שלה דין חבית שנשברה ובו ה' סעיפים:

א

א חביתא של יין או שמןב שנשברה גזרו חכמים שלא יציל ממנה אלא לצורך אותה שבת בלבדג כגון אם נשברה בליל שבת קודם אכילהד מציל ממנה לג' סעודותה ובשחרית לשתי סעודות ובמנחה לסעודה אחת שאם יהיה מותר לו להציל הרבה יש לחוש שמא מחמת טרדת ההצלה שהוא בהול ונחפז להציל ישכח שהיום שבת ויביא כלים דרך רשות הרבים להציל בהם מהחביתו ואף עכשיו שיש אומריםז שאין לנו רשות הרבים אין להקל כי יש לחוש שמא מחמת שכחת שבת יבא לתקן החביתח.

ואף אם כבר נשברה החבית לגמרי ונשפך היין לארץ לא יקלוט מן הארץ יותר מלצורך השבת גזרה שמא יספוגט דהיינו שישים ספוג ביין הנשפך לחזור ולהטיפו בכליי ודבר זה אסור מדברי סופרים אף אם יש לספוג בית אחיזה שאין לחוש בו לסחיטהיא בפסיק רישיה במקום אחיזת ידויב מכל מקום מעשה חול הואיג וזלזול לשבתיד וגם יש לחוש אם יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול שמא יבא לסחוט הספוג במתכויןטו ולכן אסרו לעשות כן אף במה שמציל לצורך השבת וכן אסרו מטעם זה לטפח בשמןטז דהיינו להכניס ידו בשמן ולקנחה בשפת הכלייז שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחוליח.

ולא אסרו להציל יותר מג' סעודות אלא בכלים הרבה אבל בכלי אחד בפעם אחת יכול להציל אפילו ק' סעודות שהכל הצלה אחת היאיט כמ"ש בסי' של"דכ לענין דליקה ויכול לומר לאחרים בואו והצילו לכםכא כל אחד ג' סעודותכב אע"פ שיודע בהם שיחזירו לו כמ"ש שםכג.

וכל זה כשנשברה החבית שהוא בהול ונחפז להציל אבל אם נסדקה והיין עושה טיף טיף שאינו בהול כל כך אין לחוש שישכח שבת ומותר להציל כולו אפילו בכלים הרבהכד.

וכל זה להציל מחצר לחצרכה שיש כאן טורח רב בהולכת כלים הרבה ויש לחוש שעל ידי כן ישכח השבתכו ויבא לתקן החביתכז אבל לחצר זו עצמהכח שאין כאן טורח כל כך יכול להציל כמו שירצה אפילו בכלים הרבה (כמ"ש בסי' של"דכט שיש מקילין כן גבי דליקה ואף ששם יש להחמיר בזהל מכל מקום כאן יש להקל בזה הואיל ועיקר גזרת חכמים בזה היתה משום שמא יביא כלי דרך רשות הרביםלא ועכשיו יש אומרים שאין לנו רשות הרבים כלל):

ב

ב אם נשברה בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט לקבל מן הקילוח באויר לאחר שירד מן הגג ולא יביא כלי אחר ויצרף אותו לראש הגגלב שיזוב היין מן הגג לכלילג גזרה שמא יביא כלי דרך רשות הרביםלד ואם מציל בכלי אחד בלבד מציללה אפילו קולט או מצרףלו שכיון שלא התירו לו אלא כלי אחד אין לחוש שישכח השבת ויביא כלי דרך רשות הרביםלז:

ג

ג נזדמנו לו אורחים מביא כלי אחר וקולט כלי אחר ומצרף ולא יקלוט ויצרף ואח"כ יזמין האורחים אלא מזמינם תחלהלח ולא יעריםלט לזמן אורחים שאינם צריכים לאכולמ ולשתותמא כדי שיותירו לומב ואם עבר ועשה שקלט וצירף ואח"כ הזמין אורחים (ואפילו אורחים שאינם צריכים לאכול ולשתותמג) מותרמד:

ד

ד אם יזוב תירוש מסדק שבגיגית של ענבים שעדיין לא נדרכו שנמצא אותו הדלף אינו ראוי בשבת שהרי המשקין שזבו בשבת אסורים כמ"ש בסי' ש"כמה ואינו רשאי לשום כלי תחתיו מפני שמבטלו מהיכנומו כיצד יעשה יניח שם מטתו או שלחנו ויקבע שם ישיבתומז ואז יהיה אותו הדלף לפניו כגרף של רעי מפני שמלכלך את הקרקע ועושה טיט ויוכל להניח שם כלי לקבל להדלף כדי שלא יעשה טיטמח ואין כאן ביטול כלי מהיכנומט מפני שכשיתמלא הכלי יוכל לטלטלו לשפכו ולהחזירו תחת הדלף לקבלו כדי שלא יעשה טיט ואין בזה משום איסור טלטול כמ"ש בסי' ש"חנ בכל גרף של רעי שהתירו בו הטלטול מפני כבודו של אדם ואף שאין עושין גרף של רעי לכתחלהנא מכל מקום משום הפסד התירונב כמ"ש שםנג וכשיתמלא הכלי לא ישפכנו לכלי אחר שלא יבטלנו מהיכנו אלא מריקו בתוך הגיגית שזבו המשקים ממנה שהיא מבוטלת כבר מהיכנה ע"י משקין שבה האסורים משום שזבו בשבתנד.

