שכד דיני הכנת מאכל לבהמה בשבת ובו י"ב סעיפים:

א

א אין כוברין את התבן בכברה שיפול המוץ לארץ ולא יניחנו במקום גבוה כדי שירד המוץא שהרי זה כבוררב אבל נוטלו בכברה ונותנו לתוך האבוסג ואע"פ שהמוץ נופל לפעמים מאליו דרך נקבי הכברה כיון שאינו מכוין לכך ולא פסיק רישיה הוא מותרד:

ב

ב לא ימדוד אדם שעורים לתת לפני בהמתוה אלא משער באומד דעתוו מפני שהמדידה אסורה משום עובדין דחול אף שלא במקום מקח וממכר כמו שנתבאר בסי' ש"וז:

ג

ג כבר נתבאר בסי' שכ"אח שהמורסן הוא מדברים שאינן בני גיבול ואם גבלו בשבת יש אומריםט שהוא פטור מן התורה אבל אסור מדברי סופרים לגבול מורסן לבהמה או לתרנגוליםי כדרכו בחוליא אלא ע"י שינוייב כגון לגבלו מעט מעטיג כמו שנתבאר שםיד או אפילו הרבה בבת אחת אלא שלא ימרס בידוטו אחר שנתן המים לתוכו כדרכו בחולטז אלא מעביר בו תרווד או מקל שתי וערביז אפילו כמה פעמיםיח עד שיתערב יפה שכיון שאינו ממרס בידו ולא יסבב התרווד או המקליט בסביב כדרכו בחול אלא מעבירו שתי וערב הרי זה שינוי גמור ומותר גם כן לנערו מכלי אל כלי עד שיתערבכ יפהכא ומותר לערב המורסן בדרך זו בכלי אחד אפילו כור ואפילו כורייםכב כפי מה שצריך לבהמותיו היוםכג ומחלק אותו בכלים הרבה ונותן לפני כל בהמה ובהמהכד.

ולדברי האומריםכה שהמגבל המורסן חייב מן התורה ואפילו בנתינת מים בלבד בלא גיבול חייבכו כי נתינת המים זהו גיבולו כמו שנתבאר שם אסור ליתן מים למורסן בשבתכז אפילו ע"י שינוי אלא אם נתן בו המים מערב שבת אזי אין בגיבולו בשבת איסור מן התורה אלא מדברי סופרים והתירוהו ע"י שינוי בדרך זו שנתבארכח וכבר נתבאר שםכט שיש להחמיר כסברא זול וכן נוהגין:

ד

ד קשים של שבלים שאגדו בב' וג' מקומות מותר להתירן בשבת כדי שתאכל מהם הבהמהלא אם אינו קשר של קיימאלב אבל אסור לשפשף בהם בידיםלג כדרך שעושים באוכלי בהמה כדי שיהו נוחים לאכלםלד מפני שכל דבר שהוא אוכל דהיינו שהוא ראוי לאכילה בלא תיקון אסור לטרוח בו להכשירו ולתקנו יותר לתענוג בעלמא אבל דבר שאינו אוכל דהיינו שאינו ראוי לאכילה בלא איזה תיקון שאין בו סרך מלאכה מותר לתקנו ולעשותו אוכללה כגוןלו עצים שקצצן מן האילן מבעוד יום ויש מאכילין אותם לבהמה בעודם לחים ומשפשפים בהם בידים להאכילם שאינם ראויים בלא שפשוף מותר לשפשפם בשבתלז וכן דלועיםלח שהם קשיםלט מותר לחתכם לפני הבהמה שאינה יכולה לאכלם בלא חתיכה והוא שנתלשו מבעוד יוםמ אבל אם נתלשו בשבת אפילו ע"י נכרי שתלשן לעצמו אסורים בטלטול כמו שיתבאר בסי' שכ"המא:

ה

ה מחתכין נבילה לפני הכלביםמב אפילו נתנבלה היוםמג ואין בה משום מוקצה אפילו לא היתה חולה כלל מבעוד יוםמד שלא היה דעתו עליה כלל לכלבים מבעוד יוםמה מפני שאין מוקצה בדבר שהסיח אדם דעתו ממנו אלא אם כן דחאו בידים כמו שנתבאר בסי' ש"ימו.

במה דברים אמורים בנבלה הקשהמז שאי אפשר להם לאכלה בלא חתיכהמח ואפילו נאכלת להם ע"י הדחק בלא חתיכהמט מותר לטרוח לחתכה להם יותר כמו שנתבאר למעלהנ (ועיין (ס)סי' שכ"א אם מותר לחתוך בשר חי דק דק לפני העופות)נא.

