שיז דין קשירה ועניבה בשבת ובו י"א סעיפים:

א

א הקושר והמתיר הן מאבות מלאכותא שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהןב שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאןג.

ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימאד העומד להתקיים לעולםה דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו ואע"פ שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אעפ"כ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורהו ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה ג"כ של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמןז ואסור בין לקשרו בין להתירו אבל אם אינו עומד להתקיים כלל אלא להתירו ביומוח כגון קשרים שבמלבושים ומנעלים שכשלובשן שחרית קושרן וכשפושטן ערבית מתירן מותר לקשרן ולהתירן בשבת.

אבל אם הוא בדעתו שלא להתירן ביומןט כגון תלמידי חכמים שלומדים בלילות ואינם חולצין מנעליהן ולא פושטים מלבושיהן בלילהי אסורים לקשרם בשבת שחרית אם בדעתםיא שלא להתירן ערבית וכן אסורים להתירן בשבת אם כשקשרו אותן באחד מימות החול היה בדעתם שלא להתירם מיד בלילה שלאחריו אבל אם אין בדעתם כלום כשקושרין אלא קושרים סתם מותרים לקושרם בשבת ואף שאח"כ אינן מתירין אותן בלילה עד לאחר איזה זמן אינן נקראים בשביל כך קשר של קיימא הואיל ובשעת הקשירה לא היה הדבר ודאי שלא יתירו אותן בליל מוצאי שבת שהרי לפעמים גם התלמידי חכמים חולצים מנעליהם בלילה טרם ישכבויב וכן מותרין להתירן בשבת אם קשרו סתם אפילו קשרו לפני השבת זמן מרובה ולא התירו בינתיים אבל קשרים שלעולם דרכו לקיימן איזה זמן בודאי ואין דרכו לעולם להתירו ביומן אסור לקושרן בשבת אפילו בסתםיג או להתירם.

ויש אומריםיד שכל קשר שאינו עומד להתקיים ז' ימים אינו נקרא קשר של קיימא אפילו מדברי סופרים ומותר לקשרו ולהתירו בשבת ואפילו אם רוב הפעמים דרכו לקיימן ז' ימים אלא שלפעמים ג"כ מתיר אותו בתוך ז' כגון תלמיד חכם שרוב הפעמים אינו חולץ מנעליו ולא פושט מלבושיו כי אם משבת לשבתטו שנמצא מקיים קשריהם ז' ימים ולפעמים ג"כ מתירן תוך ז' אינן נקראים קשר של קיימאטז אלא אם כן יש בדעתו בשעת קשירתן שלא להתירן עד לאחר ז'יז אבל אם קושרן סתם אינן נקראים של קיימא אלא אם כן דרכו לעולם לקיימם שבעה ימים כגון המשיחות שקושרין בהן בית הצואר של הכתונת מי שאין דרכו לעולם להתירן אלא כשמחלף הכתונת משבת לשבת אסור לקשרן ולהתירן בשבתיח.

ולענין הלכה יש להחמיר כסברא הראשונה אלא אם כן צריך הרבה לכך אזי יש להקל לעשות ע"י נכרייט:

ב

ב יש אומריםכ שאין חייבים מן התורה אפילו על קשר העומד להתקיים לעולם אלא אם כן הוא מעשה אומן דהיינו שהוא קשר חזקכא ואמיץכב כקשרים שהאומנים עושים בשעת מלאכתן כגון קשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרין הרצענין בשעת עשייתןכג וכן בכל כיוצא בזהכד אבל הקושר קשר של קיימא ואינו מעשה אומן פטורכה כיצד נפסקה לו רצועה וקשרה נפסק החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשר רסן הבהמה וכן כל כיוצא באלו הקשרים שהם מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותם לקיימא פטורכו אבל אסור מדברי סופריםכז אפילו אינו עומד להתקיים לעולםכח אלא כשיעור שנתבארכט.

