שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת ובו כ"ה סעיפים:

א

א פקק החלוןא כגון לוח או שאר כל דבר שסותמין בו החלוןב אפילו הוא דבר שאין עליו תורת כלי כללג וגם לא פקק בו מעולם בחולד ובא לפקוק בו בתחלה בשבת אם חשב עליוה מבעוד יום לפקוק בו (בשבת או שחשב עליו שיהיה מוכן ועומדו להיות פקק לחלון אע"פ שלא חשב על השבת בפירושז) הרי זה מותר שע"י מחשבה זו ירדה עליו תורת כלי והותר בטלטול כשאר כל הכליםח (כמ"ש בסי' ש"חט שמחשבה מועלת בדבר שדרכו לייחדו לכך ואם פקק בו פעם אחת מבעוד יום אף שלא חשב עליו לפקוק בו בשבת ירדה עליו תורת כלי ע"י פקיקה זוי כיון שהוא דבר שדרכו לייחדו לכך כמ"ש שםיא).

ואפילו ארובה שבגג מותר לפקוקיב בפקק המותר בטלטול אע"פ שאינו קשור ותלוי שם מבעוד יוםיג ואין בזה משום עשיית אהל בשבת מפני שאינו עושה בזה אלא תוספות לאהליד והוספה זו עראי היאטו שאינה עשויה להתקיים הרבה שהיא עשויה להפתח תדירטז ותוספת אהל עראי מותרת ולא אסרו אלא לעשות כל האהל עראי כמ"ש בסי' שט"ויז לפיכך אם אין פקק זה עשוי להפתח תדיר אלא לעתים רחוקים אסור לפקק אפילו הוא חלון שבכותליח מפני שהוא כמוסיף בנין הקבוע בכותליט:

ב

ב וקנה שהתקינו להיות נועל בוכ שתוחבו בכותל אצל הדלתכא אין צריך שיקשרנו בדלת מבעוד יוםכב שאף שלא היה קשור ותלוי שם מבעוד יום ותוחבו שם בשבת אין בו משום בונה בשבת הואיל ואינו מבטלו שםכג אלא עשוי להוציאו ולהכניסו תדיר.

ומכל מקום דומה הוא קצת לבנין יותר מפקק החלון והארובהכד ולפיכך אף אם חשב עליו מבעוד יום לנעול בו בשבת ואף אם ייחדו לכך לעולם ואף אם כבר נעל בו פעמים רבות בחול והוא מיוחד לכך אסור לנעול בו בשבת אלא אם כן תקנו ועשה בו מעשה והכינו לכךכה בענין שתיקונו מוכיח עליו שהוא עומד לכךכו (שאז ניכר הדבר שאינו מבטלו שם אלא עשוי להוציאו ולהכניסו תדיר שכך מוכיח מעשה תיקונו שע"י מעשה תיקון זה יש עליו תורת כלי ואין דרך לשקע כלי בבנין לבטלו שם לעולםכז) ואז מותר לנעול בו אף אם עדיין לא נעל בו מעולם מבעוד יום.

וגם מותר לטלטלו אפילו שלא לצורך גופו ומקומו כדין שאר כל הכלים שמלאכתם להיתרכח אבל אם הוא בענין שאסור לנעול בו בשבת אף שהוא מיוחד לנעול בו בחול אסור לטלטלו כי אם לצורך גופו או מקומו כדין כלי המיוחד למלאכת איסורכט:

ג

ג ונגרל שהוא יתד שתוחבין אותו בחור שבאסקופה לנעול הדלתלא הואיל ותוחבין אותו באסקופה למטה דומה הוא לבנין יותר מקנהלב שתוחבין בכותל מן הצד ואין נועלים בו אף שהוא מיוחד לכך ואף אם תיקנו ועשה בו מעשה המוכיח עליו שהוא עומד לכךלג אלא צריך שיהיה קשור שם מבעוד יוםלד (ואז מותר לנעול בו אף שלא נעל בו עדיין מעולם ואף אם לא ייחדו לכך) שהואיל והוא קשור ומחובר שם מבעוד יום אינו נראה כבונה בשבתלה:

ד

ד כיצד יהא קשור אם יש בראשו גלוסטראלו דהיינו שראשו עב וראוי לבוכנא לכתוש ולשחוק בו פלפליןלז הואיל והוא דומה לכלילח אינו נראה כל כך כבונהלט שאין דרך לשקע כלי בבנין לבטלו שםמ ולפיכך אין צריך שיהא הקשר אמיץ אלא אפילו אם קשור בחבל דק שאינו ראוי להיות ניטל בחבל זה שאם היה רוצה ליטלו משם ולטלטלו ע"י חבל זה מיד היה נפסק די בכךמא אפילו אם אינו קשור בדלת עצמה אלא בבריח הדלתמב (או במזוזהמג שאף שאין הדבר ניכר כל כך שקשור שם מבעוד יום בשביל נעילת הדלת הואיל ואינו קשור בדלת עצמה וגם הואיל ואין הקשר אמיץ אעפ"כ אינו נראה כבונה בשבת הואיל והוא דומה לכלימד) ואפילו אם החבל הוא ארוך ואין הנגר תלוי כלל באויר כששומטו מהחור שבמפתן אלא כולו מונח בארץ אין בכך כלוםמה הואיל והוא מחובר שם מבעוד יום ע"י החבלמו:

ה

ה ואם אין בראשו גלוסטראמז אם הוא קשור בדלת עצמהמח אפילו קשור בחבל דק שאינו ראוי לינטל בומט די בכך (לפי שניכר יפה שקשור שם מבעוד יום בשביל נעילת הדלת הואיל וקשור בדלת עצמהנ אע"פ שאין הקשר אמיץ ושוב אינו נראה כבונה בשבתנא) ואפילו אם כולו מונח בארץ כששומטו מהחורנב אבל אם אינו קשור בדלת עצמה אלא בבריח (או במזוזהנג) צריך שיהא הקשר אמיץ בענין שיהא ראוי לינטל בונד (שכשהוא קשור יפה בחבל חזק ניכר הדבר שהוא עומד לנעילת דלת אף שאינו קשור בדלת עצמה ושוב אינו נראה כבונה בשבתנה) ואפילו אם כולו מונח בארץ כששומטו מהחור שבאסקופהנו:

ו

ו וכל זה כשהאסקופה היא גבוהה ואין החור שלה נוקב עד לארץנז אבל אם נפחת החור מתחתיו והגיע לארץ בענין שכשמכניס הנגר בחור נוקב הנגר תחתיו בארץנח הרי זה נראה כבונהנט ואסור לנעול בו בכל ענין אף אם יש בראשו גלוסטרא וקשור בדלת בחבל חזקס.

במה דברים אמורים כשהנגר נוקב תמיד נקב חדש בארץ אבל אם מתחלה עשה חלל בקרקע מקום שראש הנגר יהיה נכנס לשם ושוב אין הנגר מוסיף נקב בארץ אינו נראה כבונה ומותר לנעול בוסא ע"ד שנתבארסב:

ז

ז נגר שתחב בו בית יד באמציעותו והרי הוא דומה למקבת שהוא כליסג מותר לנעול בוסד אף אם הוא נוקב בארץסה ואף שאינו קשור כללסו שאינו נראה כבונה הואיל וניכר בו שהוא כלי ואינו דומה ליש בראשו גלוסטרא שדומה ג"כ לכלי ואעפ"כ צריך להיות קשור ושלא יהא נוקב בארץ לפי שכאן עשה בו מעשה בידים בתחיבת הבית יד לתוכו ועל ידי כך עשאו כלי משא"כ הגלוסטרא לא עשאה הוא בידים בשביל תורת כליסז.

וכן הבריחסח שתוחבין קצה האחד בנקב שבחומה מצד הדלת מכאן וקצה השני בנקב שמצד הדלת מכאן אם יש בו טבעת באמצעיתו שאוחזין בה בשעת פתיחה ונעילה ומושכין בה את הבריח הרי הוא בית יד לבריח ומותר לנעול בו אף שאינו קשור כללסט:

ח

ח כל פתח שאינו עשוי לכניסה וליציאה תדיר אלא לעתים רחוקיםע כגון רחבה שאחורי הבתים שאין נכנסין ויוצאין בה תדירעא אם עשה לפתחה דלת שאינה סובבת על צירה (פירוש ציר הוא עץ חד הבולט מן הדלת להכניסו בחור שבאדן כדי שתהא הדלת חוזרת לכאן ולכאןעב) אלא כשרוצה לנעול בה זוקפה על חלל הפתח לסותמו בהעג בין שדלת זו עשויה מקרשים בין שהיא מחצלת של קנים שתלאה וזקפה שם לדלתעד וכן פרצה שבגנה ושבחצר שגדרה בקוציםעה ועשאום כעין דלתעו ולפעמים פותח דלת זועז ונכנס ויוצא בפרצה זו לעתים רחוקים וחוזר ונועלה אם יש ציר בדלתות אלועח או אפילו אין בהם עתה אלא שהיה להן צירעט ונשבר ומקומו ניכרפ מותר לנעול בהן בשבתפא מפני שבהיכר הציר שבהן ניכרין הן שהן דלתות העשויות לפתיחה ונעילה ואינו נראה כבונהפב אלא שצריך ליזהר אם יש להן ציר שלא יחזור הציר לחורופג כמו שיתבארפד אבל אם אין להן היכר ציר אסור לנעול בהן בשבתפה שהואיל ואינן עשויין להפתח אלא לעתים רחוקים הרי הן נראין בנעילתן כבנין מחיצה קבועהפו כל שאין בהן היכר שהן דלתות:

ט

ט ואפילו כשיש להן ציר לא התירו לנעול בהן אלא כשקשרן ותלאן שם מבעוד יום לנעול בהן ואז מותר לנעול בהן אף אם כשפותחן הן נגררות בארץפז וכשנועלן מגביהן וזוקפן על האסקופהפח שכיון שהן קשורות ומחוברות שם מבעוד יום אינו נראה כבונה בשבתפט.

