תע שהבכורות מתענין בערב פסח ובו ט' סעיפים:

א

א נוהגין הבכורות להתענותא ולהשליםב בכל ערב פסח זכר לנס שנצולו ממכת בכורותג ומתענין אפילו הבכור מאב בלבדד או מאם בלבדה שבכולם היתה המכהו שכולן נקראין בכורות הבכור מאב נקרא בכור לנחלה וירושהז והבכור מאם נקרא בכור לענין פדיון הבןח ואף בכור מאם שהוא כהן או לוי שאינו נקרא בכור לענין פדיון הבן שהרי הוא פטור מפדיוןט אף על פי כן צריך להתענותי שמכל מקום בכור הוא אלא שהתורה פטרתו מפדיוןיא:

ב

ב אשה שהפילה נפל ואח"כ ילדה בן קיימאיב אף על פי שאותו הבן אינו נקרא בכור לענין פדיוןיג שהרי אינו פטר רחם שכבר נפטר רחמהיד מכל מקום הרי הוא בכור לענין נחלהטו וצריך להתענות לפיכך אם נולד לאב זה בן קיימא כבר מאשה אחרת ואם כן בן זה אינו בכור לא לנחלה ולא לפדיון אין צריך להתענותטז:

ג

ג יש מי שאומריז שגם הנקיבות בכורות מתענות שגם בהם היתה המכהיח ואין נוהגין כןיט במדינות אלו וכן בבתים שאין בהם בכור אין גדולי הבית מתעניןכ אע"פ שגם בהם היתה המכהכא דכיון שעיקר תענית הבכורות אינו אלא מנהג לא נהגו להחמיר כל כךכב מפני שעיקר ההתראה והמכה הכתובה בתורה בפירוש לא היתה אלא על הבכורים הזכריםכג:

ד

ד נוהגין שהאב מתענה תחת בנו הבכור כשעדיין הוא בכור קטןכד עד שיגדלכה ואז יתענה הוא בעצמוכו ומי שיש לו שני בנים קטנים ושניהם בכורות הראשון הוא בכור לאביו והשני בכור לאמו הרי תענית האב עולה בעד שניהםכז:

ה

ה וכל זה כשאין האב בכור אבל אם הוא בכור וצריך להתענות בעד עצמו אין תעניתו עולה בעד בנו אלא האם מתענה תחת בנה הקטן עד שיגדילכח.

ויש אומריםכט שאין האם צריכה להתענות שתענית האב עולה גם בעד בנו כיון שתענית זה אינו אלא לזכר לנס וזכרון אחד עולה לכאן ולכאןל ויש לסמוך על דבריהם במקום צער וכל שכן אם היא מעוברת או מניקהלא.

ואף אם אין לה בעל שיתענה בעד בנו אינה צריכה להתענות אם היא מעוברת או מניקה ויש לה צער מן התענית וכן יולדת כל שלשים יוםלב אף שאין לה צער ומכל מקום אם התענית כבר פעם אחת בעד בנהלג והיה אז בדעתה לנהוג כן לעולםלד עד שיגדל בנה הרי תענית זה עליה כנדר וצריך להתירה על ידי שאלה וחרטה:

ו

ו הבכורות אומרים עננו בשומע תפלה בתפלת המנחהלה ואם עשרה בכורות מתפללין ביחד ואחד מהם ש"ץ מחזיר התפלה יאמר עננו בשומע תפלהלו כדין תענית יחידיםלז ומכל מקום לכתחלה טוב שלא יהיה הבכור ש"ץ כשעשרה בכורות מתפללין יחד כי יש אומריםלח שאין נכון להזכיר התענית בצבור בחזרת התפלה כיון שהוא חודש ניסן עיין סי' תכ"טלט:

ז

ז אם חל ערב פסח בערב שבת מתענין הבכורות בו ביוםמ אבל אם חל בשבת נדחה ליום ה' שלפניומא ואם קשה להם התענית ביום ה' כיון שבלילה בודקין את החמץ ואין רשאין לסעוד קודם הבדיקהמב ויש להם הרבה חדרים לבדוק יכולים לטעום מעט קודם הבדיקה שלא אסרו אלא סעודהמג (ושיעור טעימה עיין סי' רל"במד) או יצוו לאחר לבדוקמה והם יאכלו:

ח

ח במקום שאין שם מנהג ידוע יכולין הבכורות לאכול על סעודת מצוהמו ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכהמז.

