שטו דברים האסורים משום אהל בשבת ובו כ' סעיפים:

א

א אסור לעשות אהלא דהיינו גגב המאהיל עליו להגן מאיזה דבר כגון מן החמהג או מן הגשמיםד או מאיזה דבר אחרה אפילו הוא עראיו שאינו עשוי להתקייםז ואפילו אין מחיצות תחתיו כגון שפורס מחצלת על גבי ד' קונדיסיןח אעפ"כ כיון שעשוי כדי להאהיל ולהגן הרי זה אהל גמורט ואסרוהו חכמים אע"פ שהוא עראי גזרה משום אהל קבעי שהוא תולדת בונהיא:

ב

ב ולא אסרו אלא לעשותו בתחלה בשבת אבל אם היה אהל עראי עשוי מבעוד יום מותר להוסיף עליו בשבתיב כגון אם היתה המחצלת פרוסה מבעוד יום כדי טפחיג שזהו שיעור להיות נקרא אהליד מותר לפורסה כולה למחר ולהוסיף עוד מחצלאותטו שהכל אינו אלא תוספת לאהל טפח העשוי מאתמולטז ואפילו לפרוס על מחיצות מותר בענין זהיז וטפח שאמרו הוא חוץ מן הכריכהיח דהיינו שהמחצלת כולה אף שהיא כרוכה ונתונה שם מבעוד יום ויש בעובי עיגול כריכתה כדי טפח ויותר אף על פי כן צריך שיהיה יוצא ממנה כדי טפח פרוס לאהל מפני שסביב העיגול אינו נראה כאהל כלליט:

ג

ג וכל זה באהל שהוא גג אבל מותר לעשות מחיצות עראי לכתחלה בשבתכ ואפילו עושה אותה כדי להגן מן החמה או מן הצינהכא אינה כאהל בשביל כךכב וכן אם עושה אותה בשביל הנרות שלא יכבה אותן הרוחכג ואין צריך לומר שמותר לעשות מחיצות לצניעות בעלמאכד שלא יהא יושב במקום מגולה או כגון מחיצה שעושין בשעת הדרשה להפסיק בין אנשים לנשיםכה וכל כיוצא בזה.

ולעולם אין מחיצת עראי אסורה אלא אם כן עושה כדי להתיר סוכהכו כמו שיתבאר בסי' תר"לכז או להתיר טלטולכח על דרך שיתבאר בסי' שס"בכט או להתיר שאר איסורל כגון שעושה מחיצה גבוה י' טפחים בפני הספרים בפריסת סדין או מחצלת כדי שיהא מותר לשמש מטתו באותו חדר או כדי לעשות שם צרכיולא אסור לעשותה בתחלה בשבת לפי שבכל מקום שהמחיצה מתרת היא חולקת שם רשות בפני עצמה כגון כשמתרת איסור טלטול היא עושה אותו מקום רשות היחיד וחולקת אותו מרשות הרבים או כרמלית שאצלו וכן בחדר שבו הספרים היא חולקת אותו לשתי רשויות הספרים הם ברשות בפני עצמה והוא משמש ועושה צרכיו ברשות בפני עצמהלב וכיון שהוא עושה אותה כדי שתחלוק רשות בפני עצמה הרי זה כעושה אהללג.

אבל אם אינו צריך לו שתחלק רשות בפני עצמה מותר לעשותה בתחלה בשבת אף אם היא מתרת איסורלד כגון שתולה מחיצה בפני אור הנר כדי שיהיה מותר לשמש מטתולה שאינו צריך כאן לחילוק רשויות אלא כיון שהמחיצה היא גבוה מהנר בענין שאינו רואה את הנר במקום שמשמשלו וגם היא עבה קצת בענין שאין האור נראה יפה דרך המחיצהלז מותר לשמש אף אם אינה גבוה י' טפחים שאינה חולקת רשות כלל וגם אם אינה קשורה בטוב בענין שלא יוכל הרוח להניד אותה כמו שצריך לקשור כן במחיצות העשויות לחילוק רשויות כגון בפני הספריםלח כמו שנתבאר בסי' ר"מלט וכיון שאינו צריך לו שתחלק רשות בפני עצמה מותר לעשותה אף בענין שחולקת רשות דהיינו שהיא גבוהה י' טפחים וקשורה היטבמ:

ד

ד וכן בספרים אם תולה המחיצה נגד כל הספרים שאין מגולין כלל שאינו צריך כאן לחילוק רשויות אם יש מכסה אחד על הספרים לבד ממחיצה זו שאף אם אין מחיצה זו גבוה י' טפחים וגם אינה קשורה בטוב שאינה חולקת רשות כלל מכל מקום אינה גרועה מכיסוי בעלמאמא ומותר לעשות צרכיו שם או אפילו לשמש אם יש מכסה אחד על הספרים לבד ממחיצה זו שהרי יש כאן שני כיסויים והרי זה ככלי בתוך כלימב לפיכך מותר לתלותה בשבת אפילו בענין שחולקת רשות כיון שאינו צריך לו שתחלוק רשויותמג ואין צריך לומר שמותר לכסות הספרים בבגדים שני כיסויים שהרי אין כאן מחיצה כללמד:

ה

ה ואפילו הספרים מגולים למעלה מהמחיצה שאין מחיצה זו חשובה כיסוי או שאין עוד כיסוי על הספרים ורוצה לשמש וצריך שתהא המחיצה גבוה י' טפחים וקשורה כהלכתה כדי שתחלוק רשות בפני עצמה וכן בכל מקום שרוצה לעשות מחיצה לחלק רשות אין איסור אלא לעשותה בתחלה בשבת אבל אם היתה עשויה מבעוד יום כשיעור טפח מותר להוסיף עליה בשבתמה שתוספת אהל עראי מותרתמו בין שטפח זה הוא מלמעלה למטה כגון מחצלת הכרוכה על המוט מבעוד יום וכדי טפח ממנה משולשל למטה מבעוד יום מותר לשלשל כולה למטה בשבתמז ולקשרה כהלכתה ובין שטפח זה הוא מן הצד כגון אם היתה מחיצה בולטת מן הצד לפני הספרים רוחב טפח מותר לתלות סדין בפניהם בשבת שהסדין הוא תוספת אהל עראימח ואף שהמחיצה הבולטת שם היא קבועה אין בכך כלום כמו שנתבאר בסי' שי"גמט שאין איסור אלא כשהתוספת היא קבועה:

ו

ו וכל זה במחיצת עראי אבל מחיצה קבועה אסורה בכל ענין אפילו אינה נעשית אלא לצניעות בעלמאנ ואפילו להוסיף עליה תוספת קבוע אסור בכל עניןנא ומכל מקום מותר לתלות בשבת סדינים המצויירים לנוי אע"פ שקבועין שם כיון שאינן עשויין שם למחיצהנב:

ז

ז והוילוןנג שתולין לפני הפתחנד במקום דלתנה אע"פ שהוא תלוי שם בקביעותנו מותר לתלותו בשבתנז שכיון שהוא נע ונד ברוח מצוייה וגם אינו מעכב להולכים ועוברים ושבים דרך שם אינו נקרא מחיצה קבועה אלא מחיצת עראינח ואין בה איסור כשאינה עשוייה להתירנט וכן הפרוכת שלפני ארון הקדש מותר לתלותו שם בשבתס מטעם זהסא אפילו אם אין דלת לארון והפרוכת הוא מחיצה רביעית לארוןסב מפני שמחיצת עראי הוא ואינו עשוי אלא לצניעותסג.

ובלבד שיזהר כשתולה הוילון וכיוצא בוסד שלא יכפל לרחבו טפחסה בשעה שתולה אותוסו שנמצא עושה אהל בגג טפחסז לפיכך אם הוא ווילון גדול תולין אותו שניםסח שיכולים לתלותו כולו כאחד שלא יתקפלסט אבל אחד אסורע.

וכילה שיש לה גגעא תפור ותלוי סביבה כעין שפהעב אסור לתלותה כלל בשבת אפילו בעשרה שאי אפשר שלא תגבה השפה מעט ותיעשה אהל עראי:

ח

ח עצים שתוקעים ראשם האחד בדופן הספינה וכופפין ראשם השני בעיגול עד דופן השני ופורסים עליהם מחצלאותעג להגן מן החמהעד או מן הגשמיםעה אם יש ברוחב העצים טפח אפילו באחד מהם מותר לפרוס עליהם מחצלאות בשבת שאינו אלא מוסיף על אהל עראיעו העשוי מבעוד יוםעז ואפילו אין בשום אחד מהם רוחב טפח אם הם סמוכים זה לזה בפחות מג' טפחיםעח הרי הם חשובים אהלעט שכל פחות מג' טפחים הוא כלבודפ ומותר לפרוס עליהם מחצלאות בשבתפא וכן עריסת התינוק שיש עליה חשוקים ופורסין עליהם סדיןפב להגן מפני הזבוביםפג אם החשוקים הם בדרך שנתבאר מותר לפרוס עליהם סדין בשבת ואם לאו אסורפד:

ט

ט כל גג עראי שאינו מתכוין בו לעשיית אהל שיאהיל על מה שתחתיו אלא כדי להשתמש בו איזה תשמיש בגופו כגון שמשים דף השולחן על רגליו אע"פ שעושה בזה גג עראי אין בכך כלום כיון שאינו מתכוין לעשיית אהלפה ומ"מ אם מעמיד גם מחיצות עראי תחת גג זהפו הרי זה דומה לאהלפז ואסור לעשותו כדרכו מלמטה למעלה אלא מלמעלה למטהפח דרך שינויפט כגון מטהצ שהרגלים שלה הם דפים מחוברים כדופני התיבהצא ופורסים עליהם עורצב או שמניחים עליהם קרשים מלמעלהצג לישן עליהם לא יעמיד את הרגלים בתחלה ויניח העור או הקרשים עליהםצד כדרכו בחולצה שהרי זה דומה לעשיית אוהלצו אלא יאחז העור או הקרשים תחלה באויר ואח"כ ישים הרגלים תחתיהם שאין זה דומה לעשיית אוהלצז שאין דרך לבנות מלמעלה למטהצח:

י

י ואם מטה זו אין עליה עור או קרשים אלא היא מסורגת בחבלים מלמעלה אם יש בין חבל לחבל ג' טפחים שאין כאן לבוד אסור לפרוס עליה סדין בתחלה בשבת או להניח עליה כר או כסת מפני שזה דומה לעשיית אהל וכן אסור לסלק בגד התחתון שעליה מפני שהוא כסותר אהל ואם היה עליה כר או כסת או בגד אחר פרוס מערב שבת כשיעור טפח מותר לפרוס בשבת על כל המטה שאינו אלא מוסיף על אהל עראיצט:

יא

יא וכל זה במטה זו שיש לה מחיצות דהיינו הרגלים שלה שהן כדפני התיבה ואפילו אין לה ד' מחיצות אלא שתים זו כנגד זוק אבל מטות שלנו שאין על רגליהן תורת מחיצות מותר להעמידה תחלה ואח"כ להניח בה הקרשיםקא או אם היא מסורגת בחבלים מותר לפרוס עליה סדין בתחלה בשבת אף אם יש בין חבל לחבל ג' טפחים ואין בזה משום עשיית אהל מפני שאהל עראי כזה שאינו מתכוין בו לעשיית אהל לא אסרוהו חכמים אלא אם כן יש לו תחתיו מחיצותקב המגיעות לארץקג שאז הוא דומה לאהלקד ואם הן מגיעות בפחות מג' טפחים סמוך לארץ יתבאר בסי' תק"בקה:

יב

יב כשמסדרין חביות זו על זו אחת על גבי שתים אוחז בידו העליונה ויסדר התחתונות תחתיה אבל לא יסדר התחתונות תחלה ויניח העליונה עליהןקו מפני שהחלל שנעשה ביניהן דומה לאהלקז שיש לו ב' מחיצות וגג לפיכך צריך לעשותו בדרך שינוי מלמעלה למטה.

אבל מותר להניח ספר אחד מכאן ואחד מכאן ואחד על גביהןקח אף שנעשה ביניהן חלל טפחקט שהואיל ואין צריך כלל לאויר שביניהםקי אינו דומה לאהל שמשתמשים בחללו משא"כ בחבית צריך הוא לאויר שביניהן שלא יתעפשו החביותקיא שבשביל כך הוא מסדרם כן וכן במטה אף אם אין לה אלא ב' מחיצות זו כנגד זוקיב יש לו צורך באויר שתחתיה שמשתמש שם בנתינת סנדלים וכיוצא בהםקיג ואין צריך לומר אם יש לה ד' מחיצות כדפני התיבה שיכול להצניע שם חפציו כמו בתיבהקיד:

יג

יג כל גג עראי שאינו מתכוין בו לעשיית אהל לא אסרו לפורסו על המחיצות שמעמיד תחתיו בשבת אלא כשלא היה הגג קבוע במחיצות מבעוד יום אבל אם היה כבר קבוע בהן מבעוד יום אלא שהיו נכפלים ומונחים מותר לפושטן ולהעמידן בשבתקטו כגון כסאקטז העשוי פרקים וכשרוצים לישב עליו פותחין אותו והעור נפתחקיז ונמתחקיח וכשמסירין אותו סוגרין אותו והעור נכפל מותר לפותחו לכתחלה בשבתקיט אף אם יש לו מחיצות תחתיו מפני שאינו דומה לעשיית אהל כיון שאינו עושה כלוםקכ שהרי עשויים ועומדים הם כברקכא הגג עם המחיצות מבעוד יום אלא שמותחן בשבת לישב עליהם ומטעם זה מותר להעמיד החופה ולסלקה וכן הדף הקבוע בכותל שמניחין עליו ספריםקכב אף אם יש להן מחיצות:

יד

יד משמרתקכג שתולין אותה לתת בה שמרים לסננן ומותחים פיה לכל צד חשוב עשיית אהל ואסור לנטותהקכד ולמותחהקכה אם היתה תלויה עם השמרים מבעוד יוםקכו ואף על פי שגג בלא מחיצות אינו אסור משום אהלקכז כאן אסרו כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחולקכח משום זלזול שבתקכט אבל מותר לתלותה ולמותחה כדי ליתן בה פירות או שאר דבריםקל או אפילו כדי לסנן בה יין ומים צלולים שמותר לסננם בשבתקלא ואין כאן זלזול שבת כלל:

טו

טו אהל משופע אם יש בראשו גג רחב טפחקלב ביושרקלג או אפילו אין בראשו טפח אלא יש בפחות מג' טפחים סמוך לראשו רחב טפח שכל פחות מג' טפחים הוא כלבודקלד והרי זה כאילו יש בראשו גג רחב טפחקלה הרי זה אוהל קבועקלו אם הוא עשוי להתקייםקלז והנוטה אותו בשבת חייב משום בונהקלח והמפרקו חייב משום סותרקלט כמו סותר בנין גמורקמ אבל אם אין בראשו גג טפח ולא בפחות מג' טפחים סמוך לראשו רוחב טפח הרי זה אוהל עראי והעושה אותו בתחלה בשבת פטורקמא אבל אסור מדברי סופריםקמב בין לנטותו בין לפרקו אפילו אינו עשוי לקיום כללקמג:

טז

טז כיצד טלית כפולהקמד שכופלין אותה על המוטקמה דהיינו שחציה תלויה על המוט מכאן וחציה מכאן וב' קצוותיה מגיעין לארץ ונכנס וישן שם בצל בין ב' קצוותיהקמו אסור לתלותה בתחלה בשבתקמז אע"פ שאין לה גג טפח ולא בפחות מג' סמוך לראשה רחב טפחקמח ואם היתה כרוכה על המוט מבעוד יוםקמט ויש בקצוותיה חוטין תלוייןקנ שמושכין אותה בהם על המוט לפורסה לכאן ולכאןקנא מותר למשכה בהם בשבתקנב מפני שחוטין אלו כיון שהם תלויים בה מבעוד יום כדי למשכה בהם לפורסה הרי הם מועילים כמו אם היתה פרוסה רחב טפח מבעוד יוםקנג שאז אינו עושה בשבת אלא תוספת אהל עראי.

ומותר ג"כ לפורקה מעל המוטקנד שכל אהל שמותר לנטותו ואין בו משום בנין אין בו ג"כ משום סתירה ומותר לפרקוקנה חוץ מכשמוסיף על אהל טפח העשוי מבעוד יום שאינו מותר אלא לסתור את התוספת אבל לא את האהל העשוי מאתמול ואעפ"כ מותר כאן לפרק הטלית מעל המוט מפני שכאן לא היה אהל טפח ממש מבעוד יום אלא שהחוטין מועילין כמו רוחב טפח:

יז

יז במה דברים אמורים כשאין לה גג טפח ולא בפחות משלשה סמוך לראשה רוחב טפח אבל אם יש לה גג טפח או בפחות משלשה סמוך לראשה רוחב טפח שזהו אהל קבוע אין החוטין מועילין כלוםקנו שאפילו להוסיף על אהל קבע אסורקנז ואף אם טלית זו אין עשויה להתקיים כאן שדעתו לפורקה אעפ"כ כיון שהיא נטויה כדרך נטיית אהל קבוע לא הקילו בה חכמים כלום שמא ימלך עליה שתהא קבועה כך כמו שהיא נטויה ונמצא שהוסיף אהל קבוע ולא הקילו להוסיף על אהל עראי אלא כשהוא בענין שאין דרך כלל לקבעו כך כמו שהוא נטוי כגון פרישת מחצלת על גבי קונדיסין או על הספינה כמ"ש למעלהקנח שאין דרך כלל לקבוע המחצלת שם כך כמו שהיא פרוסה בשבת וכן כל כיוצא בזה:

יח

יח כילת חתניםקנט שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה טפחקס הואיל והיא מתוקנת לכךקסא מותר לנטותה ומותר לפרקה בשבת והוא שלא תהא משולשלת למטה מן המטה טפחקסב מפני שהכילה עשויה להגן מן החמהקסג או מדבר אחרקסד ויש שם אהל עליהקסה אלא שאין לה גג וכיון שהיא משולשלת למטה מן המטה טפח הרי המטה נעשית גג לקיר טפח שסביב המטהקסו ואע"פ שהמטה אינה עשויה להגן ואין שם אהל עליה מכל מקום כיון שיש שם אהל על קיר טפח זה שהוא מכלל הכילה העשויה להגן הרי יש כאן אהל עם גגקסז.

אבל מטה שאין עליה כילה אע"פ שהסדין הפרוס עליה יורד ממנה טפח למטה מן המטה מכל צדדיה אין בכך כלום שאף שהמטה נעשית גג לקיר טפח זה הרי אין כאן שם אהל כללקסח לא על טפח זה ולא על המטה ומטעם זה מותר לפרוס מפה על השלחן בתחלה בשבת אף אם היא יורדת למטה מן השלחן טפח מכל צדדיוקסט:

יט

יט בגד ששוטחיןקע על פי החביתקעא לכסותה לא ישטחנו על פני כולה משום אהלקעב אלא יניח מקצת פיה מגולהקעג והוא שהחבית אינה מלאה לגמרי אלא היא חסירה טפח שאז כששוטח הבגד על פני כולה הרי זה כעושה אהל על חלל טפח אבל אם אינה חסרה טפח אין בה משום אהלקעד שכל אהל שאין לו חלל טפח אינו קרוי אהל כללקעה.