אבל קשר שהוא מעשה אומן אפילו אינו עשוי להתקייםל כלל אלא להתירו ביומולא אסורלב מדברי סופריםלג לקשרו ולהתירו בשבתלד גזרה משום קשר מעשה אומן העשוי להתקיים לעולם שחייבים עליו מן התורהלה.

ויש אומריםלו שאין חילוק כלל בין מעשה אומן למעשה הדיוט שאפילו קשר שהוא מעשה הדיוט חייבים עליו מן התורה אם הוא של קיימא ואם אינו עומד להתקיים כלל בענין שמותר במעשה הדיוט מותר ג"כ במעשה אומןלז.

ויש להחמיר כסברא הראשונה ולכן נהגו ליזהר שלא לקשור או להתיר שום קשר שהוא ב' קשרים זה על זהלח אפילו הוא עומד להתירו ביומו מפני שאין אנו בקיאין איזה קשר נקרא מעשה אומן שאסור לקשרו ולהתירו אפילו אינו עומד להתקיים כלללט וכל קשר אמיץ שהוא קשור הדק היטב יש להסתפק בו שמא זהו מעשה אומן וב' קשרים זה על גבי זה הוא גם כן קשר אמיץמ ומכל מקום במקום צער אין להחמיר בדברי סופריםמא ומותר להתירו אם אינו עומד להתקיים כלל בענין שמותר בודאי מעשה הדיוטמב כיון שלפי סברא האחרונה מותר אפילו בודאי מעשה אומן:

ג

ג במה דברים אמורים בב' קשרים זה על זה אבל קשר אחד ועניבה על גביו אין להסתפק בו כלל בקשר מעשה אומןמג ומותר לקשרו ולהתירומד בכל ענין אם אינו עומד להתקיים כללמה ואם אינו אלא קשר אחד בלבד בלא עניבה על גביו אינו נקרא קשר כללמו ומותר לקשרו ולהתירו אפילו אם עומד להתקיים לעולם.

וכל זה בקושר ב' דברים ביחד אבל אם עשה קשר בראש אחד של חבל או חוט או משיחה דינו כב' קשרים זה על זה לכל דברמז:

ד

ד קשר שאינו נקרא של קיימא מן התורה אלא מדברי סופרים מותר לקשרו לצורך מצוה כגון שקושר למדוד אחד משיעורי תורהמח ואפילו קשר מעשה אומן מותר לקשורמט אם אי אפשר למדוד בענין אחרנ:

ה

ה נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל מותר להחזירן למקומן ובלבד שלא יעשה קשרנא בראש הרצועה כדי שלא תשמט מן הנקב מפני שהוא קשר של קיימאנב במה דברים אמורים במקומות שאין רגילין שם לקשור קשר זה אבל במקומות שרגילין לקשרו אסור אפילו להחזיר גזרה שמא יקשורנג ואפילו במקומות שאין רגילין לא התירו אלא להחזיר אבל במנעל חדש אסור ליתן הרצועה בשבתנד מפני שהוא מתקן כלינה ואפילו להחזיר לא התירו אלא כשהנקב הוא רחב ויכול להחזיר בלי טורחנו אבל אם הנקב הוא צר שצריך טורח להכניס הרצועה בתוכו אין זה כמחזיר אלא כנותן בתחלה ואסור משום תיקון כלינז וכן הדין ברצועות של מכנסייםנח אבל אבנט מותר להכניס במכנסיים בתחלה בשבת מפני שאינו מבטלו שם ועשוי להכניס ולהוציא תדיר לפיכך אין בו משום תיקון כלינט אבל אסור להכניס משיחה לשם מפני שמבטלה שםס:

ו

ו מתירין בית הצואר מקשר שקשרו כובססא שאינו קשר של קיימאסב שרוב הפעמים מתירין אותו ביומו מיד אחר הכביסהסג אבל אין פותחין אותו מחדשסד מפני שהוא מתקן כליסה וחייבסו משום מכה בפטישסז אבל משום קורע אינו חייב אלא א"כ עושה על מנת לתפורסח כמו שנתבאר בסי' ש"בסט.

