מצות פסח

יש

יש בכללן שמונה מצות. שלש מצות עשה וחמש מצות לא תעשה וזהו פרטןא:

א

א שלא לאכול חמץ ביום י"ד מחצות היום ולמעלהב:

ב

ב לבער חמץ מן העולם מחצות היום ולמעלהג:

ג

ג שלא יראה חמץ כל שבעהד:

ד

ד שלא ימצא חמץ כל שבעהה:

ה

ה שלא לאכול חמץ כל שבעהו:

ו

ו שלאז לאכול כל שבעה תערובת חמץח שיש בו כזית בכדי אכילת פרסט מהתערובתי אף על פי שבאכילת התערובת אין טועמים כלל החמץ שבתוכו ואין נותנים בתוכו את החמץ אלא לקיוהא בעלמאיא כגון כותח (פירוש נסיובא דחלבאיב) הבבלייג שמפררין בתוכו פירורי לחם חמץ להחמיצו שאין בכותח טעם הלחם אלא חמיצות הלחם החמיץ את הכותח שכיוצא בזה בשאר איסורין אין כאן איסור מן התורהיד אבל בחמץ בפסח החמירה תורה ואמרה כל מחמצת לא תאכלו אפילו תערובתוטו אבל כרת אינו חייבטז אלא אם כן יש בתערובתו טעם חמץ כמו בשאר איסורים וכמ"ש בסי' תמ"ביז וביו"ד סי' צ"איח:

ז

ז לאכול מצה בליל ט"ו בניסןיט:

ח

ח לספר ביציאת מצרים באותו הלילהכ:


א) רמב"ם בפתיחת הל' חמץ ומצה (בשינוי הסדר). וראה התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2158.

ב) רמב"ם שם. ויתבאר לקמן סי' תלא ס"ב וש"נ.

ג) יתבאר לקמן סי' תלא ס"א וש"נ. וראה לקמן סי' תלה ס"ד, וסי' תמו ס"ה, שמצות תשביתו הוא כל ימי הפסח. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) ט ע' ל.

ד) שמות יג, ז. ויתבאר לקמן סי' תמ ס"א.

ה) שמות יב, יט. ויתבאר לקמן שם וש"נ.

ו) שמות יג, ג. ויתבאר לקמן סי' תלא ס"ב וש"נ.

ז) קטע זה נדפס בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' יד-טו, מכתי"ק הרה"ק מהרי"ל, אחי רבינו (ראה מבוא לחוב' י), באיזה הוספות ושינויי לשון. שיועתקו לקמן בשוה"ג.

ח) שמות יב, כ. פסחים מג, א.

ט) בכת"י: (פירוש ג' ביצים שהן חצי ככר). וכ"ה לקמן סי' תמב ס"א. וראה לקמן סי' תריב ס"ד ב' דעות בזה, ובשל תורה הלך אחר המחמיר.

י) רי"ף (יג, ב) ורמב"ם פ"א ה"ו, כפירוש המ"מ שם, והפר"ח סי' תמב ס"א ד"ה ומאחר, דקיי"ל כחכמים (מד, א) שאינו חייב אלא בכזית בכדי אכילת פרס. וראה פס"ד צמח צדק (שמז, ג) דהיינו כדרך אכילתו ע"י טיבול. ובכת"י: דאז הוא לוקה על אכילתו מן התורה.

יא) טור ופרי חדש סי' תמב שם. משא"כ תערובת מין במינו, ראה לקמן סי' תמב סי"ג שאינו אסור אלא מד"ס שאינו נותן טעם. ובכת"י שם:  ולא קיוהא ולכן אפילו יש בו כזית בכדי אכילת פרס שרי.

יב) גמרא מב, א.

יג) בכת"י: וכיוצא בו.

יד) בכת"י: אפילו באכילה ... ומ"מ מד"ס אסור להשהות כותח וכיוצא בו אע"פ שאין בו מן החמץ אלא מעט. וראה גם לקמן סי' תמב ס"ו וקו"א ס"ק ה, שכל שדרך תיקון עשייתו ע"י תערובת חמץ אינו בטל אפילו באלף ולפיכך חייב לבערו מד"ס. ומסיים שם: ולכך השמטתי מתני' דכותח כו' שזה נכלל במ"ש שדרך תיקון עשייתו כו' ... והעתקתיה במקומה קודם סי' תכ"ט. וראה כבוד מלכים ע' רמב.

טו) בכת"י: לרבות תערובתו הילכך עוברין עליו גם בבל יראה ובל ימצא מן התורה [כדעת רש"י מג, א ד"ה ואלו עוברין, ורמב"ם פ"ד ה"ח] ... אבל אם כזית חמץ מעורב בתערובת הרבה שיש בו יותר מכדי פרס כיון שאפילו אכל כל התערובת בפסח אינו לוקה לפי שהלכה למשה מסיני הוא שאינו מצטרף לשיעור כזית ביותר מכדי פרס לפיכך הרי הוא בטל בתוך התערובת ואין עוברים עליו משום ב"י וב"י [גמרא מד, א – לחכמים]. ולענין איסור הנאה מן התורה כשיש בו כזית בכדי אכילת פרס, ראה לקמן סי' תמב קו"א ס"ק יב.

טז) פרי חדש שם (שגם לחכמים בכזית בכדי אכילת פרס לא נאסר אלא באכילה ומטעם פסוק זה).

יז) ראה לקמן שם ס"ט וקו"א ס"ק ח, כדעת רבינו חיים בכזית בכדי אכילת פרס שנותן טעם, שההיתר נתהפך לאיסור, וחייב אפילו אכל רק כזית מהתערובות.

יח) אוצ"ל: צ"ח. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה טור וב"י שם, שהביאו דעת רבינו חיים הנ"ל.

יט) שמות יב, יח. ויתבאר לקמן סי' תעה סט"ו וסל"ב וש"נ.

כ) שמות יג, ח. ויתבאר לקמן סי' תעג ס"כ וסמ"ב וש"נ. פרטי מצוה זו ראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ע' טו.