וכן אין חותכים שחת וחרובים לפני בהמה בין גסה בין דקהנב מפני שהם ראויים להם בלא חתיכהנג וכן כל כיוצא בזה:

ו

ו אין אובסין את הגמלנד דהיינו שמאכילו בידו הרבה כל כך עד שמרחיבים בני מעיו כאבוסנה שזהו טורח שלא לצורך היוםנו ולא דורסיםנז דהיינו שדורס לו מאכל בגרונונח למקום שאין הגמל יכול להחזירונט שזהו ג"כ טורח יותרס אבל מלעיטים אותוסא דהיינו לתחוב המאכל למקום שהוא יכול להחזירוסב כשירצה וכן העגלים אין מאמרין אותםסג דהיינו לתחוב למקום שאינן יכולים להחזירוסד אבל מלעיטיןסה למקום שיכולים להחזירוסו אע"פ שכוונתו כדי לפטמןסז וכן הדין באווזין ותרנגוליםסח שמותר לתחוב המאכל בפיהם למקום שיכולים להחזירוסט וכן ביונים בייתיותע:

ז

ז וכן שאר עופות או חיותעא הגדלות בביתעב התירו לטרוח ליתן להם מזונות ומים מפני שמזונתן עליךעג אבל אין נותנין מיםעד ולא מזונותעה לדבורים ולא ליוני שובךעו ויוני עלייהעז ואפילו להשליך לפניהם אסורעח מפני שאין מזונתן עליךעט שיוצאים ואוכלים בשדהפ.

אבל נותנין מזונות לפני כלב שמזונותיו עליךפא ואפילו כלב של הפקרפב שאינו מגדלו בביתופג מכל מקום קצת מצוה יש ליתן לופד מעט מזונותפה שהרי הקב"ה חס עליו על שמזונותיו מועטים ומשהה אכילתו במעיו ג' ימיםפו.

אבל אין נותנין מזונות לפני חזירפז מפני שאין מזונותיו עליךפח שהרי אמרופט ארור האיש מישראל שמגדל חזיריםצ:

ח

ח יש נוהגים לתת חטים לפני העופות בשבת שירה ואינו נכון שהרי אין מזונותיהם עליךצא:

ט

ט מותר להאכיל תולעת המשי לפי שמזונותיו עליך שאין לו מה שיאכל כי אם מה שיאכילו האדםצב:

י

י אע"פ שאדם מצווה על שביתת בהמתוצג מותר להניחה שתאכל מהמחובר בשבת שנאמרצד למען ינוח שורך וגו' וזו היא נייחה שלהצה ומותר אפילו להעמידה בידיו על גבי עשבים מחובריםצו ואין חוששים שמא יתלוש מהם בידיו להאכילהצז לפי שהוא איסור חמור בעיני הבריותצח.

אבל לא יעמידנה על גבי דבר האסור בטלטול מדברי סופריםצט מפני שאיסורו קל בעיני הבריות וחוששים שמא יטול ממנו בידיו להאכילהק ולא אסרו אלא להעמידה על גבה ממש אבל מותר לעמוד בפניה בענין שלא תוכל להטות אלא דרך שם ותאכל מעצמהקא שכיון שאינו עומד סמוך לעשבים אין לחושקב:

יא

יא נוטלין מאכל מלפני חמור ונותנין לפני שורקג מפני שראוי הוא לוקד שהחמור אינו מטיל ריריןקה ואין מה שלפניו נמאסקו וראוי הוא (לחתכו) לתת[ו] לפני השורקז אבל אין נוטלין מלפני שור ליתן לפני חמור מפני שנמאס ברירי השורקח ואינו ראוי עוד לחמורקט אלא ע"י הדחקקי וקרוב לודאי שלא יאכלנוקיא ונמצא טורח בחנם בשבתקיב ויש מחמיריםקיג ג"כ בשאר מיני בהמה שלא יטול מלפני אחת וליתן לפני אחרת שאינה מינה ואין למחות ביד הנוהגין היתרקיד:

יב

יב שור שמפטמין אותו וגורפים האבוס שלפניו לתת לתוכו התבן והשעורים שלא יתערב בהם עפרורית ויקוץ במאכלוקטו אסור לגרפו בשבתקטז אפילו הוא אבוס של כליקיז גזרה משום אבוס שבקרקעקיח ושבקרקע יש לחוש שמא כשיגרפו ויראה בו גומות ישוה אותן הגומותקיט במתכויןקכ כדי שלא יפלו השעורים לתוכןקכא ואסור ג"כ לסלקקכב התבן מלפניו כשהוא רב כדי שלא ידרסנו ברעיקכג מפני שיש בו תבן שנמאס במדרס רגליו ואינו ראוי לו עודקכד והוא אסור בטלטולקכה:


א) משנה קמ, א ורש"י ד"ה מוץ. טור ושו"ע ס"א.