אפילו אם כבר נפתח בית הצואר רק שחזר האומן ותפרו ביחד כדרך שהאומנים עושים או שקשרו האומן ואינו יכול להתירו אסור לחתוך החוטיןע.

במה דברים אמורים בקשר זה שקשרו האומןעא קודם גמר מלאכת הבגד שחתיכת חוטי קשר זה יש בה משום מכה בפטיש לפי שהיא גמר מלאכת הבגדעב שעל ידי כך מתוקן הבגד ללבשו וקודם לכן לא היה מתוקן מעולם ללבשועג וכל דבר שהוא גמר מלאכה יש בו משום מכה בפטיש כמו שנתבאר בסי' ש"בעד אבל שאר קשירותעה שנקשרו אחר גמר מלאכת הבגד כגון קשרי הכיבוס או המשיחות שבכתונת שנקשרו ואינו יכול להתירן מותר לחתכןעו ומכל מקום אין להקל בפני עם הארץ אלא יעשה בצנעאעז ואם אינו רגיל להתיר המשיחות אלא כשמחליף הכתונת משבת לשבת אסור לחתכןעח כמו שאסור להתירעט:

ז

ז במה דברים אמורים בקשירה אבל אם תפר הכובס את בית הצואר וכן זוג של מנעלים התפורים יחד כדרך שהאומנים עושים אסור לחתכן או לנתקן זה מזה שאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינה של קיימאפ ולעולם יש בסתירתה משום קורע ואף שהקורע אינו חייב אלא אם כן עושה על מנת לתפור מכל מקום מדברי סופרים אסור בכל עניןפא ויש מתיריןפב בתפירה שאינה של קיימא לנתק או לחתוך וכן עיקרפג ומכל מקום אין להקל בפני עם הארץפד:

ח

ח קושרין דלי על פי הבורפה במשיחה או באבנט וכיוצא בופו מדבר שאינו מבטלו שםפז אבל לא בחבלפח מפני שמבטלו שם והרי זה קשר של קיימאפט שהרי הדלי תלוי וקשור שם תמידצ ואפילו בחבל של גרדיצא שהוא חשובצב ואינו מבטלו שםצג אסור גזרה משום שאר חבליםצד.

במה דברים אמורים בדליים הקבועים בבור אבל דליים שלנו שאינן קבועין בבור אינו קשר של קיימאצה ומותר אפילו בשאר חבליםצו ובלבד שלא יהא הקשר מעשה אומןצז שאסור אפילו באינה של קיימא כמו שנתבאר למעלהצח:

ט

ט קושרים חבל בפני הפרהצט ברוחב הפתחק בשביל שלא תצא מפני שאינו של קיימא שעשוי להתירו תדירקא להוציא הבהמה להשקותה ואפילו לקשור בשבת שני ראשי החבל בשני צדי הפתח שלא היה תלוי כלל בפתח מאתמולקב מותר ואין חוששין שמא יבטל ראש אחד שיהא קשור לעולם ויוציא הבהמה בהתרת ראש השני בלבדקג אלא לפעמים יתיר ראש זה ולפעמים יתיר זה אבל אם באמת מבטל ראש אחד אסורקד:

י

י כל קשר שלפעמים נמלך ומבטלו לעולם אף על פי שבתחלת עשייתו אינה על מנת לבטלו אסורקה שמא ימלך ויבטלנו לפיכך אסור ליטול חבל ולקשרו באבוס ובפרהקו שמא כשירצה להוליך הבהמה לא יתיר לעולם אלא ראש אחד ויניח השני קיים לעולם ויהיה קשר של קיימאקז במה דברים אמורים בשאר חבלים אבל בחבל של גרדי מותרקח שאינו מבטלו שםקט ואין לגזור כאן על של גרדי משום שאר חבלים מפני שגם בשאר חבלים אינו מצוי שיבטל ראש אחד לעולם אלא לפעמים מתיר ראש זה ולפעמים מתיר זהקי.