ואם קשרו וקבעו שם בענין שאף כשפותחן אינן נגררות בארץצ אפילו אינן גבוהין מן הארץ אלא כמלא נימאצא מותר לנעול בהם אף אם אין להן היכר צירצב מפני שאינו נראה כבונה בנעילה זוצג הואיל ואף כשהן פתוחין הן מחוברים וקבועין שם היטב שאינן נגררות בארץ:

י

י ופתח העשוי לכניסה וליציאה תדיר מותר לנועלוצד אפילו בדלת שאין לה היכר ציר והיא נגררת בארץ כשפותחהצה או אפילו שומטין אותה לגמרי כשפותחין אותה שאינה קשורה שם כללצו לפי שכיון שעשויה להפתח תדיר אינו עושה בנעילתה מחיצה קבועה אלא עראיצז ואין איסור כלל לעשות מחיצת עראי בשבת אלא ע"ד שיתבאר בסי' שט"וצח:

יא

יא וכל זה בדלת שיש לה אסקופה התחתונה שזוקפין אותה עליה שאסקופה מוכחת על הדלת שהיא עשויה לנעילהצט ולא לבנין אבל אם אין לה אסקופה וכשנועלין בה מורידין אותה על הארץ וכשפותחין שומטין אותה ועוקרין אותהק הואיל ואין לה צורת הפתחקא אין נועלין בה אפילו יש לה צירקב כל שאינה סובבת על צירה ואפילו היא גבוהה מן הארץקג ואפילו הוא פתח העשוי לכניסה ויציאה תדירקד ויש מתיריןקה בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר ויש להקל בדברי סופריםקו:

יב

יב וכן דלת העשוי מלוח אחד וכשפותחין שומטין אותה ועוקרים אותהקז הואיל ואינה דומה לשאר דלתות אין נועלין בה אפילו יש לה צירקח כל שאינה סובבת על צירה ואפילו היא גבוהה מן הארץקט ואפילו יש לה אסקופהקי ואפילו היא פתח העשוי לכניסה ויציאה תדירקיא מפני שנראה כבונה ונותן קרש בכותלקיב ויש מתיריןקיג בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר ויש להקל בדברי סופריםקיד:

יג

יג אבל דלת העשוייה מקרשים הרבהקטו ויש לה אסקופהקטז מותר לנעול בה לדברי הכלקיז בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר אף ששומטין ועוקרין אותה לגמרי כשפותחהקיח שאינה קשורה שם כלל ואף אם אין לה היכר ציר כמו שנתבאר למעלהקיט והוא הדין במקום שנועלין בקרשים הרבה מפורדים ויש חקיקה למעלה ולמטה שמכניסין שם הקרשיםקכ הואיל והפתח נעול בכמה קרשים חשובים כולם כדלת אחת עשוייה מקרשים הרבהקכא ומותר לנעול בהם אף ששומטין אותה לגמרי כשפותחין ואף שאין להם היכר ציר אלא שהוא פתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר:

יד

יד כל דלתות הכלים כגון שידה תיבה ומגדלקכב שיש להם דלתות מצדיהםקכג ויש להן שני ציריםקכד דהיינו שני ראשים הבולטים מן הדלת אחד למעלה הנכנס בחור שבמשקוף ואחד למטה הנכנס בחור שבאסקופהקכה אם יצא ציר התחתון כולו ממקומו אסור להחזירו גזרה שמא יתקעקכו דהיינו שיהדקו שם בחוזק במקבות וגרזןקכז שלא יוכל עוד לצאת משם ויתחייב משום בונהקכח כמו שיתבארקכט או משום מכה בפטישקל כמו שיתבאר בסי' שי"דקלא אבל אם יצא מקצתו דוחקו עד שמחזירו למקומוקלב ואין חוששין שמא יתקע לפי שאין צריך כל כך לזה הואיל ואין כולו יוצא מהחורקלג אבל אם יצא ציר העליון אפילו מקצתו אסור לדוחקו ולהחזירו למקומוקלד גזרה שמא יתקע שהעליון צריך להדקו בחוזק יותר מהתחתוןקלה שהתחתון הוא מתקיים מאליו בחורו כשהעליון הוא במקומוקלו:

טו

טו ואפילו דלת שאין לה ציר לא למעלה ולא למטה אלא באמצעה דהיינו שבאמצעה בולט ראש אחד וכנגדו יש חור במזוזת הפתח ותוחבין אותו בחור כשנועלין הדלת וכשפותחין מוציאין אותו מהחור שכאן אין לחוש שמא יתקע שהרי הדלת עשוייה לפתוח ולנעול תדיר אעפ"כ אסור להחזיר ציר זה לחורו בשבת גזרה משום ציר שאינו באמצע הדלתקלז אבל ביו"ט מותר משום שמחת יו"ט כמו שיתבאר בסי' תקי"טקלח:

טז

טז וכל זה להחזיר הדלתות אבל ליטול הדלתות מהכלים מותר בכל עניןקלט אם אינן תקועין בהן בחוזק ואין בזה משום סותר מפני שאין בנין וסתירה בכליםקמ אבל אם הן תקועין בחוזק יש בפריקתן משום סותר כמו שיתבארקמא:

יז

יז אבל דלת של בית ושל בור ודותקמב או של כלים המחוברים בקרקע כגון לול של תרנגולים שהוא כלי ומחובר בקרקע אסור בין ליטול בין להחזיר שכל דבר המחובר בקרקע יש בו בנין וסתירהקמג לפיכך מה שנוהגים בסעודות גדולות בימות החמה ליטול החלונות ע"י נכרי לא יפה הם עושים שהרי בנטילה זו יש חיוב חטאת לישראל שהוא סותר על מנת לבנות שהרי עתיד להחזירן אח"כ וא"כ כשאומר לנכרי הרי זה שבות גמורקמד ואינו שבות דשבות שהתירוהו במקום מצטער כמו שנתבאר בסי' ש"זקמה.

ולהאומרים שסותר על מנת לבנות אינו חייב אלא אם כן דעתו שבנין האחרון יהיה יותר טוב מן הראשון כמו שנתבאר בסי' רע"חקמו אין בנטילת החלונות אלא איסור מדברי סופרים ולומר לנכרי הוא שבות דשבות שהתירוהו במקום מצטער.

