תעב דיני הסיבה וד' כוסות ובו ל"א סעיפים:

א

א יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום כדי להתחיל הסדר מיד כשתחשךא ואף אם הוא בבית המדרש יקוםב מיד כשתחשךג שמצוה למהר להתחיל הסדר בשביל התינוקות שלא ישנוד והתורה אמרהה והגדת לבנך ביום ההוא:

ב

ב ומכל מקום לא ימהר להתחיל הקידוש קודם שיהיה ודאי חשיכהו אף על פי שבשאר ימים טוביםז יכול האדם להוסיף מחול על הקודש לקדש ולאכול מבעוד יוםח מכל מקום בפסח אינו יכול לעשות כן לפי שאכילת מצה הוקשה לאכילת פסחט שנאמרי על מצות ומרורים יאכלוהו ובפסח נאמריא ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה ממש וכיון שאכילת מצה שהיא מן התורה אינו אלא בלילה לכן גם כל הארבע כוסות שתקנו חכמים אינו אלא בלילה בזמן הראוי לאכילת מצהיב שכל מה שתקנו חכמים כעין של תורה תקנויג וכוס של קידוש הוא אחד מן הארבע כוסות לפיכך צריך בלילה ממשיד ולא במה שהוסיף מחול על הקודש:

ג

ג מי שהוא אבל אפילו על אביו ואמו חייב להסב ואינו רשאי למנוע מלהסב מחמת האבילות שהרי משעברו שבעה רשאי להסב על מטתו אפילו בחול שאינו חייב בכפיית המטה אלא תוך שבעהטו ואפילו נקבר מתו בערב פסח מכל מקום מיד שהגיע הפסח בטלה ממנו האבילות שבעהטז אם נהג אבילות שעה אחת קודם הלילה כמו שנתבאר ביורה דעה סי' שצ"טיז:

ד

ד אבל אם לא נהג אבילות כלל קודם הפסח בענין שעדיין לא בטלה ממשיח אבילות שבעהיט נוהגין שלא להסב בליל פסחכ לפי שחושבין הסיבה זו כדברים שבצינעה שהוא נוהג אותם ברגל כמו שנתבאר ביו"ד שםכא ומכל מקום יכול ללבוש הקיטל שלובשין בשעת עשיית הסדרכב שבגד זה הוא בגד מתיםכג ולובשין אותו להכניע הלב שלא תזוח דעתו מחמת השמחה והחירות שעושין בליל זהכד:

ה

ה וחייב האבל בהלל שבלילה זה אף שאין נוהגין לקרות הלל בבית האבל מכל מקום הלל זה חובה הואכה:

ו

ו אע"פ שבכל השנה טוב למעט בכלים נאים זכר לחורבן מכל מקום בליל פסח טוב להרבותכו בכלים נאים כפי כחוכז אפילו הכלים שאין צריך לסעודהכח יסדרם יפה על השולחןכט לנוי זכר לחירותל.

ואפילו כלים הממושכנים בידו מן הנכרי יסדרם על השולחןלא לנוילב ואף אם ירצה להשתמש בהם אין בזה משום גזל הנכרי ולא משום גניבת דעתלג כמו שנתבאר ביורה דעה סי' ק"כלד:

ז

ז ויכין מקום מושבולה שישב בהסיבהלו דרך חירותלז כדרך שהמלכים והגדולים אוכליםלח לפי שבכל דור ודורלט חייב האדםמ להראותמא את עצמו כאלו הוא עתה יוצא משעבוד מצריםמב שנאמרמג בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים ועל דבר זה צוה הקדוש ברוך הואמד וזכרת כי עבד היית במצרים כאילו אתה בעצמך היית במצרים עבד ונפדית ויצאת לחירותמה לפיכך צריך לעשות כל מעשה לילה זה דרך חירותמו כמו שנתבארמז:

ח

ח ועני שאין לו כרים וכסתות להסב עליהןמח מכל מקום ישב על הספסלמט ולא על הקרקענ כבשאר ימות השנה ואם אפשר לו לסמוך על ירך של חבירו הרי זו נקראת הסיבהנא אבל לא יסמוך על ירך עצמו מפני שנראה כדואגנב ואין זו דרך חירותנג:

ט

ט וכשהוא מיסב לא יטה על גבו ולא על פניונד שאין זה דרך חירותנה אלא יטה על צדו השמאליתנו ולא על הימניתנז שאין דרך הסיבה בכך שהרי צריך לאכול בימיןנח ועוד שאם יסב בימין יוכל לבוא לידי סכנה לפי שהושט הוא בימין והקנה בשמאל ואם יטה על ימינו יהיה הושט מלמטה וקנהנט מלמעלה ויהא נפתח הכובע שעל פי הקנה מאליו ויכנס המאכל דרך הקנה ויבוא לידי סכנהס ולפיכך אף מי שהוא איטר שדרכו לאכול בשמאל אף על פי כן יסב על שמאלו שהוא שמאל כל אדםסא:

י

י אשהסב בין נשואה בין אלמנה וגרושהסג אינה צריכה הסיבה לפי שאין דרך הנשים להסבסד ואין זה דרך חירות להןסה ואם היא חשובהסו ודרכה להסבסז צריכה הסיבה וכל הנשים שלנו נקראות חשובותסח ואף על פי כן לא נהגו להסבסט לפי שיש אומריםע שבזמן הזה אין צריך להסב כלל כיון שאף בשאר ימות השנה אין רגילות להסב כלל בארצות הללו אלא אף המלכים והגדולים יושבין כדרכן ועל דבריהן סומכות הנשים עכשיו שלא להסבעא:

יא

יא בן האוכל אצל אביו צריך הסיבהעב אפילו אם אביו הוא רבועג מובהקעד לפי שמן הסתם האב מוחל על כבודו לבנועה אבל תלמיד האוכל לפני רבועו אפילו אינו רבו מובהקעז אינו רשאיעח להסב בפניו משום מוראעט וכבודפ הרב אלא אם כן נתן לו הרב רשותפא להסב בפניו שאז חייב הוא להסבפב ואין חיוב על הרב ליתן רשות לתלמידו להסב בפניו אלא אם רוצה למחול על כבודו וליתן לו רשות להסב הרשות בידופג.

וכן האוכל אצל תלמיד חכם מופלג בדורו אע"פ שלא למד ממנו כלום חשוב כרבופד ואין לו להסב בפניו עד שיתן לו רשות.

וכל זה כשאוכל על שולחן אחד עם הרב אבל אם אוכל על שולחן אחר חייב להסבפה אפילו הוא רבו מובהק וגדול בדורו:

יב

יב וכל זה בתלמיד של תורה אבל תלמיד הלומד אומנותפו אף על פי שהוא מתיירא מרבו ומכבדו ומשרתו אף על פי כן צריך להסב אפילו בפניו וכן עבדים ושפחותפז העברים צריכין הסיבהפח אע"פ שהן צריכין לילך אנה ואנה לשמש בסעודהפט מכל מקום בשעת אכילת כזית מצה ואפיקומן ושתיית ארבע כוסות שבהן עיקר מצות הסיבה כמו שיתבארצ אפשר להם להסבצא:

יג

יג כל מי שפטור מהסיבה ומיסב הרי זה נקרא הדיוטצב:

יד

יד אימתי צריך להסבצג בשעת אכילת כזיתצד שמברך עליו על אכילת מצהצה ובשעת אכילת הכריכה מצה ומרורצו ובשעת אכילת אפיקומןצז ובשעת שתיית ד' כוסותצח לפי שכל דברים אלו הם זכר לגאולה ולחירות שהד' כוסות תקנו חכמים כנגד ד' לשונות של גאולהצט האמורים בפרשה ואראק והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתיקא והאפיקומן והכריכה הם זכר לפסחקב שהיה נאכל דרך חירותקג לפיכך הם צריכין הסיבה דרך חירות אבל שאר כל הסעודה אם רצה לאכול ולשתות בלא הסיבה הרשות בידו ואין בידינו להצריכו להסבקד אבל מכל מקום המיסב בכל הסעודה הרי זה משובחקה ועושה מצוה מן המובחרקו:

טו

טו כל מי שצריך להסב ואכל או שתה בלא הסיבה צריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבהקז מעיקר הדין אבל לפי שיש אומריםקח שבזמן הזה אין צריך להסב כלל במדינות אלו יש לסמוך על דבריהם לענין שבדיעבד יצא בלא הסיבהקט ומכל מקום לענין אכילת מצה טוב להחמיר לחזור ולאכול בהסיבהקי וכן לענין כוס שני אם שתה בלא הסיבה יחזור וישתה בהסיבהקיא ואין צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן כי ברכת בורא פרי הגפן שבירך על כוס שני שהוא סמוך לסעודה היא פוטרת אפילו היין שבתוך הסעודהקיב כמו שנתבאר בסי' קע"דקיג.

אבל אם שתה כוס ראשוןקיד או שלישי או רביעיקטו בלא הסיבה אין לו לחזור ולשתותו בהסיבה לפי שיצטרך לחזור ולברך עליו שהרי עכשיו אין דרך לשתות בין כוס ראשון לשניקטז ובין כוס שלישי לרביעי מן הדין אסור לו לשתות מטעם שיתבאר בסי' תע"טקיז וכן לאחר כוס רביעי אסור לשתות עוד כמו שיתבאר בסימן תפ"אקיח ואם כן בשעה שבירך על כל כוס משלשה כוסות אלו בלא הסיבה ואחר כך כשנזכר ששתה בלא הסיבה ורוצה לחזור ולשתות הרי זה נמלך וצריך לחזור ולברך ויהא נראה כמוסיף על מנין הכוסות שתקנו חכמיםקיט לכן טוב יותר שלא לחזור ולשתות ולסמוך על האומרים שבזמן הזה אין צריך להסב כללקכ.

