תנב סדר וזמן הגעלת כלים ובו ל' סעיפים:

א

א סדר הגעלה לוקח יורה ומרתיח בה מים ומכניס לתוכה כל כליםא הצריכים הגעלה בכלי ראשוןב.

וכלי גדול שאינו נכנס כלל לתוכה יעשה שפהג של טיטד סביב לפיו כדי שיקבל מים רבים ויעברו המים על כל שפתו ואחר כך ימלאנו מים על כל שפתו וירתיחם בתוכו אצל האש ונמצא שגם שפת הכלי הוגעל על ידי הרותחים שעברו על גביו ואף על פי שהרותחין אינן מתעכבין הרבה על שפת הכליה שמיד הן זבין ויורדים משם דרך הטיטו מכל מקום הרי גם כל השנה לא נתעכב החמץ על גבי שפת הכלי ולא נבלע בו החמץ אלא על ידי ניצוצותז הניתזים מהתבשיל לשפת הכליח ומכל מקום אם לא יעשה שפה לפיו כדי שיעברו הרותחין על שפתו אין הגעלה עולה לשפתו ע"י ניצוצות הניתזין על גביו מהרותחין שבתוכו לפי שיש לחוש שמא עכשיו בשעת הגעלה זו לא יעלה ניצוצות על (כל) שפתו משא"כ האיסור שנתבשל בתוכו פעמים הרבה אי אפשר שלא העלה ניצוצות על (כל) שפתו פעם אחתט.

ואם אינו רוצה לעשות לו שפה ימלאנו מים היטב וירתיחם בתוכו אצל האש ויקח אבן רותח או לפיד אש וישליכנו לתוך הרותחין ומתוך כך ירתיחו יותר ויגברו ויעלו על כל שפתוי:

ב

ב (ולאחר שהגעילו על ידי שפה או על ידי אבן ולפיד ישפוך הרותחין מתוכו וישטפנו במים קרים ויחזור וימלאנו מים וירתיחם בתוכו ויגעילנו כמשפט הראשון על ידי שפה או אבן ולפיד אש אם הוא מגעיל בערב פסח משעה חמישית ואילך והכלי הוא בן יומויא כמו שיתבאריב).

וכל זה בכלי שלא נשתמש בו חמץ אלא מתוכו כדרך תשמיש כל הכלים ולכך הוא נכשר על ידי הגעלת הרותחין שבתוכו דכבולעו כך פולטו אבל כלי שנשתמש חמץ גם בצד החיצון שלו כגון כלי ששואבין בו רותחין מכלי ראשוןיג וכן קערה שמכסין האלפס בצד החיצון שלהיד אינן נכשרין על ידי הגעלת הרותחין שמתוכןטו אלא צריך להכניסן כולם לתוך יורה גדולה כדי שיעלה הרותחים על צד החיצון שלהם:

ג

ג וכשמכניס הכלים ליורה צריך ליזהר שיהיו המים מעלין רתיחהטז דהיינו אבעבועותיז בשעת כניסת הכלים לתוכם שההגעלה אינה אלא ברותחין שמעלין אבעבועות אבל לא בחמין אף על פי שהיד סולדת בויח.

ואם מכניס ליורה כלים הרבה זה אחר זה ורגילות כשמכניסין כלי אחד לתוך הרותחין מיד נחים מרתיחתם צריך להמתין שלא יכניס כלי השנייה עד ישובו המים ויעלו אבעבועות וכן ימתין בהכנסת כל כלי וכלייט.

ומאוד צריך להזהר בזה שאם לא נזהר בזה הרי הפסיד ההגעלה לגמרי אבל העולם אינן נזהרין בזה ויש שלימדו עליהם זכותכ לפי שאין דרך להגעיל רק כפות שרוב תשמישן הוא בכלי שניכא וקערות שרוב תשמישן הוא על ידי עירוי מכלי ראשוןכב וכוסות שרוב תשמישן הוא בצונןכג וכלים הללו וכיוצא בהם אין צריך להגעילן ברותחין אלא די להם בחמין שהיד סולדת בוכד אבל כלים שרוב תשמישן הוא על ידי חום כלי ראשון אפילו בדיעבד אוסרין את החמין שנשתמשו בהם אם הגעילן בחמין שלא העלו רתיחהכה:

ד

ד יש מצריכין להשהות הכלים בתוך הרותחיןכו באומד הדעתכז בכדי שיפליטו כל גיעולם ולא נהגו כןכח ומנהגן של ישראל תורה הואכט כי מי יודע לשער מתי יפליט הכלי כל גיעולו שאם באנו לומר שישהה אותו כל כך ברותחין כדרך ששהה בו האיסור כשנבלע בו לא היתה הגעלה אחת מועלת לו כלל שהרי נשתמש בו איסור זה כמה ימים והאיך יפלוט כולו בהגעלה אחת אלא ודאי כך קיבלו חכמים שבהגעלה אחת הוא פולט את הכל ואם כן אין חילוק בין אם ישהה הרבה ברותחין או אם יוציאנו מידל.

ומכל מקום טוב להשהותו מעט מזעיר בכדי שיהיה פנאי להרותחין ליכנס לתוך עובי הכלי ולהפליט הגיעול משם שאף שהפליטה נעשית כרגע מכל מקום צריך קצת שהייה כדי כניסת הרותחין לתוך עובי הכלי וכדי יציאת הגיעול לחוץלא:

ה

ה ולאחר הגעלת כל כלי וכלי נהגולב כל ישראל לשוטפו תיכף ומיד במים קרים כדי שלא יבלע מלכלוך מים רותחים שעל גביו שגיעול פליטת הכלי נתערב ברותחיןלג ואף שכבר נתבטל בתוכם בס'לד אף על פי כן נוהגין לכתחלהלה להעבירו מעל גבי הכלי על ידי שטיפה בצונן:

ו

ו ולאחר גמר הגעלת הכלים ישפוך הרותחין שביורה החוצה שאסור להנות מהם לכתחלהלו לפי שגיעול פליטת הכלים מעורב בהם ואף על פי שנתבטל בתוכם בס' מכל מקום כיון שהמגעיל מכניס הכלי בידים לתוך הרותחים כדי להפליט האיסור מן הכלי לתוך הרותחין הרי זה כמבטל איסור בתוך ההיתר בידיםלז אם יהנה מהרותחין שהאיסור נתבטל בהםלח אבל אם לא יהנה מהם אינו כמבטל איסור בידים כיון שאין כוונתו רק להפליט האיסור מן הכלי ולא להנות מהמים שהאיסור נפלט לתוכםלט (ואפילו אם הכלים הנגעלים לא היו בני יומןמ שהגיעול הנפלט מהם הוא נותן טעם לפגם אף על פי כן אין להתיר ליהנות לכתחילה מן המים שביורה שלא התירו נותן טעם לפגם אלא כשעבר ובישל בקדירה שאינה בת יומה שהתבשיל מותר באכילהמא אבל לכתחלה אסור לבשל בקדירה שאינה בת יומהמב וזה שמכניס הכלי בידים לתוך המים כדי להפליט האיסור הפגום מן הכלי לתוך המים הרי זה כמבשל בקדירה שאינה בת יומה אם יהנה מן המים שהאיסור הפגום נפלט לתוכם):

ז

ז וכל הכלים אפילו שולחנות ותיבות הצריכין הגעלה יש ליזהר להדיחם ולשפשפם יפה קודם ההגעלה כדי שלא יהיה דבוק בהם שום משהו איסור בעיןמג (אבל מעיקר הדין סתם כלים נקיים הם כמ"ש ביו"ד סי' צ"המד) ואח"כ ינגבם יפה ממי ההדחה שעל גביהם שהם צוננים שלא יצננו מעט את מי ההגעלהמה:

ח

ח המגעיל כלים הבלועים מחמץ לאחר שהגיע זמן איסור אכילתו דהיינו בערב פסח מתחלת שעה ה'מו ואילך צריך להגעיל מתחלה את היורה שמגעיל בה את הכליםמז וישפוך את מי ההגעלה לחוץ וישטפנה בצונןמח וירתיח בה מים אחרים ויכניס בתוכה את הכלים שאם לא יגעיל היורה מתחלה הרי המים שביורה נאסרין מחמת היורה שאין במים ששים כנגד כל עובי דופני היורה ושוליהמט וחוזרין המים הנאסרים ואוסרין את הכלים הנגעלין בתוכו שפליטת היורה שבתוך המים נבלע בכליםנ:

ט

ט וצריך שיהיה במים שביורה ס'נא כנגד כל הכליםנב הנגעלים בתוכם שאם אין במים ס' כנגד הכלים הרי המים נאסרין מחמת פליטת הכלים וחוזרין ואוסרין את הכלים שפליטת הכלים שבתוך המים חוזרת ונבלעת בהם ואוסרתן כיון שלא נתבטלה בששים בתוך המיםנג:

י

י ואפילו אם אינו מגעיל כל הכלים בבת אחת אלא מגעילן זה אחר זה לא די שיהא במים ס' כנגד כל כלי וכלי בלבדו אלא צריך שיהא בהם ס' כנגד כולם ביחד לפי שגיעול הנפלט מכלי הב' או הג' הרי גם גיעול הראשון חוזר וניער ומצטרף עם גיעול הב' וג' ואוסרין את המים שאין בהם ס' כנגדןנד כמו שנתבאר ביו"ד סי' צ"טנה ע"ש:

יא

יא במה דברים אמורים כשהכלים בשעה שמגעילן הם בני יומן מבליעת האיסור אבל אם אינן בני יומן אין צריך שיהיה במים ס'נו אפילו כנגד כלי אחד מהם שהגיעול הנפלט מהכלים הוא פגום ואף אם חוזר ונבלע בהם הרי הוא נותן טעם לפגם ומותר כשנעשה קודם הפסח כמו שנתבאר בסי' תמ"זנז ואף על פי שקודם שנפלט הגיעול מן הכלים היה גם כן פגום ואף על פי כן צריך להגעילו ולהפליטו מן הכלי מדברי סופרים גזירה משום כלי בן יומו ואם כן עכשיו שהגיעול חזר ונבלע בהם מה הועיל כלום בהגעלתו מכל מקום כיון שהגיעול בעצמו הפגום מותר גמור הוא אפילו מדברי סופרים הרי יש נותן טעם בן נותן טעם של היתר דהיינו טעם פגום שהיה בלוע בכלי קודם ההגעלה הוא נותן טעם אחד של היתר וממנו נפלט הגיעול הפגום לתוך המים הרי נותן טעם ב' של היתרנח וכן המים חזרו ונבלעו בכלים הרי נותן טעם ג' של היתר והוא מותר גמור אף באיסורי תורה כמו שנתבאר ביו"ד סימן צ"הנט:

יב

יב וכן אם היורה אינה בת יומה אין צריך להגעילה קודם הגעלת הכלים בתוכהס לפי שיש כאן ג' נותני טעם של היתר מן החמץ ליורה ומן היורה למים שבתוכה ומן המים לכלים הנגעלים והכל של היתר כיון שהגיעול הוא פגום:

יג

יג וכל זה כשמגעיל בערב פסח משעה ה' ואילך וכן אפילו בכל ימות השנה אם מגעיל כלי הבלוע משאר איסורי תורה או איסורי דברי סופרים צריך ליזהר שלא יהיה בן יומו או שיהא במים ס' כנגדוסא ואז מותר להגעיל אפילו אם מגעיל כלים הבלועים מאיסור עם כלים כשרים הבלועים מחמץ ואפילו אם מכניס ליורה כלי הבלוע מאיסור קודם שמכניס כלים הכשרים או שמכניסן ביחד בבת אחתסב.