וכל זה לקשור החבל בשבת באבוס ובפרה אבל אם היה קשור כבר באבוס ורוצה לקשרו עתה בפרה או שהיה קשור בפרה ורוצה עתה לקשרו באבוס מותר בכל חבלקיא לפי שאם בא לבטל קשר אחד מהם שיהא קשור לעולם מן הסתם אותו קשר שהיה קשור כבר מניחו לעולם קשורקיב :

יא

יא הפותל חבלים מכל מין שיהיה חייב משום קושר ושיעורו להתחייב מן התורה כדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה בסופו שנמצאת מלאכתו מתקיימתקיג אבל מדברי סופרים אסור בכל שהואקיד וכן המפריד הפתיל חייב משום מתיר ושיעורו כשיעור הפותל והוא שלא יתכוין לקלקלקטו שכל המקלקלים פטוריןקטז מן התורה אבל אסור מדברי סופריםקיז:


א) משנה עג, א. רמב"ם פ"ז ה"א.

ב) מסקנת הגמ' עד, סוע"ב.

ג) רש"י שם ד"ה קושרין.

ד) משנה קיג, א. בגדר מלאכת קושר ראה לקו"ש חי"ד ע' 13 ואילך.

ה) טור. ב"י ד"ה כל (נמצינו למדין כו'). וראה גם רש"י קיא, ב ד"ה ואלו. וראה אג"ק חי"א ע' תח.

ו) ראה לקו"ש חי"ד ע' 14 והע' 19 (הטעם שאין בזה איסור משום חצי שיעור).

ז) ט"ז סק"א בדעת רש"י ורא"ש. וראה מי טל (קושר) סי"ח ס"ג.

ח) רש"י שם ד"ה מפתח. קיב, א ד"ה דנפקי. טור. ט"ז שם.

ט) ב"י סוד"ה וכתב ממשמעות מהר"ם בשו"ת (לבוב) סי' תלד. ויש אומרים ברמ"א ס"א. ט"ז שם.

י) גמ' שם לפי' ספר התרומה סי' רמג בשם רבו. הובא בב"י שם.

יא) ט"ז סק"ב.

יב) ט"ז שם.

יג) ט"ז סוף סק"א.

יד) מרדכי רמז שפו. ב"י שם בדעת הטור. ויש מקילין ברמ"א שם.

טו) ראה הגהות מיימוניות פ"י אות ג. וראה מ"מ וציונים.

טז) ראה אבני נזר או"ח סי' קפא.

יז) הגהות מיימוניות שם. וראה מרדכי שם.

יח) ראה מ"א סוף סקי"א. וראה גם לקמן סוף ס"ו.

יט) ט"ז סוף סק"ה.

כ) רי"ף (מא, ב). רמב"ם פ"י ה"א. שו"ע ס"א.

כא) ט"ז רסק"א.

כב) שלטי הגבורים שם (מא, א) אות ג.

כג) גמ' קיב, א לפי' הרי"ף שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כד) רמב"ם שם. שו"ע שם.

כה) רי"ף שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כו) רמב"ם שם ה"ב. שו"ע שם.

כז) רי"ף שם. וכן הוא משמעות הרמב"ם והשו"ע שם.

כח) שלטי הגבורים שם (מא, ב) לדעת הרי"ף והרמב"ם.

כט) לעיל ס"א (למעלה מיום אחד לדעה הא' ויותר משבוע לדעה הב'). וראה גם שלטי הגבורים שם. מי טל (קושר) סי' כא ס"ב.

ל) רמב"ם שם. שו"ע שם.

לא) ט"ז שם.

לב) רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה גם ב"י סוד"ה כל.

לג) ד"מ אות א.

לד) שלטי הגבורים שם. וראה לקו"ש חי"ד ע' 17 הע' 35.