ומכל מקום לכתחלה טוב שיהיה בדעתו בתחלת הסיבה קודם שמברך על כוס ראשון שיחזור וישתה בין כוס ראשון לשני על סמך ברכה זו ואז אפילו אם יטעה וישתה כוס ראשון בלא הסיבה יוכל לחזור ולשתות בלא ברכהקכא ולא יהא נראה כמוסיף על הכוסות כיון שהוא נפטר בברכת כוס ראשון אם כן הכל שתיה אחת היא מופסקת לשנים:

טז

טז צריך לשתות הד' כוסות על הסדרקכב שיתבארקכג דהיינו שבין כוס ראשון לשני ובין שלישי לרביעי יפסיק באמירת ההגדהקכד וההלל ובין שני לשלישי יפסיק באכילת מצה וברכת המזון ואם לא הפסיק ביניהם בדברים הללו אלא שתה ד' כוסות זה אחר זה לא יצא ידי ד' כוסותקכה אלא כולן נחשבין לו לכוס אחד וחייב לשתות עוד [ג]' כוסות על הסדרקכו שיתבארקכז:

יז

יז כל אחד מד' כוסות הללו צריך שיהיה בו לא פחות מרביעית יין לאחר שימזגנוקכח אם הוא יין חזק שצריך מזיגהקכט ושיעור מזיגה הוא לפי דעת השותהקל כדי שתהיה שתיה עריבהקלא דרך חירותקלב ואם שתאו חי בלא מזיגהקלג אם יש רביעית יין בכל כוסקלד יצא ידי ד' כוסות ואין צריך לחזור ולשתותקלה אבל ידי חירות לא יצאקלו כלומר שלא קיים מצוה מן המובחרקלז וסתם יינות שלנו אינן חזקים ואין צריך מזיגה כללקלח:

יח

יח שיעור הכוס שמחזיק רביעית ארכו כרוחב ב' גודלין ורחבו כרוחב ב' גודלין וגבהו כרוחב ב' גודלין וחצי גודל וחומש גודלקלט ושיעור זה הוא כשהכוס מרובע על פני כל גבהו ועל דרך זה תשער בכוס עגול שהעיגול פחות ממרובע רביעקמ (שהוא ד' חומשין וחציקמא) וא"כ אם הכוס הוא ב' גודלין אורך וב' גודלין רוחב צריך שיהיה גבהו ג' גודלין וג' חומשי גודלין:

יט

יט יש אומריםקמב שלכתחלה מצוה לשתות כל הכוס אפילו מחזיק כמה רביעיות אף על פי שבקידוש של שאר ימים טובים ושבתות אפילו לכתחלה די בשתיית מלא לוגמיו דהיינו רוב רביעיתקמג מכל מקום בד' כוסות של פסח החמירו חכמים לשתות כל הכוס לכתחלה ובדיעבד ששתה רוב הכוס יצאקמד אבל אם לא שתה אלא חצי הכוס אפילו שחציו מחזיק כמה רביעיות לא יצא.

ויש חולקין על זה ואומריםקמה שאף לכתחלה די בשתיית רוב רביעית אף אם הכוס מחזיק כמה רביעיות וכן עיקר וכן המנהג פשוטקמו.

ומכל מקום טוב לחוש לסברא הראשונה וליקח כוס קטןקמז ולשתות כולוקמח ובמקומות שהיין ביוקר די בשתיית רובוקמט.

וכל זה בג' כוסות הראשונים אבל בכוס האחרון צריך לשתות רביעית שלם כדי שיוכל לברך ברכה האחרונהקנ בלי שום פיקפוק כמו שנתבאר בסי' ק"צקנא לענין כוס ברכת המזון עיין שם:

כ

כ צריך ליזהר לכתחלה לשתות רוב הרביעית בבת אחתקנב דהיינו שישתה אותו בשתיה אחת ולא יפסיקנו לשתי שתיותקנג ולכן אין ליקח כוס שפיו צר כעין שקורין (קלו"ג גלא"ז) מפני שלא יכול לשתות רביעית בבת אחתקנד ובדיעבד אפילו הפסיק כמה פעמים באמצע יצא.

והוא שלא ישהה מתחלת השתיה עד סופה יותר מכדי אכילת פרסקנה ויש אומריםקנו שצריך שלא ישהה מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה יותר מכדי שתיית רביעית (עיין סי' תרי"בקנז) ויש לחוש לדבריהם לענין שני כוסות הראשונים שאם הפסיק כל כך באמצע השתייה עד שיש מתחלת השתייה עד סופה יותר מכדי שתיית רביעית צריך לחזור ולשתות אותו הכוסקנח בלא ברכה אבל בשני כוסות האחרונים שאם יצטרך לחזור ולשתות יהא נראה כמוסיף על מנין הכוסות כמו שנתבאר למעלהקנט יש לסמוך על סברא הראשונה ולא יחזור וישתה אלא אם כן שהה מתחלת השתייה עד סופה יותר מכדי אכילת פרסקס:

כא

כא מי שאינו שותה יין כל השנה מפני ששונאו או שמזיקו אף על פי כן חייב לדחוק את עצמו לשתות ד' כוסותקסא כמו שאמרו חכמיםקסב על רבי יהודה ברבי אילעי שהיה שותה ארבע כוסות של פסח ואח"כ היה צריך לחגור צדעיו עד עצרת:

כב

כב אבל קידוש של שאר ימים טובים ושבתות אין צריך לדחוק את עצמו לשתות הכוס אלא יכול לשמוע הקידוש מאחר כמו שנתבאר בסי' ער"בקסג מה שאין כן בארבע כוסות של פסח שאף בני הבית שהן שומעין הקידוש וההגדה מבעל הבית אף על פי כן חייב כל אחד ואחד לשתות ד' כוסותקסד דרך חירותקסה:

כג

כג אם אי אפשר לו לעשות הסדר בתחלת הלילה מידקסו והתינוקות רוצים לאכול אע"פ שמותר ליתן להם לאכול קודם שישמעו הקידוש וההגדה כמו שנתבאר בסימן רס"טקסז ותע"אקסח מכל מקום ימהר לסלק המאכל מלפניהם ולא יניחם לאכול הרבה שלא ישנו בשעת אמירת ההגדהקסט (ואפשר שמצת לחם עוני אסור להאכילם אפילו מעט קודם אמירת ההגדה מטעם שנתבאר בסי' תע"אקע ע"ש):

כד

כד ואם הכוס ששתה בעל הבית ממנו הוא גדול ומחזיק כמה רביעיות יכולין בניו ובני ביתו לצאת במה שנשתייר בכוס משתיית בעל הביתקעא ובלבד שיגיע רוב רביעיתקעב לכל אחד ואחד ומכל מקום מצוה מן המובחרקעג ליתן כוס לכל אחד ואחד בפני עצמו כדי שכל אחד ישתה מכוס מלאקעד שזה הידור מצוה כמו שנתבאר בסימן קפ"גקעה:

כה

כה ואף הקטניםקעו חייב אביהם לחנכם במצות להשקותם כוסותקעז על הסדר שיתבארקעח אם כבר הגיעו לחינוךקעט (דהיינו שהגיעו לזמן שראוי לחנכם לשמוע הדברים שאומרים על הכוסות כגון שהן יודעין מענין קדושת יום טוב ולכן ראוי לחנכם לשמוע הקידושקפ שאומרים על כוס ראשוןקפא (עיין סי' רס"טקפב) וגם יש בהן דעת להבין מה שמספרים להם מיציאת מצרים באמירת ההגדהקפג ולכן ראוי לחנכם לשמוע ההגדה שאומרים על כוס שניקפד וכן חייב לחנכם לשמוע ברכת המזוןקפה שאומרים על כוס שלישיקפו וגמר ההלל והלל הגדול ונשמת שאומרים על כוס רביעיקפז).

ואף הקטנות שהגיעו לחינוך דינם כקטניםקפח וכן בשאר כל המצות הנוהגות בלילה זה אין חילוק בין אנשים לנשיםקפט שאף שהנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמאקצ בין של תורה בין של דברי סופריםקצא אף על פי כן חייבו אותן חכמים בכל הדברים שתקנו בלילה זה לפי שאף הם היו באותו הנסקצב של יציאת מצריםקצג ובאכילת מצה הן חייבות מן התורהקצד לפי שהוקשה מצות עשה של אכילת מצה למצות לא תעשה של אכילת חמץקצה שנאמרקצו לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לומר לך שכשם שהנשים מוזהרות על לא תעשה של אכילת חמץ שנאמרקצז כי כל אוכל מחמצת ונכרתה וגו' כי כל לרבות הנשיםקצח כך הן מוזהרות על מצות עשה של אכילת מצהקצט:

כו

כו מצוה לחזור אחר יין אדוםר אם אין הלבן משובח ממנורא שנאמררב אל תרא יין כי יתאדם משמע שחשיבותו של יין כשהוא אדוםרג ואף על פי שבקידוש של שאר ימים טובים ושבתות נוהגין כהאומריםרד שאין צריך לחזור אחר יין אדום אם אינו משובח מן הלבן כמו שנתבאר בסי' ער"ברה מכל מקום בד' כוסות יש לנהוג כהאומר שצריך לחזור אחריו לפי שיש בו זכר לדםרו שהיה פרעה שוחט את בני ישראלרז ועכשיו שמצוים לעלול עלילות שקרים נמנעו מליקח יין אדום לפסחרח:

כז

כז כל היינות הכשרים לקידוש בשאר ימים טובים ושבתות כשרים לארבע כוסות כגון יין מבושל וקונדיטוןרט דהיינו יין שמערבין בו דבש ופלפליןרי ואפילו לכתחילה יכול לצאת בהם אם אין לו יין אחר משובח כמותם כמו שנתבאר בסי' ער"בריא.

וכן מי שריית צמוקים כשרים לד' כוסותריב אם הם בענין שכשרים לקידוש דהיינו שיוצא מהן לחלוחית קצת על ידי דריכה בלא שרייה במיםריג ולפיכך מי שאינו שותה יין מחמת נדר יקח מי צמוקים לארבע כוסותריד:

כח

כח וכן במקומות שאין יין מצוי מצוה מן המובחר ליקח מי צמוקיםרטו אבל מעיקר הדין במקומות שאין יין מצוי דהיינו שמהלך יום אחד סביבות העיר אין גדל שם ייןרטז הרבה אלא מעט מזעירריז יכול ליקח לד' כוסות שאר משקים שהם חמר מדינה באותו העיר כגון מי דבש במקומות שרגילין לשתותו בפסחריח ואינן חוששין לזיוף קמחריט ועל דרך שנתבאר בסי' תס"זרכ.

