שיט דין הבורר בשבת ובו כ"ט סעיפים:

א

א הבורר הוא מאבות מלאכותא שכן במשכן היו בוררים הפסולת מתוך הסממניםב לפיכך כל הבורר פסולת מתוך האוכלג אפילו בידו אחתד ואפילו כדי לאכול לאלתרה חייב.

אבל הבורר אוכל מתוך הפסולת כדי לאכול לאלתרו אינו חייב אלא אם כן בורר בנפה או כברהז שזהו דרך ברירתוח אבל אם בירר בקנוןט או תמחוי פטור מן התורה אבל אסורי מדברי סופרים גזרה משום נפה וכברהיא ואם בורר האוכל בידו כדי לאכול לאלתר מותריב מפני שנטילת האוכל מתוך הפסולת כדי לאכלו מיד אין זה מעין מלאכה כלל שדרך אכילה כך הואיג שהרי אי אפשר לאכול הכל האוכל עם הפסולת ולא אסרתו תורה אלא לעשותו בכלי המיוחד לכך דהיינו נפה וכברהיד אבל נטילת הפסולת אין זו דרך אכילה אלא דרך תיקון האוכל שיהא ראוי לאכילהטו הרי זו מלאכה גמורה ולפיכך אפילו אם האוכל מרובה על הפסולת ויש טורח יותר בברירת האוכל אעפ"כ לא יברור הפסולת אפילו כדי לאכול לאלתרטז:

ב

ב וכן הבורר אוכל מתוך הפסולת שלא לאכול לאלתר אלא להניחו לאכלו לאחר זמן אפילו בו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייביז לפי שלא שייך כאן לומר דרך אכילה כך הוא כיון שאינו אוכל לאלתריח:

ג

ג ואינו קרוי לאלתר אלא סמוך לסעודה ממשיט אבל אם לא יאכל עד לאחר שעה אסורכ אך כל שהוא סמוך לסעודה מותר לברור לצורך כל אותה סעודהכא אף על פי שתימשך איזה זמןכב ואפילו אחרים מסובין עמו מותר לברור לצורך כולםכג ואם נשתייר מברירתו עד לאחר הסעודה אין בכך כלום כיון שבירר בהיתרכד ובלבד שלא יעריםכה:

ד

ד אין איסור משום בורר אלא בבורר פסולת מאוכל או להיפך אבל אם בורר אוכל מאוכלכו אפילו אינו חפץ לאכול כלל אלא אחד מהם והשני נוטלו וזורקוכז אינו נקרא פסולת בשביל כך הואיל והוא ראוי לאכילהכח ולפיכך מותר לברור אותו מתוך האוכל שחפץ לאכול ואין בזה משום בורר פסולת מתוך אוכל.

ואם אינו ראוי לאכילה אלא מתוך הדחק אף על פי שאינו נקרא פסולת גמור ואין איסור בברירתו מן התורה מכל מקום אסור מדברי סופרים כמו בפסולת גמורכט ולכן אסור להסיר העלין המעופשים מן הירק (שקורין שלאטי"ן) אפילו אם הן ראויין לאכילה ע"י הדחק אלא יברור הירק מן העלין דהיינו האוכל מתוך הפסולתל וצריך ליזהר שלא לברור עד לאחר יציאת בית הכנסת שיהא סמוך לסעודה ממשלא ואז מותר לברור כל מה שצריך לאכול ממנו באותה סעודהלב:

ה

ה במה דברים אמורים שמותר לברור אוכל מאוכל כשהכל מין אחדלג אבל אם היו לפניו שני מיני אוכליםלד מעורביםלה ורוצה לברור לאכול אחד מהם לאלתר ולהניח השני לאכלו לאחר זמןלו הרי אותו המין שרוצה לאכלו לאלתר נקרא אוכל והשני חשוב כפסולתלז ולכן צריך לברור בידו אותו שרוצה לאכלו לאלתר מתוך השני דהיינו אוכל מתוך הפסולת ולא להיפךלח ואם בוררו ומניחו לאכלו לאחר זמן אפילו לבו ביום חייבלט:

ו

ו שני מיני דגים נקראים ב' מיני אוכליםמ ואסור לברור בידו אלא אותו המין שרוצה לאכלו לאלתרמא ולא מסעודה לסעודהמב ואע"פ שהמין של מין אחד הן גדולות וניכרות כל אחת בפני עצמהמג ואפשר שלא שייך כאן ברירה כלל אעפ"כ אין להקל כי ספק חיוב חטאת הואמד.

אבל כל שהוא מין אחד אע"פ שבורר חתיכות גדולות מתוך קטנות אינה נקראת ברירה כלל הואיל והכל ראוי לאכילה ואין כאן פסולתמה ומותר לברור בכל ענין שירצה אפילו כדי לאכול לאחר זמן בו ביום ואפילו היו שני מינים ובורר משניהם יחד הגדולות מתוך הקטנות מותר הואיל ואיננו בורר מין אחד מחבירומו:

ז

ז הבורר תורמסין מתוך פסולת שלהם חייבמז מפני שהפסולת שלהם ממתקת אותם כשישלקו אותם עמהםמח ומבלעדי כן הם מרים מאדמט לפיכך הם חשובים פסולת ופסולת שלהם הממתקת אותם חשובה אוכל ונמצא כבורר פסולת מתוך אוכל וחייבנ אפילו בורר בידו כדי לאכול לאלתרנא:

ח

ח כשם שיש איסור ברירה באוכלין כך ישנו בשאר דבריםנב המעורבים עם הפסולת שלהם או שהם ב' מינים מעורבים כגון אם היו לפניו ב' מיני כלים מעורבים ורוצה לברור מין אחד מחבירו כדי להשתמש בו הרי מין זה חשוב כאוכל והשני חשוב כפסולת וצריך לברור האוכל מתוך הפסולת ולא להפך אעפ"י שאחד מהם גדול מחבירו וניכר בפני עצמונג וגם צריך שיברור כדי להשתמש בו לאלתר כמ"ש בשני מיני אוכליןנד:

ט

ט אין מוללין מלילות כדרכן בחולנה דהיינו לשפשף שבלים בכפות ידיו כדי שיפול הזרע מהןנו אלא מולל בשינוינז מעט בראשי אצבעותיונח ואע"פ שמפרק האוכל מתוך השבליםנט בידים והמפרק ביד הוא תולדת הדש בכלי כמ"ש בסי' ש"הס מכל מקום כיון שאינו מפרק אלא כלאחר יד כדי לאכול (לאלתר) מותרסא ולא גזרו משום שמא ימלול כדרכו מפני שאף המולל כדרכו אינו אלא מפרק כלאחר ידסב כיון שאינו נוטל האוכל ומפרקו בידו ממשסג אלא שמולל השבולת והדגן נופלסד ואין דרך לעשות כן אלא בכלי המיוחד לדישהסה אלא שאעפ"כ אסור מדברי סופרים וע"י שינוי לא גזרו.