אבל כשיש שם חלל טפח אע"פ שמחיצות של חלל זה דהיינו דופני החבית היו כבר עשויות מבעוד יום וא"כ אין לאסור בהן משום אהל שהרי מותר להניח קדרה על פי הכירה בשבת כמו שנתבאר בסי' רנ"גקעו ואין בה משום אהל על חלל הכירה הואיל ודופני הכירה עשויות ועומדות כבר מבעוד יוםקעז ולא אסרו גג עראי שאינו מתכוין בו לעשיית אהל אלא כשמעמיד מחיצות תחתיו בשבתקעח כמו שנתבאר למעלהקעט והכיסוי שעל פי החבית ג"כ אינו מתכוין בו לאהל אלא לכיסוי בעלמא אעפ"כ אינו דומה לקדירה על גבי כירה מפני שפי החבית שבימיהם היה רחב הרבה יותר מפי הכירה וכשמכסה כל פיה הרי זה דומה לעשיית אהל אף שהמחיצות עשויות מבעוד יוםקפ.

והוא הדין שאסור ליטול הכיסוי המכסה כל פיה אם היא חסרה טפח משום שדומה לסותר אהלקפא ואינו דומה למגופה שמותר ליטלה ולהחזירה כמו שנתבאר בסי' שי"דקפב לפי שהמגופה מתוקנת לכך ותיקונה מוכיח עליה שהיא עומדת לכך לכן אינה נראית כאהל משא"כ כשמכסה בבגד אף שהבגד מיוחד לכך מכל מקום אין בו תיקון המוכיח עליו שהוא עומד לכך וכן הדין בכיסוי שאר כלים הרחבים ביותר כרוחב פי החביות שבימיהם:

כ

כ ויש אומריםקפג שלא אסרו כן בחבית וכיוצא בה אלא בגיגית וכיוצא בה שהיא רחבה יותר מדאי ויש להחמיר כסברא הראשונה והמקילין כסברא האחרונה אין למחות בידםקפד מפני שיש אומריםקפה שאין בכיסוי כלים משום אהל כלל אף בכלים הרחבים יותר מדאי:


א) ר' יוחנן קכה, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) רש"י שם ד"ה שאין. ביצה לב, ב ד"ה אהלא. טור ושו"ע שם.

ג) עירובין קב, א (בעו טולא). רש"י שם. וראה גם לעיל סי' שא סמ"ח (כדי לעשות צל). וראה לעיל סי' שיא סי"א: שהתירו לעשות אהל עראי בשביל צער החי. וראה בדי השלחן סי' קכ סק"א.

ד) רש"י עירובין קב, א סוד"ה כיפי.

ה) כגון מן הזבובים, כדלעיל סי' שא סמ"ח. לקמן ס"ח. או מן הרוח, כדלקמן סי' תרמ ס"י.

ו) ר' יוחנן שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' שיב סוף סט"ו.

ז) ראה רש"י ביצה לב, ב ד"ה בנין עראי.

ח) רש"י שם. לבוש ס"א. וראה גם לקמן סי' תרכז ס"א.

ט) ראה רא"ש ביצה פ"ד סי' יא. מ"א סק"ז. וראה גם לעיל סי' שא שם. לקמן ס"ט וסי"א.

י) תוס' קלז, ב סוד"ה דרבי. רמב"ם פכ"ב הכ"ז. ואם הוא במקום צער, ראה לעיל סי' שיא סי"א.

יא) ירושלמי פ"כ ה"א. רמב"ם שם ובפ"י הי"ג. וראה גם לקמן סט"ו.

יב) חכמים במשנה קכה, ב, כרבה בר בר חנא אמר ר' יוחנן. רמב"ם פכ"ב הכ"ז.

יג) רב עירובין קב, א. טור ושו"ע ס"ב.

יד) רש"י שם ד"ה שיש בהם. וראה לעיל סי' שא סמ"ח: טפח על טפח. וראה מ"מ וציונים.

טו) משמעות הגמ' שם.

טז) גמ' ורש"י שם.

יז) ראה תוס' לו, ב סוד"ה וב"ה ודף מג, ב ד"ה ופורסין שבעובדא דעירובין שם היה גם מחיצות. רמב"ם שם.

יח) ריטב"א עירובין שם ד"ה זיל כרוך בשם התוס'. שו"ע שם. וראה ב"ח ד"ה ומ"ש וכן, שכ"ה גם משמעות לשון רש"י בעירובין שם.

יט) ריטב"א שם. הובא בב"י ד"ה וכתב. ועיין אליה רבא סק"ה שחולק על הט"ז סק"ג.