לפיכך אין צריך למחות בהמקילין כיון שיש להם על מי שיסמכו אבל כל אדם יחמיר לעצמו כסברא הראשונה שהיא עיקר וגם צריך להזהיר לרבים שנכשלים שנוטלין רביעיות החלונות (שקורין קוואטיר"ן) מן החלונות ואינם יודעים שיש בזה איסור גדולקמז:

יח

יח ואפילו כלים שאינם מחוברין לקרקע אם הם גדוליםקמח כל כך שמחזיקין מ' סאהקמט דהיינו אמה על אמה ברום ג' אמות עם הדפנות בלא עובי הרגלים והלבזבזיןקנ הרי הם כאהל ויש בהן בנין וסתירהקנא ולפיכך אסור ליטול דלתותיהם מהםקנב:

יט

יט לא אמרו שאין בנין וסתירה בכלים אלא בבנין גרוע וסתירת בנין גרועקנג כגון נטילת הדלת מהכלי והחזרתהקנד שאין החזרה בנין גמור הואיל ועדיין היא מפורקת מהכלי שאינה תקועה שם בחוזק ויכול ליטלה ממנו בקל ולכן גם נטילתה אין זו סתירת בנין גמור וכן כל כלי שהוא של פרקיםקנה אם אין פרקיו תקועין בחוזק אין בפריקתן סתירה גמורה ולא בהחזרתן בנין גמורקנו

אבל העושה כלי מתחלתו הרי זה בנין גמור וחייב משום בונהקנז והשובר כלי שלם הרי זו סתירת בנין גמורקנח וחייב משום סותרקנט וכן התוקע העץ בתוך הקרדום להיות לו לבית יד חייב משום בונהקס וכן כל התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד הרי זה תולדת בונה וחייבקסא וכל המפרק עץ תקוע חייב משום סותרקסב כמו הסותר בנין גמור:

כ

כ ואפילו בכלי של פרקים אם תקע פרקיוקסג דהיינו שהדקם בחוזקקסד בענין שצריך לזה גבורה ואומנותקסה הרי זה בנין גמור וחייב משום בונהקסו אם עשוי להתקיים הרבהקסז ואם אינו עשוי להתקיים הרבה הרי זה בנין עראי ואסור מדברי סופריםקסח אלא אם כן אינו עשוי לקיום כלל כמו שיתבארקסט:

כא

כא לפיכך כל כלי של פרקים שנתפרק אסרו חכמים להחזירו בשבתקע אפילו אינו מהדקו אלא מעט בענין שהוא רפוי ואינו רפויקעא גזרה שמא יתקע בחוזקקעב אבל אם אינו מהדקו כלל אלא מניחו רפוי לגמרי מותרקעג.

והוא שדרכו של כלי להיות כך רפויקעד לעולםקעה אבל אם דרכו להיות מהודק ותקוע בחוזק אף שעכשיו מניחו רפוי אסור להחזירוקעו גזרה שמא יתקעקעז.

וכוס של פרקים יש אומריםקעח שאף שדרכו להיות מהודק קצת מותר להחזירו ולהדקו קצת ואין חוששים שמא יתקע בחוזק לפי שאין דרך הכוס כלל להדקו כל כךקעט בחוזק עד שיתחייב עליו משום בונה ולא אסרו להדק אפילו מעט אלא במטה של פרקים וכל כיוצא בה משאר הכלים שיש לחוש בהם שמא יתקע בחוזק ויש אומריםקפ שאין חילוק בין כוס לשאר כלים ואסור להחזיר הכוס אלא אם כן מניחו רפוי לגמרי ויש להחמיר כדבריהם אלא אם כן במקום צורך גדול אזי יש לסמוך להקלקפא אם אין דרך הכוס כלל להדקו בחוזק.

אבל כוסות העשויים בחריצים סביב ומהודקים בחוזק לדברי הכל אסור להחזירםקפב אפילו מניחם רפויים לגמרי ומכל מקום כיסויי כלים העשויים כך בחריצים סביב (שקורי"ן שרוי"ף) אע"פ שמהדקין אותם בחוזק מאד על פי הכלי אין בהם שום איסור לא בנטילתן משום סתירה ולא בהחזרתן משום בנין לפי שאינן עשויין לקיום כלל רק לפותחן ולסוגרן תדירקפג גם בשבת עצמה ולא אסרו בנין עראי וסתירתו אלא כשאינו עשוי על מנת לסותרו בשבת עצמה כמו שיתבאר בסי' שי"דקפד:

כב

כב כל כלי של פרקים שהוא מהודק בחוזק בענין שהיה חייב משום הידוק זה אסור לפרקו בשבת משום סותרקפה אבל אם הוא מהודק קצת שאין איסור בהדוק זה אלא משום גזרה שמא יתקע בחוזק אין בו ג"כ משום סותר ומותר לפרקו לכתחלהקפו:

כג

כג קורה מתקרת הבית שנשברה מותר לסומכה בספסל או בארוכות המטהקפז שהם כליקפח לא כדי שתעלהקפט שהרי זה בונהקצ אלא כדי שלא תוסיףקצא לרדת יותרקצב אבל בדבר שאינו כלי אע"פ שהוכן לטלטל אסור לסמוך בו תחת הקורה מפני שדומה לבונהקצג משא"כ בכלי שאין דרך לבטלו לבנין כמו שנתבאר למעלהקצד וצריך שיהא הכלי רפוי קצת תחת הקורה בענין שיוכל ליטלו משם כשירצהקצה אבל אם מהדקו שםקצו בחוזק בענין שלא יוכל שוב ליטלו משםקצז אסור מפני שמבטל כלי מהיכנוקצח.

