שלא דיני מילה בשבת ובו י"ד סעיפים:

א

א מילה בזמנה דוחה את השבתא שנאמרב וביום השמיני ימול בשר ערלתו ביום ואפילו בשבתג והפריעה היא מכלל המילהד והמציצה ג"כ דוחה את השבתה מפני הסכנהו וכן נותנים עליה רטייה וכיוצא בהז אע"פ שאסרו לחולה שאין בו סכנהח וכן לשאר צרכי רפואות מילתו דינו כחולה שיש בו סכנהט.

אלא שלכתחלה צריך להכין מערב שבתי ואם לא הכין מערב שבת מותר לעשות בשבת ע"י שינוייא כגון בימיהם שהיו נותנים על המילה כמון שחוק ויין ושמן מעורביםיב אם לא שחק מערב שבת לועס בשיניו ונותן ואם לא עירב יין ושמן מערב שבת לא יערבם בשבת אלא נותן זה בפני עצמו וזה בפני עצמויג כדי לשנותיד (ולענין יו"ט נתבאר בי"ד סי' רס"וטו) וכן לשאר חוליםטז אע"פ שלא היה ידוע מערב שבת שיצטרכו לערב להם יין ושמן מכל מקום אם אין בהם סכנה אסור לערב להם בשבת (שאסור לעשות להם רפואה בלא שינוייז כמ"ש בסי' שכ"חיח).

ואם אין לו כמון כלל או שאי אפשר ללעסויט וצריך לשחקו או לשחוק סמנים אחרים המעצרים הדם תדחה המילה עד למחרכ שאין דוחה שבת אלא מילה עצמה אבל לא מכשיריה כמו שיתבארכא אלא מפני הסכנה וא"כ אין להביאו לכתחלה לידי סכנה כדי שנצטרך לחלל שבת אח"ככב אבל אם היה לו כמון שחוק או סמנים שחוקים מבעוד יום ומלו את הקטן ואח"כ נתפזרו שוחקן בשבת מפני הסכנהכג:

ב

ב כל זמן שלא סילק ידו מהמילה חוזר אפילו על ציצין שאינן מעכבין בדיעבד סילק ידו אינו חוזר אלא על ציצין המעכביןכד שנתבאר בי"ד סי' רס"דכה:

ג

ג בן ח' שגמרו שערו וצפרניוכו או בן ז' ודאי אע"פ שלא גמרו מלין אותו בשבת ספק בן ז' ספק בן ח' ולא גמרו אין למולו בשבת כמ"ש בסי' ש"לכז:

ד

ד מילה שלא בזמנהכח אפילו לא היה אפשר למולו קודם לכן כגון שהיה חולהכט אינה דוחה את השבת שאפשר למולו אחר השבתל ולא יהיה שום חיסור מצוה בזה שהרי בלא זה אינה בזמנהלא:

ה

ה מי שנולד בערב שבת בין השמשות אין מלין אותו בשבתלב שהוא ספק שמיני ספק תשיעי שאין דוחין שבת מספקלג ואפילו לא הוציא אלא רוב ראשו בין השמשות אע"פ שיצא כולו בשבת ה"ז כנולד בין השמשותלד.

והתחלת בין השמשות הוא אחר הילוך ג' מילין ורביע לאחר התחלת השקיעהלה כמו שנתבאר בסי' רס"אלו והוא לערך רביעית שעה קודם צאת הכוכביםלז ואם נולד קודם לכן אע"פ שכבר שקעה החמה נימול ביום ו' ואם נולד כן בשבת נימול בשבתלח ואף שיש אומרים שמתחלת השקיעה היא לילה כמו שנתבאר שםלט מ"מ הרי במדינות אלו אין אנו חוששין כלל לדבריהם שלפעמים אין מקבלים שבת ועושים כל המלאכות עד רביעית שעה קודם צאת הכוכבים א"כ אין לנו לדחות המילה מזמנה בשביל חשש זהמ:

ו

ו אנדרוגינוס שהוא ספק זכר ספק נקבה אין מילתו דוחה שבתמא וכן נולד כשהוא מהולמב אפילו אינו נראה מהול אלא בעת הקישוימג אע"פ שצריך להטיף ממנו דם בריתמד אינו דוחה שבתמה מפני שאין זה חיוב ברור מן התורהמו וכן יוצא דופן ונכרית שילדה ואח"כ נתגיירה הואיל ואין אמו טמאה לידהמז יש להסתפקמח אם נימולים בשמיני או מיד שנולדו שהרי התורהמט סמכה מילת שמיני לטומאת היולדתנ וכן מי שיש לו שתי ערלותנא דהיינו ב' עורות זה על גבי זהנב או שני גידיםנג יש להסתפק אם נימול בשמינינד שהרי התורה אמרהנה ערלתו אחתנו לפיכך נימולים הם בשמינינז מספק אבל אינן דוחין את השבתנח מספק:

ז

ז אין דוחה את השבת אלא מילה עצמה שאי אפשר לעשותה מערב שבתנט אבל כל מכשירי מילהס כגון תיקון האיזמלסא והבאתו אצל התינוקסב ושחיקת סמניםסג ותיקון החלוק שיתבארסד כיון שאפשר לעשותם מערב שבת אינן דוחים את השבתסה אפילו אם נאנס ולא עשאםסו או שעשאם ונאבדוסז ואפילו איסור דברי סופרים לא התירו לצורך מצות מילהסח אפילו אם תדחה המילה לגמרי בשביל כך כגון להביא איזמל מחצר שאינה מעורבתסט או לישא התינוק דרך שםע שהעמידו חכמים את דבריהם אפילו במקום כרתעא.

ולומר לנכרי לעשות אם הוא דבר שאם עשהו ישראל אין בו איסור אלא מדברי סופרים אומר לנכרי ועושהועב שלא גזרו על שבות דשבות במקום מצוה כמ"ש בסי' ש"זעג ואם הוא דבר שאסור לישראל לעשותו מן התורהעד כגון לתקן האיזמלעה או להביאו דרך רשות הרביםעו גמורהעז לא יאמר לנכרי לעשותו ויש מתיריםעח אמירה לנכרי במקום מצוה אפילו בדבר האסור מן התורה כמ"ש בסי' רע"ועט ואף שאין לסמוך על דבריהם בשאר מצוה כמ"ש שםפ מכל מקום במילה שהיא עצמה דוחה שבת יש לסמוך על דבריהםפא אף לענין מכשיריה אם אי אפשר למול היום בענין אחרפב:

ח

ח יש אוסריןפג להוציא התינוק מביתו לבית הכנסת דרך כרמלית או חצר שאינה מעורבת אפילו ע"י נכרי שאין בהוצאה זו צורך מצוה שהרי אפשר למולו בביתופד ויש מתירין בזהפה משום ברב עם הדרת מלךפו ויש להנהיג כן במקומות שנוהגים להביא התינוק לבית הכנסת ע"י שאחד נותנו לחבירו וחבירו לחבירו בפחות מד' אמות שיוציאוהו מרשות היחיד ע"י נכרי ויכניסוהו ע"י נכריפז או יעשו כמו שיתבאר בסי' שמ"זפח אבל לא יוציאוהו ויכניסוהו ע"י שנים שזה עוקר וזה מניח אע"פ שהוא פטור מכל מקום הרי הוא אסור מדברי סופריםפט:

ט

ט אין עושין לה חלוקצ והוא שיקוב חתיכה של בגד כדי שתכנס המילה באותו הנקב ויכרוך שאר הבגד על האברצא ויהדקנו שם כדי שלא יחזור עור האבר לכסות המילהצב אבל כורך עליה סמרטוטצג ואם לא הזמינו מבעוד יוםצד מביא אפילו מחצר אחרת שלא עירבו ובלבד שיכרכנו על אצבעו ויביאנוצה כדי לעשות בשינויצו וכן מותר להביאו דרך כרמליתצז ע"י שינוי אבל לא דרך רשות הרביםצח:

י

י איזמל של מילה הוא מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לטלטלו אלא לצורך המילה ולא כדי להצניעוצט ואפילו לצורך גופו ומקומו וכל שכן שלא לצורך כלל כמ"ש בסי' ש"חק ומכל מקום בעודו בידו כשמל בו רשאי לטלטלו לכל מקום שירצה להצניעו שמהקא כמ"ש שםקב אבל אסור לרחצו אפילו בעודו בידוקג שאין מדיחין כלים בשבת אלא לצורך היום כמ"ש בסי' שכ"גקד:

יא

יא בימי חכמי התלמוד אם לא היו רוחצין הולד לפני המילה ולאחריהקה ובשלישי למילהקו במים חמין היה מסוכן ואם היו צריכים להחם בשבת לצורך רחיצה שלפני המילה היה דינו כדין תיקון האיזמלקז שנתבארקח ואם היו צריכים להחם לצורך רחיצה שלאחריה היה דינו כדין שחיקת סמניםקט שנתבארקי וכן שלישי למילה שחל בשבת מחמין לו חמין אפילו ע"י ישראל אם לא הכינו מאתמול מפני שסכנה היא לוקיא.

אבל עכשיו לא נהגו ברחיצה כלל בקצת מדינות ודינו לרחוץ בשבת אם רצו כדין רחיצת כל אדםקיב שאסור אפילו בחמין שהוחמו מבעוד יום אלא פניו ידיו ורגליו בלבד כמ"ש בסימן שכ"וקיג ובמדינות אלו נוהגים לרחצו לפני המילה בחמין שהוחמו מאתמול ולאחר המילה במוצאי שבת וכן אם היה יום ג' בשבת ורואים שיש צורך לרחצו מכינים חמין מבעוד יום ורוחצין אותו בשבת וכל זה מן הסתם אבל אם רואים שיש לחוש לסכנה אם לא ירחצו אותו אחר המילה מרחיצין אותו ומחללין עליו שבת כמו על שאר חולה שיש בו סכנהקיד:

יב

יב כשרוחצים אותו לפני המילה יזהרו שלא ישרו סדין במים ששריית בגד זהו כיבוסו אלא ישים נכרי הסדין תוך המיםקטו שכיון שאינו מתכוין לכיבוס אלא שפסיק רישיה הוא מותר ע"י נכרי כמ"ש בסימן רנ"גקטז אבל אם נשפכו החמין לא יאמר לנכרי להחם בשבילוקיז:

יג

יג אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבתקיח שמא יקלקל ונמצא מחלל שבתקיט אבל אם מל כבר פעם אחת מותר למול בשבתקכ ואפילו הוא אבי הבןקכא שעליו מוטל למול בנוקכב ונוח לו מה שבנו ניתקן בשבת ע"י מילה זוקכג וכן מי שמל ולא פרע מעולם אסור לפרוע בשבתקכד:

יד

יד אם מלין בן המומר או מומרת או הקראים בשבת נתבאר בי"ד סי' רס"וקכה ושםקכו נתבאר אם מותר שיהיה אחד מוהל ואחד פורע:


א) גמ' קלב, א לדברי הכל. רמב"ם פ"א ה"ט. טור ושו"ע יו"ד סי' רסו ס"ב.

ב) ויקרא יב, ג.

ג) רבי יוחנן קלב , א. לבוש ס"א.

ד) משנה קלז, רע"ב. רמב"ם פ"ב ה"ד. טור ושו"ע שם סי' רסד ס"ד. וראה מ"מ וציונים.

ה) משנה קלג, א. טור ושו"ע ס"א.

ו) גמרא שם קלג, ב. וראה גם לעיל סי' שכח סנ"ד.

ז) משנה קלג, א. טור ושו"ע יו"ד סי' רסו סוף ס"ב.

ח) כדלעיל סי' שכח ס"ל.

ט) רש"י קלג, ב ד"ה קא משמע לן. תוס' שם ד"ה לועס. לבוש ס"א.

י) משמעות המשנה שם.

יא) ראה מ"מ פ"ב הי"א, בדעת הרמב"ן (תורת הבית שער הסכנה) ובדעת הרמב"ם. וראה מ"מ וציונים.

יב) ראה רש"י במשנה שם ד"ה לא טרף. ר"ן שם (נב, ב) ד"ה מתני'.

יג) שם במשנה. טור ושו"ע ס"ז.

יד) רש"י שם ד"ה לועס. תוס' שם ע"ב ד"ה לועס.

טו) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ו.

טז) ברייתא קלד, א. ב"י ד"ה לא היה לו. מ"א סק"ו.

יז) צ"ע בתורת האדם שער המיחוש. ראה מ"מ וציונים.

