שלח דברים האסורים בשבת משום השמעת קול ובו ט' סעיפים:

א

א אסור להשמיע קול של שירא אלא בפה בלבדב אבל לא בדבר אחרג גזרה שמא יתקן כלי שירד ואיזהו קול של שיר כל שמתכוין להשמיעו בנעימות קצת כדרך שיר כגון מה שנותנים מים בכלי מלא נקבים ומטיף על כלי מתכת כפוי טיף טיף אחר טיף טיף כדי שישמע קול נעים בשביל החולה שישן שקול נעים מרדימו אסור לעשות כן אלא לחולה בלבד אבל לא לבריא מפני שהוא כעין קול של כלי שירה ויש לגזור שמא יתקן כלי שיר אבל אם מטיף בחוזק כדי שיקץ הישן מותר אף לבריא שאינו כעין קול של כלי שיר כיון שאינו בנעימה ובנחתו וכן להקיש על הדלת כדי שיפתחו לוז וכן כל כיוצא בזה מקול שאינו דרך שיר מותר להשמיעוח.

ויש אומריםט שאף על פי כן אסור להשמיעו בכלי המיוחד לכך גזרה שמא יתקנוי כגון להקיש על הדלת בטבעת הקבועה בה אף שאינו מכוין לקול של שיר ולכן אסור לשמש להכות על הדלת לקרא לבית הכנסת ע"י כלי המיוחד לכך אלא מכה בידו על הדלתיא וכן נוהגיןיב ויש מקומות נוהגין שמכה בשבת בכלי אחר שאינו מיוחד לכךיג.

ומכל מקום אין איסור בזה אלא כשצריך לקול זה והוא מתכוין להשמיעו בכלי המיוחד לכך אלא שאינו מכוין לקול של שיר אבל אם אינו מתכוין להשמיע קול כלל באותו כלי מפני שאינו צריך לו כלל אלא שהקול נשמע מאליו כשנוטל הכלי כגון זוג שיש בו עינבל וטבעת שיש בה עופרת משמיע קול מותר ליטלן ולהניחן אף שמשמיעים קול על ידי זהיד ואפילו לילך לבוש בבגד שקבוע בו זוג המשמיע קול של שיר מותרטו כיון שאינו מתכוין לכךטז.

ומטעם זה מותר לתלות בשבת על הפרוכת רצועה שבה תלויים פעמונים כדי להשמיע קול לאנשי בית הכנסת בשעה שמוציאים הספר תורה כדי שישמעו ויקומו שאף שזה התולה הפעמונים מתכוין שישמיעו קול בשעת פתיחת הארון מכל מקום אותו הפותח הארון אינו מתכוין כלל כדי להשמיע קוליז ואף אם היה מתכוין לכך אין לאסור כיון שהוא צורך מצוה שישמעו העם ויקומו והרי אפילו לצורך חולה שיישן התירו להשמיע אפילו קול של שיר וכל שכן לצורך מצוה ואינו קול של שיר שהרי אינו בנעימה ובנחתיח אלא שהוא בכלי המיוחד לכך בלבד:

ב

ב וכל זה במשמיע קול ע"י מעשהיט אבל בפיו מותר להשמיע קול של שיר אפילו אינו כדרך שירה בפה אלא כקול כלי זמר או כקול צפור כגון אלו שקורין לחביריהם ומצפצפין כצפורכ אע"פ שבאותו הצפצוף רגילין להנעים בשירכא מותר לעשותו בשבת לפי שאין לגזור שמא יתקן כלי שיר אלא במשמיע קול ע"י איזה מעשה אבל לא ע"י פיוכב:

ג

ג יש מתיריןכג לומר לנכרי לנגן בכלי שיר בחופות משום כבוד חתן וכלה לפי שהוא צורך מצוה שזהו עיקר שמחת חתן וכלהכד ובמקום מצוה לא גזרו על אמירה לנכריכה בדבר שאינו אסור לישראל אלא מדברי סופריםכו כמו שנתבאר בסי' ש"זכז אבל אם נפסקה נימא בכנור אסור לומר לו שיתקננהכח שתיקון כלי הוא איסור של תורהכט ואסור לומר לנכרי אפילו במקום מצוה כמ"ש בסי' רע"ול (עיין שם שאין למחות ביד המקילים) ושלא במקום שמחת חתן וכלה אסור אפילו לומר לו לנגן בכלי שיר ועכשיו נהגו להקל בזהלא ואין למחות בידם מטעם שיתבאר בסי' של"טלב:

ד

ד זוג המקשקש לשעות עשוי ע"י משקולת אסור לערכו בשבת משום שמשמיע קול של שירלג (ועוד שהוא כלי המיוחד לכךלד) והוא צריך לקול זה ומתכוין לולה אבל מבעוד יום מותר לערכו ולהכינו כדי שילך ויקשקש כל השבתלו כמ"ש בסי' רנ"בלז:

ה

ה המשמר פירותיו וזרעיו מפני חיה ועוף לא יספוקלח כף אל כףלט ולא יטפח כפיו על יריכומ ולא ירקד ברגליומא כדי להבריחםמב כדרך שהוא עושה בחולמג גזרה שמא יטול צרור ויזרוק להםמד לרשות הרביםמה כדי להבריחםמו ועכשיו שיש אומרים שאין לנו רשות הרבים גמורה אפשר שיש להקל בזה שאין גוזרים גזרה לגזרהמז כמו שנתבאר בסי' רנ"במח:

ו

ו אין שוחקין באגוזיםמט ולא בתפוחיםנ וכיוצא בהםנא על גבי קרקע גזרה שמא יבאו להשוות גומות שבקרקענב במתכויןנג להכין דרך לגלגל האגוזנד או התפוח אבל מותר לשחוק על גבי השלחןנה או על גבי מחצלתנו אבל לא על גבי קרקע אפילו המרוצףנז כמ"ש בסי' של"זנח גבי סיכת קרקע.

ומותר לשחוק בעצמות (שקורין טשיי"ך) אע"פ שמשמיע קול הואיל ואינן מתכוונים לשירנט וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא אבל בשוחק כדי להרויח אסור אפילו בשוחק בתם וחסר (שקורין גרא"ד או או"ם גרא"דס) מפני שדומה למקח וממכרסא.

ומכל מקום אין למחות בנשים וקטנים אפילו שוחקין באגוזים על גבי קרקע לפי שבודאי לא ישמעו ומוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידיםסב.

ולשחוק בכדורסג נתבאר בסימן ש"חסד:

ז

ז אסור לשאוב מים בגלגלסה שמתוך שממלא בו בלא טורחסו יש לחוש שמא ימלא בו לגנתו ולחורבתוסז או למשרה של פשתןסח לפיכך אם אין שם בסמוך לא גנה ולא חורבה ולא בריכה לשרות בה פשתן מותרסט ואע"פ שהגלגל משמיע קול אינו קול של שירע.

ויש אומריםעא שלא אסרו אלא בגלגל גדול שמוציא מים הרבה ביחד בלא טורח והם גלגלים הקבועים בהם דליים הרבה סביב אבל בגלגלים שלנו שאין ממלאים בהם אלא מעט מותר אף אם יש שם גנה או חורבה או בריכה בסמוך לו ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופריםעב:

ח

ח מי שיש לו פירות בראש הגג ורואה מטר שבא אסור לשלשלם בשבת דרך ארובה שבגגעג מפני שטורח בדבר שאינו לצורך שבתעד ומעשה חול הואעה וזלזול לשבת אע"פ שביו"ט מותר כמ"ש בסי' תקכ"אעו אבל מותר לכסותן מפני המטרעז ואפילו לבינים הסדורים לבנין שהם מוקצים מותר לכסותן בפני הדלףעח בכלים המותרים בטלטול שהכלי ניטל לצורך דבר שאינו ניטלעט כמו שנתבאר בסי' רע"זפ:

ט

ט מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבתפא ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומופב והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצהפג על כל פנים אבל אם אינו ראוי לכלום והרי הוא מוקצה ואסור בטלטול אסור ליתן כלי תחתיופד מפני שמבטלו מהיכנופה ואם עבר ונתנו מותר לטלטלו במים המאוסים שבופו כדי להוציאו משם אם הוא עומד במקום שישיבתו קבועה שםפז מפני שהוא כגרף של רעי שהתירו לטלטלו להוציאו לאשפה מפני כבודופח אם הוא במקום שישיבתו קבועה שם כמ"ש בסי' ש"חפט ואף על פי כן אסור ליתנו שם לכתחלה על סמך שלבסוף יוציאנו וישפכנו ולא יבטלנו מהיכנו לפי שלא התירו בגרף של רעי אלא בדיעבד אבל לכתחלה אסור לעשות גרף של רעיצ אלא במקום הפסד כמו שנתבאר שםצא:


א) רבה עירובין קד, א. רמב"ם פכ"ג ה"ד. שו"ע ס"א.

