שא האיך יהא הילוכו בשבת ובאיזה מקומות לא ילך ובאיזה כלים או חפצים ילך ובאיזה לא ילך ואם נשרו כליו:

א

א אם תשיב משבת רגלך וכו' וכבדתו מעשות דרכיך וגו'א שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחולב לפיכך אסור לרוץ בשבתג או לקפץד דהיינו לעקור שתי רגליו בבת אחתה או לדלגו דהיינוז לעקור רגלו השניה קודם שיניח הראשונהח או לפסוע פסיעה גסהט דהיינו כל שיש בה יותר מאמהי מראש גודל רגל זו עד ראש גודל רגל השניהיא אם אפשר לו בפחותיב דהיינו שאין שם רפש וטיט <(א)> או אמת המים כמו שיתבאריג ואף בחול אין לפסוע פסיעה גסה מפני שנוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדםיד:

ב

ב במה דברים אמורים בהולך לדבר הרשות אבל אם (חסר)טו<(ב)>:

עד כאן מצאנו:


א) ישעיה נח, יג.

ב) שבת דף קיג, סוע"א. טור ולבוש ס"א. וראה גם לקמן סי' שח ס"א.

ג) ברכות דף ו ע"ב. טור ושו"ע ס"א.

ד) ראה רש"י שבת קיג, ב ד"ה אסור וד"ה שפיר דמי. טור ושו"ע ס"ג (לדלג ולקפוץ).

ה) ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב. פי' המשניות להרמב"ם אהלות פ"ח מ"ה. וראה גם לקו"ת שה"ש טו, ב.

ו) רמב"ם פכ"ד ה"ד. וראה גם רש"י וטור ושו"ע שם.

ז) ראה פי' המשניות להרמב"ם שם. לקו"ת שם.

ח) רב הונא שם. תוס' והובא באגודה פ"ק דתענית סי' ה, ומ"א סק"ב.

ט) רבי ישמעאל שם. וראה גם לעיל סי' צ סי"ג. וראה קו"א סק"א בסופו.

י) רש"י בשבת שם ד"ה מהו לפסוע, ובעירובין מב, א ד"ה פסיעה. והגהות אשרי בעירובין פ' מי שהוציאוהו סי' ב ד"ה ואסור, בשם אור זרוע הל' עירובין סי' קמג. רמ"א ס"א.

יא) שו"ת מהר"י ווייל סי' עה. מ"א סק"ב. וכ"ה לקמן סי' שצז ס"ב.

יב) הגהות אשרי בשם אור זרוע שם ורמ"א שם.

יג) לא הגיע לידינו. וראה שו"ע ס"ג.

יד) גמרא שבת שם. וברכות שם (מג, סע"ב). וראה גם לעיל סי' צ שם. סי' רעא סי"ט.

טו) הולך לדבר מצוה מותר, כדלעיל סי' צ ס"ג.