שלו אם מותר לילך ע"ג העשבים וכן באילן ובו כ"ב סעיפים:

א

א אין עולין באילןא בין לח בין יבשב ואין נתלין בוג (ואין נשענים עליוד) ואין משתמשין בוה שום תשמישו כגון להניח עליו חפץז או ליטלו ממנוח או לקשור בו בהמהט וכן כל כיוצא באלו והכל משום גזרה שמא יעלה ויתלושי ממנו פירות או עלין או ענפיםיא וגזרו בכל האילנות אף ביבשים שאין בהם פירות ועלין וענפיםיב משום סייג וגדריג.

אבל בור עמוק אפילו מאה אמה מותר לו לירד ולעלות בו ומטפס ויורד ומטפס ועולהיד ואין חוששין שמא יעקור קרקעטו במתכויןטז בירידתו ועלייתויז (ויתקן מדרגהיח ויתחייב משום בונה) לפי שהאדם נזהר בזה יותר מבתלישה מהאילןיט:

ב

ב לא יעלה באילן מבעוד יום וישב שם כל השבת כולהכ שהישיבה שיושב שם תשמיש הוא שמשתמש באילןכא ואם עלה מבעוד יום מותר לירד משחשכהכב וכן אם עלה בשבת בשוגג מותר לירדכג ואף שבירידה זו הוא משתמש באילןכד אין לאסור בשביל כך הואיל ואף בישיבתו שם הוא משתמש באילןכה אבל אם עלה משחשכה במזיד קנסוהו חכמים להיות שם כל השבת ואסור לו לירדכו ויש אומריםכז שאפילו אם עלה מבעוד יום במזיד על דעת שישאר יושב שם משחשכה קנסוהו חכמיםכח ולא התירו לו לירד משחשכה כשעלה מבעוד יום אלא כשעלה על דעת לירד מבעוד יום ונשתהה שם בשוגגכט ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל:

ג

ג וכל זה באדם שעלה שםל שיש איסור בעמידתו שם לכן התירו לירד אף שמשתמש באילן בירידה זולא אבל אם הניח עליו חפץ אפילו מבעוד יום אסור ליטלו משחשכהלב לפי שבנטילה זו הוא משתמש באילןלג וכשהחפץ מונח שם אין הוא משתמש באילןלד:

ד

ד וכל זה באילן וכיוצא בו אבל קנים הרכים כירק מותר להשתמש בהם אף על פי שמחוברים בקרקע מפני שלא גזרו אלא על אילן אבל בירק וכיוצא בו לא הזכירו חכמים שבותלה והרי הם כעשבים שהתירו להלוך עליהםלו כמו שיתבארלז ומכל מקום צריך ליזהר כשמשתמש בירק וכיוצא בו שלא יזיזם בידיולח מפני שהם מוקצהלט כדין כל מחובר וכמ"ש בסי' שי"במ אבל קנים שהוקשו קצת ואינם רכים כירק אף שאינם קשים כאילן אסור להשתמש בהםמא והחמירו בהם חכמים יותר מבאילן לענין שיתבאר בסימן ת"טמב:

ה

ה שרשי אילן הגבוהים מן הארץ ג' טפחיםמג כמו שהוא באילנות הזקניםמד הרי הם כאילןמה ואסור להשתמש בהםמו אף על פי שאין לחוש בהם שמא יתלוש לפי שלא חלקו חכמים בזהמז כמו שנתבארמח אבל אם אינם גבוהים ג' טפחים הרי הן כקרקע ומותר להשתמש בהםמט וכן הדין בקלחי כרובנ שהוקשונא:

ו

ו וכן הדין בענפים הגדלים בעיקרו של אילן פחות מג' טפחיםנב או אפילו גדלים למעלה מג' טפחים ונכפפים למטה מג' טפחים מותר להשתמש בהםנג במקום שאינן גבוהים ג' טפחים אבל לא במקום שגבוהים ג' טפחיםנד ואף על פי שראש זה הנכפף למטה ואינו גבוה ג' טפחים הוא גדל ובא ממקום האסור דהיינו מגבוה ג' טפחים וכשהיה שם מתחלה היה אסור להשתמש בו אף על פי כן כשגדל יותר ונכפף למטה הותר מפני שנעשה כקרקע שכל פחות מג' טפחים סמוך לארץ הרי הוא כארץנה ואין צריך לומר שמותר להשתמש בעיקרו של אילן פחות מג' טפחים סמוך לארץ אף על פי שהאילן הוא גבוה מאד שהרי מקום זה שהוא פחות מג' טפחים לא נאסר מעולםנו:

ז

ז היו גבוהים ג' טפחים וחלל תחתיהם משלשת צדדיהם ומצד א' אין חלל תחתיהם שהקרקע גבוה שם והרי הם שוים שם לארץ אסור להשתמשנז אפילו בצד השוה לארץנח אבל אם מב' צדדים הם שוין לארץ ומב' צדדים הם גבוהים ג' טפחים מהארץ מותר להשתמשנט אפילו בצדדים הגבוהים עד כנגד מקום שמותר להשתמש בצדדים השוים:

ח

ח מותר לילך על גבי עשבים בשבתס ואפילו הולך יחףסא ואפשר שידבקו עשבים בקשרי אצבעותיו ויתלשוסב מכל מקום דבר שאין מתכוין הוא ומותרסג:

ט

ט המשקה מים לזרעים חייב משום חורש ומשום זורעסד מפני שמרפה ומרכך את הקרקע כמו החורשסה והוא שמתכויןסו להצמיח הזרעים כמו הזורעסז ולפיכך מי שאוכל בגינה צריך ליזהר שלא ליטול ידיו על העשבים מפני שמשקה אותם ואף שאינו מתכוין לכך פסיק רישיה ולא ימות הואסח ואף אם אוכל בגנת חבירוסט או אפילו של נכריע שאין לו חפץ כלל בגידול העשבים שבה והרי הוא מלאכה שאינה צריכה לגופהעא מכל מקום אסור מדברי סופריםעב אבל מותר להטיל עליהם מי רגליםעג או ייןעד ושאר משקיםעה מפני שהם שורפים אותםעו ואין מצמיחים אותם אלא מים בלבד וראוי ליזהר אף במשקיןעז.

וטוב שלא לאכול כלל בגינה אם ישתמש שם עם מים מפני שבקושי יוכל ליזהר שלא יפול שם מעט מיםעח:

י

י יש ליזהר מלהשליך זרעים במקום ירידת גשמים שסופן להצמיח שםעט ואם ישליך לתרנגולים לא ישליך אלא כשיעור שיאכלו בו ביום או ליומים ואם הוא במקום דריסת רגלי אדם מותר שאין סופן לצמוח ואין בו משום זורעפ:

יא

יא עשבים שעלו על אזן הכלי מלחות הכליפא חשובים כמחוברים לקרקעפב כיון שזהו דרך גידולןפג והתולשן חייב משום עוקר דבר מגידולופד וכן התולש כישותפה ממקום גידולופו אף על פי שאינו מחובר לקרקעפז אבל התולש זרעים שנזרעו בעציץ שאינו נקוב פטורפח מפני שאין דרך זריעה שםפט אבל אסור לתלוש ממנו מדברי סופריםצ אפילו הוא מונח בעלייהצא:

יב

יב התולש מעציץ נקוב חייבצב מפני שהוא כמחובר לקרקע לפי שיונק מן הקרקע על ידי הנקב שמריח לחלוחית הקרקע דרך שםצג ואפילו הוא מונח על גבי יתידותצד שיש אויר מפסיק בינו לקרקע הרי הוא כמחובר לפי שיונק קצת מן הקרקע דרך האוירצה ולפיכך אם היה מונח על גבי קרקע והניחו על גבי יתידות אינו חייב משום תולש מן התורהצו הואיל ועדיין כמחובר הואצז וכן אם היה מונח על גבי יתידות והניחו על גבי קרקע אינו חייב משום נוטע מן התורה אבל מדברי סופרים אסור ליטלו מעל גבי קרקע להניחו על גבי יתידות משום שדומה לתולשצח וכן אם היה מונח על גבי יתידות אסור להניחו על גבי קרקע משום שדומה לנוטעצט.