ויש מחמיריןסו שלא למלול כלל שבלים של תבואה וכן שרביטין של קטניות אפילו בראשי אצבעותיוסז ולכן אסור לפרק אגוזים לוזים או אגוזים גדולים מתוך קליפתן העליונה הירוקהסח שעל גבי קליפה הקשה והעבה אפילו בראשי אצבעותיו וטוב להחמירסט מאחר שיכול לשברןע ולאכלן כך בלא פירוקעא.

אבל מותר לשבר ולקלוף מהן קליפה הדקה שעל גבי הפרי תחת הקליפה הקשה הנשברת שאין איסור מפרק שייך אלא בקליפה העליונהעב וכן מותר לקלוף תבואה ומיני קטניות שנמללו מהשבלים והשרביטין מערב שבתעג רק שיזהר שלא יקלוף אלא מה שצריך לאכול לאלתר ולא כדי לאכול לאחר שעהעד כמו שיתבאר בסי' שכ"א.

אבל (לדברי הכל) אסור לפרק השרביטיןעה בשבת ולהוציא הקטניות מתוכןעו (בידים כי זהו מפרק גמורעז) והעולם נהגו היתר בדבר ויש שלמדו עליהם זכותעח כיון שעודן לחין ואף השרביטין ראויין לאכילה אינו אלא כמפריד אוכל מאוכל ואין בזה משום מפרק כמו שנתבאר בסי' ש"העט אבל מיני קטניות שאין השרביטין ראויין לאכילה אין היתר כלל להוציא הקטניות מתוכם בשבת אלא אם כן אין הקטניות מחוברות כלל בשרביטין שכבר ניתקה מהם מערב שבת אלא שהיא מונחת כך בתוכם אזי מותר להוציאה מהם כל מה שרוצה לאכול ממנה לאלתרפ אבל לא כדי לאכול לאחר שעה משום איסור ברירהפא:

י

י היו לו חטים שנמללו מערב שבת מהשבלים ועדיין הם מעורבים במוץ לא ינפה בקנון או תמחויפב גזרה שמא ינפה בנפה וכברה שהוא חייבפג ולא אפילו בשתי ידיופד דהיינו לנערן מיד לחבירתה כדי להפרידן מן המוץפה אלא מנפה בידו אחת בכל כחופו כדי שישנה מדרך החולפז (ולא יבא לנפות בנפהפח):

יא

יא אוכל ופסולת המעורבין אסור ליתנם במים כדי שיפול הפסולת למטה כגון שהפסולת הוא עפר או כדי שיצוף למעלה כגון שהוא תבןפט וכן הכרשינים אין שורין אותםצ במים כדי להציף הפסולת שלהם למעלהצא ולא שפין אותם בידצב להסירצג הפסולת מפני שהוא כבוררצד אבל נותנן בכברהצה אע"פ שהפסולת נופל דרך נקבי הכברהצו ונמצא מתברר מאליוצז:

יב

יב המשמרצח שמרים דהיינו המסנן במשמרתצט הרי זה תולדת בוררק אוכל מתוך הפסולתקא ע"י נפה וכברהקב או תולדת מרקדקג וחייב אבל אם נתן במשמרת שמרים מערב שבת מותר ליתן עליהם מים בשבת כדי שיחזרו צלולין לזובקד:

יג

יג יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרתקה כדי שיהיו צלולין יותרקו או אפילו מפני הקמחיןקז שע"פ היין או שנפלו בו קסמין דקיןקח ואינו חשוב כבורר הואיל וראוי לשתיה לרוב בני אדם בלא ברירה זוקט.

אבל בסודרין אסור לסנן את המיםקי או יין לבןקיא וכיוצא בהם משום איסור ליבון ששריית הבגד זהו כיבוסוקיב משא"כ משמרת שהיא עשויה לכךקיג ואינו חושש לסחטהקיד וגם אינו חושש לליבונהקטו כלל ולפיכך אין ליבונה חשוב כלום לאסור שרייתה בשביל כך אף להאומרים ששריית הבגד זהו כיבוסו.

אבל יין אדוםקטז או שכרקיז או שאר משקיןקיח שאין מלבנין שאין חוששין בהם לסחיטה מטעם שנתבאר שםקיט מותר לסננן בסודרין אפילו הם עכורים קצת שרוב בני אדם אין שותין אותם בלא סינוןקכ אעפ"כ כיון שאפשר לשתותם כך ע"י הדחק אין זו ברירה גמורה והתירוהו ע"י שינוי דהיינו בסודריןקכא ויש אוסריםקכב בזהקכג וטוב לחוש לדבריהםקכד אבל אם הם עכורים לגמרי שאי אפשר לשתותם כךקכה או שיש בהם שמריםקכו אסור אפילו בסודר לדברי הכל:

יד

יד ויין מגיתוקכז כל זמן שהוא תוססקכח טורף חבית בשמריה ונותן אפילו לתוך המשמרתקכט מפני שכל זמן שהוא תוסס עדיין לא נפרשו היין מן השמרים יפה יפה וכל היין כגוף אחד הואקל ואין כאן בוררקלא אוכל מתוך פסולתקלב וגם הוא ראוי לשתיה בלא סינון ודרכו בכך בשעת הגיתות שכל היינות עכוריםקלג ורוב בני אדם שותין אותו כךקלד בלא סינון.