ב) מ"א סוף סק"ב. כדלקמן ס"ב.

ג) רמב"ם שם. מ"א סק"א. ראה לעיל סי' שח ס"כ שמטעם זה הוו כלי שיר כלי שמלאכתו לאיסור. וראה לקמן סי' תקפח ס"ד שתקיעה בשופר אסור משום עובדין דחול. ולענין מחיאת כפים – ראה לקמן סי' שלט ס"ב.

ד) רמב"ם שם. לבוש ס"א. וראה גם ביצה לו, ב. לקמן סי' שלט ס"ב.

ה) ברייתא שם לרבה ורש"י שם ד"ה בקול של שיר וד"ה ומטיפין וד"ה וקא בעי. מ"א סק"א.

ו) רבה שם ורש"י ד"ה וקא בעי. מ"א שם.

ז) רבה שם. טור בשם רבינו תם (ראה תוס' שם ד"ה גזרה) וראבי"ה (סי' תשצה). הגהות מיימוניות שם אות ב. שו"ע שם.

ח) ב"י לרבה, ושכן פסקו רי"ף שם (לה, ב) ורמב"ם שם. שו"ע שם.

ט) אגור סי' תקיח בשם שו"ת מהרי"ל החדשות סי' לח אות ד, וב"י ד"ה כתב האגור בשם פסקי תוס' אות ריג. רמ"א ס"א.

י) לבוש שם.

יא) רמ"א שם.

יב) דרכי משה אות ג.

יג) מ"א סק"ג.

יד) מהר"ם מרוטנבורג בתשובה, הובאה בהגהות מיימוניות שם. טור בשמו. מ"א סק"א.

טו) הגהות מיימוניות שם בשם מהר"ם. מ"א סי' שא סקל"ה.

טז) אבל אם מתכוין לכך אסור ללבשו, כדלעיל סי' שא סכ"א.

יז) מ"א סוף סק"א.

יח) מ"א שם בתחילת דבריו.

יט) שלטי הגבורים עירובין (לה, ב) אות ב. דרכי משה אות ד.

כ) שלטי הגבורים שם. רמ"א ס"א.

כא) מ"א סק"ב. וראה תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 409, גם לענין שריקה בפה.

כב) משמעות הלבוש שם.

כג) טור בשם ראבי"ה סי' תשצה. מרדכי ביצה רמז תרצו. הגהות אשרי ביצה פ"ה סי' ב. שו"ע ס"ב.

כד) ראבי"ה ומרדכי וטור שם (אין שמחת חתן וכלה בלא כלי שיר). אליה זוטא ס"ק ב בשם מהרי"ל הל' עירובין ס"ז.

כה) ראבי"ה שם. טור. מרדכי שם.

כו) מרדכי שם. וראה ראבי"ה שם.

כז) סעיף יב.

כח) מ"א סק"ד וסק"ה.

כט) רש"י עירובין קג, א ד"ה משלשל. מ"א סק"ד. וראה גם לעיל סי' שב ס"ה.

ל) סעיף ח.

לא) רמ"א שם.

לב) סוף ס"ב. וראה גם מ"א סק"ה.

לג) ראה זכרון יוסף סי' קיב; קיד. ציץ אליעזר ח"ג סי' טז פ"י.

לד) כדלעיל ס"א, שיש אוסרים בזה גם כשאינו קול של שיר. וראה לעיל סי' רנב סט"ז: שאסרו להשמיע קול בשבת (בכלי המיוחד לכך) כמו שיתבאר בסי' שלח.

לה) כדלעיל ס"א.

לו) אגור סי' תקיט בשם אביו.

לז) סעיף טז.

לח) ברייתא עירובין קד, א. טור ושו"ע ס"ד.

לט) רש"י שם ד"ה יספוק. טור ושו"ע שם. אבל ראה לקמן סי' שלט ס"ב וש"נ. וראה ב"ח סי' שלט ד"ה ומ"ש מטפחין. וראה פרישה סק"ג.

מ) טור ושו"ע שם. וראה רש"י שם ד"ה לא יטפח ובשבת קמח, ב ד"ה מטפחין. וראה לקמן שם.

מא) רש"י שם ד"ה ירקד.

מב) טור ולבוש ס"ד. וראה רש"י שם.

מג) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

מד) רב אחא בר יעקב בגמ' שם. רמב"ם פכ"ד ה"ט. שו"ע שם.