אבל אם מגעיל כלי החמץ קודם שעה ה' אף אם היורה הוא בן יומו אין צריך להגעילו תחלהסג וכן אין צריך שיהיה במים ס' כנגד הכלים אף אם הם בני יומןסד דכיון שהחמץ הוא מותר עדיין באכילה הרי יש כאן ג' נותני טעם של היתר קודם שיבא לכלל איסור דהיינו קודם שיגיע זמן איסורוסה ולפיכך אינו חוזר ונאסר אף כשיגיע זמן איסורו כמו שנתבאר בסימן תמ"זסו*:

[* ועיין שם שאף האוסרים בב' נותני טעם מודים בג' נותני טעםסז מטעם המבואר שם ואין הדבר דומה לדגים שנתבשלו בקדירה של בשר שיש אוסרים לאכלם בחלב אף על פי שיש ג' נותני טעם מן הבשר לקדרה ומהקדירה להרוטב של דגים שבתוכה ומהרוטב לדגיםסח לפי שטעם קלוש של בשר המובלע בדגים יש בו חשיבות טעם קצת כי נבלע אוכל באוכל שהדגים ראוין לאכילה והבשר נתן בהם טעם לשבח לכך אסור לאכלו בחלב אם נתבשלו בקדירה של בשר אבל טעם קלוש של חמץ שנפלט מן הכלים או מן היורה וחוזר ונבלע בכלים אינו חשוב טעם כלל כשיחזור ויפלוט בפסח לתוך התבשילסט.]

יד

יד במה דברים אמוריםע כשמגעיל כלי חלב לבדם או כלי בשר לבדם אבל אם מגעילם ביחדעא דהיינו שתוחב אותם ביורה בבת אחת ממשעב צריך ליזהר שיהיה במים ששים כנגד אחד מהםעג או שיהיה אחד מהם אינו בן יומו שאם שניהן הן בני יומן ואין במים ששים כנגד אחד מהם הרי נאסרו המים מחמת פליטת הבשר ופליטת החלב המעורבת בהם וחוזרין ואוסרין את הכלים ואת היורהעד אבל כשאינו מגעילן ביחד אף על פי שמגעילן ביורה אחת אלא שמכניסן זה אחר זה לא נאסרו המים כלל לפי שיש כאן נותן טעם בן נותן טעם של היתרעה קודם שיבוא לכלל איסור דהיינו מן הבשר או החלב לכלי ומן הכלי להמים שביורה ועדיין הכל היתר כיון שעדיין לא נפלט לתוך המים אלא טעם חלב לבדו או טעם בשר לבדועו:

טו

טו וכל זה מעיקר הדין אבל כבר נהגו במדינות אלו להחמיר להגעיל היורה תחלה אף אם אינה בת יומה ומגעיל בתוכה קודם שעה ה'עז.

וכן נהגו שלא להגעיל שום כליעח כשהוא בן יומועט אף שהוא יחידיפ ויש במים יותר מס' כנגדופא ואפילו רוצה להגעילו קודם שעה ה'פב לא יגעילנו כשהוא בן יומו גזירה שמא יטעו להגעיל כלי הבלוע משאר איסורי תורה כשהוא בן יומופג ולא ידקדקו אם יש במים ס' כנגדו ויחזרו המים ויבלעו בכלי ויאסרו אותם אם אין בהם ס' כנגדו שהרי אין כאן נותן טעם בן נותן טעם של היתר אלא של איסור הבלוע בכלי:

טז

טז ויש חולקין על כל זהפד ואומרים אף כשמגעיל משעה ה' ואילך אין צריך להגעיל היורה תחילה אף שהיא בת יומה וכן אין צריך שיהא במים ס' כנגד הכלים אף אם הם בני יומן לפי שכל זמן שהכלים טרודים לפלוט הגיעול הבלוע בהם אינן בולעים כלום מהגיעול הנפלט מהם ולא הן מהגיעול הנפלט מן היורה שמחמת טרדתם לפלוט אין בהם כח לבלוע רק שצריך הוא להזהר שלא ישהה הכלים בתוך היורה יותר מדאיפה אלא ישהה אותם שם באומד הדעתפו בכדי שיפליטו כל גיעולם ויוציאם מיד שאם ישהה אותם שם לאחר שהפליטו כל גיעולם הרי הם חוזרין ובולעין מגיעול הנפלט מהם כבר או מן גיעול הנפלט מן היורה דכיון שאינם טרודין עוד לפלוט הרי הם חוזרין ובולעין ונאסרין אם הם בני יומן ואין במים ס' כנגדן או אם היורה היא בת יומה אף על פי שיש במים ס' כנגדןפז:

יז

יז וכן צריך ליזהר שלא להגעיל ביחד כלים שנבלע בהם איסור מרובה עם כלים שנבלע בהם איסור מועטפח כגון כפותפט שרוב תשמישן בכלי שניצ ואין צריך לומר כוסות שרוב תשמישן בצונןצא לא יגעילנו בבת אחת עם קערות שרוב תשמישן על ידי עירוי מכלי ראשון ואין צריך לומר עם קדירות של מתכות או עם כפות שמגיסין בהם הקדירהצב (אלא מתחלה יכניס ליורה הכלים שבליעתן מועטת ואח"כ יכניס הכלים שבליעתן מרובהצג) שממהרין לפלוט גיעול הבלוע מהם ולאחר שפלטו כל גיעולם שאינם טרודין עוד לפלוט הרי הם חוזרין ובולעין גיעול הנפלט מכלי שבליעתן מרובה.

וכן צריך ליזהר שלא להגעיל מקצת כלי אחד ב' פעמים כגון כשמגעיל כלים גדולים שאי אפשר להכניס כל הכלי בתוך היורה בבת אחת לא יגלגלו ביד סביב במים שלא יחזור ויכניס במים ממקצת שכבר הוגעל פעם אחת ופלט כבר כל גיעולו ועכשיו כשחוזר ומכניסו במים הוא חוזר ובולע גיעול שפלט כבר או גיעול שנפלט משאר כלים שהוגעלו כבר או גיעול שנפלט מהיורה כיון שעכשיו אינו טרוד עוד לפלוט אלא כיצד יעשה יכניס במים חצי הכלי או שלישיתו ויוציאנו לאחר שפלט גיעולו ויחזור ויכניס צד השני ויצמצם כפי יכולתו שלא יכניס מקצת אחד פעמייםצד:

יח

יח ויש אומריםצה שאין צריך ליזהר בכל זה אף על פי שמגעיל משעה ה' ואילך והכלים הם בני יומן ואין במים ס' כנגדן והיורה היא גם כן בת יומה ואין חוששין שמא יחזרו ויבלעו מהגיעול שפלטו או מהגיעול שנפלט מהיורה לפי שאמרו חז"לצו שטבע הרותחין לבלוע ולא לפלוט מה שבלעו כמו שנתבאר ביו"ד סי' צ"בצז וכן אלו הרותחין שביורה בולעין הגיעול הנפלט מהכלים ומן היורה ואינן פולטין את הגיעול שבלעו דהיינו שאינן מבליעין אותו בתוך הכלים כל זמן שהן רותחיןצח דהיינו שמעלין רתיחה ואבעבועותצט ולפיכך אם קדם והוציא את הכלים מן היורה בעוד שהרותחין מעלין רתיחה הרי לא נבלע בהכלים שום גיעול אבל אם הוציא לאחר שנחו מרתיחתן אף על פי שהיד סולדת בו הרי חזרו הכלים ובלעו גיעול שנפלט מהם או מהיורה לכך צריך לחזור ולהרתיח המים ויגעיל הכלים פעם שנית ויוציאם טרם שינוחו המים מרתיחתןק:

יט

יט ולפי ב' סברות אלו האחרונות מותר להגעיל כלים אף בתוך הפסח (פירוש בחולו של מועד אבל ביו"ט אין להכשיר כליםקא אלא על דרך שיתבאר בסימן תק"טקב ע"ש) אבל לפי סברא הראשונהקג כיון שאין תקנה להגעלה אלא על ידי ביטול בס' או על ידי היתר נותן טעם לפגם אם כן מליל ט"ו שהחמץ אסור במשהו וגם נותן טעם לפגםקד אסור לפי מנהגנוקה אין להכשיר שום כליקו אלא ע"י ליבון באורקז שאז האיסור נשרף ונכלה לגמריקח ואין לחוש בו שמא יחזור ויבלע בכלי:

כ

כ ולענין פסק הלכה העיקר כסברא הראשונהקט שרתיחת המים אינה מעכבת את הכלים מלבלוע וגם טרדת פליטת הכלים אינה מעכבתן מלבלועקי (את הגיעול שהוא רך ונסרך ונדבק ונבלע בכלי שהרי הוא דומה לציר שהוא נבלע בבשר אף כשהבשר טרוד לפלוט את דמוקיא כמ"ש ביורה דעה סי' ע'קיב) ועודקיג שפליטת הכלים נגמרת במהרה מיד שמכניסן למים כמו שנתבארקיד ואם משהה אותם במים מעט יותר יש לחוש שמא חזרו ובלעו מה שפלטו או מה שפלטה היורהקטו ועוד שכשמוציא הכלים מהיורה והן מלוכלכין במים חמין יש לחוש שמא ברגע זו בלעו ממים הללו שעל גביהןקטז (שברגע זו אינן טרודין לפלוט) לפיכך אין הגעלה מועלת משעה ה' ואילך אלא א"כ יש במים ס' כנגד הכלים אם הם בני יומן ואם היורה היא בת יומה צריך להגעילה תחלה כמו שנתבארקיז לפי סברא הראשונה:

כא

כא ומכל מקום יש להחמיר ולחוש גם לסברות האחרונות ולפיכך אף אם היורה והכלים אינן בני יומן וגם יש במים ס' כנגד הכלים יזהר בכל מה שצריך ליזהר לפי סברא השניה ובמה שצריך ליזהר לפי סברא שלישיתקיח.

דהיינוקיט שיזהר שלא להגעיל כלים שבליעתם מועטת עם כלים שבליעתם מרובהקכ ושלא להגעיל מקצת כלי שתי פעמיםקכא ושלא להשהות הכלים יותר מדאי שלא יחזרו ויבלעו הגיעול שפלטוקכב ואף על פי שזה הגיעול הוא נותן טעם לפגם וגם יש במים ס' כנגדו מכל מקום אם לא יזהר בדברים הללו הרי זה כמבליע הגיעול בידים בתוך הכלים לפי סברא השניה (שכל זמן שהכלים טרודים לפלוט אינן בולעים כלום ומחמת שאינו נזהר יבלעו) ולכתחלה בודאי אין להבליעו בתוך הכליםקכג שהרי המים שביורה אסורין להנות מהם לכתחלה מחמת שהגיעול בלוע בהם כמו שנתבארקכד וכלים הללו שהוא רוצה להנות מהם ולהשתמש בהם איך יבליע בהם את הגיעול.

וכן יזהר שלא להשהות הכלים עד שינוחו המים מרתיחתם שכשמשהה אותן במים חמים שאינן רותחין הרי זה כמבליע בהם הגיעול בידים לפי סברא השלישיתקכה ומטעם זה צריך ליזהר לכתחלה שלא להכניס הכלים עד שהמים יעלו רתיחהקכו שכשמכניסם קודם לכן יש לחוש שיפליטו ויחזרו ויבליעוקכז ואף שאין הדבר ברורקכח שיבליעו מה שיפליטו ואפשר שלא יספיקו לפלוט ולבלוע קודם שירתיחו המים מכל מקום כיון שלכתחלה אין להבליע בהם הגיעול אף שהוא נותן טעם לפגם ויש במים ס' כנגדו א"כ כל מה שאפשר לו לתקן שלא יבליע כלום צריך הוא לתקן וכיון שלפי סברא השלישית אם יזהר להכניס הכלים ליורה כשהמים רותחין כבר ולהוציאם מהיורה בעוד שהמים הם רותחין בודאי לא יבליעו כלום ואם לא יזהר בכך אפשר שיבלעו צריך הוא ליזהר לכתחלה ולהגעיל בענין שבודאי לא יבלעו כלום ואף על פי שאף אם יבלעו קודם רתיחת המים יפליטו אחר כך כשירתיחו המיםקכט ושוב לא יבלעו כשיזהר להוציאם מהיורה טרם שינוחו המים מרתיחתם מכל מקום לכתחלה צריך לתקן בענין שלא יבליעו כלל שאין להבליע איסור לכתחלה על דעת שיגעילו ויפליטו אחר כך.