וכן חומץ שגם כן דרכו להשתמש ממנו אף כשהוא עב קצת מותר לסננו אבל אם הוא עב הרבה שאינו ראוי כלל בלא סינון אסור לסננו אפילו בסודרקלה וכן משקה שקדים כתושים מערב שבת מותר לסננו כיון שיכולין לשתותן בלא סינוןקלו:

טו

טו כשמסננין בסודר משקה עכור קצתקלז צריך ליזהר שלא יעשה גומא בסודרקלח לקבל המשקהקלט אלא ישפוך עליו והוא ישקע מעצמוקמ כדי לשנות מדרך החולקמא:

טז

טז כל משקה שמותר לסננו בסודר מותר לסננו בכפיפה מצריתקמב ובלבד שלא יגביה הכפיפה משולי כלי התחתון טפחקמג כדי לשנות מדרך החולקמד אבל אותו כלי העשוי כנפה ומסננין בו הואיל והוא מיוחד לכך דינו כמשמרתקמה שאין מסננין בה אלא משקה צלול שאין בו שמרים כמו שנתבארקמו:

יז

יז כלי שמריקין לתוכו יין מהחבית לא יהדק בפיו קשין וקסמין בחוזקקמז מפני שדומה למשמרתקמח אע"פ שאינה משמרת ממש שהרי עוברים בה שמרים מכל מקום הואיל ויש קסמין וטנופת שאין עוברים בה הרי זו דומה למשמרתקמט אבל אם הוא יין צלולקנ שאין בו טנופת אלא קסמין דקין מותר לסננו אפילו במשמרת גמורה כמו שנתבאר למעלהקנא:

יח

יח מותר לערות בנחת מכלי לחבירו כדי שהפסולת והשמרים ישארו בשולי הכליקנב ובלבד שיזהר שכשיפסיק הקילוח ומתחילין לירד ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת אזי יפסיק ויניחם עם השמרים שאם לא יעשה כן הרי ניצוצות אלו מוכיחים שהוא בוררקנג אבל בתחלת העירוי כשאין הפסולת ניכר לאו בורר הואקנד.

ולכן מותר לקלוט שומן הצף על פי החלב שקורין (שמעטנע) מלמעלה וכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת ממנה עם החלבקנה והוא ששומן זה צריך לאכלו בו ביוםקנו אבל אם אינו צריך לה אסור לטרוח משבת לחולקנז ואם חושש שיפסיד או יתקלקל מותר לעשותו ע"י נכריקנח מפני שאיסור הטורח וההכנה משבת לחול הוא שבות מדברי סופריםקנט ובמקום הפסד יש להתיר אמירה לנכרי בכל שבות מדברי סופרים כמו שנתבאר בסי' ש"זקס.

ואם רוצה לאכלו לאלתר אינו צריך להניח ממנה כלום עם החלב וכן המערה משקה מכלי לחבירו אינו צריך להפסיק כשיורדין הניצוצות שהרי מותר לברור אוכל או משקה מתוך הפסולת כשרוצה לאכלו או לשתותו לאלתרקסא כל שאינו בורר ע"י כלי אלא בידוקסב כמו שנתבארקסג וכאן אף שמערה מכלי לכלי מכל מקום עיקר הברירה נעשה ע"י ידיו ואינו חשוב בורר בכליקסד אלא כשמסננן בסודר או כפיפה וכיוצא בהןקסה:

יט

יט אבל שומן הצף על גבי התבשיל אסור לערותו כולו אפילו כדי לאכול התבשיל לאלתר מפני שהן שני מיני אוכלין ואותו המין שאוכל לאלתר נקרא אוכל והשני נקרא פסולת וכשמערה השומן שאינו רוצה לאכלו הרי זה בורר פסולת מתוך אוכלקסו:

כ

כ מותר להגביה החבית על איזה דבר כדי שיקלח ממנה היין היטבקסז ואף שעל ידי זה יורד יין גם מתוך השמרים אינו חשוב כבורר כל זמן שאין הניצוצות מתחילין לירד מהשמרים כמו שנתבארקסח וכן מותר ליתן מים על גבי שמרים שבחבית שיקלטו טעם היין ואין בזה משום בוררקסט ובלבד שישתה מהם בו ביוםקע:

כא

כא אין מסננין את החרדלקעא מהסובין שלוקעב אע"פ שגם הם ראויים לאכילה ואין הסובין פסולת כלל ואין בו משום בורר מן התורהקעג אף על פי כן אסור מדברי סופרים מפני שנראה כבוררקעד אוכל מתוך הפסולתקעה הואיל ומסנן כדי לאכול החרדל ולהשליך הסוביןקעו.

אבל אם נתן החרדל במסננת מערב שבת מותר ליתן בה ביצהקעז לתקן מראה החרדל המסתנן בתוכהקעח אע"פ שהחלמון יורד למטה עם החרדל והחלבון שהוא קשור נשאר למעלה עם הפסולתקעט אינו נראה כבוררקפ אוכל מתוך הפסולתקפא מפני שהחלמון והחלבון שניהם אוכלין הםקפב ואינו מסנן החלמון מן החלבון מחמת שהוא חפץ לאכול את החלמון ולא את החלבוןקפג אלא מחמת שהחלמון מועיל לתקן מראה החרדל ולא החלבוןקפד ואף שמשליך החלבון עם הפסולת ואוכל החלמון עם החרדל מכל מקום כיון שהסינון אינו בשביל האכילה אלא בשביל תיקון המראה אינו נראה כבורר אוכל מפסולת כיון שבאמת שניהם מין אוכל אחד הםקפה:

כב

כב ואף אם היה הסינון בשביל האכילה לא היה אסור אלא כאן שהחלבון אף ששם אוכל עליו מכל מקום אינו ראוי לאכלו כך כמות שהוא וגם רגילין להשליכו עם הפסולת לכן הוא נראה כפסולתקפו לגבי החלמון הנאכל כמו שהוא עם החרדל ואסור מדברי סופריםקפז אבל בענין אחר אין איסור כלל אפילו מדברי סופרים בברירת מין אוכל אחדקפח דהיינו אפילו בורר חתיכות קטנות מתוך חתיכות גדולות קצתקפט אע"פ שמשליך הקטנות ארצה אינן נראין כפסולת בשביל כך הואיל והן ראויין לאכילה ורגילות הוא לאכלןקצ:

כג

כג מים שיש בהם תולעים האסורים ע"ד שנתבאר בי"ד סי' פ"דקצא אסור לסננןקצב אפילו בסודר שהרי אי אפשר כלל לשתותן בלא סינון שמא יבלע אחד מהםקצג.

