שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת ובו י"א סעיפים:

א

א אין רוכבין על גבי בהמהא גזרה שמא יחתוך זמורהב להנהיגה כמ"ש בסי' ש"הג ואין שטין על פני המיםד גזרה שמא יעשה חבית של שייטיןה דהיינו כלי של גומא שאורגין אותו ועושים כמין חבית ארוכה ולמדין לשוט בוו במה דברים אמורים בנהר אבל בכלי מותרז שאין דרך לעשות חבית לשוט בה בכליח אבל בבריכה שבחצר אסורט מפני שכשהמים נעקרים כששט הרי הם יוצאים חוץ לבריכה והרי זה דומה לנהרי ואם יש לה שפה סביב מותר לשוט בהיא שאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומםיב והרי זה דומה לכלייג:

ב

ב אין מספקין כף על ירך ואין מטפחין כף אל כףיד בין לשמחהטו אפילו בנשואיןטז בין לאבליז גזרה שמא יתקן כלי שיריח לשורר או לקונןיט אלא אם כן מספק ומטפח כלאחר ידכ אפילו להכות באצבע על הקרקע או על הלוח או אחת כנגד אחת כדרך המשורריםכא כגון אלו שמכין באמה על הגודל ועושין בזה תנועות עריבותכב או לקשקש באגוז לתינוק או לשחק בזוגכג כדי שישתוק כל זה וכיוצא בו אסור גזרה שמא יתקן כלי שירכד וכן אסור לרקדכה מטעם זהכו אפילו בנישואין אבל בשמחת תורה מותר לרקד בשעה שאומרים קילוסים לתורה משום כבוד התורהכז.

ועכשיו שנהגו ההמון לספק ולטפח ולרקד בכל מיני שמחה אין מוחין בידם לפי שבודאי לא ישמעו ומוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידיםכח ויש שלמדו עליהם זכות לומר שעכשיו אין אנו בקיאים בעשיית כלי שיר ולא שייך לגזור שמא יתקן כלי שירכט שדבר שאינו מצוי הוא כללל:

ג

ג אין דניןלא דיני ממונותלב גזרה שמא יכתבולג ואין עונשין בשבתלד ולכן אסור לתפוס ולהכניס לבית הסהר מי שנתחייב איזה עונש כדי שלא יברח וכל שכן שאסור להלקותו (שזהו בכלל דיןלה) ואם יברח אין עלינו כלוםלו ואין מסדרין טענות בשבתלז אבל לקבול ולהציע דברים כגון על טענות בתולים מותרלח כמ"ש באה"ע סי' ס"בלט.

ותיקן רבנו גרשום מאור הגולהמ שלא לבטל התמידמא בשבת אם לא בשביל טענות הקהלמב.

ואסור לקבוע מקום לחליצה מפני שנראה כאלו יושבים לדוןמג:

ד

ד אין מקדשין את האשה ולא חולציןמד ולא מגרשיןמה גזרה שמא יכתובמו ושכיב מרע שתקף עליו החולי ורוצה לגרש אשתומז כדי שלא תיזקק ליבוםמח התירו לו לגרש בשבת ע"ד שיתבאר באה"ע סי' קל"ומט כדי שלא תטרוף דעתו עליונ אם לא יעשו רצונונא:

ה

ה וכן אין מייבמיןנב ולא כונסין אשה לחופהנג אפילו קידשה מבעוד יוםנד מפני שעל ידי כך קונה אותה ליורשהנה ואסור לקנות קנין בשבת מפני שהוא בכלל גזרת מקח וממכרנו שגזרו משום שמא יכתוב כמ"ש בסי' ש"ונז.

ויש מתירים לקדשנח ולכנוסנט למי שאין לו אשה ובנים משום מצות פריה ורביה ואף שאין זה עיקר מכל מקום סומכין על זה בשעת הדחקס כי גדול כבוד הבריות כמו שרגילין שלפעמים שלא היו יכולים להשוות עם הנדוניא ביום ו' עד הלילה ועושין החופה והקידושין בליל שבת הואיל וכבר הוכנו לסעודה ולנשואין והיה ביוש לכלה ולחתן אם לא יכנוס אז ומכל מקום לכתחלה צריך ליזהר שלא יבא לידי כךסא וכמה עבירות באין ממה שמאחרים החופהסב וכל ירא שמים יחמיר לעצמו שלא לעשות כלל נישואין בשבתסג כמ"ש באה"ע סי' ס"בסד:

ו

ו וכן אין מעריכין ולא מקדישין ולא מחרימיןסה שום דבר לגבוה מפני שדומה למקח וממכרסו כמ"ש בסי' ש"וסז.