וכיון שצריך להזהר בכל דברים הללו כשמגעיל משעה ה' ואילך לפיכך טוב לו לאדם שיזהר להגעיל קודם שעה ה' כדי שלא יצטרך ליזהר ולדקדק בכל דברים הללוקל ויש (מהמדקדקים) שנוהגין להגעיל ג' ימים קודם הפסחקלא:

כב

כב ואם רוצה להשתמש בפסח ביורה זו שהגעיל בה הכלים קודם שעה ה' או אפילו אחר שעה ה' אלא שלא היו הכלים בני יומן או אפילו היו בני יומן אלא שהיה במים ס' כנגדן אינו צריך לחזור ולהגעיל את היורה אחר הגעלת הכלים בתוכה אם הגעילה כבר קודם הגעלת הכליםקלב שהרי הגיעול שנבלע בה מפליטת הכלים כבר נתבטל במים בס' או שהוא נותן טעם בן נותן טעם של היתר כמו שנתבאר.

ומכל מקום אם בשעה שהגעיל את היורה בתחלה היתה בת יומה והגעילה משעה ה' ואילךקלג צריך לחזור ולהגעילה פעם שנית אף אם לא היו הכלים בני יומן והיה במים ס' כנגדן (ואף אם אינו רוצה כלל להגעיל בתוכה כלים צריך להגעילה ב' פעמיםקלד) להכשירה להשתמש בה בפסח לפי שכשהגעילה בתחלה חזרו המים ונבלעו בה ואסרוה שהרי הגיעול שנפלט מן היורה לא נתבטל במים בס' כמו שנתבאר למעלהקלה וגם אינו נותן טעם בן נותן טעם של היתר כיון שהוא בן יומו וכבר הגיע זמן איסור החמץ בשעת הגעלה אלא לפי שהמים הללו שחזרו ונבלעו ביורה אין כל גופן ממשות איסור ואין בהם איסור אלא לפי חשבון דהיינו לפי ערך גיעול פליטת כל גוף היורה נגד כל המים שביורה כגון אם יש בכל המים שביורה עשר פעמים כמו כל גוף היורה יש גם כן במים הללו שחזרו ונבלעו ביורה עשר חלקים של מים המותרים שהיו ביורה וחלק אחד עשר הוא הגיעול שנפלט מהיורה למים לפיכך כשחוזר ומגעיל היורה פעם ב' הרי חוזר ונפלט ממנה הגיעול שחזר ונבלע בתוכה בהגעלה ראשונה ועכשיו הוא מתבטל במים שביורה ביותר מס'קלו ואף שחוזר ונבלע ביורה גם בהגעלה זו מכל מקום אינו אוסר את היורה כיון שכבר נתבטל בס'.

ולפי טעם זה כשמגעילה ב' פעמים קודם הגעלת הכלים בתוכה די בכך אבל נהגו להחמיר ולחזור ולהגעיל היורה אחר הגעלת הכלים בתוכה כדי להשתמש בה בפסח אף אם לא היו הכלים בני יומן והגעילם בתוכה קודם שעה ה' וגם היורה לא היתה בת יומה בשעת הגעלתהקלז:

כג

כג ומכל מקום אם היו במים ס' כנגד הכלים אין מחמירין לחזור ולהגעיל היורה לפיכך מותר להגעיל כלי הבלוע מאיסור בתוך קדירה כשרה מלאה רותחין אם יש בהם ס' כנגד הכלי שמגעילקלח (רק שיזהר לשפוך הרותחין שבקדירה שאסור ליהנות מהםקלט כמו שנתבארקמ):

כד

כד ואף אם לא היו במים שביורה ס' כנגד הכלים אין צריך לשפוך המים החוצה ולחזור ולמלאותה מים אחרים להגעילה אלא בעוד מים רותחין הללו בתוכה לאחר גמר הגעלת הכלים מכניס לתוך המים אבן מלובן או לפיד בוער ומתוך כך ירתיחו המים ביותר ויגברו ויעלו על שפת היורה וזו היא הגעלתהקמא כמו שנתבאר למעלהקמב:

כה

כה לא יניח כלים הרבה לתוך סל אחד מנוקבקמג או לתוך שבכה אחתקמד ויגעילם יחד אלא אם כן הם מונחים שם בריוח שאינם נוגעין זה בזהקמה לפי שבמקום נגיעתם אין הגעלה עולה שם ואף על פי שהמים מגיעים שם שהרי לענין טבילה אין נגיעה זו חשובה חציצהקמו מכל מקום לענין הגעלה צריך שרתיחת המים יגיעו בכל שטח הכליקמז ובמקום נגיעתם אין הרתיחה עולה יפהקמח.

(אבל בתוך כלי שאינו מנוקב לא יגעיל אפילו כלי אחד אף על פי שהוא צף בתוכו ואין נוגעין זה בזה אלא אם כן משהה אותם בתוך היורה כשיעור שנתבאר בסימן תנ"אקמט ע"ש):

כו

כו אם אוחז את הכלי בתוך הרותחין על ידי צבת צריך לגלגל מעט את הכלי דהיינו שיפתח את הצבת בתוך הרותחין ויאחוז הכלי במקום אחר כדי שיעלו הרותחין על מקום אחיזת הצבתקנ ולפיכך יותר טוב להגעיל בשכבה או בסל מנוקבקנא:

כז

כז חמי טבריא דינם כחמי האור להחמיר כגון לענין בליעה שאם נשתמש איסור בכלי ע"י חמי טבריא נאסר הכליקנב אבל אין מגעילין בתוכם כלים שנאסרו על ידי חמי האור אפילו לא נאסרו אלא ע"י חום כלי שניקנג לפי שחמי טבריא אינן תולדות האור וכבר אמרוקנד כבולעו כך פולטו מה בולעו ע"י תולדות האור אף פולטו ע"י תולדות האורקנה אבל אם לא נאסרו רק ע"י חמי טבריא יכול להגעילם על ידםקנו וכל שכן על ידי חמי האורקנז:

כח

כח אין מגעילין בשום משקה רק במיםקנח לפי שיש אומריםקנט ששאר משקים אין בהם כח להפליט כל הגיעול כמו המים ומים המעורבים עם אפר (שקורין לו"ג) דינם כשאר משקיםקס שהאפר מבטל כח המים ובדיעבד שעבר והגעיל בהםקסא או בשאר משקיןקסב עלתה להם הגעלה:

כט

כט אם הגעיל הרבה כלים ביורה עד שמרוב פליטת הכלים נעשו המים כציר אין להגעיל עוד באותן המיםקסג:

ל

ל ולפי שרבו מאד הדקדוקים בהלכות הגעלה ואין הכל בקיאין בהם לפיכך ראוי ונכון שבעל תורה הבקי בהלכות הגעלה הוא יגעיל את הכליםקסד ולא כמו שנוהגין עכשיוקסה:


א) ע"ז עו, סע"א. טור ולבוש ס"א.