וכל זה בעציץ נקוב אבל בשאינו נקוב מותר.

במה דברים אמורים בשל עץ אבל של חרס אפילו שאינו נקוב הוא כנקובק שאין החרס עומד בפני השרשים והם מפעפעים ויונקים מן הקרקע דרך החרסקא ויש אומריםקב בהיפך שבמה דברים אמורים בשל חרס אבל של עץ הוא מתלחלח מהקרקע ואינו עומד בפני השרשים אף שאינו נקוב ויש לחוש לב' הסברות וליזהר בין בשל עץ בין בשל חרס אף על פי שאינן נקוביםקג:

יג

יג עשבים שתחבן בעפר מבעוד יום כדי שיהיו לחים אם מקצת עלין מגולין מותר לאחוז בהם ולהוציאםקד על דרך שנתבאר בסי' שי"אקה:

יד

יד יחוד של אילן שנפשח מערב שבת מן האילן ובו פירות מותר לתלוש ממנו הפירות בשבתקו:

טו

טו צנור המקלח מים מן הגג ועלו בו קשים ועשבים שסותמים ומעכבים קילוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים בגג ודולפים לבית מותר למעכו ברגליו בצנעהקז שכיון שמתקן על ידי שינוי הוא שאינו עושה אלא ברגליו לא גזרו בזה במקום הפסדקח:

טז

טז אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה אסור להריח בו בעודו מחוברקט גזרה שמא יקוץ אותו כדי לאכלוקי אבל הדס מחובר מותר להריח בוקיא שהרי אין הנאתו אלא ריחו וזה יכול לעשות אפילו בעודו מחובר ולמה יקצצנוקיב מה שאין כן דבר הראוי לאכילה ואף אם יאכלנו בעודו מחובר אין לך תלישה גדולה מזוקיג ואף שאין דרך תלישה בפיו אלא ביד בלבדקיד ופטור הוא מן התורה (כמו שהיונק בפיו פטור כמ"ש בסי' שכ"חקטו) מכל מקום אסור מדברי סופריםקטז:

יז

יז השורה חטים ושעורים וכיוצא בהם במיםקיז כדי שיצמחוקיח הרי זה תולדת זורע וחייב בכל שהוא והוא ששורה זמן ארוךקיט אבל מותר ליתן שעורים למים להאכיל לבהמות לאלתרקכ (ואף אם ישאר במים מאכילתם אין בכך כלום לפי שבשעה שנתנם למים לאו פסיק רישיה הוא שיצמיחו שאפשר שהבהמה תאכל את כולם):

יח

יח ענפי אילנותקכא שהוכנו לתשמיש מבעוד יוםקכב בענין שיש תורת כלי עליהם ומותרים בטלטול כמ"ש בסי' ש"חקכג מותר להעמידם במים בשבת ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים וצריך ליזהר שלא ליתן מים אל כלי כדי להעמידם שם אלא יעמידם במים שהיו בכלי מכברקכד ואפילו העמידם במים מבעוד יום אסור להוסיף עליהם מים בשבתקכה ויו"טקכו מפני שטורח לתקן כליקכז עיין סי' תרנ"דקכח:

יט

יט תאנים שיבשו באיביהם וכן שאר האילנות שיבשו פירותיהם בהם התולש מהם בשבת חייב אע"פ שהם כתלושים לענין טומאהקכט:

כ

כ אסור להשתמש בצדדי האילן אבל בצדי צדדין מותרקל כיצד סולם הסמוך לצדדי האילן אסור לעלות בו בשבת שבעלייתו הוא משתמש בצדדי האילן שהוא סמוך בהםקלא אבל אם יש יתד תקוע בצדי האילן מותר לסמוך הסולם ביתד ולעלות עליו שהיתד הוא צדדין והסולם צדי צדדיןקלב וכן אם נעץ יתד באילן ותלה בו כלכלה היתד נקרא צדדין והכלכלה צדי צדדיןקלג ומותר ליטול חפץ מהכלכלהקלד אבל הכלכלה עצמה אסור ליטול מפני שבנטילה זו הוא משתמש ביתד שהוא צדדיןקלה ואם הכלכלה תלויה באילן עצמו היא נקראת צדדיו ואסור ליטול ממנה חפץקלו ואם פי הכלכלה צר שכשנוטל החפץ מהכלכלה מניד האילן אסור בכל ענין מפני שמשתמש באילן עצמוקלז:

כא

כא (מותר להשען באילן בריא אבל בתש אסורקלח מפני שמנידו והרי זה משתמש באילןקלט):

כב

כב מותר ליגע באילן ואסור להנידוקמ (מפני שהוא מוקצה ואסור בטלטולקמא):


א) משנה ביצה לו, ב. ברייתא עירובין ק, א. רמב"ם פכ"א ה"ו. טור ושו"ע ס"א.

ב) ברייתא שם ק, רע"ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

ג) ברייתא שם ק, א. רמב"ם שם. שו"ע שם.

ד) ברייתא שם. רמב"ם שם. וראה גם לעיל סי' שה סכ"ג גבי בהמה. וראה לקמן סכ"א (במוסגר) דהיינו דוקא באילן תש מפני שמנידו, וש"נ.

ה) ראה שבת קנד, ב. עירובין לב, ב. רמב"ם שם. שו"ע שם.

ו) משמעות לשון הרמב"ם והשו"ע.

ז) משמעות המ"א סק"ב בדעת המ"מ שם ה"ט.

ח) עירובין לג, א ורש"י ד"ה ואסור ליטלו. מ"מ שם. רמ"א ס"א. מ"א סק"ב. וראה גם לקמן סי' תקיד סט"ז. לעיל סי' רעז ס"ז.

ט) עירובין סג, א ורש"י ד"ה בצינתא. מ"א סוף סק"ב.

י) רבינו יהונתן עירובין (לג, א) ד"ה היו. שו"ע שם. לבוש ס"א. והוא מביצה לו, ב (שמא יתלוש, כשכבר עלה באילן). וראה הגירסא ברש"י שם. וראה לקמן ס"ה.

יא) לבוש שם.

יב) ב"י ד"ה אין עולין ממשמעות הרמב"ם שם ומ"מ שם. לבוש שם.

יג) מ"מ שם בשם המפרשים, מרב עירובין שם.

יד) עירובין ק, א. טור. רמ"א סי"ג.

טו) טור. רמ"א שם.

טז) טור ולבוש סוף ס"א. וראה גם רש"י שם ד"ה מטפס. וראה ב"ח ד"ה אבל.

יז) רמ"א שם.

יח) ראה ב"י ד"ה אבל בור. וראה ב"ח שם. פסקי אדה"ז ע' 205.

יט) לבוש שם.

כ) ברייתא עירובין ק, א. רמב"ם פכ"א ה"ו.

כא) רש"י שם רע"ב ד"ה דלא.

כב) גמ' שם ע"א. מ"מ שם ה"ט שכן הלכה ושכן דעת הרמב"ם. שו"ע ס"א.

כג) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

כד) רש"י שם ד"ה אם עלה וד"ה ה"נ יורד.

כה) רש"י שם ד"ה ה"נ יורד (בישיבתו). מ"מ שם בשם המפרשים. לבוש ס"א. ט"ז סק"ג (בעמידתו, וכ"ה לקמן ס"ג).

כו) עירובין שם. טור ושו"ע שם. לבוש שם. וראה גם לעיל סי' שה סכ"ד.

כז) ב"י ד"ה עלה בדעת הטור. שו"ע שם בשם ויש אומרים.

כח) לבוש שם.

כט) טור.