וכן אין פודין את הבןסח אפילו בכליסט ששוה ה' סלעים מפני שדומה למקח וממכרע ואין לו ליתן המעות לכהן בערב שבת לפי שאז לא יוכל לברך שכיון שעדיין לא חלה עליו המצוה איך יאמר וצונועא ובשבת שהוא זמנה ג"כ לא יוכל לברך כיון שאז אינו עושה כלוםעב לכן ימתין עד יום א' בשבתעג ואפילו אם כלו לו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ו' שהוא חדש לא יפדהו ביום ו'עד לפי שחדש שבתורה הוא שלשים ימים שלימיםעה ולכן צריך שיגיע ליום ל"א בשעת הפדיוןעו:

ז

ז ואין מפרישין תרומות ומעשרותעז מפני שהוא כמתקן דבר שלא היה מתוקןעח.

וכולן שנעשו בשבת בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין מה שעשו עשויעט אלא שאם הפריש תרומות ומעשרות במזיד לא יאכל מזהפ בו ביוםפא לא הוא ולא אחרים כדין העושה כל דבר האסור מדברי סופרים במזידפב שאסור ליהנות ממנו אפילו לאחרים עד למוצאי שבת ובמוצאי שבת מותר מיד אפילו לו כמו שנתבאר בסי' שי"חפג:

ח

ח הכונס את האלמנהפד לא יבא עליה ביאה ראשונה לא בשבת ולא ביו"טפה לפי שאין חופה לאלמנה לקנותה על ידי כך אלא על ידי ביאהפו או על ידי יחודפז הראוי לביאהפח הוא שקונה אותה ואין קונין קנין בשבת.

ואפילו אם נשאה בליל ה' ונתייחדה עמו כבר יחוד הראוי לביאה טוב להחמיר שלא לבא עליה ביאה ראשונה בשבתפט או יו"ט לפי שיש אומריםצ שיחוד הוא הנקרא חופה ולא חופה שלנו ואין חופה לאלמנה אלא על ידי ביאה בלבד הוא שקונה אותהצא וכל שכן אם היתה טמאה בליל ה' ונתייחדה עמו על ידי ב' שומרים שאין זה יחוד הראוי לביאה ואינו קונה באלמנה אפילו לפי סברא הראשונה ולכן אין לה לטבול בליל שבתצב ואם מותרת לטבול במוצאי שבת יתבאר ביו"ד סי' קצ"זצג.

וגם בבתולה שחופה קונה בה יש ליחדן אחר החופה יחוד גמור הראוי לביאה קודם השבתצד או לא יתייחדו יחוד גמור כל השבת כולה כדי לחוש לסברא האחרונה שיחוד גמור הוא הנקרא חופה ולא חופה שלנו ואסור לעשותו בתחלה בשבת וכן ביום טוב:

ט

ט אסור לאדם להשיט דברצה בנהרצו להוליכו מאצלו או להביאו אצלו מפני שזהו ג"כ בכלל הגזירה שגזרו שלא לשוט בשבתצז ולכן קסמים שעל פני המים אסור להפצילן לכאן ולכאן כדי לנקות המים שיהיו יפיםצח וכל זה בנהר אבל בכליצט או בבריכה שיש לה שפה לא גזרו כלל כמו שנתבאר למעלהק:

י

י ספינה אם היא יושבת בקרקע הים ממש ואינה שטה כלל מותר ליכנס בה ואם לאו אסורקא אלא אם כן נכנס לתוכה מבעוד יום כמו שנתבאר בסי' רמ"חקב ואם היא קשורה כמנהג הספינות העומדות בנמל אע"פ שהיא שטה על פני המים מותר ליכנס בהקג וצריך שיהא [קרש] קשור בראשו האחד בספינה ובשני ביבשהקד:

יא

יא ספינה העומדת בקרקע הנהר אסור להערים ליכנס לישן בתוכה ויודע שהנכרי יוליכנה לעבר השני ותלמיד חכם מותר לו להערים בכךקה ועכשיו אין לנו תלמיד חכם לענין זהקו עיין סי' שי"דקז:


א) משנה ביצה לו, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) גמ' שם. לבוש ס"א.