ב) משמעות רש"י שם. וכ"ה במאירי ובחידושי הר"ן שם.

ג) משנה שם. טור ושו"ע שם.

ד) רש"י שם ד"ה אבל נוטל וד"ה אבל נותן לתוך. טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' שיט סי"א.

ה) רב חסדא ביצה כט, א. טור ושו"ע ס"ב.

ו) רי"ף (טז, א). רמב"ם הל' יו"ט פ"ד הכ"ב. הובא בטור. שו"ע שם.

ז) סי"ח וש"נ.

ח) סעיף טז.

ט) רמב"ם פ"ח הט"ז (ובמ"מ שם). פכ"א הל"ד.

י) משנה קנה, ב. טור ושו"ע ס"ג.

יא) לבוש ס"ג.

יב) גמ' קנו, א. לבוש שם.

יג) רמב"ן במלחמות שם סז, ב לדעת הרי"ף שם. מ"א סק"א.

יד) סט"ז גבי קלי.

טו) רי"ף שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

טז) וראה רמב"ם שם.

יז) אביי קנו, א. רי"ף שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

יח) ב"י וב"ח ד"ה ומ"ש רבינו ומעביר, בדעת הרי"ף והרמב"ם.

יט) רי"ף שם. שו"ע שם.

כ) רב יהודה שם. רי"ף שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

כא) משמעות הגמ' שם. וראה גם לבוש שם.

כב) עולא שם. רי"ף שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

כג) מ"א סק"ב.

כד) רמב"ם שם. שו"ע שם.

כה) דעה הב' לעיל סט"ז וש"נ.

כו) כרבי בברייתא קנה, ב.

כז) ספר התרומה סי' רכ. סמ"ג ל"ת סה (יג, א) וסמ"ק סי' רפא (ע' רפד). הובא בטור. שו"ע בשם ויש אוסרים.

כח) ראה ספר התרומה וסמ"ג וסמ"ק וטור ושו"ע שם (הולכת המקל שתי וערב). וראה ב"ח ד"ה ומ"ש ובעל התרומה. וראה גם לעיל סי' שכא בסופו במוסגר.

כט) סוף הסעיף שם לא הגיע לידינו.

ל) דרכי משה אות א. ב"ח שם. וראה גם לקמן סי' שכו ס"ט.

לא) משנה וגמ' קנה, א ורש"י ד"ה פקיעי. טור ושו"ע ס"ד.

לב) שלטי הגבורים שם (סז, א) אות א. רמ"א ס"ד. אליה זוטא סק"ב.

לג) רב יהודה שם. טור ושו"ע שם. וראה ב"ח ד"ה ומה שפירש.

לד) טור ושו"ע שם.

לה) רבא שם וכפירוש רש"י ד"ה וה"ק. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' שיח סוף סי"א. וראה בדי השלחן סי' קל סקי"ב (כד, ב).

לו) עיין תוס' שם ד"ה רב יהודה.

לז) טור ושו"ע ס"ה מגמ' שם.

לח) משנה קנו, ב. טור ושו"ע ס"ו.

לט) גמרא קנה, ב ורש"י ד"ה אשוני. מ"א סק"ג.

מ) רא"ש פכ"ד סי' ה בשם רש"י בגמ' שם ומשנה שם ד"ה את הדלועין. טור ושו"ע שם.

מא) ס"ח וש"נ.

מב) שם במשנה קנו, ב. טור ושו"ע ס"ז.

מג) כת"ק (רבי שמעון) במשנה.

מד) מר בריה דרב יוסף מה, ב לדעת רבי שמעון. ב"י ד"ה מחתכין לדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. שו"ע שם.

מה) ראה רש"י שם ד"ה הניחא.

מו) ס"ו וש"נ.

מז) גמרא קנה, רע"ב. שו"ע שם.

מח) שו"ע שם.

מט) ב"י ד"ה ודע ממשמעות הרא"ש פכ"ד סי' ה. מ"א סק"ד.

נ) סעיף ד.

נא) ראה בקונטרס השלחן שחסר כאן סיום הענין, ובשו"ע שם: אבל אם היתה ראויה להם בלא חתיכה לא דמטרח במה שהוא ראוי לאכילה לא טרחינן.

נב) משנה שם קנה, א. טור ושו"ע ס"ח.

נג) גמ' שם לדעת רב יהודה. שו"ע שם.

נד) משנה שם קנה, ב. טור ושו"ע ס"ט.

נה) גמ' שם ורש"י במשנה ד"ה אין אובסין. טור ושו"ע שם.

נו) ראה רמב"ם פכ"א הל"ה. וראה מ"מ וציונים.

נז) משנה שם. טור ושו"ע שם.