ל) מ"מ פכ"א ה"ט בשם המפרשים. הובא בב"י סוד"ה עלה. רמ"א ס"א. ט"ז סק"ג.

לא) כדלעיל ס"ב וש"נ.

לב) מ"מ שם. ב"י שם. רמ"א שם. ט"ז שם. וראה לעיל סי' רעז ס"ז. לקמן סי' תקפו סכ"ג.

לג) משמעות מ"מ שם. לבוש שם. מ"א סק"ב.

לד) לבוש שם.

לה) רש"י עירובין לד, ב ד"ה עוזרדין. אור זרוע הל' עירובין סי' קלד בסופו. הגהות אשרי שם פ"ג סי' ד. ב"י ד"ה כתבו הגהות. רמ"א ס"א. וראה גם שו"ע סי' שיב ס"ו. לעיל שם ס"ט.

לו) לבוש ס"א.

לז) סעיף ח.

לח) ראה שו"ע סי' שיב שם.

לט) מ"א שם סק"ו. וראה גם ט"ז כאן סוף סק"ד.

מ) סעיף ט.

מא) אליה זוטא סק"ב.

מב) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג וט"ז סק"ג.

מג) משנה עירובין צט, סוע"ב. טור ושו"ע ס"ב.

מד) רבינו יהונתן שם (לג, א) ד"ה היו.

מה) רש"י שם ד"ה לא ישב.

מו) רש"י שם. טור ושו"ע שם.

מז) ראה רבינו יהונתן שם.

מח) סעיף א.

מט) גמ' שם ק, א. טור ושו"ע שם.

נ) יש"ש ביצה פ"ה. מ"א סק"ג.

נא) כדלעיל ס"ד.

נב) משמעות רבינו יהונתן עירובין (לג, א) ד"ה היו. וראה גם רש"י צט, ב ד"ה שרשיו.

נג) כרבה שם ק, א. טור ושו"ע שם ס"ב.

נד) טור ושו"ע שם.

נה) רבה שם. טור ושו"ע שם.

נו) ראה רש"י עירובין לג, א ד"ה מותר ליטלו.

נז) ברייתא עירובין ק, א. טור ושו"ע ס"ב.

נח) רש"י שם ד"ה דצדו. שו"ע שם.

נט) מ"א סק"ד.

ס) גמ' עירובין ק ע"ב דקיי"ל כרבי שמעון. טור ושו"ע ס"ג.

סא) מסקנת הגמ' שם. ב"ח ד"ה מותר. אליה זוטא סק"ג.

סב) ראה רש"י שם ד"ה לא סיים, ורבינו הוסיף "ואפשר" ע"פ מסקנת הגמ' שם שאינו פסיק רישיה. וראה גם ב"ח שם.

סג) רש"י שם ד"ה כר"ש. ב"ח שם.

סד) אביי מו"ק ב ע"ב. הגהות מיימוניות פ"ח אות ב. מ"א סק"ה. וראה גם לעיל סי' רנב סי"ד.

סה) רבה שם ורש"י ד"ה לרפויי.

סו) בבדי השלחן סי' קמב סקי"ז רוצה לגרוס: שמועיל. וראה קובץ כינוס תורה חי"ב ע' סב.

סז) רב יוסף שם. וראה תוס' ד"ה קא מרפויי וד"ה חייב.

סח) ספר התרומה סי' רלה. סמ"ג ל"ת סה (יב, ב). סמ"ק סי' רפא (ע' רפ). הגהות מיימוניות שם בשם הגאונים ושאר פוסקים. טור ושו"ע ס"ג. וכדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.

סט) הגהות מיימוניות שם בשם ספר התרומה סי' רמד. ב"י ד"ה אבל, לדעת החולקים על הערוך.

ע) ראה מ"א סק"ו בשם ספר הזכרונות זכרון ט (מלאכת הזורע).

עא) תוס' קג, א ד"ה בארעא. וראה גם לעיל סי' רעח ס"ד. וראה חידושי צ"צ מט, ד.

