא עיקרכו:

ה

ה אם התפלל תוך הסעודה חל עליו חובת הבדלה ואסור לו לחזור לסעודתו עד שיבדיל מתחלה על הכוסכז ואפילו הקדים להתפלל ערבית מבע"יכח חל עליו חובת הבדלה מיד ואסור לו לטעום כלוםכט חוץ ממיםל עד שיבדיל:

ו

ו כשהיה יושב ואוכל מבעוד יום שאינו צריך להפסיק מסעודתולא ולהבדיל קודם ברכת המזון יש לו לשתות ג"כ מכוס של ברכת המזוןלב אע"פ שלא הבדיל עדיין לפי שכוס של ברכת המזון הוא ג"כ מכלל הסעודה למי שנזהר לעולם לברך ברכת המזון על הכוס אבל מי שמברך לפעמים בלא כוס לפי שסומך על האומרים שברכת המזון אינה טעונה כוסלג אסור לו לשתות עתה מכוס ברכת המזון קודם הבדלהלד:

ז

ז בין מי שמותר לו לשתות ממנו ובין (ד) מי שאסור לו לשתות ממנו קודם הבדלה אינו יכול גם להבדיל עליו מיד קודם שישתה ממנו אלא יבדיל על כוס יין אחר אם יש לולה לפי שברכת המזון היא קדושה בפני עצמה והבדלה היא קדושה בפני עצמה ואין אומרים ב' קדושות על כוס יין אחד כשאפשר לאמרן על ב' כוסות לפי שאין עושין מצות חבילות חבילותלו.

אבל אם אין לו עוד יין לכוס הבדלה צריך להבדיל עליולז מיד קודם שישתה ממנו אחר ברכת המזון ולא יאחר ההבדלה עם השתיה לאחר זמןלח לפי שצריך לשתות מכוס ברכת המזון מיד אחר ברכת המזון להאומרים שברכת המזון טעונה כוס.

(ואף להאומרים שאינה טעונה כוס מכל מקום כיון שהוא מברך עכשיו ברכת המזון על הכוס לפי שלדברי הכל יש עכ"פ מצוה מן המובחר לברך על הכוסלט א"כ יש לו ג"כ לשתותו מיד אחר ברכת המזון למצוה מן המובחר אע"פ שאין חיוב בדבר ולכן יש לו להבדיל מיד אחר ברכת המזון על כוס זה כדי לשתותו מידמ ואם יש לו עוד יין לכוס הבדלה יש לו להבדיל מיד על כוס של יין השני ולא יברך בורא פרי הגפן על כוס הראשון של ברכת המזון אלא על כוס שני של הבדלה ומיד אחר שתיית כוס הבדלה ישתה גם כן כוס ברכת המזון למצוה מן המובחרמא):

ח

ח עיקר מצות הבדלה בלילהמב שכח או הזידמג ולא הבדיל בליל מוצאי שבת יבדיל למחרמד ביום ואסור לו אז לטעום מאומהמה חוץ ממיםמו עד שיבדיל כמו שאסור בלילה שכח או הזידמז ואכל קודם הבדלה צריך להפסיק מיד ולהבדילמח כמו אם התחיל לאכול בלילהמט.

ואם לא הבדיל למחר ביום א' יבדיל ביום שנינ קודם שיטעום כמו שנתבאר ביום א' וכן עד סוף יום ג' אבל משם ואילך אינו יכול להבדיל עודנא לפי שג' ימים הראשונים של השבוע נקראים ימים שאחר השבת והרי הן בכלל מוצאי שבת אבל ג' ימים האחרונים נקראים ימים שלפני השבת הבאה ואין להם ענין לשבת שעברהנב:

ט

ט כשמבדיל ביום ראשון או משם ואילך לא יברך אלא ברכת בורא פרי הגפן וברכת ההבדלה אבל לא יברך על האורנג שאין מברכין על האור אלא בליל מוצאי שבת שהוא תחלת ברייתונד ע"י אדם הראשון כמ"ש בסי' רח"צנה וכן על הבשמים לא הצריכו לברך אלא בליל מוצאי שבתנו שהוא סמוך ליציאת השבתנז אבל אח"כ אין להם ענין לכוס ההבדלה ולפיכך אסור להפסיק בברכתם בין ברכת היין לשתייתו:

י

י מי שמתענה ג' ימים וג' לילות מליל מוצאי שבת ואילך ישמע הבדלה מאחרים ואם אין אחרים אצלו יכול להבדיל בשבתנח מפלג המנחה ולמעלהנט בלא בשמים ונר ולשתות מהכוס ואח"כ מקבל התענית עליו ובלילה יברך על הנר ובשמים בלא כוסס ויכול להתפלל ערבית ג"כ מבעוד יום קודם שיבדילסא ובלבד שיקרא קריאת שמע בזמנה כמ"ש בסי' רצ"גסב.

אבל מי שמתענה ב' ימים בלבד לא יבדיל בשבת מבעוד יום אלא במוצאי יום ב'סג:

יא

יא ומי שמתענה ב' ימים וב' לילות לפני ראש השנה וחל ראש השנה ביום ג' לא ימתין מלהבדיל עד מוצאי יום ב' שהוא ליל ראש השנה לפי שיצטרך לומר יקה"זסד על כוס אחד או על פת אחד כמו שצריך ביו"ט שחל במוצאי שבת מטעם שיתבאר בסי' תע"גסה ויש בזה איסור משום שאין אומרים ב' קדושות על כוס אחד שקידוש יו"ט היא קדושה בפני עצמה ואין לה ענין להבדלת מוצאי שבת של חולסו משא"כ ביו"ט שחל במוצאי שבת שמזכירין קדושת יו"ט גם בהבדלה שמבדילין בין קדש לקדש הרי הקידוש וההבדלה כענין אחדסז אבל כאן שצריך להבדיל הבדלת מוצאי שבת שהיא בין קדש לחול אין לה ענין כלל לקידוש של יו"ט לפיכך אינו יכול לומר שתיהן על כוס אחד או על פת אחד מטעם שנתבאר למעלהסח:

יב

יב ואם אירע שהמתין מלהבדיל עד ליל ראש השנה ישמע קידוש מאחרים ולא יטעום פרוסת המוציא עד שיבדיל על הכוס וישתה שהרי אסור לטעום כלום קודם הבדלה ואח"כ יברך המוציא ויאכלסט מיד כדי שיהא הקידוש במקום סעודה ואף אם האחרים קדשו על פת והוציאו אותו ידי חובתו אף מברכת המוציא אעפ"כ צריך הוא ג"כ לברך המוציא לעצמו הואיל והפסיק בהבדלה על הכוס בין שמיעתו ברכת המוציא לאכילתו אע"פ שידי קידוש יצא במה שטעמו הם מהפת אף שהוא עדיין לא טעם מכל מקום לענין הפסק בין ברכת המוציא לאכילה אין טעימתם מועלת לו כמו שנתבאר בסי' קס"זע:

יג

יג המבדיל על היין ורוצה לסעוד מיד אם ברכת היין של הבדלה פוטרת היין שבתוך הסעודה נתבאר בסי' קע"דעא ושםעב נתבאר אימתי צריך לברך ברכה אחרונה על כוס הבדלה שלפני הסעודה בין שהוא יין בין שהוא שאר משקים ע"ש:

יד

יד אם רוצה לסעוד תיכף להבדלהעג צריך ליזהר שלא יביאו לחם לשלחן קודם הבדלה ואם הביאו צריך לכסותו במפה עד אחר ההבדלהעד שלא יראה הפת בושתועה שהרי מן הדין היה צריך להקדים ברכת הלחם לברכת היין כשרוצה לאכול מידעו לפי שהוא מוקדם ליין בשבח ארץ ישראל בפסוק ארץ חטה ושעורהעז וגו' אלא שעכשיו אינו יכול להקדימו והרי זה בזיון לועח לכן יש לכסותו אבל אם אינו רוצה לסעוד מיד אינו צריך לכסותועט:

טו

טו אע"פ שיצא השבת והוסיף מחול על הקדשפ אסור לאדם שיעשה חפציופא קודם שילוה את המלךפב דהיינו שיבדיל או על הכוס או בתפלהפג ואפילו חפצים האסורים בשבת עצמה מדברי סופריםפד (אבל איסורי דברי סופרים התלוים בדבור מותרים מטעם שנתבאר בסוף סי' רס"גפה חוץ מבקשת צרכיו שאסרו קודם שיבדיל בתפלה כמו שנתבאר בסי' רצ"דפו) וכן יש מתירין כל איסורי דברי סופרים שאין בהם סרך מלאכה ואינן אסורים משום שבות אלא משום עובדין דחול וכן נוהגים במוצאי יום הכיפורים כמו שיתבאר בסי' תרכ"[ג]פז:

טז

טז ואם רוצה לעשות אפילו מלאכה גמורה קודם שיבדיל בתפלה או על הכוס אומר ברוך המבדיל בין קדש לחולפח בלא שם ומלכותפט להיכר בעלמא ללות המלךצ ועושה מלאכה אבל אסור לטעום כלום אף אם הבדיל בתפלה וגם אמר המבדיל עד שיבדיל על הכוסצא:

יז

יז אם חל יו"ט במוצאי שבת ורוצה לעשות מלאכה המותרת ביו"ט קודם שיבדיל בתפלה אומר ברוך המבדיל בין קדש לקדשצב בלא שם ומלכות:

יח

יח אותן הנשים שאינן מתפללות ערביתצג ואינן מבדילות בתפלה במוצאי שבת יש ללמדן לומר ברוך המבדיל בין קדש לחול קודם עשיית מלאכהצד לפני הבדלה שעל הכוס ואם אינן יודעות לומר המבדיל צריכות לשמוע מאחרים.

ואם עושות קודם שמיעתן אין למחות בידן כי יש אומריםצה שלא אסרו אלא מלאכות גמורות כגון כותב ואורג וחטיבת עצים וכיוצא בהם אבל הדלקת הנר בעלמא והוצאה מרשות לרשות וטלטול ד' אמות ברשות הרבים שאין בהם טורח כלל לא אסרו כלל ואף שאין דבריהם עיקרצו (ולא הותרו מלאכות שאין בהם טורח אלא ליש אומריםצז שאף שהבדיל בתפלה וגם אמר המבדיל בלא ברכה אסור במלאכה עד שיבדיל על הכוס שלדבריהם עכ"פ במלאכות שאין בהם טורח מותר מיד שהבדיל בתפלה שהרי מדליקים נר להבדלהצח אבל קודם שהבדיל בתפלה אין היתר בשום מלאכה אפילו דברים האסורים מדברי סופרים עכ"פ אם לא אמר המבדיל) מכל מקום הנשים שנהגו כך אין צריך למחות בידן.

אבל אם הן עושות מלאכות גמורות צריך למחות בידן ולכן יש לדרוש ברבים שילמדו בנותיהם לומר המבדיל במוצאי שבת מיד מפני שהרבה מהן מבעירות עצים ואש ומחממות מים שהן מלאכות גמורותצט:

יט

יט וכל זה לענין למחות בנשים שאינן יודעות לומר המבדיל אבל האנשים אסוריםק אפילו בטלטול הנר וכיוצא בזה קודם שיבדילו בתפלה או שיאמרו המבדיל.

וכל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא להדליק ולא לעשות שום מלאכה קודם סדר קדושה של הצבור אע"פ שכבר הבדיל בתפלהקא וגם אמר המבדיל וכל העושה מלאכה קודם סדר קדושה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכהקב אבל טלטול הנר וכיוצא בזה מותרקג מיד אחר שהבדיל בתפלה או אמר המבדיל ושמש הכנסת רשאי להדליק נרות בבית הכנסת מיד אחר שהבדיל בתפלהקד (או שאמר המבדיל) אע"פ שלא אמרו הצבור עדיין סדר קדושה (כיון שהיא לצורך מצוהקה) (ומכל מקום צריך ליזהר להדליק אחר שאמרו הצבור ברכוקו):

כ

כ קצת נוהגים לדלות מים בכל מוצאי שבת מהבארות או מהמעיינותקז לפי שאמרו חכמיםקח שבארה של מרים שהיא בימה של טבריא היא מחזרת בכל מוצאי שבת על כל הבארות והמעיינות וכל מי שפוגע בה ושותה ממימיה מתרפא מיד מכל תחלואיו לכך נוהגין לדלות בכל מוצאי שבת כי אולי יזדמנו להם מבארה של מרים:

כא

כא מי שמוסיף מחול על הקודש הרבה אם מותר לומר למי שהבדיל שיבשל לו ויהא מותר לו לאכול מיד מתבשיל זה נתבאר בסי' רס"גקט:


א) פסחים קה, א. טור ושו"ע ס"א.