יח) סי"ט וש"נ.

יט) ראה רמב"ן קלד, ב. ר"ן שם (נג, א) ד"ה והיכא.

כ) רז"ה שם (נג, א). רשב"א שם ד"ה הלכה. ב"ח יו"ד סי' רסו ד"ה אין שוחקין. לבוש שם ס"ג. ש"ך סי' רסו סק"ו. סמ"ג וסמ"ק הובאו בהגהות מרדכי רמז תסט.

כא) סעיף ז (שגם שחיקת סמנים נקרא מכשירים). וראה הגהות מרדכי שם. לקמן סי' תקי קו"א סק"ב.

כב) רשב"א שם. ר"ן שם ד"ה ואינו. וראה לעיל סי' רמח ס"ה.

כג) רי"ף שם (נה, סוע"ב). רמב"ם הל' מילה פ"ב ה"ח. טור ושו"ע שם ס"ד.

כד) ברייתא קלג, ב. טור ושו"ע ס"ב.

כה) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ה.

כו) רמב"ם פ"א מהל' מילה הי"ג. תוס' קלה, א ד"ה בן. רא"ש פי"ט סוס"י ה. טור ושו"ע ס"ג.

כז) סעיף ח וש"נ.

כח) ברייתא קלב, ב. גמ' כד, סוע"ב. ומשנה קלז, א. רמב"ם הל' מילה פ"א ה"ט. ועיין בכסף משנה שם. טור ושו"ע ס"ד.

כט) רש"י קלב, ב ד"ה בין שלא בזמנה. טור. וראה גם לקמן סי' תצה קו"א סק"ג.

ל) רש"י דף כד, סוע"ב. וראה גם לקמן סי' תמו קו"א סק"ג. סי' תצה שם.

לא) וראה לעיל סי' רמט ס"ו. סי' רמח קו"א סוף סק"א.

לב) משנה קלז, א. רמב"ם הל' מילה פ"א הי"ב. טור ושו"ע יו"ד סי' רסו ס"ח.

לג) ברייתא קלה, רע"א. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

לד) רמב"ם שם הט"ו מגמ' נדה מב, ב (ראה כסף משנה שם). טור ושו"ע שם (ראשו). ומ"ש רוב ראשו, ראה בכורות מו, ב. נדה כח, א. רמב"ם הל' נחלות פ"ב ה"י.

לה) מ"א סק"ב.

לו) ס"ה, וראה במצויין שם מסקנת רבינו בסדר הכנסת שבת כשיטת הגאונים שבין השמשות מתחיל מיד אחר התחלת השקיעה. וראה שער הכולל פט"ז ס"ק ג.

לז) מ"א שם. וראה לעיל סי' רנא קו"א סק"א: שהוא כמו שליש או רביע שעה. ולפי מסקנת רבינו בסדר הכנסת שבת מבואר שם, שזמן ביה"ש הוא עשרים דקות בימים השוים בארץ ישראל, והיינו משקיעה האמיתית עד צאת ג' כוכבים בינונים.

לח) מ"א שם, דלא כש"ך יו"ד סי' רסו סקי"א (שפסק כמהר"ם אלאשקר וכהגאונים). אבל בסדר הכנסת שבת פסק רבינו כש"ך ומהר"ם אלאשקר וגאונים.

לט) ס"ה וש"נ.

מ) מ"א שם.

מא) ברייתא קלה, א וכת"ק. וראה גם במשנה קלד, ב. טור ושו"ע ס"ה.

מב) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

מג) מ"א סק"ג. ש"ך יו"ד סי' רסד סקי"ב ונקודת הכסף שם דלא כב"ח שם. וראה פס"ד צ"צ רפא, ד; רפב, ג. שו"ת צ"צ יו"ד סי' רב כה, ד ואילך.

מד) רי"ף (נג, ב ואילך) כהנך אמוראי שבת שם שפסקו שצריך להטיף ממנו דם ברית. רמב"ם הל' מילה פ"א ה"ז. טור ושו"ע יו"ד סי' רסג ס"ד. וראה מנחת יצחק ח"ג סי' קא ס"ק ג.

מה) רי"ף שם (נד, א). רש"י שם ד"ה שב"ש. לבוש ס"ה. וראה מ"מ וציונים.