כ) רש"י קכה, ב ד"ה שאין, ותוס' שם ד"ה הכל, מעובדא דשמואל בעירובין צד, א. טור ושו"ע ס"א.

כא) מרדכי פ"ג דשבת רמז שיא. רמ"א ס"א. ועיין אליה רבא סק"ד שדברי מלבושי יו"ט תמוהים.

כב) ראה רש"י שם.

כג) רמ"א שם. לבוש סוף ס"א. וראה גם לקמן סי' תרמ ס"י. וראה לעיל סי' רעז סוף ס"א שאין בזה משום גרם הבערה.

כד) מרדכי שם מעובדא דשמואל בעירובין שם. טור ורמ"א שם.

כה) מרדכי שם. ט"ז סק"א.

כו) ר"ת בתוס' שם. רא"ש פי"ז סי' ח. ב"י סוף סי' זה בדעת המרדכי שם. טור ושו"ע שם.

כז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע ורמ"א שם סי"ב.

כח) תוס' שם. רא"ש שם. ב"י שם בדעת המרדכי. טור ושו"ע שם.

כט) ראה שם סעי' יג-ד.

ל) ב"י שם בדעת המרדכי. ט"ז סק"ב.

לא) מרדכי שם. רמ"א סוף ס"א. כדלעיל סי' מ ס"ג וש"נ.

לב) מ"א סק"ג.

לג) תוס' שם. רא"ש שם. וראה לקמן סי' שעב סכ"ב שמטעם זה אסור גם לסתור אותה בשבת.

לד) מ"א שם.

לה) ראה ביצה כב, א ורש"י ד"ה לעשות.

לו) מ"א שם.

לז) ראה מ"א סי' רמ סקכ"ד.

לח) מ"א סק"ג.

לט) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם שו"ע ס"ו.

מ) מ"א שם.

מא) מ"א ס"ק ג.

מב) ראה שו"ע סי' רמ ס"ו. וראה גם לעיל סי' מ ס"ד.

מג) מ"א שם.

מד) ט"ז סק"ב.

מה) מרדכי רמז שיא, שכן היה עושה מהר"ם. רמ"א סוף ס"א.

מו) כדלעיל ס"ב וש"נ.

מז) מרדכי שם בשם מהר"ם.

מח) מ"א סוף סק"ג.

מט) סוף ס"א.

נ) ב"י סוף סי' זה, מרש"י עירובין קב, א ד"ה מותר. הגהת הלבוש ס"א.

נא) מ"א סק"א.

נב) מ"א סק"ב. וראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 200.

נג) ר' חייא קלח, סוע"א. עירובין קב, א. ב"י ד"ה וילון. רמ"א ס"א.

נד) רש"י שם ד"ה וילון.

נה) משמעות רש"י עירובין שם ד"ה וילון.

נו) ב"י שם. רמ"א שם.

נז) ר' חייא שם. רמ"א שם.

נח) ב"י שם. מ"א סק"א.

נט) כדלעיל ס"ג.

ס) ב"י שם. רמ"א שם.

סא) משמעות הב"י שם מהמשך דבריו גבי וילון.

סב) שו"ת פנים מאירות סי' ל (הובא בבאה"ט סק"א).

סג) ב"י שם.

סד) רמב"ם הל' פכ"ב הל"ב. שו"ע סי"ב. רמ"א ס"א.

סה) מ"א סקי"ח. וראה גם לבוש סוף ס"א.

סו) רמב"ם שם. שו"ע שם.

סז) רמ"א שם.

סח) רמב"ם שם. שו"ע שם.

סט) מ"א סקי"ט.

ע) רמב"ם שם. שו"ע שם.

עא) רמב"ם שם. שו"ע שם.

עב) מ"א סק"כ.

עג) רב אסי עירובין קב, א ורש"י ד"ה כיפי דארבא. טור ושו"ע ס"ב.

עד) טור ושו"ע שם.

עה) רש"י שם.

עו) רב אסי שם. טור ושו"ע שם.

עז) רש"י שם ד"ה שיש. וראה גם לבוש ס"ב.

עח) רב אסי שם. טור ושו"ע שם.

עט) טור ושו"ע שם. מ"א סי' תקב סק"ט.

פ) רש"י שם ד"ה אי נמי. לבוש שם. מ"א שם.

פא) רב אסי שם. טור ושו"ע שם.

פב) מ"א סק"ד.

פג) ראה לעיל ס"א.

פד) מ"א שם.

פה) רא"ש ביצה פ"ד סי' יא. מ"א סק"ז. וראה גם ט"ז סקי"א. וראה גם לעיל סי' שא סוף סמ"ח. לקמן סי"א. וראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 200.

פו) תוס' ביצה לב, ב ד"ה מלמטה. ר"ת בתוס' קלח, א ד"ה טרסקל. רא"ש ביצה שם. והיינו שמעמיד גם את המחיצות בשבת, כדלקמן סי"ט.