ספסל שנשמטה אחת מרגליו נתבאר בסי' ש"חקצט:

כד

כד המשוה פני הקרקע בביתר או בחצררא כגון שהשפיל תלרב או מילא גומא או גיארג הרי זה בונה וחייב לפיכך חצר שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן וזורה בהרד שהתבן אינו מבטלו שםרה מפני שראוי למאכל בהמה או לטיט ולפיכך אין בו משום בנין אבל לא יזרה בה דבר שמבטלו שםרו מפני שנראה כאלו מתכוין להשוות פני הקרקע וכיון שמבטלו שם הרי זה בנין קבוערז.

במה דברים אמורים בחצר שנתקלקלה שכיון שהוא בא לתקן החצר הרי זה נראה כאלו מתכוין ג"כ להשוות פניה אבל בענין אחר מותר לזרות בה אפילו דבר שמבטלו שם כיון שאינו מתכוין להשוות פניהרח:

כה

כה כשזורה התבן בחצר שנתקלקה לא יזרה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי הקופהרט שיהפכנו ויביא התבן על שוליהרי כדי לשנות מדרך החולריא אבל אסור לזרות בידוריב:


א) משנה קכה, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) טור ושו"ע שם.

ג) רא"ש פי"ז סי' ח, לדעת הרי"ף שם (מט, ב), והרמב"ם פכ"ב ה"ל. דלא כרמב"ן לדעתו במלחמות שם (מט, ב).

ד) משמעות הב"י ד"ה פקק, לדעת הרא"ש שם, דלא כר"ן (מט, ב) ד"ה ומסתברא.

ה) תוס' קכו, א ד"ה בין. רא"ש שם בדברי ר' אבא שם. טור ושו"ע שם.

ו) עיין במ"ש סי' שב (אוצ"ל שח, ראה לעיל שם ס"נ).

ז) רא"ש פ"ד סי' ח גבי חריות. וראה גם לעיל שם.

ח) רמב"ן במלחמות שם (מט, סוע"א) גבי חריות בישב, והוא הדין לדידן בחשב דעדיף מישב ראה לעיל שם ס"נ וסנ"א.

ט) סעיף נ.

י) ר"ן שם.

יא) סעיף נא.

יב) רש"י קכה, סוע"ב ד"ה להוסיף. קלז, ב ד"ה פקק. תוס' קכה, ב ד"ה הכל. מ"א סק"א.

יג) כר' אבא קכו, רע"א. טור ושו"ע שם.

יד) רש"י קכה, ב. תוס' שם. מ"א שם.

טו) תוס' שם. מ"א שם.

טז) ראה רא"ש עירובין פ"י סוף סט"ו.

יז) ס"ב וש"נ.

יח) עיין מ"א סק"ז, מרא"ש שם.

יט) ראה לבוש ס"א. ואם יש לו צירים מותר בכל ענין, כדלקמן סי' תרכו ס"כ.

כ) ברייתא קכו, א וכרשב"ג. טור ושו"ע ס"א.

כא) מ"א סק"ב, דלא כשלטי הגבורים שם (מט, ב) אות א, שכתב שבזה ר"ת בתוס' קכו, ב ד"ה וכי, מודה לרש"י שם ד"ה ה"ג, דלא משמע כן ברא"ש פי"ז סי' י שכתב: לאפוקי מאיסור בנין כו'.

כב) רשב"ג שם. טור ושו"ע שם.

כג) ראה תוס' קכו, א ד"ה והמונח.

כד) רא"ש שם סי' ח בדעת הרי"ף (מט, ב), כרבי יוחנן שם. טור ושו"ע שם.

כה) ר"ת בתוס' שם ע"ב ד"ה וכי. הובא בטור ושו"ע שם. ועיין מ"א סק"ג.

כו) מ"מ פכ"ה סוף הי"ג. וראה גם לעיל סי' שח סל"ו.

כז) ראה ב"ח ד"ה וקנה.

כח) רמב"ם פכ"ו ה"ז. ב"י סוד"ה פקק. רמ"א ס"א. וכדלעיל סי' שח סט"ז.

כט) כדלעיל שם סי"ב.

ל) עירובין קב, א וכר' יהודה, וכמו שפסק הרי"ף שם (לד, ב), וכדפירש טעמא הרא"ש בשבת פי"ז סי' ח. וכ"כ התוס' עירובין שם ד"ה הלכה. טור ושו"ע ס"א.

לא) רש"י קכו, א ד"ה נגר. טור ושו"ע שם.

לב) רא"ש פי"ז סי' ח לדעת הרי"ף. טור ושו"ע שם.

לג) לבוש ס"א.

לד) עירובין שם וכר' יהודה. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

לה) ראה רא"ש שם. וראה לבוש שם.

לו) משנה עירובין קא, ב וכרבי יוסי וכדמפרש בגמ' שם קב, רע"א. טור ושו"ע ס"א.

לז) רש"י במשנה שם ד"ה שיש. טור ושו"ע שם.

לח) טור ושו"ע שם. וראה רש"י שם ד"ה ורבי.