ג) סעיף כג.

ד) משנה שם. טור ושו"ע ס"ב. וראה גם לעיל סי' רמח ס"ט. סי' שכו ס"ו.

ה) גמ' שם. רמב"ם פכ"ג ה"ה. לבוש ס"ב.

ו) רש"י שם ד"ה חבית.

ז) רש"י שבת מא, רע"א. ורז"ה שם (יח, ב) ד"ה תנו רבנן. ורמב"ן במלחמות שם ד"ה אמר. ור"ן שם ד"ה תנו רבנן. טור ושו"ע שם.

ח) ר"ן שם. שו"ע שם. לבוש שם.

ט) ברייתא (מ, סוע"ב). טור ושו"ע שם.

י) רי"ף שם (יח, סוע"ב). רמב"ם שם. רמב"ן במלחמות שם. ר"ן שם בדעת הרי"ף. שו"ע שם.

יא) גמ' מא, רע"א. טור ושו"ע שם.

יב) רי"ף שם. שו"ע שם. לבוש שם.

יג) ר"ן שם לדעת הרי"ף. שו"ע שם. לבוש שם.

יד) משנה ביצה לו, ב ורש"י ד"ה אין מטפחין וד"ה ואין מספקין. שם ל, א ד"ה מטפחין וד"ה מספקין. טור ושו"ע שם. אבל ראה לעיל סי' שלח ס"ה ולקמן סי' תקכד ס"א וש"נ.

טו) רש"י במשנה ביצה שם ד"ה ואין מרקדין. תוס' קמח, ב ד"ה לא.

טז) משמעות ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב. הובא ברי"ף שם (כ, א) ורא"ש פ"ה סי' ג.

יז) ראה רש"י ל, א ד"ה אין מטפחים. שבת קמח, ב ד"ה אין מספקין. ר"ן ביצה (כ, א) ד"ה מתני'.

יח) ביצה לו, ב. רמב"ם שם. שו"ע שם.

יט) משמעות לשון הר"ן שם: שמא יתקן כנגדן.

כ) ירושלמי שם. הובא ברי"ף ורא"ש שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כא) רמב"ם שם ה"ד. שו"ע שם.

כב) ב"י ד"ה כתב, מפי' המשניות להרמב"ם יומא פ"א מ"ז. וראה מ"א סק"ב.

כג) תוספתא פי"ד הט"ו. רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה גם לעיל סי' שא סכ"א.

כד) רמב"ם שם. שו"ע שם.

כה) משנה ביצה שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

כו) גמ' שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כז) מהר"י קולון בשרש ט ענף ב בשם רב האי גאון. הובא ב"י ד"ה וכתב מהר"י. ט"ז סק"ב.

כח) אביי ביצה ל, א. ב"י סוד"ה כתב עוד. רמ"א ס"ג. וראה אג"ק ח"י ע' שמב שעכשיו המנהג להקל בזה בשמחה של מצוה בשבת וביו"ט שחל בשבת, ומנהג ישראל תורה היא. וכ"כ בספר המנהגים חב"ד ע' 67. וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 187. וראה בכל זה אשל אברהם (מבוטשאטש) סי' שלט סק"א. שו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט. קונטרס שיירי מנחה נדפס במנחת אלעזר סוף ח"ב. נמוקי או"ח להנ"ל סי' שלט.

כט) תוס' שם ד"ה תנן. הובא ב"י ד"ה ולא מטפחין. רמ"א שם.

ל) ב"י שם. רמ"א שם.

לא) משנה ביצה לו, ב. טור ושו"ע ס"ד. וראה לעיל סי' שו סכ"ז.

לב) מ"א סק"ג סוד"ה כתב.

לג) גמ' שם לז, א. רמב"ם פכ"ג הי"ד. לבוש ס"ד. וראה גם לעיל שם סוף סכ"ז.