ב) שנתבארו לעיל סי' תנא סכ"ה.

ג) גמרא ע"ז דף עו, רע"ב. טור ושו"ע ס"ו.

ד) רי"ף פסחים פ"ב (ח, ב). רא"ש שם פ"ב סי' ז. טור ושו"ע שם.

ה) פר"ח ס"ו.

ו) מ"א ס"ק יא.

ז) גמרא שם. ט"ז ס"ק יא. מ"א שם.

ח) רש"י שם ד"ה מה בולעו. ט"ז שם.

ט) רש"י שם ד"ה כך. ט"ז שם.

י) ראבי"ה סי' תסד (ע' 84) בשם אביו רבנו יואל. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

יא) תוס' חולין ק, ב סוף דיבור הראשון. רא"ש פ"ז דחולין סוס"י לח (שמועיל להסוברים שאין אומרים חתיכה נעשית נבלה בשאר איסורים).

יב) סעיף כב (במוסגר), וש"נ. וראה מ"מ וציונים.

יג) מהרי"ל הל' הגעלה (ע' יח). מ"א ס"ק יא. פר"ח ס"ו.

יד) מ"א שם. ח"י ס"ק כ. וכדלעיל סי' תנא סכ"ו (שרגילין כך לפעמים) וסמ"א (שנאסר ע"י הזיעה).

טו) ראה גם לעיל סי' תנא סל"ח (במוסגר).

טז) הגהת סמ"ק סי' ריג (ע' רטו אות ד). תרומת הדשן סי' קלא. ב"י ד"ה ומ"ש בתשובות. [רמ]"א ס"א.

יז) אגור סי' תשמב. אליה זוטא ס"ק א. ח"י ס"ק ז.

יח) תרומת הדשן שם.

יט) אגור ותרומת הדשן ואליה זוטא וח"י שם.

כ) אליה זוטא שם. ח"י שם.

כא) כדלעיל סי' תנא סל"ב (לדעה הא' שם).

כב) כדלעיל שם סכ"ו (לדעה הא' שם).

כג) כדלעיל שם סע"ב (לדעה הא' שם).

כד) משמעות תרומת הדשן שם.

כה) אליה זוטא שם. ח"י שם. וראה לעיל סי' תנא סכ"ה. ולענין סכינים ראה לעיל שם סי"ד.

כו) ראבי"ה סי' תסד (ע' 86) בשם תשובת הגאונים. רי"ף פ"ב (ח, ב). רמב"ם פ"ה הכ"ד.

כז) שו"ת רשב"א ח"א סי' תעט. ר"ן פ"ב (ח, ב) ד"ה וכך.

כח) ראבי"ה שם. מרדכי רמז תקעט. טור ולבוש ס"ב.

כט) פר"ח סוף ס"ו. וכדלעיל סי' תלב סי"א וש"נ.

ל) טיו"ד סי' קכא.

לא) כל בו סי' מח (י, ג). ט"ז ס"ק ב. ח"י ס"ק ה.

לב) ראה זבחים צו, ב שמדינא אין צריך אלא בקדשים.

לג) תוס' ע"ז עו, א ד"ה מכאן. רא"ש שם פ"ה סי' לו. טור בשם תשובות רש"י (סי' רנט), ורב האי (מאה שערים למהרי"ץ גיאת ח"ב ע' פח). שו"ע ס"ז.

לד) רא"ש שם. טור.

לה) איסור והיתר כלל נח דין עד. פר"ח ס"ו. ח"י ס"ק כא.

לו) איסור והיתר כלל נח דין עה (אפילו לרחיצה). ח"י ס"ק יח. רמ"א ביו"ד סי' קכא ס"ב (להשתמש). וראה גם שם סי' קלה סי"ב (לענין מילוי ועירוי). קובץ דברי תורה ו ע' א. וכ"ה לקמן סכ"ג. ואם הגעיל קודם שעה ה' בכלי בן יומו ופחות מס', כדלקמן סי"ג, אזי אסורים המים מדינא, לדעת האוסרים נותן טעם בן נותן טעם בפסח, כדלעיל סי' תמז סוף סמ"ה. לקמן סי' תסז סמ"ו.

לז) ביצה ד, ב (שאסור לבטל). וראה לעיל סי' תמב ס"ה, דהיינו אפילו קודם הפסח לאכלו בפסח.

לח) איסור והיתר שם. ח"י שם.

לט) סמ"ג ל"ת עח (ל, א). ר"ן ע"ז פ"ב (יב, ב) ד"ה איבעיא. ט"ז סוף ס"ק ה. פר"ח ס"א ד"ה ואכתי. וראה גם לעיל שם וש"נ.

מ) ראבי"ה סי' תסד (ע' 86). משמעות רמ"א שם (דקאי על מ"ש לפני זה שם, שאין להגעיל כל זמן שהוא בן יומו). וראה מ"מ וציונים.

מא) כמבואר ביו"ד סי' קג ס"ה.

מב) כמבואר ביו"ד סי' קכב ס"ב. וראה לעיל סי' תמז סמ"ז דהיינו אפילו לבשל קודם הפסח לשם הפסח.

מג) כדלעיל סי' תנא סט"ז, שאין הגעלה מועלת למה שעומד בעין.

מד) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה ש"ך שם ס"ק א. לעיל סי' תמז סנ"ו וש"נ.

מה) מהרי"ל הל' הגעלה ע' כ. מ"א ס"ק א.

מו) ראה מ"א ס"ק ו. ח"י ס"ק א.

מז) רא"ש פ"ב סי' ז, בשם הגאונים (שערי תשובה ר"פ) ובשם רש"י (מחזור ויטרי הל' פסח סי' ג). טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל ס"ב, ולקמן סכ"ב, שהגעלה זו בלבדה אינה מספקת ליורה עצמה (וצריך להגעילה אח"כ פעם נוספת).

מח) גאונים ורש"י שם, וכדלעיל ס"ה.

מט) ראה פסקי אדה"ז ע' 48.