ואף על פי שבקידוש של שאר ימים טובים ושבתות יותר טוב לקדש על הפת מלקדש על שאר משקים אף על פי שהוא חמר מדינה כמו שנתבאר בסי' ער"ברכא מכל מקום בליל פסח אי אפשר לקדש על הפת שהרי חייב בארבע כוסותרכב והראשון הוא כוס של קידוש:

כט

כט וכל זה במי דבש וכיוצא בו משאר משקין החשובים שהרי הם באותו העיר במקום יין אבל שאר משקין הגרועיןרכג כגון מי תפוחים (שקורין עפי"ל טראנ"ק) ומי זנגביל שקורין (אינגב"ר וואש"ר) ומי שורש שקורין (לאקרי"ץ) אע"פ שרוב שתיית הבינונים באותה העיר היא ממשקים הללו מכל מקום כיון שאינן משקין חשובין הרי הן כמו מיםרכד שאף שרוב שתיית העיר הוא מים אין נוטלין אותן לכוס של ברכהרכה כמו שנתבאר בסימן קפ"ברכו:

ל

ל אפילו עני המתפרנס מן הצדקהרכז ואין לו מעות לקנות יין לארבע כוסות שלא נתנו לו הגבאיםרכח חייב ללות או למכור כסותו או להשכיר את עצמו בשביל יין לד' כוסותרכט או שאר משקים במקום שהם חמר מדינה.

ואם אין לו אלא מעט מעות ואם יקנה בהן יין לד' כוסות לא יהיה לו נר בביתו הרי נר ביתו קודם לד' כוסות מפני שלום ביתורל ויעשה הסדר על הפת כמו שיתבאר בסי' תפ"גרלא.

(ועיין שםרלב דין מי שיש לו מעט יין ואינו מספיק לו לד' כוסות לשני הלילות איך יעשה):

לא

לא מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזיםרלג בליל פסחרלד קודם עשיית הסדר כדי שיראו שינוי וישאלורלה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילותרלו ואף על פי שעל שאלה זו אין לנו מה להשיב להם מכל מקום על ידי שיראו שינוי זה ויתעוררו לשאול עליו יתעוררו גם כן לשאול על שינויים אחריםרלז דהיינו שאוכלין מצה ומרור ויושבין בהסיבה וישיבו להם עבדים היינו וכו':


א) טור ושו"ע ס"א (כדי לאכול) וראה לקמן סי' תעג סכ"ה (שסידור הקערה הוא רק בלילה). לעיל סי' תנח ס"ד (למהר האכילה בתחילת הלילה). אהלי שם ח"ז ע' קעז. שערי שלום סי' לב. ומנהג בית הרב להתחיל סדר הראשון תיכף אחר תפלת ערבית, משא"כ סדר השני (ספר המנהגים - חב"ד ע' 38).

ב) ברייתא קט, א. טור ושו"ע שם.

ג) ראה תוס' שם ד"ה חוץ. רא"ש פ"י סי' כב. רשב"ם שם ד"ה חוץ. ח"י ס"ק א. לעיל סי' תנח ס"ד.

ד) גמרא שם ותוס' שם. פי' ב' ברשב"ם שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סכ"ג.

ה) שמות יג, ח. וראה רמב"ם פ"ז ה"א-ב.

ו) תרומת הדשן סי' קלז. שו"ע סוף ס"א.

ז) מלבד ליל א' דסוכות, כדלקמן סי' תרלט ס"כ. וליל שבועות, כדלקמן סי' תצד ס"ב. וראה לעיל סי' רסז ס"ג לענין שבת.

ח) תוס' צט, ב ד"ה עד. רא"ש פ"י סי' ב. טור. לבוש ס"א. וראה לקמן סי' תצא סוף ס"ג. שערי שלום סי' לג.

ט) תוס' שם בשם הר"י מקורביל. רא"ש שם. לבוש שם.

י) במדבר ט, יא. רא"ש שם. לבוש שם. וראה גם לעיל סי' תנח ס"א וש"נ.

יא) שמות יב, ח. תוס' שם. לבוש שם.

יב) תרומת הדשן שם. לבוש שם. וראה ט"ז סוף סק"א.

יג) ראה תוס' קח, ב ד"ה שאף.

יד) תרומת הדשן שם. לבוש שם.

טו) ח"י סק"ה.

טז) פסח מעובין סי' קעו. באר היטב סק"ד.

יז) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א. ט"ז וש"ך שם סק"א. ובאו"ח סי' תקמד ס"ז.

יח) אוצ"ל: ממנו. ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך הסבה הערה 111.

יט) כמבואר בשו"ע שם.

כ) ראה שיירי כנסת הגדולה. פסח מעובין שם.

כא) סעיף א.

כב) מנהג חב"ד שלא לובשים קיטל לסדר (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39).

כג) ראה גם לקמן סי' תרי ס"ט.

כד) ט"ז סק"ג. ח"י סק"ה.

כה) ח"י סי' תפ סק"ב. וראה גם לעיל סי' קלא סוף ס"ה.

כו) מהרי"ל סדר ההגדה אות ד (ע' פח). מ"א סק"ב.

כז) טור ושו"ע ס"ב. וראה גם לעיל סי' תנא ס"ד.

כח) משמעות ח"י סק"ד בדעת מהרי"ל שם.

כט) טור ושו"ע שם (יסדר שלחנו יפה).

ל) ח"י שם.

לא) מהרי"ל שם. מ"א שם.

לב) ח"י שם בדעת מהרי"ל שם.

לג) ח"י שם. וראה מ"א שם.

לד) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה ט"ז שם סקי"א וש"ך סקי"ט. לקמן חו"מ הל' גזילה וגניבה סוף ס"ד וקו"א סק"ו (השמטת הצנזור). לעיל סי' תמ קו"א סקי"א.

לה) טור ושו"ע ס"ב.

לו) משנה צט, ב. טור ושו"ע שם.