ואם הוא רוצה יכול ליתן כלי עם מים תחת יין הדולף כדי שיתבטל היין במים ראשון ראשוןנה ואז מותר לטלטל הכלי ולשפכו ולהחזירו בלי שיקבע שם ישיבתו ואף שאח"כ מתרבה היין על המים אין לחוש לפי שיש מקילין בזה אפילו לענין יין נסך כמ"ש בי"ד סי' קל"דנו ויש לסמוך על דבריהםנז על כל פנים לענין טלטולנח ואף שיין זה הוא דבר שיש לו מתירין אעפ"כ הוא מתבטל במים שלא אמרו דבר שיש לו מתירין אינו בטל אלא כשנתערב מין במינו אבל לא בשאינו מינונט כמ"ש בי"ד סי' ק"בס:

ה

ה נתפזרו לו פירות בחצרסא אחת הנה ואחת הנהסב מלקט מעט מעט ואוכלסג ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופהסד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחולסה אבל אם נפלו במקום אחד נותן אפילו לתוך הסל והקופהסו אלא אם כן נפלו לתוך צרורות ועפרורית שבחצר שאז מלקט אחד אחד ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופהסז שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחולסח:


א) משנה קמג, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) משמעות הברייתא שם.

ג) רמב"ם פכ"ב הט"ז.

ד) מ"א סק"א.

ה) משנה שם. טור ושו"ע שם.

ו) מ"א שם.

ז) כדלקמן סי' שמה סוף סי"א.

ח) מ"א שם מרמ"א ס"א. וראה גם ט"ז סק"א.

ט) תוס' קיז, ב ד"ה הא. ב"י ד"ה ומ"ש ולא יקלוט. וראה תהלה לדוד ס"ק ג.

י) רש"י במשנה קמג, ב ד"ה ובלבד. טור ושו"ע שם.

יא) תוס' שם ד"ה חבית. טור ושו"ע שם.

יב) כדלעיל סי' שכ סכ"ג.

יג) ברייתא שם. תוס' שם. שו"ע שם.

יד) ראה גם לעיל סי' שטו סי"ד.

טו) ראה רמב"ם שם. לבוש ס"א. וראה מ"מ וציונים.

טז) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

יז) רש"י שם ד"ה ויטפח. טור ושו"ע שם.

יח) ברייתא שם. רש"י שם.

יט) רש"י שם ד"ה חבית. שו"ע שם.

כ) סעיף ו.

כא) משנה שם. שו"ע שם.

כב) רש"י שם ד"ה לכם. ב"י סי' שלד ד"ה כתב הר"ן בשם.

כג) סעיף ז.

כד) תוס' קיז, ב ד"ה הא בשם ר"ת. הגהות מיימוניות שם אות ס. רמ"א ס"א בשם יש אומרים.

כה) תרומת הדשן ח"ב סי' קצו. רמ"א שם בשם ויש אומרים.

כו) ראה ט"ז סי' שלד סוף סק"ח.

כז) כטעם הרמ"א ומ"א סק"א שהזכיר לעיל.

כח) תרומת הדשן שם. ט"ז סוף סק"ב.

כט) סעיף יא.

ל) כדלעיל שם וש"נ.

לא) ראה אליה רבה סק"ג.

לב) ברייתא קיז, ב ורש"י ד"ה ויקלוט וד"ה ויצרף. טור ושו"ע ס"ב. וראה לקמן סי' שנא ס"א.

לג) רש"י שם.

לד) גמ' שם. לבוש ס"ב.

לה) גמ' קכ, א. שו"ע ס"ב.

לו) ב"י סוד"ה ואם נשברה בשם סמ"ג ל"ת סה (כא, א) וספר התרומה סי' רנד. שו"ע שם.

לז) ב"י שם. לבוש שם.

לח) ברייתא קיז, ב. טור ושו"ע ס"ג.

לט) ת"ק בברייתא שם. טור ושו"ע שם.

מ) רש"י שם ד"ה אין מערימין. טור ושו"ע שם.

מא) לבוש ס"ג.

מב) רש"י שם.

מג) ראה פמ"ג א"א סק"ב.

מד) רמב"ם פכ"ב סוף הט"ז. ב"י ד"ה ומ"ש ולא יקלוט. רמ"א ס"ג.

מה) סעיף ג.

מו) כדלעיל סי' רסה ס"ג וש"נ.

מז) ראה גם לעיל סי' שח סע"ו.

מח) כל בו הל' יו"ט סי' נח (כא, ד). שו"ע ס"ד.

מט) אבל ראה לעיל סי' רסו סכ"ו ובקו"א סקי"א. וראה תהלה לדוד ס"ק ט. זכרון יוסף ס"ק קנה-ח. מ"מ וציונים.

נ) סעיף עב.

נא) כדלעיל שם סעיף עה.

נב) מ"א סק"ד.

נג) סעיף עו.

נד) כל בו שם. שו"ע שם.

נה) כל בו שם בשם ויש שהורו. דרכי משה אות ב.

נו) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם שו"ע ורמ"א ס"ג וש"ך שם.

נז) מ"א סוף סק"ד.

נח) ראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 205.

נט) ד"מ שם. מ"א שם.

ס) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם שו"ע ס"א.

סא) ברייתא קמג, ב. טור ושו"ע ס"ה.

סב) רשב"א שם ד"ה נתפזרו ור"ן שם (ס, א) ד"ה גמ' יטפח בשם רבינו יונה.

סג) ברייתא קמג, ב. רי"ף שם. רמב"ם פכ"א הי"א. שו"ע ס"ה.

סד) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

סה) ברייתא שם. טור ולבוש ס"ה.

סו) רשב"א שם ור"ן שם בשם רבינו יונה. שו"ע שם.

סז) רמב"ן שם ד"ה הא דתניא. הובא ברשב"א שם ור"ן שם. שו"ע שם.

סח) ראה רמב"ן שם שהוא "משום דמיחזי כבורר" ואשר זוהי כוונת הברייתא "שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול", וכ"ה במ"מ שם ולבוש ס"ה.