תעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת ובו י"ד סעיפים:

א

א כל אדםא אף שאינו איסטניסב אסור לו לאכול פתג דהיינו מצה עשירהד (כמו שיתבארה) מתחלת שעה עשיריתו בערב פסח עד הלילהז כדי שיאכל מצה בלילה לתיאבוןח ובין שהיום ארוך ובין שהיום קצר לעולם אסור לו לאכול מתחלת רביע יום האחרוןט עד הלילה ואפילו להתחיל קודם שעה עשירית אסור אם יודע שתמשוך סעודתו עד תוך שעה עשיריתי:

ב

ב אבל מותר לאכוליא מעט פירותיב או מעט ירקותיג בין חיין בין מבושליןיד או מעט תבשיל העשוי מחמשת המיניםטו שנתבשלו במי פירותטז להנוהגין היתר במי פירותיז או מעט בשריח ודגיםיט וגבינה וביציםכ וכן שאר כל המינין שלא אסרו אלא פת בלבדכא שסועדת את הלב שנאמרכב ולחם לבב אנוש יסעד ומכל מקום לא התירו משאר המינים אלא מעט אבל לא ימלא כריסו מהןכג.

וכן יכול לשתות כל המשקין חוץ מיין שלא ישתה ממנו מעטכד מפני שהוא סועד את הלב כמו פתכה אבל הרבה יין יכול לשתות מפני שכשהוא שותה הרבה ממנו הוא גורר תאות המאכלכו ומכל מקום לא ישתה הרבה כל כך עד שיהא שבע כי בודאי הוא מקלקל תאות המאכלכז:

ג

ג מי שהוא אסטניס שאף כשהוא אוכל מעט ביום משעה עשירית ואילך לא יוכל לאכול בלילה לתיאבון אסור לו לאכול אפילו מעט משאר כל המיניםכח:

ד

ד קודם שעה עשירית מותר לאכול פתכט על דרך שנתבאר בסי' רמ"טל ומה היא הפת שיאכללא שהרי חמץ אינו יכול לאכול משעה חמישית ואילךלב ומצה אינו יכול לאכול כל היוםלג מעמוד השחר ואילךלד שאמרו חכמיםלה כל האוכל מצה בערב פסח כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו קודם שיכניסנה לחופה לברך עליה שבע ברכותלו ומכין אותו מכת מרדותלז הא אינו יכול לאכול אלא מצה עשירהלח דהיינו שעירב בה מי פירותלט שלא אסרו חכמים לאכול בערב פסח אלא מצה שאדם יכול לצאת בה ידי חובתו בלילהמ אבל מצה עשירה אין יוצאין בה כמו שנתבאר בסי' תס"במא עיין שם כל פרטי דין זה:

ה

ה אינה נקראת מצה עשירה אלא אם כן טעם המי פירות נרגש במצה אבל אם עירב בה מעט מי פירות ואין טעמן נרגש בה אינה נקראת מצה עשירהמב ואסור לאכלה בערב פסח:

ו

ו וכל זה במקומות שנוהגין לעשות מצה עשירה אבל כבר נתבאר בסימן תס"במג שבמדינות אלו אין נוהגין כלל לעשות מצה עשירהמד עיין שם הטעם:

ז

ז מצה כפולה או נפוחהמה שנתבאר בסי' תס"אמו שאוסרין אותה באכילה בפסח מספק שמא נתחמצה אף על פי כן אסור לאוכלה בערב פסח אפילו קודם שעה חמישיתמז שיש לחוש שמא לא נתחמצה ומצה גמורה היא ואסור לאכול מצה בערב פסח:

ח

ח מצה שנאפית כתקונה ואח"כ נתפררה בין במים בין בשאר משקים ומי פירות ונתבשלהמח אע"פ שהפרוסות קיימות בענין שמברכין עליהם המוציא וברכת המזוןמט אף על פי כן מותר לאכלה בערב פסח קודם שעה עשירית שהרי אין אדם יכול לצאת בה ידי חובתו בלילה כמו שנתבאר בסי' תס"אנ.

ואם אין הפרוסות קיימות דהיינו שאין מהם כזית בענין שמברכין עליהם בורא מיני מזונות ומעין שלשנא מותר לאוכלן אף משעה עשירית ולמעלהנב כיון שאין עליהם תורת פתנג כלל לענין ברכהנד.