לט) רש"י שם.

מ) ב"י ד"ה ונגר.

מא) גמ' שם קב, א וכפרש"י ד"ה כשאין ותוס' קא, ב ד"ה כי. טור ושו"ע שם.

מב) תוס' שם. וטור ושו"ע שם.

מג) משמעות רש"י קב, א ד"ה והוא.

מד) ראה רש"י שם סוד"ה כשאין. ב"ח ד"ה וכיצד. לבוש ס"א.

מה) טור ושו"ע ס"א.

מו) ראה לבוש שם.

מז) רבי יהודה במשנה עירובין קב, א (וכפרש"י שם ד"ה נגר) ושמואל בגמ' שם פסק כוותיה. טור ושו"ע ס"א.

מח) רבא בגמ' שם. טור ושו"ע שם.

מט) משמעות הגמ' שם ורש"י ד"ה ניטל. טור ושו"ע שם.

נ) רש"י שם ד"ה והוא. רבינו יהונתן שם (לד, ב) ד"ה גמ' אף. וראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 199.

נא) משמעות רש"י בסוגיא שם, והרא"ש בשבת פי"ז סי' ח.

נב) רא"ש עירובין פ"י סי' טו. טור וב"י ד"ה ונגר ושו"ע שם.

נג) ראה רש"י שם ד"ה והוא.

נד) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

נה) ראה רש"י קא, ב ד"ה כולי.

נו) טור ושו"ע שם.

נז) רש"י ותוס' עירובין קב, א ד"ה נקמז. טור ושו"ע ס"ב.

נח) ברייתא שם וכרבי יהודה ורש"י שם. טור ושו"ע שם.

נט) אביי שם. הובא ב"י ד"ה ומ"ש וכל. וראה טור ושו"ע שם.

ס) משמעות דברי רבי יהודה שם.

סא) ט"ז סק"ב.

סב) סעי' ג-ה.

סג) רב נחומי בר זכריה עירובין קב, א ורש"י ד"ה עשה.

סד) אביי שם. מ"א סק"ה.

סה) רי"ף (לד, ב). ב"י ד"ה ונגר. ט"ז שם. מ"א שם.

סו) רש"י שם ד"ה עשה.

סז) ב"י שם.

סח) וצ"ע מאי שנא מקנה דלעיל ס"ב.

סט) ט"ז שם.

ע) ראב"ד הובא ברא"ש עירובין פ"י סי' טו.

עא) רש"י קא, רע"א בפי' המשנה הדלת שבמוקצה. טור ושו"ע ס"ג.

עב) ערוך ערך צר (הה'). הג"ה בשו"ע שם.

עג) רש"י שם.

עד) משנה שם. טור ושו"ע שם.

עה) משנה ורש"י שם ד"ה וחדקים.

עו) טור ושו"ע שם.

עז) רש"י שם.

עח) אביי שם בפירוש הברייתא. טור ושו"ע שם.

עט) רבא שם. טור ושו"ע שם.

פ) מ"א סק"ו.

פא) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

פב) רש"י שם ד"ה כשיש. טור ושו"ע שם.

פג) ב"י ד"ה רחבה. רמ"א ס"ג.

פד) סעיף טו.

פה) טור ושו"ע שם.

פו) ראה ראב"ד שם. מ"א סק"ז.

פז) ברייתא עירובין קא, א. טור ושו"ע ס"ג.

פח) ראה רש"י במשנה שם ד"ה אין.

פט) רש"י שם ד"ה כשיש. רמב"ן במלחמות שם (לג, ב).

צ) משנה שם ורש"י ד"ה הדלת וד"ה אין. וראה תהלה לדוד סק"ז.

צא) ברייתא שם. ב"י ד"ה ודע.

צב) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

צג) ראה רש"י שם ד"ה אין.

צד) ראה גם לקמן סי' תקיט סוף ס"ד.

צה) ראב"ד הובא ברא"ש עירובין פ"י סי' טו. טור ושו"ע ס"ג.

צו) כדלעיל ס"א גבי ארובה.

צז) ראה ראב"ד שם ולבוש שם.

צח) סעיף ג.

צט) ראה רמב"ם פכ"ו ה"ט (לענין מוקצה).

ק) ר' חייא עירובין קא, א לפירוש הרי"ף שם (לג, ב) והרא"ש פ"י סי' יג לחד לישנא שבגמ' שם. טור ושו"ע ס"ד.

קא) ט"ז סק"ד.

קב) תוס' שם ד"ה דלת. טור ושו"ע שם.

קג) לגירסת הרי"ף שם.

קד) מ"א סק"ח, ממשמעות הב"י ד"ה ומ"ש אין נועלין.

קה) מ"א שם בשם הב"ח ד"ה ומ"ש אין נועלין.

קו) מ"א שם.

קז) רי"ף עירובין שם (לג, ב), ורא"ש פ"י סי' יג, לחד לישנא שבגמ' שם קא, א בהא דרבי חייא, וכפרטי הדעות דלעיל סי"א. טור ושו"ע ס"ד.

קח) תוס' שם ד"ה דלת. טור ושו"ע שם.

קט) לגירסת הרי"ף שם.

קי) טור ושו"ע שם, שפסקו כשתי הלשונות להחמיר. ראה ב"י סד"ה דלת.

קיא) מ"א סק"ח, ממשמעות הב"י ד"ה ומ"ש אין נועלין.

קיב) רש"י שם ד"ה דחד שיפא.

