שמב בין השמשות מותר לעשות דברים שאסרו חז"ל משום גזרה ובו סעיף אחד:

א

א כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם אלא בעצמו של יום אבל בין השמשות מותריםא והוא שיהא שם דבר מצוה כגון לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופרב או שהוא טרוד ונחפז ונצרך לדבר זהג אפילו הוא צורך דבר הרשותד אלא שהוא צורך גדול או הפסד מרובהה (או שהוא צורך גמור לשבתו אע"פ שאינו צורך גדולז כגון לערב עירובי חצרות כדי שיוכל לטלטל מבית לחצר) כמו שנתבאר כל זה בסי' רס"אח.

ויש מי שהיה מסתפקט אם התירו כל זה גם במוצאי שבת בין השמשות כי שמא מספק לא פקעה קדושת עצם היום ויש להקלי (עיין מגן אברהם סוף סי' תר[כ]"גיא וסי' תקפ"חיב):


א) רמב"ם פכ"ד ה"י, כרבי בעירובין לב, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

ג) רמב"ם שם. שו"ע שם.

ד) ט"ז סק"א.

ה) שו"ת רש"ל סי' מו. ט"ז סק"א.

ו) ראה לעיל סי' רסא ס"ב ובקו"א סק"א. סי' שכה סוף סט"ז.

ז) ראה גם לעיל סי' רסא שם ובקו"א שם בסופו.

ח) סעי' א-ב.

ט) מ"א סק"א.

י) ראה עד"ז לעיל סי' רסג קו"א סק"ח באמצע (במוסגר) לענין תוספת שבת של מוצאי שבת.

יא) ס"ק ד. וראה מ"א סי' שפו סקי"ג. לקמן שם סוף ס"ח.

יב) ראה מ"ש ברס"י תקסב.