אבל במדינות אלו כבר נהגו להחמירמח לפיכך מי שרוצה לאכול על סעודת מצוה צריך להתיר לו על ידי שאלה וחרטהמט דכיון שהתענה פעם אחת בערב פסח והיה אז בדעתו לנהוג כן לעולם אף שאז לא היתה סעודת מצוה בעיר מכל מקום מן הסתם התענה על דעת המנהג וכיון שהמנהג הוא שלא לאכול על סעודת מצוה אם כן נעשה זה המנהג עליו כנדר כיון שהיה אז בדעתו לנהוג כן לעולם והמחמיר שלא לאכול אף על ידי שאלה וחרטה תבוא עליו ברכה.

אבל בעלי הברית דהיינו המוהל והסנדק ואבי הבןנ כיון שיום טוב שלהם הואנא יכולין לאכול (אף בלא שאלה וחרטה) על ידי שילוו התענית ויפרעו תענית אחרנב לאחר הפסחנג (או יתירו הנדרנד) על ידי שאלה וחרטה ומי שמתענה בעד בנו אף שאינו מבעלי הברית יכול לאכול על המילהנה על ידי שאלה וחרטה:

ט

ט מי שהוא איסטניסנו כל כך שאם יאכל ביום לא יוכל לאכול בלילה מצה לתיאבוןנז יש לו להתענות בערב פסחנח כדי שיאכל מצה לתיאבון בלילהנט לקיים מצות בערב תאכלו מצותס לתיאבוןסא:


א) מסכת סופרים פכ"א ה"ג. תוס' קח, א ד"ה רב ששת. רא"ש פ"י סי' יט. מרדכי פרק ע"פ (לז, רע"ד). טור ושו"ע ס"א.

ב) חק יעקב סק"ד, בשם שו"ת מהרי"ל סי' קנז (קעג). וראה לעיל סי' רמט סי"ב.

ג) טור. לבוש ס"א.

ד) ראבי"ה סוף ס"י תקכה, הובא בטור, לגירסת הב"י. שו"ע שם.

ה) ראבי"ה שם, הובא בהגהות מיימוניות פ"ו אות כ, וטור, לגירסה המובאת בב"ח. שו"ע שם.

ו) ראבי"ה שם. הגהות מיימוניות שם. טור. לבוש ס"א.

ז) חק יעקב סק"ב.

ח) ב"ח ריש הסי'. ח"י שם.

ט) ראה בכורות מז, א. טור ושו"ע יו"ד סי' שה סי"ח.

י) שו"ת מהרי"ל סי' יד. ח"י שם.

יא) ראה בכורות ד, א לענין כהנים ולויים בכלל שלומדים מק"ו, וראה שם מז, א לענין בן לויה שלומדים מ"פטר רחם".

יב) מ"א ריש הסי'.

יג) משנה בכורות מו, א. טור ושו"ע יו"ד סי' שה סכ"ב.

יד) רש"י שם סוד"ה הבא.

טו) משנה שם. טור ושו"ע חו"מ סי' רעז ס"ו. מ"א שם.

טז) משמעות המ"א שם.

יז) אגודה פ"י סי' צא. שו"ע ס"א בשם ויש מי שאומר.

יח) ראה שמו"ר יח, ג.