מצהנה שנאפית כתקונה ואח"כ נתפררה אפילו לפירורין דקין מאוד אסור לאכול הפירורין בערב פסח ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסחנו שעדיין תורת לחם עליהם לכל דבר כמו שנתבאר בסי' קס"חנז:

ט

ט ואם חזר ולש את הפירורין הללו ביין ושמן ושאר משקין ומי פירות ולא בשלן ולא טגנן אח"כ יש להסתפקנח אם היא נקראת מצה עשירה כי יש לומרנט כיון שכבר נאפית בעוני אף שאחר כך נתעשרה אף על פי כן אני קורא לה לחם עוני שבשעה שנעשית לחם דהיינו בשעת אפייה היתה בעוני או יש לומרס כיון שנתפררה ואח"כ חזר ולש אותה במי פירות הרי נשתנית ממה שהיתה ונפקע ממנה שמה הראשון ונעשית מצה עשירה לפיכך יש להחמיר שלא לצאת בה ידי חובתו בפסח כי שמא היא מצה עשירה וגם שלא לאוכלה בערב פסחסא כי שמא אינה מצה עשירה:

י

י קטןסב או קטנהסג שאינן יודעין מה שמספרים להן ביציאת מצרים מותר להאכילם מצה בערב פסח כל היום ואפילו בלילה קודם קידושסד מטעם שנתבאר בסימן שמ"גסה ואע"פ שאסור להאכיל הקטן בידים דברים האסורין אפילו אינן אסורין אלא מדברי סופריםסו מכל מקום דברים שאינן אסורים מחמת עצמן אלא שהוא זמן איסורסז כגון מצה בערב פסח או לאכול קודם קידוש מותר להאכילם בידים אם הם צריכין לכךסח כמו שמותר להאכילם בידים ביום הכיפורים ואין מענין אותם אפילו יכולין לסבול התעניתסט.

אבל קטן וקטנה שיש בהם דעת להבין מה שמספרים להם ביציאת מצרים בלילה כמו שיתבאר בסי' תע"[ב]ע אסור להאכילם בערב פסחעא שהרי נאמרעב והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה וכו' בעבור זה היינו מצה ומרור המונחים לפניךעג ואם התינוק מלא כריסו ממצה האיך שייך לומר לו בעבור זהעד:

יא

יא יש נוהגיןעה שלא לאכול מרור בערב פסח כדי שיאכלנו בלילה לתיאבוןעו וכן שלא לאכול ביום ראשון של פסח כדי לאכלו בליל שני לתיאבוןעז וכן נוהגין קצת בני אדם למעט באכילת מצה ביום ראשון כדי לאכלו בליל שני לתיאבוןעח:

יב

יב אבל יש נוהגין להחמיר עוד שלא לאכול פירות בערב פסח או ביום ראשון של פסח כדי לאכול חרוסת בלילה לתיאבון ואין לחוש למנהג ההואעט כי החרוסת אין מצוה לאכלו אלא כדי לבטל הארס שבמרור שלא יזיקנופ ואדרבה אסור לאכול הרבה ממנו עם המרור וצריך לנפצו מעל המרור שלא יבטל טעם המרורפא ואם כן למה לא יאכל פירות בו ביוםפב:

יג

יג יש נוהגיןפג להחמיר שלא לשבר או לפרר המצות בערב פסח שמא ישכח ויאכל מהן וגם למנהג זה אין לחושפד דכיון שאינו רגיל במצה כל השנה אין חוששין שמא ישכח ויאכלפה ועוד דכיון שאיסור אכילת מצה בערב פסח אינו אלא מדברי סופרים אין מחמירין בו כל כךפו:

יד

יד אם התחיל לאכול מצה עשירה קודם שעה עשירית אין צריך להפסיק כשתגיע שעה עשיריתפז אלא יכול למשוך סעודתו עד הלילה דהיינו עד בין השמשותפח שהוא ספק חשיכה שאז צריך להפסיק סעודתו.

ואין צריך לברך ברכת המזון מידפט אלא ימתין עד שיהיה ודאי חשיכה מטעם שיתבאר בסי' תע"בצ ואז יפרוס מפה על השולחן לכסות הפת עד לאחר קידוש מטעם שנתבאר בסימן רע"אצא ויאמר קידוש היום על כוס ראשון ולא יברך עליוצב כיון שהוא עומד באמצע הסעודהצג ואח"כ יאמר ההגדה על כוס שני וגם כן לא יברך עליו (ולפי מנהג מדינות אלו שיתבאר בסי' תע"דצד צריך לברך בין על כוס ראשון בין על כוס שני מטעם שיתבאר שם) ואחר כך יברך על אכילת מצה על לחם עוני וא"צ לברך המוציאצה כיון שהוא באמצע הסעודה ולא הסיח דעתו כלל מהאכילה כמו שנתבאר כל זה בסי' רע"אצו:


א) טור. לבוש ס"א.

ב) ב"י ד"ה ומ"ש רבנו כל. לבוש שם.