פז) טור. וראה גם לקמן סי"א.

פח) רב יהודה ביצה לב, ב וכפי' התוס' והרא"ש שם. טור ושו"ע ס"ג.

פט) ראה תוס' שם. רמב"ם הל' יו"ט פ"ד סוף הט"ו. שו"ע סי' תקב סוף ס"א. וראה גם לקמן שם ס"ה: כדי לשנות מדרך חול ... כדי שלא יעשה אהל עראי בלי שינוי.

צ) רב יהודה ביצה לג, רע"א.

צא) רא"ש ביצה שם. טור ושו"ע שם (ד' דופני התיבה, וראה לקמן סי"א).

צב) טור. וראה גם רש"י ביצה שם ד"ה וכן פוריא. תוס' שם ד"ה כסא גלין.

צג) רא"ש שם. שו"ע שם.

צד) תוס' ביצה ושבת שם ד"ה כסא וטרסקל ורא"ש ביצה שם ממימרא דרב יהודה ביצה שם. טור ושו"ע שם.

צה) ראה תוס' שם ד"ה כסא טרסקל. רמב"ם שם.

צו) ראה רא"ש שם בסופו הובא בלבוש שם. וראה טור. וראה לקמן סי' תקב ס"ה: מפני שזהו דרך בנין.

צז) תוס' שם.

צח) רא"ש שם. וראה גם לקמן שם.

צט) רשב"א קלח, א ד"ה אבל. הובא בר"ן שם (נו, ב) ד"ה ומטה, ובמ"מ פכ"ב הכ"ח, ובשו"ע ס"ד.

ק) ט"ז סק"ד. וראה גם מ"א סי' תקב סק"ז. לקמן שם ס"ה.

קא) תוס' ביצה לג, רע"א. רא"ש שם פ"ד סי' יא. טור ושו"ע סוף ס"ג.

קב) רא"ש שם. מ"א סק"ז.

קג) ר"ת בתוס' קלח, א סוד"ה כסא טרסקל.

קד) טור. וראה גם לקמן סי' תקב ס"ה.

קה) בשוע"ר שם לא נזכר מענין זה, וראה שם מ"א סק"ט באריכות שהדבר תלוי אם אמרינן לבוד להחמיר. וראה לעיל סי' רמח קו"א סק"ב.

קו) רב יהודה ביצה לג, רע"א וכפירוש רש"י שם ד"ה וכן חביתא ותוס' קלח, א ד"ה כסא וטרסקל. טור ושו"ע ס"ו.

קז) ראה מ"א סק"ט (דעביד אהל). וראה לעיל ס"ט וסי"א.

קח) רשב"א ביצה לג, א ד"ה וכן ביעתא, ור"ן שם (יח, א) ד"ה האי, בשם התוס' עירובין קא, א ד"ה וכן. טור ושו"ע ס"ז.

קט) ראה לקמן סי"ט וש"נ.

קי) תוס' ורשב"א ור"ן שם. טור ורמ"א שם. וראה גם לקמן סי' תקב ס"ו.

קיא) ט"ז סק"ה.

קיב) ט"ז סק"ד.

קיג) רשב"א קלח, א ד"ה אבל. הובא ב"י ד"ה ופירשו. ט"ז שם.

קיד) ט"ז שם.

קטו) קלח, א וכפירוש התוס' שם רד"ה כסא טרסקל. וכן משמע מרש"י שם ד"ה אבל.

קטז) שם.

קיז) טור ושו"ע ס"ה.

קיח) ראה רש"י שם סוד"ה הגוד.

קיט) שם. טור ושו"ע שם.

קכ) רש"י שם ד"ה אבל. מ"א סק"ח.

קכא) רש"י שם ד"ה ואסלא. ר"ן שם (נו, רע"ב).

קכב) מ"א שם.

קכג) משנה קלז, ב. טור ושו"ע ס"ט.

קכד) רש"י שם ד"ה תולין. טור ושו"ע שם.

קכה) רש"י שם. רמב"ן שם.

קכו) אבל בשבת אסור ליתן שמרים במשמרת משום בורר, כדלקמן סי' שיט סי"ב.

קכז) מ"א סקי"א. כאשר אינו מתכוין לאהל, כדלעיל ס"ט.

קכח) אביי קלח, רע"א.

קכט) ראה רש"י ביצה כה, ב ד"ה אין הסומא. וראה לעיל סי' שיד סט"ז וש"נ.

קל) מ"א סוס"י שיט, שכן משמע מפשט הגמ' והפוסקים.

קלא) כדלקמן סי' שיט סי"ג.

קלב) ר"ן (נו, ב) ד"ה טלית כפולה, ממשמעות הרי"ף שם. הובא במ"א סקכ"א. וכן כתב הב"י ד"ה טלית בדעת הרי"ף והרמב"ם פכ"ב הכ"ט.