אבל מותר לשתותן ע"י מפה מפני שאין איסור בורר ומשמר אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתיה שיהיה ראוי לאכילה או לשתיה שזהו דרך מלאכה אבל אם בשעת שתיה מעכב את הפסולת שלא יכנוס לתוך פיו אין זה מעין מלאכה ומותרקצד ואין לאסור משום שריית בגד זהו כיבוסוקצה ולא משום גזרה שמא יסחוטקצו כיון שדבר מועט הוא הנשרה במים כדי להנחתקצז פיו ובדבר מועט אין לחושקצח כמו שנתבאר בסי' ש"בקצט ולהאוסרין שם אפילו בדבר מועט משום שריית בגד זהו כיבוסו אף כאן אסור וכבר נתבאר שם שכל בעל נפש יחמיר לעצמו במקום שאפשרר:

כד

כד אם נפלו זבובים לכוס לא יוציא הזבובים לבדן מן הכוס שהרי זה כבורר פסולת מתוך האוכל שאסור אפילו כדי לאכול מיד אלא יקח גם מן המשקה קצת עמהםרא שאז אינו נראה כבורר כלל כמו שנתבאר למעלהרב:

כה

כה המחבץרג דהיינו שלוקח חלב ונותן בו קיבה כדי לחבצורד חייב משום בורררה שהרי הפריש הקום מן החלברו וכן אם נתן הקום בתוך כלי גמי ומי החלב נוטפים מתוכורז הרי זה תולדת בורר אוכל מתוך הפסולתרח ע"י נפה וכברה וחייב ואע"פ שהקום והחלב שניהם מין אוכל אחדרט ואין כאן פסולת כלל אף על פי כן הואיל והם דברים לחיםרי שהם מתערבים יפהריא והוא מפרידן יש בזה משום בורר כמו במפריד אוכל מפסולת:

כו

כו ואם גבנו ועשאו גבינה חייב משום בונהריב שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשה גוף אחד הרי זה תולדת בונהריג:

כז

כז נותנין שומשמין ואגוזים לדבש ובלבד שלא יחבצם בידיוריד:

כח

כח אסור ליתן שמרים במשקה כדי להעמידו אע"פ שראוי לשתותו בשבת מפני שעל ידי כן יורדין גם שמרי המשקה עצמו לשולי הכלי והרי זה תולדת בורר כמו המחבץרטו:

כט

כט הרוקק ברוח והרוח מפזר הרוק חייב משום זורהרטז ולהאומרים שכל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אף כאן פטור אבל אסור מדברי סופרים אפילו אינו מתכוין לכך אלא שהוא פסיק רישיה ולא ימותריז:


א) משנה עג, א. רמב"ם פ"ז ה"א.

ב) ראה רש"י שם ד"ה האופה. וראה לבוש ס"א.

ג) רב המנונא בגמ' עד, א (וראה פס"ד להצ"צ יד, א). רמב"ם פ"ח הי"ג. שו"ע ס"ד.

ד) רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה גם לקמן סי' תקו ס"ד.

ה) סמ"ג ל"ת סה (יג, ב). רמב"ן שם ד"ה והתניא. ר"ן שם (לב, א) ד"ה ונמצא בשם ר"ח. מ"מ שם וב"י ד"ה ומ"ש ומ"מ בדעת הרמב"ם. וראה פס"ד להצ"צ יד, ב-ד לענין להסיר עצמות קטנים מהדג.

ו) ר"ח עד, ב עה"ג. רמב"ם שם הי"ב. שו"ע ס"א. לבוש ס"א.

ז) רב יוסף בגמ' עד, א. ר"ח שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

ח) מ"א סק"א. וראה גם רש"י שם ד"ה פטור.

ט) כלי שראשו אחד רחב וראשו הב' עשוי כמין מרזב קצר ... והאוכל מתגלגל דרך המרזב והפסולת נשאר בכלי (לקמן סי' תקי ס"ב).

י) רב יוסף שם. ר"ח שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

יא) ראה רמב"ם פכ"א הי"ז. וראה גם לקמן ס"י.

יב) ר"ח שם. רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה לקמן סוף סי"ח.

יג) מ"א סי' שכ סק"ז. וראה גם שו"ת הרשב"א ח"ד סי' עה. מרדכי רמז שסא. וראה גם לקמן סי' שכ סוף ס"ב (ואף חכמים לא גזרו בו). שם ס"ח. סי' שכא ס"י. וראה מחנה יוסף שבת סי' לא.

יד) כדלקמן סי"א שהפסולת נופל דרך נקבי הכברה והוי בורר אוכל מתוך פסולת (בכלי שחייב). וראה לקמן סי"ב במשמרת (שהפסולת נשאר במשמרת) דהוי תולדת בורר אוכל מתוך פסולת. וראה לקמן סכ"א במסננת (שהחרדל נשאר במסננת) שנראה כבורר אוכל מתוך הפסולת. וראה לקמן סכ"ה בנתן הקום בכלי גמי ומי החלב נוטפים מתוכו, שהוא תולדת בורר אוכל מתוך הפסולת ע"י נפה וכברה. וראה מ"מ וציונים לסכ"ה. פסקי אדה"ז ע' 203.

טו) ראה לבוש סוף ס"ט.

טז) ב"י שם בדעת הרמב"ם שם. רמ"א ס"ד.

יז) רמב"ם פ"ח הי"ג, וכאביי בגמ' עד, א. שו"ע ס"ב.