ב) רבנן דבי רב אשי שם. טור ושו”ע שם. ובס' המנהגים – חב"ד ע' 35: אין שותים מים קודם הבדלה.

ג) ר"ן פסחים שם (כא, א) ד"ה הוה. מ"א ס"ק יג. וכ"ה לקמן סט"ז.

ד) סעיף ט (לפי שעיקר מצותן הוא בתחלת זמנם).

ה) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

ו) ב"ח ס"ב. מ"א סק"א-ג. ונתבאר לעיל סי' רעא קו"א ס"ק ג. וראה זכרון יוסף סי' נו.

ז) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

ח) תוס' ד"ה אבל לשתיה. ב"י ד"ה אבל אם, ממשמעות רש"י שם. רמ"א ס"א.

ט) רא"ש שם סי' יב. שו"ע שם דעה הא'.

י) מ"א סק"ב ממשמעות התוס' שבת ט, ב ד"ה לימא.

יא) ט"ז סק"א בדעת הרא"ש. משא"כ לעיל סי' רעא ס"ט לא הביא אלא דעת האוסרים, ונתבאר הטעם לעיל שם קו"א ס"ק ג.

יב) ב"ח ס"ב. ט"ז שם.

יג) ראה לקמן ס"ח: שכח או הזיד (רמב"ם פכ"ט ה"ה).

יד) כדלעיל ממ"א סק"ב.

טו) שלטי גבורים על המרדכי ברכות רמז קמג אות טו בשם תשובת הגאונים. רמ"א סי' רעא ס"ה. ולענין קידוש ראה לעיל סי' רעא סט"ו.

טז) שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' שב בשם ריצב"א. מ"א סי' רעא ס"ק יב.

יז) רמב"ם פ"ד מהל' ברכות ה"ח (לפירוש המגדל עוז שם). דעה הא' בשו"ע ס"ב (לפירוש הט"ז ס"ק ג ומ"א סק"ה-ו). וראה גם לעיל סי' רעא קו"א סוף ס"ק ה.

יח) משמעות הט"ז ומ"א שם. ונתבאר בקו"א לעיל שם. וראה משנה ברורה שעה"צ ס"ק יג.

יט) כדלעיל ס"ב.

כ) ב"י ד"ה ואם צריך, מהא דלעיל סי' רעא סי"א אפילו בקידוש. דעה הא' בשו"ע ס"ג (לפירוש הב"ח סוף ס"ב. וגם המ"א ס"ק ו מודה לו בזה).

כא) ראה ב"ח שם שבזה יודה גם מהרי"ק דלקמן, ובמ"א שם שגם בזה חולק.

כב) מ"א שם (שרק למהרי"ק דלקמן צריך לברך בזה).

כג) כדלעיל סי' קעד ס"ב (אפילו שותה לצמאו וכיו"ב).

כד) מהרי"ק שורש צו. דעה הב' בשו"ע שם. כפירוש המ"א שם דמיירי אפילו כשמפסיק באמצע אכילתו ומבדיל על היין.

כה) מ"א שם.

כו) אליה רבה ס"ק ח.

כז) מ"א סק"ב. וראה לעיל סי' קפח סי"ז, שאז אינו מזכיר רצה בברכת המזון.

כח) כדלעיל סי' רצג ס"ב.

כט) מ"א סק"א. וכדלעיל סי' רעא ס"ט (גבי קידוש).

ל) כדלעיל ס"א.

לא) כדלעיל ס"ב.

לב) מ"א סק"ז. ולענין קידוש ראה לעיל סי' רעא סי"ב (ב' דיעות).

לג) כדלעיל סי' קפב ס"א.

לד) מ"א שם. וראה קו"א סי' רצו סק"ב. תהלה לדוד סק"א.

