נ

נ חריותתד של דקלתה יש מהם שמייחדים אותם לישיבה ויש מהם שעומדים לשריפה כשאר עציםתו ואם קצצם מן הדקל לשריפה הרי הם מוקצה כשאר עצים ואסור לטלטלםתז שאין תורת כלי עליהם הואיל ועומדים לשריפהתח.

אבל אם נמלך עליהםתט אח"כ שיהיו עומדים ומיוחדים לישיבה עד עת שיצטרך לפנותם הרי מחשבה זו מוציאם מידי מחשבה הראשונהתי אם נמלך כן קודם השבתתיא ונעשה עליהם תורת כליתיב ומותר לטלטלם בשבתתיג לסדרם לישב עליהםתיד אע"פ שבשעה שנמלך עליהם בחול לישיבה לא היה בדעתו בפירוש גם בשבת אלא נמלך כן על ישיבת החולתטו.

ואפילו אם לא נמלך עליהם שיהיו עומדים ומיוחדים לישיבה אלא שחשב עליהם מבעוד יום לישב עליהם למחר בשבת בלבד ולמוצאי שבת ישתמש בהם לשריפה מותר לטלטלם ולסדרם לישב עליהם בשבת זותטז:


תד) ענפים.

תה) ברייתא נ, א.

תו) מ"מ פכ"ה הכ"א להרמב"ם. ב"י ד"ה חריות. מ"א סק"מ.

תז) ברייתא שם. טור ושו"ע ס"כ.

תח) משמעות הגמרא קכו, ב.

תט) רשב"ג ושמואל נ, א. דכל שכן הוא לרב אסי דלקמן סעיף נא, כן כתבו הר"ן שם (כג, רע"א) והרא"ש פ"ד סי' ח. וכן פסק הרמב"ם שם.

תי) מ"מ שם. מ"א שם.

תיא) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

תיב) משמעות הרא"ש פי"ז סוס"י ח. וראה גם לקמן סי' שיג ס"א.

תיג) רמב"ם שם. וראה גם רש"י שם ד"ה צריך. מ"א סקמ"א. וראה גם לקמן סנ"ב. לעיל סי"ד.

תיד) טור ושו"ע שם.

תטו) רא"ש פ"ד סי' ח. טור ושו"ע שם.

תטז) ר"ן שם ד"ה ונשאל, מפירוש רש"י שם ד"ה ואע"פ, ועובדא דרבי חנינא בן עקיבא שם.