עב) תוס' שם ד"ה לא צריכה. וראה צ"צ שם.

עג) ספר התרומה סי' רלה. סמ"ג שם. סמ"ק שם (ע' רפא). הגהות מיימוניות שם בסופו. מרדכי רמז שכט. טור ושו"ע שם.

עד) ספר התרומה שם. סמ"ג שם. סמ"ק שם. הגהות מיימוניות שם. מרדכי שם. ב"י ד"ה אבל מותר.

עה) טור ושו"ע שם.

עו) ספר התרומה שם. סמ"ג שם. סמ"ק שם. הגהות מיימוניות שם. מרדכי שם. ב"י שם.

עז) ספר הזכרונות שם (אף ביין). מ"א סק"ז. וראה קצות השלחן סי' קמג סי"ד.

עח) ספר התרומה שם. רמ"א ס"ג.

עט) הגהות מיימוניות פ"ח אות ג בשם רא"ם ביראים השלם סי' רעד (קלא, א). הגהות מרדכי פ"ז דשבת. דרכי משה אות א בשם הכל בו סי' לא (כה, ד). שו"ע ס"ד. וראה בדי השלחן סי' קמב סקי"ט.

פ) הגהות מיימוניות שם. שו"ע שם.

פא) אביי קז, סוע"ב ואילך. טור ושו"ע ס"ה.

פב) טור ושו"ע שם.

פג) גמ' קח, רע"א. וראה רש"י ד"ה לאו ורמב"ם פ"ח ה"ג.

פד) אביי שם. רמב"ם שם.

פה) צמח בצורת פתילים הצומח על קוצים (ראה רש"י קז, סוע"ב ד"ה כשותא).

פו) רב ששת קז, סוע"ב. רמב"ם שם.

פז) רש"י שם ד"ה מיחייב. וראה שם בהגהות הב"ח אות ג. פסקי אדה"ז ע' 205.

פח) משנה צה, א. רמב"ם שם.

פט) גמ' קח, רע"א ורש"י ד"ה לאו. מ"א סק"ח.

צ) טור ושו"ע ס"ז, ממשנה שם.

צא) מ"א סק"ט בשם הב"י.

צב) משנה צה, א. רמב"ם פ"ח ה"ג.

צג) רש"י שם ד"ה התולש.

צד) גיטין ז, ב לדעת רבנן (ראה תוס' שם ד"ה דילמא. וראה תוס' פא, ב ד"ה והניחו). הגהות אשרי פ"ח סי' ב. וראה בדי השלחן סי' קמב סק"ה.

צה) הגהות אשרי שם. וראה גם לעיל סי' שיב ס"ו.

צו) תוס' גיטין שם. רש"י שבת פא, ב ד"ה חייב משום תולש, ותוס' שם ד"ה והניחו. הגהות אשרי שם ממהרי"ח שבת סופ"ח. וראה לעיל שם: אין בזה משום תולש ועוקר דבר מגידולו.

צז) תוס' גיטין שם. ראה גם לעיל שם.

צח) וראה גם לעיל שם.

צט) אביי שם וכפירוש רש"י שם. תוס' שם. הגהות אשרי שם.

ק) רש"י גיטין שם ד"ה בספינה וד"ה עציץ. הגהות מיימוניות פ"ח אות ד בשם רש"י.

קא) ירושלמי ערלה פ"א ה"ב. רא"ש הל' ערלה סי' ג.

קב) תוס' שם ד"ה עציץ ובמנחות פה, א בשם ר"ת.

קג) שו"ע ס"ח.

קד) גמ' נ, ב האי סליקוסתא, ודלא כרב הונא דאיתותב. טור ושו"ע ס"ו.

קה) סעיף יד.

קו) רבינו ירוחם ני"ב ח"ח (עח, א) מברייתא חולין קכז, ב. ראה שם רש"י ד"ה הא כדאיתא. רמ"א ס"ח. וראה לקמן סי' תרמו סי"ג.