לד) רמב"ם פכ"ד ה"ז.

לה) ראה מ"א שם. וראה מ"מ וציונים.

לו) שבלי הלקט סי' ס בשם רב שרירא גאון. הובא ב"י סוס"י רסג. רמ"א ס"ד.

לז) שלטי הגבורים סנהדרין (ט, ב) אות א. מ"א סק"ג.

לח) שלטי הגבורים שם. מ"א שם. וראה גם תוס' כתובות ג, א ד"ה אי איכא.

לט) אוצ"ל: סי' סד. לא הגיע לידינו בשוע"ר, וראה שו"ע שם ס"ג.

מ) ראה אנציקלופדיה תלמודית כרך יז נספח לערך חדר"ג ע' תשסז אות טז.

מא) התפילה הקבועה בציבור בבית הכנסת. וראה גם לעיל סי' נה סכ"ה.

מב) שלטי הגבורים שם. מ"א שם.

מג) מ"א סוף סק"ג.

מד) משנה ביצה לו, ב. טור ושו"ע ס"ד.

מה) תוספתא שם פ"ד ה"ג בנוסחאות כת"י. תוס' יז, א ד"ה מאי. ר"ן שם (כ, סוע"א) ד"ה לא. שו"ע שם. טור ושו"ע אה"ע סי' קלו ס"ז.

מו) גמ' שם לז, א. רמב"ם פכ"ג הי"ד. לבוש ס"ד. מ"א סק"ד. ר"ן שם לענין גירושין.

מז) גיטין עז, ב. שו"ע שם.

מח) רש"י שם ד"ה תקף. תוס' שם ד"ה ותיזיל. ר"ן ביצה שם.

מט) סעיף ז.

נ) תוס' ביצה שם. ר"ן שם. ב"י סוד"ה וכתב עוד.

נא) ראה עד"ז לעיל סי' שו סכ"ב.

נב) משנה ביצה לו, ב. טור ושו"ע ס"ד. וראה תהלה לדוד סק"ב. מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 206.

נג) ירושלמי כתובות רפ"א. תוס' שם ד"ה והא. ר"ן שם (כ, א) סוד"ה מתני'. שו"ע שם. וראה גם רמב"ם הל' אישות פ"י הי"ד ובמ"מ שם. שו"ע אה"ע סי' סד ס"ה.

נד) ר"ן שם. מ"מ שם.

נה) ר"ן שם. וראה ירושלמי שם. תוס' שם. שו"ע אה"ע שם. לבוש כאן ס"ד.

נו) לבוש שם.

נז) סעיף ד וש"נ.

נח) ר"ת בתוס' שם. ר"ן שם בשמו. סמ"ג ל"ת עה (כז, ד). הובא ב"י ד"ה ולא דנין. רמ"א ס"ד.

נט) רמ"א שם.

ס) רמ"א שם. וראה גם ר"ת בתשובה (ספר הישר סי' מח) הובא בר"ן וב"י שם.

סא) רמ"א שם.

סב) מ"א סק"ה.

סג) מ"א שם.

סד) אוצ"ל: סי' סד. לא הגיע לידינו בשוע"ר, וראה שו"ע שם ס"ה.

סה) משנה ביצה לו, ב. טור ושו"ע ס"ד.

סו) גמ' שם לז, א ורש"י ד"ה משום (בפי' הא'). רמב"ם פכ"ג הי"ד. מ"א סק"ו.

סז) סי"ד. וראה גם שם סט"ו.

סח) שו"ת הריב"ש סי' קנו. מהרא"י בתרומת הדשן ח"ב סי' רלג. שו"ע ס"ד.

סט) שאינו מוקצה.

ע) ריב"ש שם. מ"א סק"ח.

עא) ראה עד"ז לקמן סי' תלב קו"א סק"א.

עב) מ"א שם. וראה עד"ז לעיל סי' רסג סי"א.

עג) תרומת הדשן שם. מ"א שם.

עד) מ"א שם.

עה) תוס' סנהדרין יא, א ד"ה רשב"ג. מ"א שם.

עו) מ"א שם. וראה סידור (דיני פדיון הבן): אם פדאו קודם אינו פדוי.