נ) טור ולבוש ס"ג.

נא) תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל, וע"ז עו, א ד"ה מכאן. רא"ש פ"ב סי' ז. טור ורמ"א ס"א.

נב) שו"ת הרשב"א ח"א סי' רסב.

נג) רא"ש ורשב"א שם.

נד) שו"ת רשב"א ח"א סי' רסב. הובא בב"י ד"ה כתב הרשב"א, ודרכי משה ס"ק ב. ש"ך יו"ד סי' קכא ס"ק כ. מ"א כאן ס"ק ו. פר"ח ס"ב.

נה) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם ס"ו (בחתיכה).

נו) רא"ש פ"ב סי' ז. ח"י ס"ק יא.

נז) סעיף יח (אפילו בערב פסח).

נח) רא"ש שם.

נט) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם ס"ב (שלכתחלה מחמירים כהאוסרים נותן טעם הב'). נקודת הכסף יו"ד סי' קג לט"ז ס"ק ו (שגם בנותן טעם לפגם לא התירו בבישול אלא בנותן טעם הג'). לקמן סי"ג בהג"ה וש"נ (שנותן טעם הג' בכלי מותר לדברי הכל).

ס) רא"ש שם. מ"א ס"ק ו.

סא) טור ולבוש ס"ג.

סב) שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תכט. הגהות מיימוניות סוף הל' חמץ ומצה. ח"י ס"ק יג.

סג) טור ושו"ע ס"א.

סד) רא"ש פ"ב סי' ז. טור ושו"ע שם.

סה) תוס' חולין קח, ב סד"ה שנפל. שבלי הלקט סי' רז (פב, א). מ"א ס"ק א (ובסי' תנא סוף ס"ק לט). ח"י ס"ק ב.

סו) סעיף מה.

סז) תוס' ע"ז עו, א סד"ה בת. שבלי הלקט שם. מ"א שם. ח"י שם. ש"ך יו"ד סי' צד ס"ק טו בשם כמה פוסקים.

סח) ס' התרומה רס"י סא. רא"ש חולין פ"ח סי' ל (שמטעם זה אוסרים נ"ט בר נ"ט בצליה ומתירים בבישול). רמ"א יו"ד סי' צה ס"ב (שהמנהג להחמיר לכתחלה כהאוסרים אף בבישול).

סט) רא"ש פ"ב סי' ז. פר"ח ס"א ד"ה ומ"ש כדי. וראה פסקי אדה"ז ע' 160.

ע) זה שקודם שעה ה' הותר להגעיל כמה כלים יחד.

עא) הגהת סמ"ק סוס"י רכב (ע רלב ד"ה פי'). הגהות מיימוניות (קושטא) פ"ה הכ"ג (קכט, סע"ב). שו"ע ס"ב. רמ"א יו"ד סי' צה ס"ג.

עב) רמ"א שם. מ"א ס"ק ח.

עג) ראה שערי יו"ד ע' שח.

עד) תוס' חולין קיב, א סד"ה הראשון. ס' התרומה סי' סא. הגהת סמ"ק והגהות מיימוניות שם.

עה) אף שכאן אין ג' נותני טעם של היתר (כדלעיל סי"ג).

עו) איסור והיתר כלל לד דין יז. דרכי משה שם ס"ק ג (דבדיעבד שרי). רמ"א שם. וראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 164.

עז) ב"ח בסוף הסימן. מ"א סוף ס"ק ו. פר"ח ס"א ד"ה סוף דבר.

עח) משא"כ שלחנות, כדלעיל ס"ז (ראה ח"י ס"ק יד).

עט) הגהת סמ"ק סוס"י רכב (ע' רלב ד"ה פי'). רמ"א ס"ב.

פ) ט"ז ס"ק ח.

פא) ח"י ס"ק יד.

פב) מ"א ס"ק ט. ח"י שם.

פג) מ"א שם.

פד) ראבי"ה סי' תסד (ע' 85). רא"ש פ"ב סי' ז. טור (סוף הסימן). ולמדוהו מדין בשר שנפל בחלב שבגמרא חולין קח, ב (כי נייח הדר פליט), לפירוש רשב"ם בתוס' שם ד"ה שנפל (דנייח מבליעתו). ורוקח סי' רנ למד כן מגמרא שם ח, ב (לגבי סימנים).

פה) ראבי"ה שם (סוף ע' 83). טור ושו"ע ס"א (כפירוש הגר"א שם). איסור והיתר כלל נח דין סד.

פו) כדלעיל ס"ד.

פז) שמ"מ אין בהם ס' כנגד היורה, כדלעיל ס"ח.

פח) ראבי"ה הל' הגעלה (ע' 83). שו"ת רשב"א ח"א סי' רסג (לדעה זו). טור סי' תנא. מרדכי רמז תקעז (שרק קודם זמן איסורו מותר). שו"ע שם ס"ט וכאן ס"א.

פט) מ"א ס"ק ב.

צ) כדלעיל סי' תנא סל"ב.

צא) כדלעיל שם סע"ב.

צב) ראה מה שהגיה בקונטרס השלחן (ועל פי הוספת סימני המוסגר אין צריך להגיה).

צג) מ"א ס"ק ו.

צד) ראבי"ה סי' תסד (ע' 89). והגהות מיימוניות סוף הל' חמץ ומצה. מהרי"ל הל' הגעלה (ע' יז). רמ"א סי' תנא ס"ט (שרק קודם זמן איסור אין לחשוש לזה). הובא בט"ז כאן ס"ק ה. טור (שאחר זמן פליטתן יש לחוש שיבלעו).

צה) ארחות חיים הל' חמץ ומצה סוס"י פח.  כל בו סי' מח (ט, ד). רמב"ן חולין קח, ב. הובא בר"ן חולין שם (מד, א). פר"ח ס"א.

צו) חולין שם, לפירוש הרמב"ן שם. וראה מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 112.

צז) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

צח) רש"י חולין שם ד"ה והכא במאי עסקינן (לגבי חתיכה), ובמחזור ויטרי ע' 255 (לענין הגעלה). ראבי"ה הל' הגעלה (ע' 84).

צט) כדלעיל ס"ג.

ק) ראבי"ה שם. עולת שבת ס"ק א. ט"ז ס"ק ג.