קז) נחום איש גליא כתובות ס, א ורש"י שם ד"ה צנור וד"ה קשקשים. טור ושו"ע ס"ט.

קח) גמ' שם ורש"י ד"ה כלאחר יד. שו"ע שם. וראה לעיל סי' שז סוף סי"ב.

קט) רבה סוכה לז, ב כגירסת הרי"ף שם (יח, א) והרא"ש פ"ג סי' כה והרמב"ם פכ"א ה"ז. טור ושו"ע ס"י.

קי) גמ' שם ורש"י ד"ה אבל אתרוג. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

קיא) רבה שם כגירסת הרי"ף שם והרא"ש שם והרמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה לעיל ס"ד.

קיב) ראה גמ' שם ורש"י ד"ה כי שרית. רמב"ם שם. טור ולבוש ס"י. מ"א סק"י.

קיג) רש"י שם ד"ה אבל אתרוג. מ"א סקי"א.

קיד) מ"א שם (או בכלי, וראה גם רש"י עג, ב ד"ה אין דרך. וראה לקמן סי' תקי קו"א סק"א "שהתולש ביד הוא תולדת הקוצר בכלי כמבואר ברמב"ם" פ"ח ה"ג).

קטו) ס"מ. וראה לעיל סי' שכ ס"ב. וראה אגלי טל (קוצר) סט"ו ס"ק כט (ח). חקרי הלכות ח"א כ, ב.

קטז) משמעות המ"א שם.

קיז) רמב"ם פ"ח ה"ב. שו"ע סי"א. וראה אגלי טל מלאכת זורע סקי"ז.

קיח) ראה אגלי טל שם סקט"ז. מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 205.

קיט) מ"א סקי"ב.

קכ) מ"א סוף סקי"ב.

קכא) מהרי"ל הל' שבת (אות יט). רמ"א סי"א.

קכב) מ"א סקי"ג.

קכג) סעיף נה.

קכד) ראה משנה סוכה מב, א ורש"י ד"ה בשבת. טור ושו"ע סי' תרנד ס"א.

קכה) מ"א שם.

קכו) לכאורה טה"ד וצ"ל: ולהחליף גם ביו"ט (לקו"ש חכ"א ע' 385). וראה קובץ אור ישראל חט"ו ע' רו.

קכז) רש"י שם. ט"ז סי' תרנד סק"א. מ"א שם סק"ב.

קכח) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו וראה טור ושו"ע שם ס"א.

קכט) רמב"ם פ"ח סוף ה"ד, כשמואל חולין קכז, ב. שו"ע סי"ב (וראה תוס' קנ, ב ד"ה במחובר. מ"א סק"א. אליה זוטא סק"ח).

קל) גמרא קנה, א. שו"ע סי"ג.

קלא) רב אשי שם. שו"ע שם (אסור לסמוך). וראה רש"י שם ד"ה לא לינחיה. וראה פסקי אדה"ז ע' 206.

קלב) רב אשי שם ורש"י ד"ה אלא. שו"ע שם.

קלג) מ"מ פכ"א ה"ט. שו"ע שם.

קלד) ב"י סוף הסי' בדעת המ"מ שם. מ"א סקט"ו.

קלה) ב"י שם בתחילת דבריו. מ"א שם.

קלו) מ"א שם. וראה שם שזהו גם כוונת הארחות חיים שהובא בב"י שם.

קלז) רב פפא קנה, א. מ"א שם.

קלח) ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב. אור זרוע הל' יו"ט סי' שסו. הגהות אשרי ביצה פ"ה סי' ב. יש"ש ביצה פ"ה סי' ו. מ"א סוף סקט"ו. וראה לעיל ס"א (במוסגר) שסתם ולא חילק. וראה אגלי טל מלאכת קוצר סקמ"א. תהלה לדוד סקי"א. בדי השלחן סי' קמב סק"י.

קלט) ראה גמרא קנה, א.

קמ) ב"י סוף הסי' בשם ארחות חיים. רמ"א סוף הסימן.

קמא) כדלעיל ס"ד.