יח) ראה שו"ת הרשב"א ח"ד סי' עה.

יט) הגהות מרדכי ר"פ כלל גדול. ב"י ריש הסי'. וראה גם רמ"א ס"א (שמיסב בה מיד).

כ) הגהות מרדכי שם (נעשה כבורר לאוצר). וראה מ"מ וציונים. וראה לקמן סי' תקי ס"ג שאם הוא בורר בשחרית לאכול בין הערביים חייב בשבת. וראה לקמן ס"ו (בשני מיני דגים): ואסור ... מסעודה לסעודה. וראה שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות יג.

כא) ר"ח עד, ב. רא"ש פ"ז סי' ד. ר"ן שם (לב, א) ד"ה ונמצא. רמ"א ס"א.

כב) משמעות ב"י שם.

כג) תוס' עד, א ד"ה בור ומניח. רמ"א שם. וראה שבת כהלכה פי"ב הערה ט.

כד) מלבושי יו"ט (לבוש ס"ב). הובא באליה זוטא סק"ב.

כה) ראה ב"י שם. וראה תהלה לדוד ס"ק ב. שו"ת רב פעלים חלק א סוס"י יב. שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות טו ד"ה ובנוגע.

כו) מ"מ הל' שביתת עשור פ"א ה"ג.

כז) ראה שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות יח.

כח) ראה גם לקמן ס"ו וכ"ב. וראה לקמן סי' תק סי"ח דהיינו אפילו כשאחד מהם נאסר באכילה: כיון שהכל מין אחד אלא שהתורה אסרתו באכילה ואין איסור בורר שייך אלא בבורר ומפריד ב' מינים זה מזה או פסולת מתוך האוכל שהן כעין ב' מינים.

כט) מ"מ שם. מ"א סק"ג וסק"ה. וראה פס"ד להצ"צ יד, ג.

ל) מ"א שם.

לא) ראה מ"א סי' שכא סוף סקט"ו. וראה העו"ב תשדמ ע' 56.

לב) רמ"א ס"א. וראה אהלי שם ח"ח ע' רו-ח.

לג) מ"מ שם. תרומת הדשן סי' נז. הובא ב"י ד"ה היו.

לד) ברייתא עד, א לגירסת הר"ח שם ותוס' ד"ה היו. רא"ש פ"ז סי' ד. טור ושו"ע ס"ג. וראה לקמן סי' תקד ס"ו: פירורים הגדולים קצת מתוך פירורים הנטחנים ודקים כקמח ... חשובים כב' מינים שונים.

לה) רמב"ם פ"ח הי"ג. שו"ע שם. וראה גם מרדכי שם רמז שסח. מ"א סוף סקט"ו.

לו) ראה שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות ו ד"ה אלא שעדיין. אות טז-יז; כ.

לז) רא"ש פ"ז סי' ד. טור. ב"י שם. וראה תוס' שם.

לח) מ"א סק"ד.

לט) רמב"ם שם. שו"ע שם.

מ) לענין חלמון וחלבון של ביצה – ראה לקמן סכ"א.

מא) תרומת הדשן שם. רמ"א ס"ג.

מב) תרומת הדשן שם. מ"א סק"ו. ראה תהלה לדוד ס"ק ח. שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות יז.

מג) תרומת הדשן שם. רמ"א שם.

מד) תרומת הדשן שם. וראה העו"ב שם.

מה) ראה גם לקמן סכ"ב.

מו) תרומת הדשן שם. רמ"א שם.

מז) חזקיה שם עד, סוע"א. רמב"ם פ"ח הי"ג. שו"ע ס"ה.

מח) רמב"ם שם. שו"ע שם.

מט) כהגירסא בגמ' שם רע"ב: ואי לא שלקי ליה מסרח.

נ) רמב"ם שם. שו"ע שם.

נא) ר"ן (לב, א) ד"ה ונמצא ממשמעות הר"ח. וראה שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות ו.

נב) ט"ז סוף סקי"ב, והביא ראיה מפורשת מרש"י עד, ב ד"ה חייב י"א וכו', ע"ש.

נג) ראה העו"ב תשמג ע' 58. תשצב ע' 64. אהלי שם ח"ח ע' רה.

נד) לעיל סעי' ה-ו.

נה) ביצה [י]ב, ב. רי"ף שבת (נא, א). רמב"ם פכ"א הי"ד. רא"ש פי"ח סוס"י ב. כחכמים בברייתא קכח, א. טור ושו"ע ס"ו.

נו) ראה רש"י שם ד"ה האי.

נז) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

נח) חכמים שבת קכח, א. טור ושו"ע שם.

נט) רמ"א ס"ו.

ס) סכ"ח. והחילוק בין יד לכלי, ראה לקמן סי' תקי קו"א סק"א.

סא) רמ"א שם.

סב) ראה רש"י ביצה יב, ב ד"ה מוללין הובא בקו"א שם. ב"י ריש סי' תקי בשם הר"ן שם (ו, א) ד"ה אושפיזכניה.

סג) רש"י עג ע"ב ד"ה אין דרך. עיין במ"ש בסי' תקי קו"א סק"א, ושם מוכיח כן גם מרש"י ביצה יב, ב ד"ה מהו.

סד) מאליו (קו"א שם).

סה) ראה חידושי צ"צ עג, סוע"ג.

סו) רז"ה (נא, א) ד"ה ואנן. מרדכי ביצה רמז תרסא. הובא ברמ"א שם.

סז) עיין לקמן ריש סי' שכא גבי פיאה איזוב וקורנית. וראה העו"ב תשמה ע' 67.

סח) מהרי"ל מנהגים הל' שבת (כח, א). רמ"א שם. לבוש ס"ו.

סט) אבל העיקר כסברא הראשונה (לקמן סי' תקי קו"א סק"א).

ע) ראה לעיל סי' שיד סוף סי"ח.

עא) רמ"א שם. אבל ראה סידור (הלכתא רבתא לשבתא) שטוב למנוע מלאכול אגוזים ולוזים בשבת שלא הוציאם מקליפתם מע"ש, מחשש ברירה ומוקצה, וש"נ.