לה) משמעות ד"מ שם.

לו) רא"ש פט"ו סי' א. טור. יש חולקים ברמ"א ס"א.

לז) שלטי הגבורים שם. מ"א סק"ה.

לח) משא"כ ב' עניבות זו על גבי זו, כדלקמן סי' תרנא ס"ו גבי איגוד הלולב ביו"ט.

לט) שלטי הגבורים שם (מא, א). רמ"א שם. וראה לקמן שם בענין איגוד הלולב ביו"ט.

מ) שלטי הגבורים שם.

מא) רמ"א שם.

מב) כדלעיל ס"א.

מג) שלטי הגבורים (מא, ב).

מד) אגור סי' תסה. שלטי הגבורים שם. רמ"א ס"ה.

מה) שלטי הגבורים שם. ט"ז סק"ז. מ"א סקט"ו. וראה לקמן סי' תרנא ס"ו לענין איגוד הלולב ביו"ט. וראה לקו"ש חי"ד ע' 16 הע' 30.

מו) הגהות מיימוניות פ"י אות י בשם הרא"ם ביראים השלם סי' עדר (קלז, א). וראה גם מרדכי הלכות קטנות סי' תתקמ. הובא במ"א סק"כ.

מז) הגהות מיימוניות שם בשם הרא"ם שם. רמ"א סוף ס"א.

מח) משנה קנז, א ורש"י שם ד"ה וקושרין (ראה ב"י ד"ה ומ"ש רבינו ולצורך). טור ושו"ע סוף ס"א. וראה גם לעיל סי' שו סי"ח. וראה מי טל (קושר) ס"י.

מט) לבוש סוף ס"א. מ"א סק"ג.

נ) מ"א שם.

נא) ירושלמי פט"ו ה"ב. רמב"ם פ"י ה"ד. שו"ע ס"ב.

נב) מ"א סק"ח. וראה מי טל (קושר) סי' י וסי' כד.

נג) תוס' מח, א ד"ה הא. רא"ש פ"ד סי' ה. מ"א סק"ט.

נד) מ"א סק"ז, ממשמעות התוס' שם והרא"ש שם.

נה) מ"א שם.

נו) תוס' שם. רא"ש שם. רמ"א ס"ב.

נז) מרדכי שם רמז שפז. הובא ב"י שם. ט"ז סק"ד.

נח) מ"א סק"ז. וראה מ"א סק"י וסוף סק"כ.

נט) ב"י סוף הסי' בשם תשובה אשכנזית. מ"א סק"ז.

ס) מ"א שם.

סא) גמרא מח, א ורש"י שם ד"ה מתירין. טור ושו"ע ס"ג.

סב) טור ושו"ע שם.

סג) ט"ז סק"ה. וראה לבוש ס"ג. וראה תהלה לדוד ס"ק י.

סד) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

סה) רש"י שם ד"ה אבל. מכות ג, ב ד"ה חייב. טור ושו"ע שם.

סו) רב יהודה אמר רב בשבת שם ובמכות שם. רמב"ם פ"י סוף ה"י.

סז) רש"י שם ד"ה חייב. הגהות מיימוניות שם אות כ. ב"י ד"ה מתירין. מ"א סק"י.

סח) כסף משנה שם בשם הריטב"א מכות ג, ב. ב"י שם. מ"א שם. וראה מי טל (קורע) סי' ו.

סט) סעיף ד.

ע) רבינו ירוחם ני"ב חי"ד (פה, ד) הובא ב"י שם. רמ"א ס"ג ומ"א סקי"א. וראה גם רמב"ן מכות שם. ריטב"א שם בשם רבינו תם הובא בכסף משנה שם.

עא) מ"א סקי"א.

עב) רש"י שם. הגהות מרדכי רמז תנז בסופו.

עג) ראה רש"י שם ומכות שם ד"ה הפותח וד"ה חייב. הגהות מרדכי שם.