ג) טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' רמט ס"ט, שבשאר ערב שבת אינו נמנע כיון שהוא בלי קביעות סעודה.

ד) תוס' צט, ב ד"ה לא. רא"ש פ"י סי' א.

ה) סעיף ד.

ו) משנה צט, ב וגמרא קז, ב. טור ושו"ע שם.

ז) משנה שם.

ח) גמרא שם ורש"י ד"ה ומשום. טור ושו"ע שם. וראה תוס' שם ד"ה דילמא.

ט) ראה פי' המשניות להרמב"ם פ"י מ"א. מ"א סק"א. פר"ח ס"א.

י) גמרא דף קז ע"ב. מ"א שם.

יא) ברייתא וגמרא דף ק[ז], ב. טור ושו"ע ס"א.

יב) רב אסי שם, לפירוש רש"י שם ד"ה אבל, רשב"ם שם ד"ה תרגימא, רי"ף שם (כג, א), ורמב"ם פ"ו הי"ב. טור ושו"ע שם.

יג) רב יצחק שם. טור ושו"ע שם.

יד) ח"י סק"ג.

טו) רב אסי שם, לפירוש הרא"ש פ"י סי' יט, ובשו"ת כלל יד סי' ה. וראה לקמן ס"ח (גבי מצה שנתפררה ונתבשלה) החילוק בין תבשיל למצה עשירה (דלעיל ס"א).

טז) ח"י סוף סק"ב.

יז) ראה לעיל סי' תסב ס"ז.

יח) ברייתא שם. רשב"ם שם. מ"א ס"ק ב.

יט) מ"א שם.

כ) כלבו סי' מט. ח"י שם.

כא) ח"י סק"ב.

כב) תהלים קד, טו.

כג) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

כד) תוס' ברכות לה, ב ד"ה אלא. מרדכי שם רמז קיב. שו"ע ס"א.

כה) ברכות שם. וראה גם לקמן סי' תעג סי"א. לעיל סי' קצז ס"ה. סדר ברה"נ פ"ה הי"ז.

כו) ברכות שם ופסחים קז, ב. תוס' שם. מרדכי שם. שו"ע שם.

כז) ט"ז סוף סק"ב. ח"י סק"ד.

כח) רבנו ירוחם נ"ה ח"ג (לט, ד). רמ"א ס"א.

כט) טור. לבוש ס"ב.

ל) סעיף ט.

לא) רא"ש פ"י סי' א. טור. לבוש שם.

לב) כדלעיל סי' תמג ס"א, וש"נ.

לג) מ"מ פ"ו הי"ב בדעת הרמב"ם. רמב"ן במלחמות טו, ב. רמ"א ס"ב. וראה אג"ק ח"ח ע' שיט: יש ליזהר מאכילת מצה שלשים יום לפני הפסח.

לד) אליה זוטא סק"ג. ח"י סק"ז.

לה) ירושלמי פ"י ה"א. רי"ף פ"ג (טז, א). רא"ש פ"ג סי' ז. לבוש שם.

לו) לבוש שם. וראה גם מהר"י ווייל סי' קצג. פרישה סק"ג. ח"י סק"ו. מ"מ וציונים.

לז) רמב"ם שם. רא"ש שם. טור. לבוש שם.

לח) רא"ש פ"י סי' א. טור ושו"ע ס"ב.

לט) מ"א סק"ה וח"י סק"ה. וכדלעיל סי' תסב ס"ו וש"נ. וראה לעיל שם ס"ג שאסרו חכמים לערב בה מי פירות. וראה לעיל סי' תמד ס"ב, ולקמן סי' תעה סל"ב (שנילושה במי פירות). וראה לקו"ש חט"ז ע' 122 הערה 5. שלחן המלך ח"ב ע' סו-סח. יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' צ.

מ) רא"ש שם. טור. לבוש שם.

מא) סעיף ו.

מב) ח"י סי' תסב סק"ב (דהיינו שיש בה ס'). וראה גם לעיל שם.

מג) סעיף ז.

מד) ראה לעיל סי' רצא סוף ס"ז וסי' תמד סעי' ג-ד לענין סעודה שלישית בע"פ שחל בשבת.

מה) מ"א סק"ו.

מו) סט"ז (כפולה) וסכ"ג (נפוחה).

מז) משמעות מ"א שם.

מח) מהרי"ל הל' ערב פסח (ע' נח). מ"א סק"ח.

מט) כדלעיל סי' קסח סי"ח, וש"נ.

נ) סעיף יד.

נא) מהרי"ל שם. מ"א שם. כדלעיל סי' קסח שם.

נב) כדלעיל ס"ב (בתבשיל מה' מינים)

נג) כדלעיל סי' תסא סי"ב.