עב) עולת שבת סקי"ד. אליה זוטא סק"ה. וראה הטעם בזה בחידושי צ"צ מו, ד. בדי השלחן סי' קכו סק"ח. שבת כהלכה פי"ג ביאורים אות ד ד"ה והנה בדברי.

עג) תוס' ביצה יג, ב ד"ה ואם. מ"א סק"ח.

עד) מ"א סוף סי' שכא ס"ק ל. עיין במה שכתבתי שם (סוף הסי' שם בשוע"ר לא הגיע לידינו). וראה סידור (הלכתא רבתא לשבתא): ואין בו משום בורר פסולת מאוכל. אבל ראה בנסמן שם מפס"ד צ"צ ושו"ת דברי נחמיה (שלדעת רבינו שם לא שייך בורר בקולף), וקצות השלחן הוספות לח"ה סו, א (שהותר כדי לאכול לאלתר). שבת כהלכה פי"ג ביאורים אות א. העו"ב תתלה ע' 99. וראה גם בדי השלחן סי' קכ"ו ס"ק ג. שבת כהלכה שם אות ג ד"ה והנה לברר.

עה) הנרתק החיצוני (הירוק) שבו מונחים הקטניות (בדי השלחן סי' קכו סק"ב).

עו) ט"ז סק"ד. מ"א סק"ח.

עז) עיין במש"ש בסי' תקי ס"א ובקו"א סק"א. וראה גם סידור (הלכתא רבתא לשבתא).

עח) מלבושי יו"ט (לבוש ס"ו). מ"א שם. אליה זוטא סק"ה.

עט) סעיף כח.

פ) ט"ז שם. אבל ראה בסידור בהלכתא רבתא לשבתא כתב רבינו "ליזהר מאד שלא לאכול בשבת פולין בין חיין בין מבושלין בעודם בשרביטין שלהם, כי מאחר שאין השרביט ראוי לאכילה יש בהם משום מפרק לד"ה ... ואע"פ שכבר ניתקו הפולין מהשרביט ע"י הבישול ואינן מחוברין בו, וכן בשומשמין. ובעל נפש יחמיר לעצמו גם במין קטניות (שקורין ארבעס) בעודן בשרביטן אף שהשרביטין ראויים לאכילה, כי אין זה היתר ברור". וראה חידושי צ"צ מו, ד. עג, ג-ד. עד, א. בדי השלחן סי' קכו סק"ה. העו"ב תשמה ע' 68.

פא) כדלעיל בקליפת תבואה ומיני קטניות, וש"נ. לכללות סעיף זה ראה שבת כהלכה פרק יג ביאורים אות ו.

פב) ברייתא ביצה יב, ב. טור ושו"ע ס"ז.

פג) רמב"ם פכ"א הי"ז. לבוש ס"ז.

פד) משמעות הגמ' שם יד, רע"א. מ"מ שם בשם המפרשים. שו"ע שם.

פה) משמעות ב"י ד"ה אין בדעת הרמב"ם.

פו) גמ' שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

פז) רש"י יב, ב ד"ה מיד.

פח) משמעות הרמב"ם שם, ע"ש.

פט) מ"א סק"ט. וראה גם מ"א סי' תקי סוף סק"ד.

צ) משנה קמ, א (וכגירסת הרי"ף והר"ן שם נח, א). טור ושו"ע ס"ח.

צא) רע"ב במשנה פ"כ מ"ג. וראה שבת כהלכה פי"ב הערה סה.

צב) משנה שם. טור ושו"ע שם.

צג) בכמה דפוסים "להציף". וראה שבת כהלכה פי"ב הערה סה.

צד) טור ושו"ע שם. וראה רש"י שם ד"ה ולא שפין.

צה) משנה שם. טור ושו"ע שם.

צו) רש"י שם ד"ה אבל נותן לתוך (לפעמים). ר"ן שם ד"ה מתני' אין. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' שכד ס"א (לפעמים). בדי השלחן סי' קלא סקי"ז. כינוס תורה חי"ח ע' מח. תבואות שמש ע' קז. העו"ב תשמו ע' 89. שבת כהלכה פי"ד ביאורים אות ד.

צז) רש"י שם. ר"ן שם.

צח) רב כהנא קלח, א לדעת חכמים במשנה קלז, ב. רמב"ם פ"ח הי"ד.

צט) רש"י קלח, א ד"ה שימר.

ק) רבה בגמ' שם. רמב"ם שם הי"א.

קא) רבה שם. ר"ן שם (לב, א) סוד"ה ונמצא. וראה גם לעיל ס"א וש"נ.

קב) ר"ן שם.

קג) רבי זירא בגמ' שם. רמב"ם שם. וראה לקמן סי' תקו ס"ג שהמרקד הוא בורר אוכל מתוך הפסולת ע"י נפה וכברה.

קד) משנה קלט, ב ורש"י ד"ה נותנין וד"ה כדי. טור ושו"ע ס"ט.

קה) זעירי בגמ' שם. טור ושו"ע ס"י.

קו) ר"ן (נז, ב) ד"ה ונמצא.

קז) רש"י במשנה שם סוד"ה כדי. מ"א סק"י.

קח) סמ"ג ל"ת סה (יב, ד). רמ"א ס"י. וראה גם רש"י על הרי"ף שם ד"ה מסננים.

קט) ראה ר"ן שם. וראה רמ"א שם.

קי) טור ושו"ע שם.

קיא) ט"ז סוס"י שכ. וראה גם לקמן סי' שכ סכ"א וסכ"ד.

קיב) לדעת האוסרים לעיל סי' שב סכ"א וש"נ. ולדעת המתירים שם אסור כאן מחשש שמא יסחט (ראה מ"א ס"ק יא. לעיל שם קו"א ס"ק א בתחלתו).

קיג) סמ"ג שם. ספר התרומה סי' רמד. טור. וכדלקמן סי' שכ סכ"א וש"נ.

