תסד חרדל שנתערב בתוכו קמח ובו ב' סעיפים:

א

א כל מיני טיבוליםא שמטבלים בהם הבשר ויש בהם חומץ ושאר דבר שיש לו קיוהא ורגילין ליתן בתוכם קמחב שהקמח מתחמץ גם כן על ידי קיוהא אם נתערב שם מעט מיםג אסור ליתן בתוכם קמחד שהרי הם כמי פירות עם מים שממהרים להחמיץ.

ואם עבר ונתן שם קמח בפסח אין לו תקנה לאכלה מידה כמו שהתירוו בעיסה שנילושה במי פירות לאפותה מיד לפי שכיון שהוא אופה אותה תיכף ומיד אי אפשר לה לבא לידי חימוץ אבל מיני טבולים שמטבל בהם בשר על כרחך הוא משתהא מעט באכילתם וכיון שמי פירות עם מים ממהרים להחמיץ יש לחוש שמא כבר החמיצו מיד שהתחיל לאכלם לפיכך אין להם תקנהז אלא לשורפם מידח שנתן הקמח לתוכם שהרי אסור להשהותם.

במה דברים אמורים בשאר כל מיני טבולים חוץ מן החרדל שאם עבר ונתן קמח לתוך החרדל יש לו תקנה לאכלה מידט ואין לחוש שמא כבר החמיץ הקמח מיד שהתחיל לאכול לפי שהחרדל הוא חד (יותר מפלפלין שעל ידי שהן חדין הן ממהרין את העיסה להחמיץ אבל החרדל הוא חד) יותר מדאיי ועל ידי כן אינו מניח את הקמח שבתוכו שימהר להחמיץיא:

ב

ב וכבר נתבאר בסימן תנ"גיב המנהג במדינות אלו שלא לאכול כלל חרדל בפסחיג מטעם שנתבאר שם ואפילו אם קודם הפסח כתשו וטחנו ועירבו עם יין אף על פי כן אין אוכלין אותה בפסחיד דכיון שהחרדל הוא עיקר והוא ניכר ונראה אין זה נקרא תערובת שמתירין אותו אפילו בתוך הפסח כמו שנתבאר שםטו ועוד שלא הקילו אלא בהתערובת שנעשה מאיליו אבל המערב בידים כדי לאכול התערובת בפסח אין מתירין לו לאכלהטז:


א) משנה מ, ב (חרוסת). טור ושו"ע.

ב) רש"י שם ד"ה חרוסת.

ג) רא"ש פ"ב סי' כט. טור ושו"ע. וראה לעיל סי' תסב ס"ב, שאפילו משקים חמוצים (בלא מים) אינם מחמיצים.

ד) משנה דף מ, ב. טור ושו"ע.

ה) רב כהנא שם (שלתוך החרוסת דברי הכל ישרף מיד). טור ושו"ע.

ו) לעיל סי' תסב ס"ג.

ז) פר"ח סי' תסב ס"ב.

ח) רב כהנא שם. טור ושו"ע. וכדלעיל סי' תמה ס"ז, שנוהגים כהסוברים שאין ביעורו אלא בשריפה (ראה ב"ח וח"י ס"ק ב).

ט) משנה שם כת"ק. טור ושו"ע.

י) פר"ח.

יא) רש"י שם ד"ה מחלוקת. לבוש.

יב) סעיף ד.

יג) רמ"א.

יד) מהרי"ל הל' מאכלות אסורות בפסח (ריש ע' קלה, שאין לשתותו בפסח). תרומת הדשן סי' קיג בשם אחד מהגדולים (שמותר להשהותו). רמ"א. מ"א.

טו) סעיף ה (בשמן קטניות שנפל לתוך התבשיל).

טז) ח"י ס"ק ג.