תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו ובו כ"ט סעיפים:

א

א תנור שאפו בו חמץ כשרוצה לאפות בו מצה צריך להכשירו על ידי ליבון באור כדין כלי חרסא שאין לו הכשר אלא על ידי ליבוןב לפיכך צריך להסיקו כל כך עד שיהיו ניצוצות ניתזין ממנהג שבפחות מכן אינו נקרא ליבון גמורד כמו שנתבאר בסי' תנ"אה.

וצריך ליזהר שילכו הגחלים על פני כולו (כדי להכשיר את כולו) ואין די לו (להכשירו) בלהבה בלבד לפי שכמו שבכל השנה כשנאפה חמץ בתוכו בולע ממש על ידי גחלים (שמפזרים אותם על גבי התנור קודם האפייה) כך הוא פולטו על ידי גחלים לפיכך אפילו אם הסיקוהו כמה פעמים קודם הפסח אינו מספיק להתיר לאפות בו מצה לכתחלה אלא אם כן כיון להתירו לצורך הפסח כי שמא לא הלכו הגחלים על פני כולו כל זמן שלא נתכוין לכךו.

אבל בדיעבד שעבר ואפה בו מצות יש להתירם באכילה דכיון שהוסק כמה פעמים קרוב הדבר שהיו גחלים על פני כולו פעם במקצת זה ופעם במקצת זה אבל אם לא הוסק אלא פעם אחת ולא כיון להתירו לצורך הפסח על ידי היסק זה וספק לנו אם הלכו הגחלים על פני כולו יש לאסור אפילו בדיעבדז:


א) מ"א ס"ק א. וראה לעיל סי' תנא סי"ב (אימתי יש ללבנים שנבנה מהם התנור דין כלי חרס) וסי"ג (בכלי מתכות שנשתמש ע"י האור, שמבשר לחלב סגי בהגעלה, או ליבון קל, ובחמץ - רק בהפסד מרובה). לקמן סי' תצד סט"ז (גם לענין מבשר לחלב).

ב) לבוש סי' תנא סוף סכ"ב (שגם בתנור של חרס מועיל היסק מבפנים). וראה מ"א שם ס"ק ד. אליה זוטא שם ס"ק כו. ח"י שם ס"ק סט וכאן ס"ק א. לעיל שם ס"ח. מ"מ וציונים.

ג) ירושלמי סוף ע"ז (בסכין). הרב [רבנו] יונה (בתנור), הובא בטור. שו"ע ס"א.

ד) רק ליבון קל (שמועיל בכלי מתכות כמו הגעלה), כדלעיל שם ס"י.

ה) סעיף ז.

ו) רבנו יונה. הובא בטור ושו"ע שם. וכ"ה לקמן סי' תצד סט"ז. וראה שאלי ציון ח"ב סי' יט אות ד.

ז) מ"א שם. ח"י ס"ק ב.