לה) רשב"א ברכות נב, א ד"ה תרי תנאי (אף למ"ד בהמ"ז אינה טעונה כוס). מגיד משנה פכ"ט הי"ב מדברי הגאונים. שו"ע ס"ד.

לו) פסחים קב, ב. וראה לעיל סי' רעא סי"ב. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שכו.

לז) גמרא שם. שו"ע שם.

לח) ראה קו"א סק"ד.

לט) רשב"א ברכות נב, א ד"ה תרי תנאי. וראה לעיל סי' קפב ס"א. מ”מ וציונים.

מ) ראה קו"א ס"ק ד.

מא) ראה לעיל סי' רצו קו"א ס"ק ב, שכן צריך לפרש בשיטת הרשב"א שם, וכדלעיל סי' רעא סי"ב לענין קידוש, וש"נ. והמנהג להתפלל ערבית ואח"כ להבדיל על כוס בהמ"ז (כדעת הרמב"ם פכ"ט הי"ב, שנתבאר בקו"א לעיל שם, ושם נתבאר גם טעם החילוק בין קידוש להבדלה). וראה תהלה לדוד סק"א. בדי השלחן סי' צד ס"ק ט. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שכח. העו"ב (נ.י.) תתלה ע' 104. קיצור הלכות משו"ע אדה"ז ע' קיח.

מב) פשט משמעות הגמרא קו, א גבי קידוש (עיקר קידושא בלילה, וכדלעיל סי' רעא סט"ז) ומימרא דרבי חייא שם (מי שלא הבדיל במוצאי שבת כו'). וראה מ”מ וציונים.

מג) כדלעיל סי' רעא סט"ז לענין קידוש וש"נ. וראה רמב"ם פכ"ט ה"ד. וראה שדי חמד אסיפת דינים אות מערכת ה"א סט"ו ד"ה והרמב"ם כתב. וד"ה ובדרך זה. לקו"ש חל"א ע' 104. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' של.

מד) רמב"ם שם. וראה רבא פסחים קז, א ללישנא בתרא. טור בשם הגאונים. דעה הב' בשו"ע ס"ו.

מה) מעובדא דאמימר שם למחר טרחנא ואבדיל וטעים כו'. רי"ף שם.

מו) כדלעיל ס"א.

מז) רמב"ם פכ"ט ה"ה (שכח או עבר).

מח) רי"ף שם (כב, רע"א). הובא בהגהות מיימוניות פכ"ט אות ו. טור ורמ"א ס"ו.

מט) לעיל סוף ס"ב.

נ) רבא שם ללישנא קמא, כפירוש רש"י ורשב"ם שם ד"ה כל השבת, ובתוס' ד"ה אמימר שם דקיי"ל כלישנא זו. רא"ש שם סי"ג. וכ"ה בסדר רב עמרם (ח"ב סי' מא). דעה הא' בטור ושו”ע ס"ו. וראה לקו"ש חל"א ע' 104 הערה 42.

נא) ר' זירא קו, א. טור ושו”ע שם.

נב) גמרא שם. וכ"ה לעיל סי' רמח ס"ה. סי' רפה ס"ה.

נג) ר' יעקב בר אידי פסחים קו, א. טור ושו”ע ס"ו.

נד) רשב"ם שם ד"ה אבל לא על האור, מפסחים נד, א.

נה) סעיף א.

נו) טור ושו”ע שם.

נז) ב"י ד"ה ומ"ש ודוקא. וראה לעיל סי' רצז ס"א.

נח) תרומת הדשן ח"א סי' קנד. רמ"א ס"ו.

נט) כדלעיל סי' רצג ס"ב.

ס) כדלעיל סי' רחצ ס"ג וש"נ.

סא) מ"א סק"ט. וראה תהלה לדוד סק"ב.

סב) סעיף ב.

סג) מ"א שם בשם של"ה מס' ר"ה נר מצוה (ריג, ב ד"ה אם חל).

סד) מ"א שם בשם של"ה שם (ר"ת: יין, קידוש, הבדלה, זמן – בלא נר).

סה) סעיף ו.

סו) מ"א שם.

סז) פסחים קב, ב. וברש"י ורשב"ם שם.