עז) משנה ביצה לו, ב. טור ושו"ע ס"ד. וכן לא מפרישין חלה (לעיל סי' רס ס"ה. לקמן סי' תקכד ס"א).

עח) רש"י לז, א ד"ה תני. רמב"ם פכ"ג ה"ט. שם הי"ד (טעם הב'). וראה גם שבת קמב, א ורש"י ד"ה הא קמתקן. וראה לעיל סי' שכג ס"ח.

עט) רי"ף שם (כ, ב) ורא"ש פ"ה סי' ב בשם הירושלמי. וראה קרבן נתנאל שם אות פ שלא מצא הירושלמי והוא בתוספתא ביצה פ"ד ה"ג. טור ושו"ע ס"ד.

פ) תרומות פ"ב מ"ג. ביצה יז, ב. רמב"ם שם הט"ו. ר"ן שם (כ, ב) ד"ה ירושלמי. מ"א סק"ז.

פא) רמב"ם שם הט"ו. וראה לעיל סי' שח ס"א הטעם שלא אסרו בזה בכדי שיעשה.

פב) משא"כ בשוגג מותר אפילו לו (משנה וגמרא שם. רמב"ם שם). וראה גם לקמן סי' תה שם.

פג) ראה שם ס"א, באיסור של תורה (שבמזיד אסור לו עולמית ולאחרים במוצאי שבת, ובשוגג אסור בין לו בין לאחרים עד מוצאי שבת), וש"נ.

פד) ר"ן ביצה (כ, א) סוד"ה מתני', בשם הירושלמי יומא פ"א סוף ה"א וכתובות פ"א ה"א (הובא בתוס' ביצה לו, ב ד"ה והא). שו"ע ס"ה. ולענין בתולה ראה לעיל סי' רפ ס"ג.

פה) שו"ע שם.

פו) תוס' יומא יג, ב ד"ה לחדא.

פז) תוס' שם. שו"ע אה"ע סי' סד ס"ה. מ"א סקי"א.

פח) חלקת מחוקק שם סק"ו. מ"א שם.

פט) מרדכי ביצה רמז תרחצ בשם מהר"ם מרוטנבורג. מהרי"ל הל' שבת אות יח בשם רבו מהר"ש. מ"א סוף סקי"א (אסור). ט"ז יו"ד סי' קצז סק"ו (יש להחמיר). וראה לעיל סי' רמו קו"א רסק"ג (החילוק בין יש להחמיר לבין טוב להחמיר).

צ) ר"ן כתובות (א, א) ד"ה או, בשם אחרים. רמ"א אה"ע סי' נה בס"א בשם ויש אומרים.

צא) מרדכי שם. מהרי"ל שם. ט"ז שם. וראה ב"ש אה"ע סי' סד סק"ו.

צב) מ"א סקי"א.

צג) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם סוף ס"ב וט"ז סק"ז.

צד) שו"ת משאת בנימין סי' צ בסופו. הובא מ"א שם. אליה זוטא סק"ד.

צה) מרדכי ריש פ"ה דביצה סי' תרצה בשם הירושלמי ביצה פ"ה ה"ב. הגהות אשרי ביצה פ"ה סי' ב אות ה בשם האור זרוע. שו"ע ס"ו.

צו) מ"א סקי"ב.

צז) משמעות לשון הירושלמי שם.

צח) הגהות אשרי שם בשם האור זרוע. שו"ע שם. וראה גם לעיל סי' שכו ס"ו.

צט) מ"א שם.

ק) סעיף א.

קא) שבלי הלקט סי' קיא בשם רבינו אביגדור. אגור סוס"י שמה. שו"ע ס"ז.

קב) ס"ט וש"נ (שאז מותר אפילו היא מפלגת מהיבשה בשבת עצמו).

קג) כל בו סי' לא (לג, ב). ב"י סוף הסי'. שו"ע שם.

קד) שו"ת בנימין זאב סי' רכ. כנסת הגדולה הגב"י. מ"א סקי"ד.

קה) רב אשי ורב הונא שבת קלט, ב. טור.

קו) מ"מ פכ"ג ה"ג. מ"א סקי"ג.

קז) סעיף כ.