לז) רמב"ם בפי' המשניות ר"פ ערבי פסחים. טור ושו"ע שם. וראה רש"י ורשב"ם שם ד"ה ואפילו (כדרך בני חורין).

לח) רמב"ם שם.

לט) בתניא פמ"ז הוסיף: ובכל יום ויום.

מ) במשנה וברמב"ם: אדם.

מא) במשנה ובנוסח ההגדה של הרמב"ם ואדה"ז (ובתניא שם): לראות. וראה לקו"ש חי"ב ע' 39. שלחן המלך ח"ב ע' סט.

מב) משנה דף קיו, ע"ב. רמב"ם פ"ז ה"ו.

מג) שמות יג, ח. משנה שם.

מד) דברים טז, יב. שם כד, יח.

מה) רמב"ם שם.

מו) ראה רמב"ם שם ה"ז. לקו"ש חל"א ע' 56.

מז) אוצ"ל: שיתבאר, לקמן סי"ד. וראה גם סי' תעג סמ"ח.

מח) מרדכי לד, ג. רמ"א ס"ב.

מט) רמ"א שם. לבוש ס"ב.

נ) מ"א סק"ג.

נא) גמרא קח, א. מהרי"ל סדר ההגדה אות כ. מ"א שם.

נב) מהרי"ל שם. מ"א שם.

נג) מהרי"ל שם.

נד) גמרא דף קח, ע"א: פרקדן. וכשני הפירושים שהובאו בר"ח שם. רמב"ם פ"ז ה"ח. טור ושו"ע ס"ג.

נה) לבוש ס"ג.

נו) רש"י ורשב"ם שם ד"ה עד שיסב. טור ושו"ע שם.

נז) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

נח) רשב"ם שם ד"ה הסיבת ימין.

נט) בקונטרס השלחן הגיה: והקנה.

ס) גמרא שם, לפירוש רשב"ם שם ד"ה שמא. לבוש שם. ט"ז סק"ב. מ"א סק"ד.

סא) רא"ש פ"י סי' כ. טור. לבוש שם.

סב) גמרא שם (אצל בעלה, וראה ב"ח ד"ה אשה, שהוא טעות סופר). טור ושו"ע ס"ד.

סג) רא"ש שם, לדעת רב אחאי בשאילתות פ' צו סי' עז. טור לדעת בה"ג. פר"ח סוף ס"ד.

סד) שאילתות שם. טור בשם בה"ג.

סה) בלבוש ס"ד: שאינו לה דרך כבוד.

סו) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

סז) כלבו סי' נ. וראה לשון הלבוש שם וב"ח שם.

סח) רבנו ירוחם נ"ה ח"ה מב, ד ומרדכי (לז, ד) בשם התוס'. רמ"א ס"ד.

סט) דרכי משה  ס"ק ב. רמ"א שם.

ע) מרדכי בשם ראב"ן (קסד, ד). טור והגהות מיימוניות פ"ז אות ב בשם ראבי"ה סי' תקכה. וראה גם לקמן סט"ו.

עא) דרכי משה שם. רמ"א שם. וראה רשימות שיעורים, פסחים ח"ב, סי' מט. העו"ב תשעט ע' 50.

עב) גמרא שם. טור ושו"ע ס"ה.

עג) תוס' שם ד"ה בפני. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

עד) טור ושו"ע שם. וראה פר"ח ס"ה.

עה) כלבו סי' נ. אבודרהם סדר ההגדה ופירושה. לבוש ס"ה. מ"א סק"ו. ח"י סק"ט.

עו) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

עז) רא"ש שם. מרדכי לז, ד. טור ושו"ע שם.

עח) דרכי משה  ס"ק ג. ב"ח סוד"ה ומ"ש רבנו בתלמיד. ח"י סק"י, ופר"ח שם ד"ה ומ"ש תלמיד, שכן משמע מלשון הרמב"ם פ"ז ה"ח.

עט) גמרא שם. לבוש שם. ח"י שם.

פ) ח"י שם.

פא) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

פב) פר"ח שם סוד"ה ומ"ש תלמיד. וכ"ה משמעות הט"ז סק"ד.

פג) ט"ז שם.

פד) תרומת הדשן סי' קלח. שו"ע ס"ה.

פה) דרכי משה שם בשם מהרי"ב. רמ"א ס"ה.

פו) גמרא שם. ב"י סוד"ה ומ"ש אא"כ. ח"י סוף סקי"א.

פז) ראה העו"ב רלד ע' כה. רלט ע' טו. רמ ע' טו. תשעב ע' 67. שערי שלום סי' לד. זכור לאברהם (אלקלעי) מהדו"ב ח"ג או"ח פסי' קיט.

פח) ח"י סקי"ב.

פט) גמרא קח, סוע"א. טור ושו"ע ס"ו.

צ) סי"ד (גם כורך). וראה יגדיל תורה (נ.י.) כא ע' תקמ.

צא) ט"ז סק"ו.

צב) ט"ז סוף הסי', בשם מהרש"ל בהגהותיו לטור. מ"א סק"ו. והוא ע"פ ירושלמי שבת פ"א ה"ב. וראה גם לקמן סי' תרלט סכ"ג. לעיל סי' לב ס"ח (במוסגר). יגדיל תורה (נ.י.) כב ע' תר. שערי שלום סוף ס"י לד.

צג) רמב"ם פ"ז ה"ח.

צד) גמרא קח, א. רמב"ם שם.