נח) רש"י שם ד"ה ולא דורסין. טור ושו"ע שם.

נט) רב יהודה שם. טור ושו"ע שם.

ס) לבוש ס"ט.

סא) משנה שם. טור ושו"ע שם.

סב) רב יהודה שם. טור ושו"ע שם.

סג) משנה שם. טור ושו"ע שם.

סד) רב יהודה שם. טור ושו"ע שם.

סה) משנה שם. טור ושו"ע שם.

סו) רב יהודה שם. טור ושו"ע שם.

סז) דרכי משה אות ג.

סח) שם במשנה. רמ"א ס"ט.

סט) רב יהודה שם. דרכי משה שם.

ע) רמב"ם שם הל"ו. שו"ע סי"א.

עא) רמב"ם שם.

עב) לבוש ס"י.

עג) גמ' קנה, ב. רמב"ם שם.

עד) שם במשנה. רמב"ם שם. שו"ע סי"א.

עה) גמ' שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

עו) משנה שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

עז) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

עח) גמ' שם. וראה רמב"ם ושו"ע שם.

עט) גמ' שם. רמב"ם שם.

פ) רש"י במשנה שם ד"ה אין נותנין.

פא) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

פב) וראה לקמן הל' עוב"ד וצער בעלי חיים סוף ס"ג.

פג) מ"א סק"ז.

פד) רב המנונא שם (אורח ארעא). מ"א שם (מצוה). וראה לקמן שם "נכון להשליך ... להדמות בדרכי הקב"ה".

פה) רב מרי שם. לקמן שם: חתיכה קטנה.

פו) רבי יונה שם. לקמן שם: ג' ימים מעת לעת.

פז) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

פח) ברייתא שם.

פט) ברייתא סוף סוטה.

צ) רש"י שם. מ"א סק"ו.

צא) מ"א סק"ז. וראה היכל מנחם ח"ב ע' לו. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט ח"ב ע' 270 הערה 118.

צב) הרב צמח דוראן בתשובה ביכין ובועז ח"ב סי' יח (וחותם אחיו הרב שמעון) וב"י ד"ה מצאתי בתשובה בשם (בעה"ע). שו"ע סי"ב וט"ז סק"ו.

צג) כדלעיל סי' רמו ס"ז וש"נ.

צד) שמות כג, יב.

צה) מהמכילתא דרבי ישמעאל פ' משפטים, הובא בתוס' קכב, א ד"ה מעמיד.

צו) רב הונא אמר רבי חנינא שם. טור ושו"ע סי"ג.

צז) רש"י עירובין עט, א ד"ה והא.

צח) רש"י שם.

צט) רב הונא אמר רבי חנינא שם. טור ושו"ע שם.

ק) רש"י עירובין שם. טור ושו"ע שם.

קא) גמ' שם ורש"י ד"ה דקאים. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סי' שכה סי"ז.

קב) רש"י שם ד"ה ואזלא. ר"ן שם (מו, ב) ד"ה אבל. וראה לקמן סי' תקז קו"א סק"ד.

קג) משנה וברייתא וגמ' קמ, ב. טור ושו"ע סי"ד.

קד) רש"י שם ד"ה מקמי.

קה) אביי שם.

קו) רש"י שם. טור.

קז) רש"י שם.

קח) אביי שם קמא, רע"א ורש"י שם ד"ה דאית. טור ושו"ע שם.

קט) טור ושו"ע שם.

קי) ב"ח ד"ה ומ"ש ואינו. ט"ז סק"ז.

קיא) ראה לבוש סי"ד.

קיב) לבוש שם. וראה רש"י במשנה שם ד"ה ונוטלין. וראה לקמן סוף סי"ב.

קיג) ספר התרומה בסימנים סי' רנד. מרדכי שם רמז תכט. רמ"א סי"ד.

קיד) ב"ח שם. מ"א סק"ח.

קטו) משנה קמ, ב ורש"י ד"ה גורפין.

קטז) חכמים שם במשנה. טור ושו"ע סט"ו.

קיז) רב חסדא שם בדעת חכמים. טור ושו"ע שם.

קיח) רש"י שם ד"ה מחלוקת. טור ושו"ע שם.

קיט) גמ' שם. טור ושו"ע שם. ועד"ז לקמן סי' שלג ס"ב.

קכ) רש"י שם ד"ה ארישא. ועיין תוס' דף קמא, א ד"ה ודלמא. וכדלעיל סי' שב סי"ד וש"נ.

קכא) רש"י שם.

קכב) כחכמים במשנה וברייתא קמ, ב. טור ושו"ע שם.

קכג) רש"י שם ד"ה ומסלקין.

קכד) רש"י שם ד"ה או אסיפא.

קכה) ראה רש"י שם ד"ה ונוטלין.