עד) סעיף ה.

עה) מ"א שם. וראה גם לעיל סי' שיד סי"ז.

עו) יש"ש ביצה פ"ד סי' ט בסופו. הובא במ"א שם.

עז) יש"ש שם. ב"ח סוד"ה מתירין. מ"א שם. וראה לקו"ש ח"ה ע' 139.

עח) מ"א שם.

עט) כדלעיל סוף ס"א.

פ) הגהות מרדכי רמז תנז בשם ריב"א. הובא ב"י סוף הסי'. רמ"א ס"ג.

פא) כדלעיל סי' שב ס"ד וש"נ.

פב) הגהות מרדכי שם בשם רבינו יואל. ראבי"ה סי' רו בשם רשב"ם. הובא ב"י שם. יש מתירים ברמ"א שם.

פג) משמעות הב"י שם.

פד) ב"י שם.

פה) משנה קיג, א ורש"י ד"ה קושרין. טור ושו"ע ס"ד.

פו) רמב"ם פ"י ה"ג. שו"ע שם.

פז) רש"י שם.

פח) ת"ק במשנה שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

פט) רש"י שם ד"ה אבל. ט"ז סק"ו. מ"א סקי"ג.

צ) רש"י שם.

צא) מ"מ שם בדעת הרמב"ם. הובא ב"י ד"ה קושרין. מ"א סקי"ג.

צב) ראה ט"ז סק"ו שתלוי בחשיבות. וראה רש"י שם ד"ה בחבל.

צג) רש"י שם.

צד) גמ' שם אליבא דרבנן. מ"מ שם. מ"א שם.

צה) רשב"א שם ד"ה מתני' בשם התוס'. הובא במ"מ שם. שו"ע שם.

צו) רשב"א שם.

צז) מ"א סקי"ב.

צח) סעיף ב.

צט) רבי אליעזר בן יעקב במשנה קיא, ב. טור ושו"ע ס"ו.

ק) רש"י שם ד"ה קושרין.

קא) ב"י סוד"ה קושרין חבל, בשם רבינו ירוחם ני"ב חי"ד (פז, ג).

קב) גמ' קיב, סוע"ב וכפירוש שני ברש"י ד"ה תרי. טור ושו"ע שם.

קג) גמ' קיג, רע"א. טור ושו"ע שם.

קד) מ"א סקט"ז.

קה) כל בו סי' לא (כו, ד), בשם מצאתי, והוא ביראים השלם סי' עדר (קלז, א). הובא ב"י ד"ה כתוב.

קו) גמרא קיג, א. רמב"ם פ"י ה"ג. שו"ע ס"ז.

קז) ממשמעות רש"י שם ד"ה וקושרו. מ"מ שם. וראה גם לבוש ס"ז.

קח) גמ' שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

קט) רש"י שם ד"ה בחבל. מ"מ שם. לבוש שם.

קי) תוס' שם ד"ה התם בתי' הב'. מ"א סקי"ז.

קיא) גמ' שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

קיב) ב"ח סוד"ה מטלטלין. מ"א רסק"כ.

קיג) רמב"ם פ"י ה"ח. מ"א סוף סק"כ.

קיד) ראה לעיל סי' שא קו"א סק"א (שכל שהוא פחות משיעור המפורש ברמב"ם פטור מפני שאין דרך העולם לעשות כן). לקמן סי' שמ ס"א וס"ד-ה. וראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 202.

קטו) רמב"ם שם. מ"א שם. וראה מי טל (קושר) סי' י. (מתיר) סי' ב. (קורע) סוס"י ו.

קטז) משנה קה, ב. רמב"ם פ"א הי"ז.

קיז) ר"ן (סא, ב) ד"ה מתני' שובר, ע"פ גמ' ג, א. וראה גם לקמן סי' שכ סכ"ז. סי' שלז ס"ג. וראה לעיל סי' שב קו"א שם: חצי שיעור אסור אפילו במקלקל.