ז

ז גגו של נכרי שהיה סמוך לגגו של ישראל ונתגלגל החמץ מגגו של נכרי לגגו של ישראל אם הוא חול המועד או ערב פסח משעה ששית ואילך הרי זה דוחפו בקנהסט לגגו של נכרי או לרשות הרבים גזירה שמא יבא לאכול ממנו כשיעלה על גגו להשתמש שם אבל לא יטלטלנו בידיו להחזירו לגגו של נכרי כדי שיהיה לו היכר על ידי דחיפת הקנה ולא ישכח על איסור חמץ ולא יבא לאכול ממנו עכשיו בשעה שמחזירו לגגו של נכריע ומטעם זה אסור ליגע בחמץ של נכרי כל ימי הפסחעא אבל מותר ליגע בחמץ של ישראל בשעה שמתעסק לבערו מן העולם בערב פסח או בחול המועד ואין לחוש שמא ישכח ויאכלנה כיון שכל עצמו אינו מתעסק בו אלא כדי לבערו מן העולם היאך ישכח ויאכלנהעב.

ואם מצא בשבת או ביום טוב חמצו של נכרי שנתגלגל לגגו לא ידחפנו בקנה שהרי מטלטל מוקצה שאסור לטלטל מוקצהעג אפילו על ידי דבר אחרעד כמו שנתבאר בסי' שי"אעה אלא יכפה עליו כלי עד הערבעו ואז ידחפנו בקנה לגגו של נכרי או לרשות הרבים:


סט) ירושלמי פ"ב ה"ב. הובא בהגהות מיימוניות (קושטא) ריש פ"ד, בשם רבנו שמחה. שו"ת הריב"ש סי' תא בשם הרי"ץ גיאת. שו"ע ס"ג.

ע) הגהות מיימוניות שם. תרומת הדשן סי' קלה. ט"ז ומ"א ס"ק ה.

עא) ריב"ש שם. וראה לקמן סי' תנ סכ"ה. סי' תריא ס"ט.

עב) גמרא יא, א. תרומת הדשן שם. מ"א שם. וראה גם לעיל סי' תלה ס"ב. סי' תמד סי"ג. לקמן סי' תנא ס"ג.

עג) ריב"ש שם. רמ"א ס"ג.

עד) ט"ז ס"ק ו.

עה) סעיף יד. וראה גם לעיל סי' תמד סי"ג וש"נ.

עו) ירושלמי שם. ריב"ש שם. שו"ע שם. וכדלעיל ריש ס"ה.