קיג) ב"ח ד"ה ומ"ש אין נועלין.

קיד) מ"א שם.

קטו) ב"י ד"ה ומ"ש אין נועלין. רמ"א ס"ד.

קטז) רמ"א שם.

קיז) ב"י שם.

קיח) רמ"א שם.

קיט) סעיף י.

קכ) ב"י שם. רמ"א שם.

קכא) ב"י שם.

קכב) ברייתא עירובין קב, ב. רמב"ם פכ"ב הכ"ה. טור ושו"ע ס"ה.

קכג) רש"י שם במשנה ד"ה מחזירין. טור ושו"ע שם.

קכד) טור ושו"ע שם.

קכה) מ"א סק"ט. וראה גם לקמן סי' תקיט ס"ב.

קכו) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

קכז) רש"י שם ד"ה שמא יתקע.

קכח) רמב"ם שם. מ"א סי' שח סקכ"א.

קכט) סעי' יט-כ. וראה גם לעיל סי' שח סמ"ז. לקמן סי' תקיט שם.

קל) רש"י קכב, ב ד"ה גזירה.

קלא) סוף סי"ז וש"נ.

קלב) ברייתא עירובין שם ורש"י ד"ה ובמדינה. טור ושו"ע שם.

קלג) וראה טור ושו"ע שם. וראה לקמן בסוף הסעיף. וראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 199.

קלד) רא"ש שם סוף סי' י"ו בשם ר"ת. מ"מ שם בדעת הרמב"ם. טור ושו"ע שם.

קלה) לבוש סוף ס"ה.

קלו) ראה טור ושו"ע שם.

קלז) מ"א ס"ק ט.

קלח) סעיף א.

קלט) ברייתא קכב, ב כדמפרש לה רבא. טור ושו"ע סי' שח ס"ט.

קמ) רבא בגמ' שם. טור ושו"ע סי' שיד ס"א. מ"א סי' שח סק"כ.

קמא) סכ"ב. וראה לקמן סי' שיד סוף סי"ז.

קמב) ברייתא עירובין קב, ב.

קמג) ברייתא וגמ' קכב, ב. שו"ע סי' שח ס"ט. ט"ז שם סק"ט וכאן סק"ה. וראה גם לקמן סי' תקיט ס"ד: שהמסלק צירים הללו מן חורם חייב משום סותר והמחזירם חייב משום בונה אפילו אינו תוקע בחזקה. אבל ראה לעיל סי' רנט ס"ז: מן התורה אין איסור אלא כשסותר גוף הבנין אבל לא כשסותר פתחו אלא שחכמים הוא שגזרו שלא לסתור דלתות של בנין המחובר לקרקע.

קמד) ט"ז סק"ה. וכן דעת המ"א סי' שח סקכ"ב.

קמה) סעיף יב. וראה לעיל סי' רעו סי"ז.

קמו) ס"ב וש"נ.

קמז) ט"ז שם.

קמח) רש"י עירובין לה, א ד"ה ומתני'. ר"ן (סא, ב) ד"ה מתני'. וראה גם תוס' עירובין לד, ב ד"ה ואמאי בתירוץ הא'. הובא ב"י סי' שיד סוד"ה ומ"ש וה"מ.

קמט) רש"י עירובין שם. אור זרוע ח"ב סי' עח. תרומת הדשן סי' סה. ב"י שם. רמ"א סי' שיד ס"א. מ"א שם סק"א.

קנ) מ"א שם סק"ב, מהרמב"ם בפי' המשניות כלים פי"ח מ"א, ובהל' כלים פ"ג ה"ד.

קנא) ר"ן שם. מ"א שם סק"א.

קנב) עיין מ"א סי' שח סק"כ.

קנג) רא"ש פ"ג דעירובין סי' ה. שבת פכ"ב סי' ו. וכן כתבו התוס' שבת קב, ב ד"ה האי, עירובין לד, ב ד"ה ואמאי. מ"מ פ"י הי"ג בדעת הרמב"ם. טור ושו"ע סי' שיד ס"א. וראה לקמן סי' שיד סוף סי"ז שמביא דעה החולקת על זה.

קנד) תוס' עירובין שם. רא"ש עירובין שם.

קנה) תוס' שם. רא"ש עירובין שם. ר"ן שם (ז, א) ד"ה ומקשו, ושם (מז, א) ד"ה ת"ר.

קנו) משמעות התוס' שם. ר"ן שם ושם.

קנז) תוס' עד, ב ד"ה חביתא. רא"ש עירובין שם. ר"ן שם ושם. מ"מ שם. וראה לעיל סי"ד שי"א (דעה הב' דלקמן סי' שיד סוף סי"ז) שחייב משום מכה בפטיש.

קנח) תוס' עירובין שם. רא"ש עירובין שם. מ"א סי' תקא סקי"ג.

קנט) אם סתר ע"מ לבנות, כדלעיל סי"ז. וראה גם לקמן סי' שלז ס"ג.

קס) רב קב, ב (וכפירוש רש"י בגיטין לב, רע"א ועבודה זרה כח, ב ד"ה שופתא). רמב"ם פ"י הי"ג. מ"א סי' זה סקי"ו.

קסא) רמב"ם שם. שו"ע ס"ט.

קסב) רמב"ם שם הט"ו. מ"א שם.

קסג) ברייתא מז, רע"ב. טור ושו"ע ס"ו.

