ה

ה וזמן בדיקה זו מן הדין היה ראוי לקובעה ביום י"ד בתחלת שעה ששיתמד כדי שישלים כל אחד בדיקתו בסוף שעה ששית ויבער החמץ בתחילת שעה ז' כמשפט האמור בתורה וכמו שיתבאר בסי' תמ"המה אלא לפי שביום רוב בני אדם אינם מצוים בבתיהם אלא טרודין בעסקיהם בשווקיםמו וברחובות וכשתגיע שעה ששית קרוב הדבר שישכחומז חובת הבדיקה לפיכך תקנו חכמים זמן הבדיקה בליל י"ד שבלילה כל אדם מצוי בתוך ביתומח אלא שאף בעודו בתוך ביתו יש לחוש שמא יתעסק באכילה ושתיה ושינה או במלאכה או בתורה אם הוא תלמיד חכם ועל ידי כן ישכח חובת הבדיקה לפיכך היה ראוי לתקן ולקבוע זמן הבדיקה תיכף ומיד בכניסת האדם לתוך ביתו סמוך לערבמט שברגע זו הוא פנוי מכל עסקים אלא לפי שצריך לחפש אחריו בחורים ובסדקים וחיפוש זה אי אפשר אלא לאור הנרנ שנאמרנא בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות וגו' מכאן סמכו חכמיםנב שאור הנר יפה לבדיקת חמץ ואין הנר מאיר ומבהיק יפה ביום כי אם בלילהנג לפיכך איחרו זמן הבדיקה עד זמן הבהקת הנרנד דהיינו צאת הכוכביםנה [כשישנו עדיין אור היום קצתנז].

ובאותו זמן שבין כניסת האדם לביתו ובין זמן הבדיקה דהיינו צאת הכוכביםנח (א) ושיעור אותו זמן שביניהם כמו חצי שעהנט אסרו לו לאכולס וללמודסא אפילו פרק אחדסב אע"פ שיוכל לגמור הפרקסג קודם צאת הכוכבים מכל מקום יש לחוש שמא ע"י עיונו בלמודו ישכח חובת הבדיקה וילמוד יותר או שמא יבוא לו עיון חדש בלמודו וישהה בעיונו עד זמן מה לאחר צאת הכוכביםסד (כשיש עדיין אור היום קצתסה) וכן אסרו בחצי שעה זו לעשות כל הדברים האסורים לעשותם קודם תפלת מנחה או תפלת ערביתסו כמו שנתבאר סי' רל"ב ורל"הסז ומי ששכח ולא בדק בליל ארבעה עשר ונזכר ביום ארבעה עשר הרי הוא אסור בכל הדברים הללו עד שיבדוקסח:


מד) שם גמרא ד, א. רש"י שם ד"ה נבדוק.

מה) סעיף א.

מו) ר"ח שם ד"ה ולמה שנינו.

מז) רש"י ו, סע"ב (לענין ביטול, וכדלקמן סי' תלד סי"ג). פר"ח ס"ב ד"ה כתב בס' כנה"ג.

מח) רב נחמן בר יצחק שם.

מט) ט"ז ס"ק א.

נ) שם דף ז, סע"ב – ח, א. וכדלקמן סי' תלג ס"ח וש"נ.

נא) צפניה א, יב.

נב) רש"י ז, ב ד"ה זכר. טור וב"ח סוף ס"ב ד"ה ומ"ש ומצאו.

נג) שם דף ד, א ורש"י ד"ה ואור הנר. וראה לקמן סי' תלג ס"ו.

נד) ט"ז שם.

נה) שו"ת הרא"ש כלל יד ס"ג. אליה רבה ס"ק ג. חק יעקב ס"ק א. וראה קו"א ס"ק א הג"ה ד"ה והיינו.

נו) כן הוגה בלוח התיקון שבדפוס זיטאמיר תר"ז ובקונטרס השלחן (ודלא כבדפוס ראשון שנדפסו תיבות אלו לקמן בסמוך).

נז) השגות הראב"ד לבעל המאור (א, סע"א). ר"ן שם. חק יעקב שם.

נח) הרב רבינו יונה ריש ברכות ד"ה וחכמים (לענין קריאת שמע ותפלת ערבית). ב"י ושו"ע סי' רלה ס"ב. ט"ז ס"ק א-ב (לענין בדיקת חמץ). וראה קו"א ריש ס"ק א.

נט) ב"י ושו"ע שם. מ"א ס"ק ג. וראה לקמן סי' תפט סי"ז (חצי שעה קודם בין השמשות). סגולת אברהם ע' 191.

ס) טור. מ"[מ] פ"ב ה"ג בשם התוס'. ב"י ד"ה ומ"ש ולא יאכל. שו"ע ס"ב. ובכת"י: אפילו סעודה קטנה (אבל טעימה בעלמא שרי כמ"ש בסי' רל"ב). סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג. והוא מהב"ח בסוף הסימן בשם מהרי"ל. מ"א ס"ק ד. וכ"ה לקמן סי' תע ס"ז. וראה מ"מ וציונים.

סא) גמרא שם.

סב) בכת"י: רמב"ם פ"ב ה"ג. סמ"ג מ"ע לט. מ"מ כ"מ שם. ראב"ד בהשגות לבעל המאור (א, סע"א). מ"א ס"ק ה. ט"ז ס"ק ב. ב"ח ס"ד. ההוכחות לזה, דהיינו אפילו לימוד שיש לו קצבה (דלא כח"י ס"ק ח), ראה קו"א (ד"ה ומהאי טעמא).

סג) ט"ז שם.

סד) ט"ז שם. פרי חדש סוף ס"ק ב. בכת"י: ויעבור על תקנת חכמים (רמב"ם פר"ח).

סה) בלוח התיקון שבדפוס זיטאמיר תר"ז ובקונטרס השלחן הגיהו שתיבות אלו צ"ל לעיל בסמוך, וש"נ.

סו) מ"א ס"ק ה.

סז) סימנים אלו בשוע"ר לא הגיעו לידינו, וראה שו"ע סי' רלב ס"ב.

סח) מ"א ס"ק ג. וראה לקמן סי' תלה ס"ב, שכ"ה גם אם לא בדק עד תוך הפסח.