קיד) סמ"ג שם. ספר התרומה שם. מ"א שם (והיינו לדעת המתירים לעיל שם, שהחשש כאן בסודרין הוא רק שמא יסחט). וכדלעיל סי' שא סנ"ט וש"נ (שבעשוי לכך אין חוששים שיבוא לסחטו). וראה גם סי' שב קו"א סוף ס"ק א (בדעת הר"ן).

קטו) טור. ונתבאר לעיל סי' שב קו"א סק"א ד"ה והנה.

קטז) שו"ע שם לדעת הט"ז סוס"י שכ. וראה גם לעיל סי' שב קו"א סוף סק"א. סי' שא סנ"ט. לקמן סי' שכ סכ"א. וראה תהלה לדוד סוף ס"ק טז. שבת כהלכה פי"ד ביאורים אות ג.

קיז) תוס' כתובות ו, א רד"ה האי. וראה גם לעיל ולקמן שם.

קיח) טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל ולקמן שם. וראה לעיל סי' שיא סוף סי"ב לענין חומץ.

קיט) לקמן סי' שכ סכ"א. וראה גם לעיל סי' שא סנ"ט.

קכ) ר"ן שם. ט"ז סק"ח מ"א סקי"ב.

קכא) ר"ן שם. וראה שו"ת צ"צ יו"ד סי' מה וסי' רסו אות ה. העו"ב תשמג ע' 58. תשמז ע' 82. שבת כהלכה פי"ד הערה טו.

קכב) רמב"ם פ"ח הי"ד. הובא בשו"ע שם.

קכג) מ"א שם, בעכורים קצת.

קכד) ראה תהלה לדוד ס"ק יד.

קכה) ר"ן שם. ט"ז שם.

קכו) ראה ב"י ד"ה ויין.

קכז) זעירי קלט, ב בדעת רשב"ג בברייתא שם. רמב"ם פ"ח הי"ד. טור ושו"ע ס"י.

קכח) רי"ף (נז, ב). רמב"ם שם. שו"ע שם.

קכט) רשב"ג שם. רי"ף שם. וראה רמב"ם (טור) ושו"ע שם. וראה הגהת הלבוש ס"י.

קל) רמב"ם שם. ר"ן שם ד"ה גמ' נותן בדעת הרי"ף. לבוש סוף ס"י.

קלא) ר"ן שם. לבוש שם.

קלב) ראה לעיל סי"ב.

קלג) רש"י שם ד"ה בין הגתות.

קלד) ר"ן שם.

קלה) ט"ז סק"י.

קלו) הגהות מיימוניות שם אות י. מ"א סוף סקי"ב.

קלז) ר"ן (נז, ב) ד"ה ונמצא. וכדלעיל סי"ג.

קלח) רב שימי בר חייא קלט, ב. טור ושו"ע סי"א.

קלט) טור ושו"ע שם.

קמ) טור.

קמא) משמעות רש"י שם ד"ה שלא יעשה גומא לפי' הא'. ר"ן שם ד"ה ובלבד. שו"ע שם. וראה רמב"ם פכ"א הי"ז.

קמב) משנה קלט, ב. טור ושו"ע סי"ב.

קמג) רב חיא בר אשי אמר רב בגמ' שם. טור ושו"ע שם.

קמד) ר"ן (נז, ב) ד"ה ובלבד בשם ר"י. שו"ע שם.

קמה) מ"א סקי"ג.

קמו) סעיף יג.

קמז) רב פפא קלט, ב ורש"י שם ד"ה לא ניהדק. שו"ע סי"ג.

קמח) רב פפא שם. טור. וראה שבת כהלכה פי"ד הערה י.

קמט) ר"ן (נז, ב) ד"ה לא. מ"א סקי"ד.

קנ) שלטי הגבורים שם אות ד. מ"א שם.

קנא) סעיף יג.

קנב) דבי רב פפא קלט, סוע"ב ורש"י ד"ה שפו. טור ושו"ע סי"ד.

קנג) גמ' שם ורש"י ד"ה והאיכא. שו"ע שם. וראה טור.

קנד) רש"י שם ד"ה ניצוצות (כהגהת הב"ח שם אות ו). ר"ן שם (נז, סוע"ב). מ"א סקט"ו. וראה פס"ד להצ"צ יג, ב.

קנה) מ"א סי' תקי סקי"ג.

קנו) מ"א שם. וראה שבת כהלכה פי"ד הערה י.

קנז) תוספת שבת סקכ"ח בדעת המ"א שם. וראה גם לעיל סי' שב ס"י וש"נ.

קנח) מ"א שם. וראה שבת כהלכה פי"ב הערה לו, שם באות כז ד"ה ויתכן.

קנט) ראה רש"י קיד, ב ד"ה אסור.

קס) סי"ב, ושם התיר (בשבות ממש) רק במקום הפסד גדול. וראה גם לקמן סי' שכא סוף ס"ו.

קסא) ראה סידור (הלכתא רבתא לשבתא) לענין נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה, וש"נ. וראה נעם אליעזר ע' קסו. שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות ה.

קסב) מ"א סקט"ו.

קסג) סעיף א.

קסד) מ"א שם ממשמעות לשון הרי"ף (נז, סוע"ב). וראה שבת כהלכה פי"ג הערה ט.

קסה) כדלעיל סעי' יג, טז, יז.

קסו) מ"א סקט"ו. ראה סידור (הלכתא רבתא לשבתא): שומן הצף ע"פ הרוטב לא יזרקנו ע"י כף עם רוטב שהרי זה כבורר פסולת מאוכל וחייב (וראה עוד מה שכתב שם לענין נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה, וש"נ). וראה העו"ב תשמו ע' 110. שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות ה, ובד"ה אלא מה.

קסז) רוקח הל' יו"ט סי' רחצ. רמ"א סי"ד.

קסח) סעיף יח.

קסט) רע"ב פ"כ מ"ב. אליה רבה סוף סקכ"ב.

קע) משמעות הרע"ב שם. דאל"כ הוי טורח משבת לחול, כדלעיל סי"ח.

קעא) ברייתא קלד, א (במסננת שלו). טור ושו"ע סי' תקי ס"ג. לקמן שם ס"ז (במסננת שלו). וראה תהלה לדוד סקכ"ד.