סח) בתחילת הסעיף. וראה מ”מ וציונים.

סט) מ"א שם.

ע) סעיף י.

עא) סעיף ה.

עב) בס"ו. וראה קו"א שם סק"ו.

עג) ב"י ד"ה וכתב ה"ר מאיר. שו"ע ס"ט.

עד) הגהות מיימוניות פכ"ט אות כ וטור בשם הר"מ מרוטנבורג. שו"ע שם.

עה) ראה טור סי' רעא בשם הירושלמי. וראה לקמן סי' תעג סמ"ד. הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים לפני פסקה והיא שעמדה.

עו) ראה סדר ברכת הנהנין פ"י הי"ג.

עז) דברים ח, ח.

עח) מ"א ס"ק י"ב. וראה ט"ז סק"ח.

עט) ב"י שם.

פ) כדלעיל סי' רצג ס"א.

פא) רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב קנ, ב. טור ושו”ע ס"י.

פב) רש"י שם ד"ה המבדיל. וראה לקמן סי' תצא ס"ג. וראה מ”מ וציונים.

פג) סדר רב עמרם (ח"ב סי' מג). בה"ג הל' קידוש והבדלה. רש"י שם ד"ה ועבדינן. מגיד משנה פכ"ט ה"ו בשם הגאונים והאחרונים. טור ושו"ע שם.

פד) פסקי ריא"ז פכ"ג ה"ד אות ז. שלטי הגבורים שבת (סד, א) סי' ד. כנסת הגדולה הגה"ט. אליה זוטא ס"ק יא. אליה רבה ס"ק יז. וראה גם לקמן סי"ט לענין טלטול הנר. וראה לקמן סי' תרכד סט"ו: שלא אסרו קודם הבדלה אלא אכילה ושתיה ועשיית מלאכה ממש (משא"כ שאר עינויים של יוהכ"פ).

פה) סכ"ה. וראה הטעם לעיל שם קו"א ס"ק ח. וראה גם לקמן סכ"א.

פו) סעיף א.

פז) סעיף יא. וראה מ”מ וציונים.

פח) רב אשי שם. טור ושו"ע ס"י.

פט) ר"ן שם (סד, ריש ע"ב) ממשמעות רש"י שם. ב"י ד"ה ולענין הלכה. שו"ע שם.

צ) רש"י שם ד"ה המבדיל.

צא) מ"א ס"ק יג. וכדלעיל ס"א.

צב) מ"א ס"ק יג. בשם שו"ת מהר"י ווייל הל' פסח סי' קצג.

צג) ראה מ"א ס"ק טז. וכדלעיל סי' קו סוף ס"ב.

צד) כל בו סי' מא. רמ"א ס"י.

צה) רבינו ירוחם נתי"ב ח"כ (קב, ד). רמ"א שם בשם י"א.

צו) ב"י סוף הסי'. רמ"א שם. מ"א ס"ק יז.

צז) רא"ש פסחים פ"י סי' יא. הובא בטור. סדר רב עמרם (ח"ב סי' מג) ובה"ג הל' קידוש והבדלה (לענין ברכה בשם ומלכות). רמב"ם פכ"ט ה"ו (לענין בתפלה).

צח) מ"א שם, בדעת רבינו ירוחם שם.

צט) מ"א שם.

ק) מ"א שם.

קא) דרכי משה סו"ס רצד בשם אור זרוע הל' מוצ"ש סוס"י צ. זוהר בראשית יד, ב. הובא במ"א שם. וכן לענין נשים – ראה ירושלמי שם פ"ד ה"א. תשב"ץ סי' פח. טור ומ"א ס"ק טו.

קב) פסחים נ, ב. טור בסוף הסימן.

קג) מ"א שם.

קד) מ"א שם. וראה אליה רבא ס"ק כב.

קה) ראה אליה רבה שם בשם ראב"ן סי' שפה.

קו) ראה רמ"א ס"י. קיצור הלכות משו"ע אדה"ז מילואים ע' קכא.

קז) כל בו סי' מא. רמ"א ס"י. וראה לבוש ס"י.

קח) ויק"ר כב, ד. במדב"ר יח, כב.

קט) סעיף כה. וראה גם לעיל סט"ו.