צה) תוס' שם סוד"ה מאי. הגהות מיימוניות שם אות ו. וראה לקמן סי' תעה ס"ט.

צו) טור סי' תעה, בשם בעל המנהיג הל' פסח סי' פג. שו"ע שם ס"א. וראה לקמן סי' תעה ס"כ. אבל בשעת אכילת מרור אין צריך להסב כדלקמן שם סי"ג. ומנהג חב"ד שלא להסב גם בעת אכילת כרפס (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39).

צז) תוס' שם. רא"ש פ"י סי' כ. הגהות מיימוניות שם. טור ושו"ע סי' תעז ס"א. וראה לקמן שם ס"ד.

צח) גמרא שם. רמב"ם שם.

צט) ירושלמי פ"י ה"א. מדרש ב"ר פפ"ח, ה. רש"י צט, ב ד"ה ארבע. רשב"ם שם סוד"ה ולא. לבוש ס"ח.

ק) שמות ו, ו-ז.

קא) בפרשת וארא הסדר הוא: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. וכן העתיק ברש"י שם ובלבוש שם, וכסדר שהביא רבנו הוא ברשב"ם שם (וראה רשב"ם ב"ב נח, ב ד"ה רביעית). וראה לקו"ש חי"א ע' 14. שלחן המלך ח"ב ע' פ.

קב) כדלקמן סי' תעז ס"ג (אפיקומן). ולענין כורך, ראה ב"ח סי' תעה ד"ה כתב אחי. לקמן סי' תעה ס"כ (טעם נוסף). רשימות שיעורים פסחים ח"ב סי' מח אות ה.

קג) ב"ח שם.

קד) רמב"ם שם. ח"י סקט"ז. פר"ח סק"ז.

קה) רמב"ם שם. ומנהג חב"ד שלא להסב בשעת הסעודה (לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה שלחן עורך).

קו) עולת שבת סק"ה. דרכי משה  ס"ק א בשם מהרי"ב. פר"ח שם.

קז) רא"ש פ"י סי' כ. טור ושו"ע ס"ז. וראה לקו"ש חי"א ע' 15-18 (אם הסיבה היא תנאי לעיכובא). שלחן המלך ח"ב ע' פא-פה.

קח) כדלעיל ס"י, וש"נ.

קט) אגודה פרק ע"פ סי' צב. רמ"א ס"ז.

קי) דרכי משה  סוף ס"ק ד. רמ"א שם.

קיא) דרכי משה ורמ"א שם. מ"א סק"ז.

קיב) מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעג ס"ז (במוסגר: אלא א"כ שבשעה שבירך על הכוס השני היה דעתו שלא לשתות עוד יין כו').

קיג) סעיף ה.

קיד) מ"א שם.

קטו) דרכי משה ורמ"א שם.

קטז) מ"א שם. וכדלקמן סי' תעג סי"א.

קיז) סעיף ג.

קיח) סעיף א.

קיט) מ"א שם, בביאור דברי הרמ"א שם.

קכ) מ"א שם.

קכא) מ"א שם.

קכב) טור ושו"ע ס"ח.

קכג) סי' תעג ס"א (כוס ראשונה), שם סל"ט (כוס שניה), סי' תעט ס"א (כוס שלישית), סי' תפ ס"א (כוס רביעית).

קכד) מ"א סק"ח.

קכה) גמרא קח, ב לפירוש רשב"ם ותוס' שם ד"ה בבת אחת. רא"ש פ"י סי' כא. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סכ"ה (במוסגר). סי' תעט סוף ס"א (במוסגר). רשימות שיעורים פסחים ח"ב סי' נג אות ג.

קכו) רשב"ם שם ד"ה אבל. פר"ח ס"ח.

קכז) ראה גם לקמן סכ"ה.

קכח) ברייתא וגמרא שם. טור ושו"ע ס"ט.

קכט) טור. לבוש ס"ט.

קל) רמב"ם פ"ז ה"ט. וראה לעיל סי' רד ס"ט.

קלא) רמב"ם שם.

קלב) ראה גמרא שם.

קלג) שמואל שם. רמב"ם שם. טור.

קלד) ר"ן (כג, א) ד"ה שתאן. מ"מ שם. וראה גם רשב"ם שם ד"ה שתאן חי.

קלה) ר"ן שם. ב"י ד"ה ואם שתאו.

קלו) רבא שם. רמב"ם שם. טור.

קלז) ר"ן שם. וראה לשון רש"י ורשב"ם שם ד"ה ידי חירות. לקו"ש חי"א ע' 19 הערה 32.

קלח) רשב"ם שם ד"ה ידי חירות. טור. והם יותר טובים בלא מזיגה – טור ורמ"א סי' ערב ס"ה. לעיל שם ס"ו.

קלט) רב חסדא דף קט, ע"א. טור. לבוש ס"ט. שיעור הגודל ראה לעיל סי' יא ס"ו וש"נ. ושיעורו במידת ימינו (סיכום השיטות) ראה תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו ע' צג. קיצור הלכות, מילואים ע' טו, וש"נ.

קמ) תוס' שם ד"ה רביעית.

קמא) שרביע (מלבר) של ב' וחצי וחומש (2.7) גודלין הם ד' וחצי חומשי (0.9) גודל, ולכן יהיה גבהו ג' וג' חומשי (3.6) גודלין.