נד) כדלעיל סי' קסח קו"א ס"ק ד (שהטעם הוא, כיון שאפילו בקביעות סעודה אינו מברך המוציא וברכת המזון, כמבואר שם סי"ח), משא"כ לעיל ס"א (במצה עשירה) שמועלת בו קביעות סעודה (כדלעיל סי' קסח סי"א).

נה) בלוח התיקון זיטאמיר תר"ח הגיה שכאן מתחיל ס"ט, וכ"כ בקונטרס השלחן.

נו) ח"י סק"ט.

נז) סעיף יט.

נח) מהרי"ל הל' ערב פסח (ע' נח). ח"י סק"י. וראה גם ב' הדעות דלעיל סי' תסא סי"ב-ג (כשנשרו במי פירות).

נט) רוקח סי' רפג ד"ה מצה (שהתיר לצאת בו לחולה). ראב"ד פ"ו ה"ה. הובא במ"מ שם, וב"י סי' תנה בסופו. מהרי"ל שם. דרכי משה  ס"ק ה בשם מהרי"ב. רמ"א סוף ס"ב.

ס) שו"ת מהרש"ך ח"א סי' קסג. הובא בכנסת הגדולה סי' קסח הגה"ט. מ"א שם ס"ק כח. סדר ברה"נ פ"ב הט"ו (שנשתנתה ברכתם, כשנימוחו קצת). וראה לעיל סי' תסא סי"ב, וסי' תסב ס"ח (אף שלא נתבטלה מתורת לחם), טעם נוסף שלא לצאת בזה ידי חובת מצה (כיון שאין בה טעם מצה).

סא) דרכי משה שם. רמ"א שם.

סב) תרומת הדשן סי' קכה. ב"י ד"ה כתוב. רמ"א ס"ב.

סג) מ"א סוף סק"ז.

סד) ראה לקמן סי' תעב סכ"ג (במוסגר).

סה) ס"ו-ז (שם נתבארה דעת הסוברים שמותר להאכיל לקטן דברים האסורים מדברי סופרים). וראה לעיל סי' רסט ס"ג (שם נתבאר טעם האמור כאן, אף לדעת האוסרים להאכיל דברים האסורים מדברי סופרים). לקמן סי' תעב סכ"ג.

סו) דעה הא', דלעיל סי' שמג ס"ה.

סז) מ"א סי' רסט סק"א.

סח) ראה מ"א שם. וראה מ"מ וציונים.

סט) ראה לקמן סי' תרטז ס"א וס"ד. לעיל סי' רסט שם וש"נ.

ע) סעיף כה.

עא) תרומת הדשן שם. לבוש ס"ב. מ"א סק"ז.

עב) שמות יג, ח.

עג) מכילתא פ' בא פי"ז ד"ה והגדת. רמב"ם פ"ז ה"א.

עד) תרומת הדשן שם. מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תפג ס"ב (במוסגר).

עה) רבנו ירוחם נ"ה ח"ד (מד, ב), בשם הרשב"א. רמ"א ס"ב.

עו) רמ"א שם.

עז) דרכי משה  ס"ק ה. רמ"א שם.

עח) כלבו סי' מט (יא, א) בשם ה"ר אשר (למעט באכילה). רמ"א שם.

עט) רמ"א שם.

פ) גמרא קטו, רע"ב. כפירוש רש"י ורשב"ם. וראה לקמן סי' תעה סי"א.

פא) כדלקמן שם סי"ב.

פב) לבוש שם. ומנהג חב"ד: התחל מבקר ע"פ עד אחרי כורך של סדר השני אין אוכלים מכל המינים הנכנסים בחרוסת ומרור (ספר המנהגים - חב"ד ע' 37).

פג) מהר"י ווייל סי' קצג בשם הפרנס. רמ"א שם.

פד) רמ"א שם.

פה) ח"י סק"ח. וראה לקמן סי' תריא ס"ט.

פו) ח"י שם.

פז) תוס' ק, א ד"ה אין.

פח) רי"ף (כא, ב). רמב"ם הל' שבת פכ"ט הי"ב. ב"י סי' רצט ד"ה אבל. וראה גם לעיל סי' רעא קו"א סק"ג.

פט) רא"ש פ"י סי' ב, בדעת הרי"ף שם. טור. לבוש ס"ג.

צ) סעיף ב.

צא) סעיף י.

צב) רא"ש שם. טור. לבוש שם.

צג) לבוש שם. וראה לעיל סי' רעא סי"א.

צד) סעיף ב.

צה) בעל המאור ורמב"ן במלחמות (יט, ב). ח"י סקי"א. ט"ז סי' רעא סק"ד.

צו) סעיף יא.