יט) דרכי משה ס"ק א, בשם מהרי"ל הל' ערב פסח (ע' נ: ואולי ... דלא צריך). רמ"א ס"א.

כ) ראבי"ה ח"ב סי' תקכה בסופו. טור. מהרי"ל ודרכי משה שם. לבוש ס"א.

כא) ראה פס"ר פי"ז. מדרש תהלים עח, יז. רש"י עה"ת שמות יב, ל.

כב) ראבי"ה וטור ולבוש שם.

כג) לבוש שם.

כד) הלכות ומנהגי מהר"ש סי' כ אות ג. מהרי"ל הל' ערב פסח (ע' נא). רמ"א ס"ב.

כה) רמ"א שם.

כו) לבוש ס"ב.

כז) ח"י סק"ו.

כח) דרכי משה ס"ק ב. רמ"א שם. לבוש שם.

כט) הלכות ומנהגי מהר"ש סי' קסח אות ב. מהרי"ל שם. מטה משה סי' תקסא. מ"א סק"ב.

ל) ח"י סק"ה.

לא) מ"א שם.

לב) אליה זוטא סק"ג.

לג) מ"א שם.

לד) ראה שו"ע יו"ד סי' ריד ס"א. לעיל סי' תסח סי"ז.

לה) הגהות מנהגים ס"ק סב. אליה זוטא סק"א.

לו) שיירי כנסת הגדולה. אליה זוטא שם. ח"י סק"א. פר"ח סוף ס"א.

לז) פר"ח שם.

לח) עולת שבת סי' רכ. מ"א כאן ריש הסימן, ושם ס"ק ד.

לט) סעיף ט.

מ) פר"ח ס"ב. ח"י סק"ד.

מא) רוקח סי' ער. תרומת הדשן סי' קכו. שו"ת מהרי"ל סי' קנח. שו"ע ס"ב בשם יש אומרים. רמ"א ס"ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 66. שלחן המלך ח"ב ע' סב.

מב) כדלעיל סי' תלא ס"ה.

מג) מהרי"ל הל' ערב פסח (ע' נא). ב"ח סוף ס"י תלא. מ"א שם ס"ק ד. וראה גם לעיל סי' תלא ס"ה בשוה"ג מכת"י.

מד) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג (פת עד כביצה ופירות). לעיל סי' רפו ס"ד.

מה) מהרי"ל שם. מ"א סק"א. ח"י סק"ד. וראה לעיל סי' תלב ס"ח שמצד מצוה בו יותר מבשלוחו נכון שיבדוק הוא בעצמו לפחות חדר אחד או זוית אחת.

מו) וכבר נתפשט המנהג להשתתף בסעודת מצוה של סיום מסכת ובזה נפקעה התענית (ראה לקו"ש חי"ז ע' 67. אוצר מנהגי חב"ד ניסן ע' פט-צ).

מז) שו"ת מהר"ש הלוי או"ח סי' ג. עולת שבת.

מח) מ"א שם.

מט) משמעות הפר"ח ס"ב, והש"ך ביו"ד סי' ריד סק"ב.

נ) חוט השני כה. אליה זוטא סק"ג. ח"י סק"ד. וראה גם לעיל סי' רמט ס"ז (לענין ערב שבת). לקמן סי' תצג ס"ד (לענין להסתפר בימי הספירה).

נא) ראה שו"ע סי' תקנט ס"ט.

נב) חוט השני שם. אליה זוטא שם. ח"י שם.

נג) ראה לעיל סי' תכט ס"ט וסי"א.

נד) ח"י שם.

נה) אליה זוטא שם. ח"י שם.

נו) גמרא דף קח, א. טור ושו"ע ס"ג.

נז) רש"י שם ד"ה לא. מ"א סק"ג.

נח) גמרא שם. טור ושו"ע שם. וראה תוס' שם ד"ה רב ששת.

נט) טור ושו"ע שם.

ס) שמות יב, יח.

סא) לבוש ס"ג.