תל מנהגא שבת הגדול ובו ג' סעיפים:

א

א שבתב שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נסג גדולד שפסח מצרים היה מקחו מבעשור לחדש כמו שכתובה בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו' ואותו היום שבת היה שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצריםו כמ"ש בסי' תצ"דז וכיון שט"ו בניסן היה בה' בשבת א"כ עשרה בניסן היה בשבתח וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם וזה שכתובט למכה מצרים בבכוריהםי וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול ולמה לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם בין שחל בשבת בין שחל בחול כדרך שנקבעו כל המועדים לפייא שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית כשחל בחול כמ"ש בסי' תק"פיב ע"ש:

ב

ב נוהגין במדינות אלו שבשבת הגדול במנחה אין אומרים ברכי נפשייג אלא אומרים עבדים היינו וכו'יד לפי שבשבת הגדול היתה התחלת הגאולה והנסיםטו ואפילו שבת הגדול הוא ערב פסח אומרים עבדים היינוטז:

ג

ג נוהגין במדינות אלו כששבת הגדול הוא ערב פסח מפטירין בו במלאכי וערבה וגו'יז לפי שבאותו פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר וגו' והרי זה מעין המאורעיח שבערב פסח הוא זמן הביעור דהיינו שבערב פסח של שנה הרביעית שבשמיטה ובערב פסח של שנה שביעית שבשמיטה חייב כל אדם להוציא מביתו כל המעשרות שהפריש מתבואתויט כל הג' שנים שעברו מהשמיטה והיו המעשרות שהפריש מונחים בביתו ובערב פסח זה מחויב להביאן לבית הלוי (ואע"פ שיש אומריםכ שזמן הביעור אינו בערב יום טוב הראשון של פסח אלא בערב יום טוב האחרון של פסח וכן עיקר כמ"ש ביורה דעה סי' של"אכא מכל מקום נתפשט המנהג על פי סברא ראשונה):


א) ראה לקו"ש חי"ב ע' 35 הערה 12.

ב) בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) חוב' י (ראה מבוא שם) נדפסו תצלומי כתי"ק הרה"ק מהרי"ל של סימן זה, באיזה שינויי לשון ובהוספת מ"מ וציונים. עיקרי השינויים וכן המ"מ וציונים יועתקו לקמן בשוה"ג (באותיות מודגשות, כשאר המ"מ שבדפוס ראשון).

ג) תוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו. טור ושו"ע. וראה שו"ת צמח צדק סי' קטז. ולענין שבת שלפני שבועות ור"ה, ראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ.

ד) ראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' קטז. ראה לקו"ש חי"ב ע' 33 ואילך. חי"ז ע' 57 ואילך. חל"ז ע' 9 ואילך. התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 33 ואילך. תשמ"ח ח"ב ע' 509 ואילך. תשמ"ט ח"ג ע' 32 ואילך. שלחן המלך ח"ב ע' כ ואילך. כללי הפוסקים וההוראה בהערה לכלל קס.

ה) שמות יב, ג.

ו) ברייתא שבת פז, ב. טור בשם סדר עולם. וראה דברי נחמי' (השלמה לסי' תקפא קונטרס אחרון בסופו). לקו"ש ח"ז ע' 289 הערה 10.

ז) סעיף א. וראה לקו"ש חי"ז ע' 63 הערה 46 ובשוה"ג.

ח) תוס' שם. טור.

ט) תהלים קלו, י.

י) מדרש שוחר טוב פקל"ו. מדרש תנחומא פר' בא (בובר) פי"ח. תוס' פ"ט דשבת דף פז ע"ב ד"ה ואותו. ב"י ולבוש.

יא) מ"א ס"ק א. וראה לקו"ש חכ"ז ע' 44 ואילך.

יב) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב.

יג) ראה לעיל סי' רצב ס"ו ובמצויין שם.

יד) מנהגים (טירנא) ניסן ע' לג. רמ"א. וכן נוהגים, ודלא כמ"ש בשער הכולל פמ"ח אות א (לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ, בתחלתו). וראה שלחן המלך ח"ב ע' כב בשוה"ג.

טו) לבוש בסוף הסימן. וראה לקו"ש חל"ז ע' 10. שלחן המלך ח"ב ע' כז בשוה"ג.

טז) מנהגים שם. דרכי משה ס"ק א. וכ"ה מנהג חב"ד (ס' המנהגים – חב"ד ע' 33).

יז) אור זרוע ח"ב סי' שצג. מנהגים שם. לבוש. באר היטב ס"ק א.

יח) לבוש.

יט) משנה מעשר שני פ"ה מ"ו. רש"י סנהדרין יא, ב ד"ה דזמן. תוס' ר"ה ד, א ד"ה ומעשרות.

כ) ספרי דברים יד, כח. כו, יב. רמב"ם הל' מעשר שני פי"א ה"ז. וראה כ"מ שם.

כא) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סעיף קמד.