קלג) ראה רש"י סוכה יט, ב ד"ה בכילת.

קלד) ראה מ"א סי' תרלא סק"ט.

קלה) רש"י עירובין קב, סוע"א.

קלו) ר"ן שם בדעת הרי"ף. ב"י שם בדעת הרי"ף והרמב"ם. מ"א סקי"ט.

קלז) שאם אינו עשוי להתקיים הרי הוא אהל עראי, כדלעיל ס"א.

קלח) ירושלמי פ"כ ה"א. רמב"ם שם הכ"ז. וראה גם לעיל סוף ס"א.

קלט) רמב"ם פ"י הט"ו.

קמ) ראה עד"ז לעיל סי' שיג סוף סי"ט. והיינו אם סותר על מנת לבנות כדלעיל סי' רעח ס"ב.

קמא) רמב"ם פכ"ב שם. ר"ן שם. שו"ע ס"ח.

קמב) רי"ף ור"ן שם. מ"מ שם. מ"א סק"י.

קמג) ראה רא"ש פ"כ סי' ב, שטלית כפולה היא יותר בנין עראי מכילת חתנים.

קמד) רמי בר יחזקאל קלח, א.

קמה) מ"א סקי"ג.

קמו) ר"ח שם. רי"ף שם.

קמז) רמי בר יחזקאל שם. רי"ף שם.

קמח) רי"ף שם.

קמט) רא"ש פ"כ סי' ב. מ"א שם.

קנ) רמי בר יחזקאל שם. שו"ע ס"י.

קנא) רש"י שם. וראה גם ט"ז סק"י.

קנב) רמי בר יחזקאל שם וכלשון רש"י שם. רי"ף שם. שו"ע שם.

קנג) תוס' שם ד"ה כרך בתי' הב'. רא"ש שם.

קנד) רמב"ם פכ"ב הכ"ט. שו"ע שם.

קנה) מ"א סקי"ד.

קנו) מ"א סקי"ב.

קנז) מ"א סק"א. וראה גם לעיל ס"ו. סי' שיג סוף ס"א.

קנח) ס"ב וס"י.

קנט) שמואל בשם ר' חייא קלח, רע"ב. טור ושו"ע סי"א.

קס) רב ששת בריה דרב אידי שם. טור ושו"ע שם.

קסא) רמב"ם פכ"ב ה"ל. ר"ן (נו, ב) ד"ה כילת. שו"ע שם.

קסב) רב ששת בריה דרב אידי שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

קסג) רשב"א שם ד"ה לא. הובא בר"ן שם ד"ה ודאמרי' ובמ"מ שם. מ"א סקי"ז.

קסד) ראה לעיל ס"א.

קסה) ראה לבוש סוף סי"א.

קסו) רש"י שם ד"ה אבל. רשב"א שם. מ"א שם.

קסז) משמעות הרשב"א שם ומ"א שם.

קסח) רשב"א שם ושכן כתב מורו [רבינו יונה]. ר"ן שם ומ"מ שם בשמם. ב"י ד"ה ומ"ש ומיירי בשמם. מ"א שם.

קסט) ב"ח סוף הסי'. ט"ז סק"ז.

קע) גמ' קלט, ב ורש"י ד"ה פרונקא. טור ושו"ע סי"ג.

קעא) רמב"ם פכ"ב הל"ג. טור ושו"ע שם. וראה לקמן ס"כ.

קעב) רשב"א שם ד"ה הא דאמר רבא, ור"ן שם (נז, ב) ד"ה פרונקא, וב"י ד"ה בגד, בשם רש"י. ראה רש"י שם ד"ה אפלגא. רמב"ם פכ"ב הל"ג. טור ושו"ע שם.

קעג) טור ושו"ע שם. וראה גמרא שם (אפלגיה דכובא) ורמב"ם שם (מקצת פיה).

קעד) רשב"א שם בדעת רש"י. ר"ן ומ"מ שם בדעת הרמב"ם ורש"י. שו"ע שם.

קעה) רמב"ם שם. וראה גם סוכה טז, א ורש"י שם ד"ה אבל.

קעו) סי"ד (שאין בזה איסור חזרה בשבת).

קעז) תוס' ביצה לב, ב ד"ה מלמטה. ב"י שם בשמו. מ"א סקכ"א.

קעח) ראה תוס' שם.

קעט) סעיף ט.

קפ) תוס' שם. ב"י שם. מ"א שם.

קפא) ראה ט"ז סוף סקי"א.

קפב) סעיף יד.

קפג) משמעות התוס' ורש"י ור"ן שם שנקטו גיגית, וכ"ה בלבוש סי"ג. וראה גם מ"א סי' שיט סקי"ג. וראה ט"ז סקי"א.

קפד) ראה אליה רבה סוף סקי"ד.

קפה) רשב"א שם בשם הראב"ד. מ"מ שם וב"י שם בשמם.