קעב) רש"י שם ד"ה במסננת. מ"א סק"ה.

קעג) תוס' שם ד"ה הכא. מ"א שם. לקמן שם.

קעד) גמ' שם. רמב"ם הל' יו"ט פ"ג הי"ז. מ"א שם. לקמן שם.

קעה) משמעות הטור סוס"י שיט. וראה גם לעיל סי"ב.

קעו) ראה רש"י שם. לבוש שם ס"ג. מ"א שם.

קעז) משנה קלט, ב וכפירוש הא' ברש"י שם ד"ה ונותנין. טור ושו"ע סט"ו.

קעח) רש"י שם. טור. וראה שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות יט.

קעט) רש"י שם. טור ושו"ע שם.

קפ) גמ' קלד, א.

קפא) טור.

קפב) רש"י קמ, רע"א. טור. מ"א סקט"ז.

קפג) ב"ח סוף הסי'. לבוש סט"ו. מ"א שם.

קפד) רש"י שם. טור.

קפה) מ"א שם בסופו. ט"ז סקי"ב.

קפו) מ"א שם. וראה שבת כהלכה פי"ג ביאורים אות ג ד"ה והנה בעיון ואילך.

קפז) ראה לעיל ס"ד. וראה תבואות שמש ע' מב.

קפח) מ"א שם. וראה פרי מגדים מש"ז סק"ב וא"א סק"ה. וראה שבת כהלכה פי"ב הערה קכד.

קפט) ראה רמ"א ס"ג. וראה גם לעיל ס"ו.

קצ) ראה גם לעיל שם וס"ד. וראה שבת כהלכה פי"ב הערה קלו.

קצא) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סעי' א-ג.

קצב) משמעות הרא"ש בתשובה כלל כ"ב סי' ט. לבוש סט"ז.

קצג) ב"י ד"ה כתב הרא"ש. לבוש שם.

קצד) רא"ש שם. שו"ע סט"ז. לבוש שם. וראה שבת כהלכה - פי"ב ביאורים סוף אות א, פי"ג ביאורים אות ח, ופי"ד ביאורים אות ה.

קצה) לדעת האוסרים לעיל סי' שב סכ"א.

קצו) אף לדעת המתירים לעיל שם (וכדלעיל סי"ג).

קצז) אוצ"ל: הנחת. וכ"ה לעיל שם ובב"י.

קצח) ב"י שם.

קצט) סכ"א (ובקו"א שם סק"א באריכות).

ר) ולעיל שם: אבל כל ירא שמים יחמיר לעצמו שלא לכנוס לספק איסור של תורה (ראה רש"י פסחים מ, א ד"ה בעל נפש).

רא) ט"ז סקי"ג ובסי' תקו סוף סק"ג. אבל ראה סידור (הלכתא רבתא לשבתא): שלא לסמוך על היתר הנהוג באם נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה להוציאו ע"י כף ולשאוב קצת משקה עמו כו', כי יש בזה חשש חיוב חטאת ואיסור סקילה ח"ו. ואין תקנה רק לשפוך מהכוס עד שיצא הפסולת מתוכו, ולא ינפח עליו ברוח פיו עד שיצא, אבל מותר לנפח עליו להקריבו לדופן הכוס ואז יטהו וישפוך ממנו עד שיפול הפסולת מתוכו, שכיון שנפילת הפסולת לחוץ הוא ע"י שאוחז בידו הכוס עם המשקה שבתוכו ומטהו בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת, ומותר כדי לשתות מיד, וכן אם נפל לקערה שיש בה רוטב. וש"נ.

רב) סי"ח (ראה פס"ד צ"צ יג, ב). וראה שבת כהלכה פי"ב הערה רפח.

רג) ברייתא צה, א.

רד) רש"י שם ד"ה המחבץ בפי' הראשון. רמב"ם פ"ז ה"ו. מ"א סקי"ח.

רה) גמ' שם. רמב"ם שם. שו"ע סי"ז. וראה לקמן סי' תקי סי"ב: אסור לעשות חמאה מן שומן שצף ע"פ החלב שהרי הוא בורר שמפריד החלב מן החמאה שבו, ואפילו ע"י גוי אסור.

רו) רמב"ם שם. מ"א שם. וראה גם לקמן שם.

רז) רש"י שם בפי' השני. הובא במ"א שם.

רח) ראה רש"י שם ד"ה בורר. וראה לעיל ס"א וש"נ. וראה שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות ה ד"ה אלא שעדיין.

רט) ראה מ"א סוף סקט"ז.

רי) מ"מ הל' שביתת העשור פ"א ה"ג. מ"א סק"ה.

ריא) ראה שבת כהלכה פט"ו ביאורים אות א.

ריב) גמ' שם. רמב"ם פ"ז ה"ו. מ"א סקי"ח.

ריג) רמב"ם שם. מ"א שם.

ריד) רמב"ם פכ"א הי"ז מתוספתא פי"ג הי"ב (לגירסת הרמב"ם. וראה מ"א סקי"ט). שו"ע סי"ט וסי' שמ סי"א.

רטו) מ"א סקי"ד.

רטז) ירושלמי פ"ז ה"ב (מט, סוע"א). אור זרוע סי' נט. מהרי"ל הל' שבת כט, ב. רמ"א סי"ז. וראה לקמן סי' תמו סוף ס"ה (בדעה הב') "ולא אמרו שהזורה הוא מאבות מלאכות אלא בזורה תבואה כדי להפריש ממנה את המוץ שהוא בורר אוכל מתוך הפסולת (פסולת מתוך האוכל), אבל כשזורה כל האוכל לרוח אין כאן איסור מן התורה". וראה גם שם קו"א סוף סק"ג. וראה שם בהגהה לס"ו "אבל לא יאמר לגוי לפרר ולזרות לרוח אפילו ביו"ט כיון שיש אומרים שיש בזריה זו מלאכה גמורה מן התורה, כמ"ש בסי' שיט ע"ש". וראה בדי השלחן סי' קמו ס"ק יג. קובץ דברי תורה ח"ז ע' נט.

ריז) וכדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.