קסד) רש"י שם ד"ה יתקע. שם קלח, ב ד"ה שמא יתקע. מ"א סי' תקיט סק"ד.

קסה) מ"א סקי"א בשם סמ"ג ל"ת סה (טו, ג). וראה גם תוס' קב, ב ד"ה האי. וראה גם לעיל סי' שח סוף סנ"ה. לקמן סי' תקיט ס"ה.

קסו) תוס' שם. רשב"א ר"פ הבונה. ר"ן שם (לז, א) ד"ה ומקשו. שם מז, א ד"ה ת"ר. וראה גם רש"י שם. מ"א סי' שח סקכ"א. וכ"ה משמעות המ"א כאן סק"י. וראה גם לעיל סי' רעט ס"ח. סי' שח סמ"ז. וראה לקמן סי' שיד סוף סי"ז שמביא דעה הסוברת שחייב משום מכה בפטיש, וש"נ.

קסז) ראה ירושלמי פי"ב ה"א: כאן לשעה כאן לשהות. וראה גם רש"י מז, א ד"ה פטור.

קסח) ראה ביצה לב, סוע"ב ורש"י שם ד"ה בנין עראי. וראה גם רש"י מז, א ד"ה פטור וד"ה קרן. וראה שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' קכב אות טו.

קסט) סעיף כא.

קע) ברייתא מז, סוע"א. טור ושו"ע ס"ו.

קעא) ב"י סוד"ה מטה, בשם המ"מ פכ"ו ה"י"א, שהביא בשם הרשב"א בעבודת הקדש שער ג סי' ג. מ"א סקי"ב.

קעב) רשב"א שם. ר"ן שם (כג, ב) ד"ה תניא. וראה גם לעיל סי' שח סמ"ז. וראה לקמן סי' תקיט ס"ה שביו"ט אין חוששים לזה.

קעג) רשב"ג בברייתא שם רע"ב. טור ושו"ע ס"ו.

קעד) וכדפירש הב"י ד"ה מטה, ממשמעות הרמב"ם פכ"ב הכ"ו והטור והגהות אשרי שם פ"ג סי' כג. רמ"א ס"ו.

קעה) ראה לבוש ס"ו. פרישה סק"י. וראה גם לעיל סי' רעט ס"ט. סי' שח סמ"ז. וראה תהלה לדוד ס"ק טז.

קעו) ב"י שם בשם הרמב"ם והטור והגהות אשרי הנ"ל. רמ"א שם.

קעז) לבוש שם.

קעח) טור ושו"ע שם.

קעט) טור ומ"א סקי"ב. וראה תהלה לדוד שם.

קפ) טור בשם מהר"מ מרוטנבורג (תשב"ץ סי' לו). שו"ע שם בשם ויש מי שאומר.

קפא) ט"ז סק"ז.

קפב) מ"א סקי"ב.

קפג) מ"א שם. וכן דעת הט"ז שם.

קפד) סי"ט וש"נ.

קפה) משמעות הגמ' קכב, ב. מ"מ פ"י הט"ו בסופה. אגודה סי' קטז. ט"ז סי' שיד סק"ז. וראה גם לעיל סי' שח סוף סנ"ה. לקמן סי' שיד סי"ז.

קפו) נלמד מדין הברייתא שם דלעיל סט"ז. ט"ז שם.

קפז) משנה קנא, רע"ב. טור ושו"ע ס"ז.

קפח) רש"י מג, א ד"ה בספסל. וראה גם רש"י קנא, ב ד"ה סומכין. טור ושו"ע שם.

קפט) משנה שם. טור ושו"ע שם.

קצ) רש"י שם ד"ה לא. טור ושו"ע שם.

קצא) משנה שם.

קצב) טור ושו"ע שם.

קצג) מ"א סקי"ד.

קצד) סעיף ד.

קצה) גמרא מג, ב. רמב"ם פכ"ה. טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' רסו קו"א סקי"א דאז שרי אף אם אינו נוטלו, ושההיתר כאן הוא משום פסידא דקורה והבית.

קצו) טור ושו"ע שם.

קצז) מ"א סקט"ו.

קצח) משמעות הגמ' שם. רמב"ם שם. ט"ז סק"ח. מ"א שם. וראה לעיל סי' רסה ס"ג וש"נ.

קצט) סעיף מז.

ר) רב ששת ורבא עג, ב. רמב"ם פ"י הי"ב.

רא) ראה רש"י עירובין קד, א ד"ה דלא. וכ"ה משמעות טור ושו"ע ס"י. וראה גם לקמן סי' תצח סל"ח. סי' תקכו ס"ג. אבל בשדה ניר חייב משום חורש, כדלעיל סי' שיב סי"ד.

רב) רב ששת שם. רמב"ם שם.

רג) רבא שם. רמב"ם שם.

רד) רבא שם. רמב"ם פכ"א ה"ד. טור ושו"ע שם.

רה) גמ' שם.

רו) רש"י שם. ב"ח סוף הסי'. מ"א סקי"ז.

רז) ראה רש"י שם, ב"ח שם ומ"א שם. וראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 199.

רח) מ"א שם.

רט) עירובין קד, א. טור ושו"ע ס"י.

רי) תוס' שם ד"ה דרש. טור ושו"ע שם.

ריא) משמעות רש"י שם ד"ה לא בסל. שו"ע שם. וראה גם ט"ז סק"י. וראה רמב"ם פכ"א ה"ד.

ריב) תוס' שם. שו"ע שם.