מו) כרבה קלה, א. וראה שו"ת צ"צ יו"ד שם. וראה רי"ף שם. רש"י שם ד"ה אנדרוגינוס. וראה מ"מ וציונים.

מז) רב אסי שם ורש"י ד"ה כל. טור.

מח) רמב"ם שם ה"ז, ועיין כסף משנה שם. רא"ש פי"ט סוס"י ו. ר"ן (נד, ב) סוד"ה ולענין בדעת הרי"ף.

מט) ויקרא יב, ב-ג.

נ) רב אסי שם. וראה לבוש ס"ה.

נא) גמרא שם ע"ב. שו"ע שם.

נב) פי' הא' ברש"י שם ד"ה שתי ערלות. יבמות עב, סוע"א ד"ה שתי ערלות. רמב"ם שם. מ"א ס"ק ד.

נג) פירוש ב' ברש"י שבת שם. כסף משנה שם בדעת הרמב"ם. ב"י ביו"ד סי' רסו ד"ה מי שיש.

נד) ב"י יו"ד סי' רסב.

נה) ויקרא יב, ג.

נו) לבוש סוף ס"ה.

נז) רמב"ם שם. טור ושו"ע יו"ד סי' רסב ס"ג.

נח) רמב"ם שם הי"א. טור ושו"ע שם סי' רסו ס"י. שו"ע כאן ס"ה.

נט) ר"ע במשנה קל, א ורש"י ד"ה ושאי אפשר. טור.

ס) רב קלג, א כר"ע במשנה קל, א. רמב"ם הל' מילה פ"ב ה"ו. טור ושו"ע שם.

סא) רמב"ם שם וטור ושו"ע יו"ד סי' רסו ס"ב ממשמעות המשנה שם.

סב) רמב"ם שם וטור ושו"ע כאן ס"ו וביו"ד שם ממשמעות המשנה שם.

סג) רמב"ם שם ה"ז. טור ושו"ע שם ס"ג. וראה גם לעיל סוף ס"א (שגם שחיקת סמנים נקרא מכשירים). וראה גם לקמן סי' תקי קו"א סק"ב .

סד) סעיף ט.

סה) ר"ע שם במשנה קל, א. רמב"ם שם. טור ושו"ע כאן ס"ו וביו"ד שם ס"ב.

סו) ראה רמב"ם שם. וראה גם לקמן סי' תקי שם.

סז) עיין במ"ש לעיל ס"א.

סח) הגהות מרדכי רמז תסט בשם סמ"ג וסמ"ק. ואפילו הוא שבות דשבות, כדלקמן ס"ח וסי' שמ סוף ס"ב.

סט) ברייתא שם קל ע"ב ורש"י שם ד"ה דרך. טור ושו"ע ס"ו וביו"ד שם ס"ב.

ע) ב"י סוד"ה ומ"ש לא יביא. מ"א סוף סק"ה.

עא) רבא פסחים צב, ע"א. שו"ע ס"ו. וראה גם לקמן סי' שמז סוף ס"ז.

עב) רבה עירובין ס[ז], ב וסח, א. רמב"ם שם ה"ט. טור ושו"ע ס"ו.

עג) סעיף יב.

עד) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

עה) רי"ף (נו, א).

עו) רי"ף שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע יו"ד שם ס"ה.

עז) כדלקמן סי' שמה סי"א.

עח) בה"ג (הל' מילה כג, ג). הובא ברי"ף שם. בעל העיטור הל' מילה מט, א. הובא בר"ן שם ד"ה ונמצא. ב"י סי' שז סוד"ה כתב הרמב"ם. מ"א סוף סק"ה.

עט) סעיף ח.

פ) וראה גם לעיל סי' שו ס"ה וסכ"ד.

פא) ראה גם לקמן סי' תמו ס"ה בהגהה.

פב) מ"א שם.

פג) מ"א סוף ס"ק ה.

פד) לענין המילה אם מלין בבית או בבית הכנסת – ראה לעיל סי' קלא ס"ו. וראה לקמן סי' תקפד סוף ס"ט וסי' תרכא ס"ג שתלוי במנהג המקום. וראה סידור (סדר המילה): כשמביאין את הילד לבית הכנסת.

