תמט דין חמץ שנמצא בחנות ישראל והפועלים נכרים או בהיפך ובו ג' סעיפים:

א

א חנות ומלאיא (פירוש סחורהב כגון פת ויין הנמכר בתוכהג) שבתוכה של ישראל ופועלים המשתדלים בהד במכירת המלאי הן נכרים חמץ הנמצא בחנות זו לאחר הפסח אסור אפילו בהנאה שבודאי הוא מן המלאיה של ישראל ואין תולין להקל לומר שמן נכרים הפועלים נפל שמה כיון שהמלאי קבוע בחנות תמיד והפועלים אינן קבועים תמיד אלא נכנסין ויוצאיןו:

ב

ב חנות ומלאי של נכרי והפועלים הם ישראל חמץ הנמצא שם לאחר הפסח מותר אפילו באכילה שבודאי הוא מן המלאי של נכריז:

ג

ג וכל זה כשיש חמץ במלאי הנמכר בתוך החנות שאפשר לתלות שחמץ זה הנמצא הוא מן המלאי אבל אם הוא בענין שאי אפשר לתלות שחמץ זה הוא מן המלאי הרי הכל הולך אחר הפועלים אם הן ישראל אע"פ שהחנות ומלאי של נכרי הרי החמץ אסור אפילו בהנאה שבודאי מן הפועלים נפל שמהח ואע"פ שכשיצאו הפועלים מן החנות קודם הפסח בודאי כבר נתיאשו מן החמץ שנפל מהם בתוך החנות של נכרי שהנכרי ימצאהו ויאכלהוט וא"כ היה חמץ זה כל ימי הפסח הפקר גמור ולא עברו עליו הפועלים בבל יראה ובל ימצא מכל מקום הרי כבר נתבאר בסי' תמ"חי שאף חמץ של ישראל שהפקירו קודם הפסח אסור בהנאה לאחר הפסח ואם הפועלים הן נכרים אע"פ שהחנות ומלאי של ישראל הרי החמץ מותר אפילו באכילה ואע"פ שכשיצאו הפועלים מן החנות קודם הפסח בודאי נתיאשו מן החמץ שנפל מהן ונעשה החמץ הפקר גמור וכל דבר הפקר המונח ברשותו של אדם מישראל זכתה לו רשותויא ונקנה לו ההפקר ונעשה כשלו ממש אף על פי כן לא נקנה להישראל חמץ זה שהיה בחנותו כל ימי הפסחיב מטעם שנתבאר בסי' תמ"חיג עיין שם:


א) גמרא [ברייתא] לא, ב לגירסת רש"י ורב האי. טור ושו"ע.

ב) רבנו חננאל שם. לבוש. מ"א ס"ק א.

ג) רש"י שם ד"ה ומלאי.

ד) טור ולבוש.

ה) רש"י שם ד"ה אסור.

ו) ב"ח וט"ז. וראה מ"מ וציונים.

ז) ברייתא שם. טור ושו"ע.

ח) ב"י (לגירסת רש"י). ט"ז (אף לגירסת ר"ח). פר"ח.

ט) כדלעיל סי' תלו ס"כ וסכ"ב.

י) סעיף כט.

יא) ראה חו"מ סי' רס ס"ה, וש"ך שם ס"ק יח.

יב) פר"ח.

יג) סוף ס"ג (שאין נוח לאדם לקנות דבר האסור לקנותו).