קא) ט"ז ס"ק ד.

קב) סעיף י ואילך.

קג) תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל  (ששולל ב' הסברות האחרונות; אף שהם בשינוי קצת). פר"ח ס"א (שכל הפוסקים חלוקים על סברה הראשונה בהגעלה).

קד) ראה כל בו סי' מח (י, א), לפירוש ח"י ס"ק א (שזה תלוי בזמן שנאסר במשהו ונותן טעם לפגם). וראה לעיל סי' תמז סי"ח (דקיי"ל שלא נאסרו אלא מליל ט"ו).

קה) כדלעיל סי' תמז ס"ח.

קו) שו"ת הרשב"א ח"א סי' רסב. רמ"א סוף ס"א.

קז) דרכי משה ס"ק ב. רמ"א שם.

קח) כדלעיל סי' תנא ס"ז וש"נ.

קט) רמ"א סוף ס"א (מזה שאסר להגעיל בפסח. וכן הוכיח הפרי מגדים מש"ז ס"ק ב). פר"ח ס"א.

קי) תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל (ששולל ב' הסברות האחרונות; אף שהם בשינוי קצת).

קיא) הרשב"א בתורת הבית בית ד שער א (ב, ב. שבציר אין אומרים איידי כו' דמסרך סריכי), ובשו"ת ח"א סי' תנו (ששאר איסורין דומים לציר ולא לדם). וראה פסקי אדה"ז ע' 60.

קיב) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג.

קיג) תוס' גמרא.

קיד) סעיף ד.

קטו) ראבי"ה סי' תסד (סוף ע' 83). טור.

קטז) כדלעיל ס"ה וש"נ.

קיז) סוף סט"ז.

קיח) מ"א ס"ק ו (להחמיר בכל החומרות אפילו קודם שעה ה', ומכ"ש אחר ה' כשיש ס' ואינם בני יומם). משמעות רמ"א סוף ס"א (ליזהר בכל הדברים הנזכרים אחר שש). וראה מ"מ וציונים.

קיט) שו"ע ס"א.

קכ) כדלעיל סי"ז.

קכא) כלדעיל שם בסוף הסעיף.

קכב) כדלעיל סט"ז.

קכג) ראה מ"מ וציונים.

קכד) סעיף ו.

קכה) כדלעיל סי"ח.

קכו) כל בו סי' מח (י, א). שו"ע ס"א.

קכז) מ"א ס"ק ד.

קכח) ראה ט"ז ס"ק ז.

קכט) עולת שבת ס"ק א, וכדלעיל סוף סי"ח.

קל) שו"ע ס"א.

קלא) מנהגים (קלויזנר) סי' צא. מהרי"ל הל' הגעלה (ע' יד). מטה משה סי' תקמו. מ"א ס"ק ט. ח"י ס"ק יד.

קלב) משמעות המ"א ס"ק ה וס"ק ו.

קלג) כדלעיל ס"ח, שהגעלה זו מועלת עכ"פ כדי להגעיל הכלים בתוכה.

קלד) תוס' חולין ק, ב סוף דיבור הראשון. רא"ש פ"ז דחולין סוס"י לח (שמועיל להסוברים שאין אומרים חתיכה נעשית נבלה בשאר איסורים). וראה פס"ד צמח צדק לג, א. דברי נחמיה סט, א. הערות לשו"ע אדה"ז. הוספות למנחת פתים או"ח סי' תנב ס"ב. יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' פב. מ"מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 117.

קלה) סעיף ח.

קלו) רא"ש פ"ז דחולין שם.

קלז) ב"ח סוף הסימן. מ"א ס"ק ו.

קלח) משמעות הט"ז ס"ק ה. וראה פס"ד צמח צדק לג, א. מ"מ וציונים.

קלט) אליה רבה ס"ק ד.

קמ) סעיף ו.

קמא) ראבי"ה הל' הגעלה (סוף ע' 83, לדעה דלעיל ט"ז שאינן אוסרות היורה כשהיא טרודה לפלוט). איסור והיתר כלל נח דין ס. ב"ח סוף הסימן. עולת שבת סוף הסימן. וראה מ"מ וציונים.

קמב) סעיף א.

קמג) רוקח סי' רנב. מרדכי רמז תקפ. שו"ע ס"ג.

קמד) לבוש ס"ב.

קמה) רמ"א ס"ג.

קמו) לבוש שם. ח"י ס"ק טו. וכמבואר ביו"ד סי' קכ ס"ב, וסי' רא ס"ט.

קמז) לבוש שם.

קמח) ט"ז ס"ק ט.

קמט) סעיף כח. וראה מ"א ס"ק ט.

קנ) אגודה סי' כז (שמטעם זה לא יגעילם בצבת). אגור סי' תשמב (שירחיב הצבת). שו"ע ס"ד.

קנא) איסור והיתר כלל נח דין סג. ח"י ס"ק טז.

קנב) ארחות חיים הל' חמץ ומצה סי' צב. ב"י סוף הסימן. וראה לעיל סי' שיח ס"ח.

קנג) ראה מ"מ וציונים.

קנד) גמרא ל, ב.

קנה) ארחות חיים שם. שו"ע ס"ה.

קנו) ב"י שם. רמ"א ס"ה.

קנז) ארחות חיים שם. ב"י שם. פר"ח ס"ה.

קנח) רמ"א ס"ה.

קנט) רמב"ן חולין קח, ב. הובא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תקג, ובר"ן חולין פ"ח (מד, א). ארחות חיים הל' חמץ ומצה סי' צב.

קס) ארחות חיים שם. ב"י סוף הסימן. מ"א ס"ק י. וראה לעיל סי' תנא סס"ב שמועיל עכ"פ לבטל הריח מקנקנים שהיה בהם יי"ש. וראה פסקי אדה"ז ע' 177.

קסא) שיירי כנסת הגדולה הגב"י את יג. פר"ח ס"ה. וראה אליה רבה ס"ק ח.

קסב) ארחות חיים שם. רמ"א שם.

קסג) ר"ן חולין פ"ח (מד, א). רמ"א ס"ה.

קסד) ספר חסידים סי' תשלא. מ"א ס"ק ט. ח"י ס"ק ז.

קסה) ראה ח"י שם.