פה) ראה ט"ז סי' רסו סק"ד וסי' שמט סוף סק"א.

פו) משלי יד, כח. וראה אג"ק ח"ד ע' קנד-ה. לקו"ש חי"ט ע' 74 והערה 60.

פז) ט"ז שם ושם.

פח) סעיף ז.

פט) כדלקמן סי' שמז ס"א (לענין ר"ה. ולענין כרמלית ראה לקמן שם ס"ז וסי' שמט ס"ה). וראה לקמן סי' שמ סוף ס"ב: העושה מעשה אסור אפילו הוא שבות דשבות במקום מצוה כמ"ש בסי' שלא. ובסי' שמז שם: משום צורך מצוה אין מתירין שום איסור קל ע"י ישראל, כמו שנתבאר בסי' שלא. וראה לקמן ס"ט.

צ) משנה קלג, סוע"א. טור ושו"ע ס"ח.

צא) רמב"ם בפירוש המשנה.

צב) ראה רש"י שם ד"ה חלוק.

צג) משנה שם. טור ושו"ע שם.

צד) משנה שם וכפירוש רש"י ד"ה לא התקין. שו"ע יו"ד סי' רסו ס"ג.

צה) משנה שם. טור ושו"ע כאן ס"ח וביו"ד שם. וראה לעיל סי' שא סי"ח וסס"ג.

צו) רש"י שם ד"ה כורך. שו"ע ס"ח.

צז) אליה רבה סק"ח ממשמעות הב"י ומ"א שבציון הבא. וראה גם לעיל סי' שג סכ"ג במוסגר.

צח) ב"י ד"ה ואין עושין. מ"א סק"ח. ט"ז יו"ד שם סק"ה. וראה תהלה לדוד ס"ק יב.

צט) מהרי"ל מנהגים הל' מילה. מ"א סק"ה. ט"ז סי' שי סק"ג.

ק) ס"ה וש"נ.

קא) רמב"ן הובא ברבינו ירוחם נ"א ח"ב (יד, א). מ"א שם. וכדלעיל סי' שח סי"ג וש"נ. וראה לעיל סי' רנט קו"א סוף סק"א (הטעם שלא מועלת בזה מחשבתו מלפני השבת).

קב) סי"ג, ע"ש.

קג) שו"ת מביט ח"ג סי' פט. מ"א שם.

קד) סעיף ו.

קה) משנה וברייתא קלד, ב. שו"ע ס"ט.

קו) רבי יוחנן שם כראב"ע במשנה שם. שו"ע שם.

קז) מ"מ פ"ב הי"ד בדעת הרמב"ם. רא"ש פי"ט סי' ב.

קח) סעיף ז.

קט) רמב"ם הל' מילה פ"ב ה"ח. רז"ה (נג, א). רשב"א שם קלד, ב ד"ה הלכה. רא"ש שם.

קי) סוף ס"א.

קיא) מ"מ שם בדעת הרמב"ם. וראה גם שו"ת הרמב"ם סי' שז, הובא בכסף משנה הל' מילה שם.

קיב) (ב"י) שו"ע שם.

קיג) סעיף א.

קיד) רמ"א ס"ט.

קטו) אגודה עירובין פ"ו סי' סט. מ"א סק"ט.

קטז) סוף ס"י וש"נ.

קיז) רי"ף (נו, א). רא"ש פי"ט סי' ב. אגודה שם. מ"א שם. וכדלעיל ס"ז.

קיח) מרדכי פ"[ז] דחולין רמז תרנח בשם רבינו שמחה. שו"ע ס"י וביו"ד סי' רסו ס"ז.

קיט) מרדכי שם. שו"ע יו"ד שם.

קכ) תרומת הדשן ח"א סי' רסה ממשמעות המרדכי. שו"ע כאן וביו"ד שם.

קכא) תרומת הדשן שם. שו"ע כאן ושם.

קכב) ברייתא קידושין כט, א. וראה לקמן סי' תלב קו"א סק"ב.

קכג) תרומת הדשן שם. ש"ך שם סק"ז.

קכד) מ"א סק"י.

קכה) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סי"ב וש"ך סקט"ז-יז.

קכו) סי"ד וברמ"א שם וש"ך סקי"ח.