מה) רש"י שם ד"ה שמא. מ"א סק"ו. וראה גם רמב"ם שם.

מו) רש"י שם. מ"א שם.

מז) מ"א שם.

מח) סעיף יח.

מט) רב יהודה אמר רב עירובין קד, א. טור ושו"ע ס"ה.

נ) גמרא שם. שו"ע שם. וראה ט"ז סק"ג.

נא) שו"ע שם.

נב) גמ' שם לרבה. רי"ף שם הובא בטור. רמב"ם פכ"א ה"ג. שו"ע שם.

נג) תוס' קמא, א ד"ה דילמא. לבוש ס"ה. וכדלעיל סי' שב סי"ד וש"נ.

נד) רש"י עירובין שם ד"ה לאשוויי.

נה) רמ"א ס"ה. וראה גם לקמן סי' תריא ס"י.

נו) רבינו ירוחם ני"ב ח"ז (עו, א) ושכן דעת הרמב"ם. ב"י ד"ה כתב רבינו ירוחם.

נז) משמעות לשון הרמב"ם שם. וכן משמע מרמ"א שם.

נח) סעיף ד.

נט) דרכי משה ס"ק ה. רמ"א שם.

ס) מ"א סק"ט.

סא) ב"י שם מדברי האגור סי' תקכא בשם ה"ר אליעזר ורמב"ם פכ"ג הי"ז. רמ"א שם.

סב) תוס' עירובין שם ד"ה הכי. וסמ"ג ל"ת סה (כב, ב). והגהות מיימוניות (קושטא) פכ"א. רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' תרח ס"ד. לעיל סי' קנו ס"ז. וראה לקמן סי' שמג סעי' א-ב בענין קטנים.

סג) ב"י שם. רמ"א שם.

סד) סעיף פג.

סה) עירובין קד, א. רמב"ם פכ"א ה"ה. שו"ע ס"ו.

סו) רש"י שם ד"ה גזרה.

סז) גמ' שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

סח) אמימר שם רע"ב ורש"י ד"ה תרו. שו"ע שם.

סט) ב"י ד"ה אין דולין, לדעת הרמב"ם שם, מהא דאמימר שם סוע"א. שו"ע שם.

ע) גמ' שם לרבה.

עא) תוס' שם ד"ה גזרה והרא"ש פ"י סי' כ בשם ר"ת. טור. שו"ע בשם "ויש אומרים".

עב) ראה אליה זוטא סק"ה.

עג) משנה ביצה לה, ב ורש"י ד"ה משילין וראה גם רש"י קכד, א ד"ה משילין. טור ושו"ע ס"ז.

עד) לבוש ס"ז. מ"א סק"י.

עה) לבוש שם.

עו) סעיף א.

עז) משנה ביצה שם לפירוש ר"י (ראה תוס' ביצה לו, א ד"ה בדטיבלא), והביאו הרא"ש פ"ה סי' א והטור. שו"ע שם. וראה הטעם לקמן סי' תקכא ס"ג (גבי יו"ט): מפני הפסד ממונו התירו לו טרחא מועטת אע"פ שאין בה צורך יו"ט.

עח) עולא שם לו, א. רי"ף שם (כ, א). רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

עט) ראה רש"י שם ד"ה ואפילו.

פ) סעיף ח.

פא) משנה ביצה לה, ב. טור ושו"ע ס"ח.

פב) ברייתא שם לו, ב ורש"י ד"ה ושונה. טור ושו"ע שם.

פג) רמב"ם פכ"ה הכ"ד, מגמ' שם לו, א ושבת מג, א. שו"ע שם.

פד) רמב"ם שם. שו"ע שם.

פה) ר"ן ביצה (כ, רע"א) מגמ' שם. הובא ב"י ד"ה ומ"ש רבינו ולא נהירא. יש"ש ביצה פ"ה סי' ג. מ"א סקי"ב. וראה גם לעיל סי' רסה ס"ג וש"נ. סי' שלה ס"ד. וראה לעיל סי' רסו קו"א סקי"א קרוב לסופו.

פו) רמב"ם שם. שו"ע שם.

פז) ראה גמ' ביצה שם ורש"י שם ד"ה זיל. מ"א סקי"ג. וראה לבוש ס"ח.

פח) ביצה שם.

פט) סעיף עב וסעיף עו.

צ) יש"ש שם. מ"א שם. וראה מ"מ וציונים.

צא) סעי' עה-ו. וראה גם לעיל סי' שלה ס"ד.