קמב) רמב"ן, הובא בארחות חיים סדר ליל פסח סי' ו (רוב הכוס). שו"ע ס"ט בשם ויש אומרים (כנ"ל). ב"ח ד"ה ומ"ש ושיעור בדעת הרמב"ן (לכתחילה כל הכוס). פר"ח ס"ט (כנ"ל). וראה לקמן ס"כ. סי' תעט ס"ד.

קמג) כדלעיל סי' רעא סכ"ד.

קמד) ב"ח שם. פר"ח שם.

קמה) טור ושו"ע ס"ט. מ"א סק"ט וסק"י. פר"ח שם בדעת השו"ע.

קמו) ח"י סק"כ.

קמז) ב"ח שם. מ"א סק"י.

קמח) ב"ח שם. וראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 39 (שכ"ה מנהג בית הרב).

קמט) ט"ז סק"ח.

קנ) ח"י שם.

קנא) ס"ו (טוב לשתות). וראה גם סדר ברה"נ פ"ח ה"א (טוב ליזהר).

קנב) מ"א סוף סקי"א. וראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 39 (שכ"ה מנהג בית הרב).

קנג) רוקח סי' רפג. רמ"א ס"ט.

קנד) דרכי משה סי' תעג ס"ק א, בשם מהרי"ב. רמ"א סט"ו. וראה גם לעיל סי' קפג ס"ט (לענין כוס ברכת המזון: אבל אם אין שם כוס אחר בקלות יברך על זה ואין חשש פסול כלל).

קנה) ראב"ד בהשגות הל' תרומות פ"י ה"ג, עפ"י כריתות יג, א. דעה הב' בשו"ע סי' תריב ס"י. מ"א סקי"א.

קנו) רמב"ם שם, והל' שביתת עשור פ"ב ה"ד, על פי גרסתו בתוספתא יומא פ"ד ה"ד. דעה הא' בטור ושו"ע שם.

קנז) סעיף טו. ובסדר ברה"נ פ"ח ה"ו (שהעיקר כדעה הא'). וראה שארית יהודה או"ח סי' טו, בשם רבנו, טעם לחלק.

קנח) מ"א שם.

קנט) סעיף טו.

קס) מ"א שם.

קסא) שו"ת הרשב"א ח"א סי' רלח. שו"ע ס"י. וראה גם לקמן סי' תעג סוף סל"א לענין מרור.

קסב) נדרים דף מט, ע"ב. ירושלמי פ"י ה"א. הובא ברשב"א שם.

קסג) סעיף יב.

קסד) ראה ברייתא קח, ב. תוס' צט, ב ד"ה לא יפחתו (הב'). רא"ש פ"י סי' כא.

קסה) רבינא קט, סוע"ב. וראה גם לקמן סי' תעד ס"ב. וראה לעיל סי' ערב קו"א סק"ב (בקידוש: כשחבירו טועם נעשה כאילו הוא טועם). דברי נחמיה, השלמות לשוע"ר סי' תרנא קו"א סק"א. מ"מ וציונים.

קסו) כדלעיל ס"א (ולכאורה גם סעיף זה שייך לשם).

קסז) סעיף ג.

קסח) סעיף י.

קסט) רשב"ם קט, א ד"ה חוטפין.

קע) שם.

קעא) כלבו סי' נ. ארחות חיים סדר ליל הפסח סי' ו. שו"ע ס"ט.

קעב) פר"ח ס"ט. וכדלעיל סי"ט.

קעג) פר"ח שם. ח"י סקכ"ח.

קעד) ראה לעיל סי' קפד ס"ד, וסי' קצ ס"ה, וסי' רעא סי"ט וסכ"ט, שבאופן הנ"ל היין גם פגום (ראה גם תוס' צט, ב סוד"ה לא יפחתו) והוא חמור יותר מכוס שאינו מלא (ראה לעיל סי' רצו ס"ט).

קעה) ס"ד. וראה גם סי' קפב ס"ד.

קעו) רא"ש פ"י סי' כא, כת"ק בברייתא קח, ב. פר"ח סט"ו. וראה לשון טור.

קעז) ראה תוס' צט, ב ד"ה לא יפחתו (הב'): דחייבין לשמוע ברכת ארבע כוסות.

קעח) נסמן לעיל סט"ז.

קעט) שו"ת הרא"ש כלל יד סי' ה. שו"ע סט"ו. פר"ח שם. וראה גם תוס' שם.

קפ) מ"א סי' שמג סוף סק"ג. וראה גם לעיל שם ס"ג (היודע מענין שבת).

קפא) כדלקמן סי' תעג ס"א.

קפב) סעיף ג.

קפג) ראה לעיל סי' תעא ס"י, וש"נ.

קפד) רמב"ם פ"ז ה"י. וראה לקמן סי' תעג ס"מ. שם סמ"ד (שאת ההגדה אומרים על מצה ומרור). אוצר ההלכות לסי' תעג ס"ו ע' קמא.

קפה) ראה לעיל סי' קפו ס"ג.

קפו) כדלקמן סי' תעט ס"א.

קפז) כדלקמן סי' תפ ס"א.

קפח) ראה לעיל סי' שמג ס"ב. סי' תעא ס"י.

קפט) רבי יהושע בן לוי קח, סוע"א. טור ושו"ע סי"ד. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ז.

קצ) משנה קידושין כט, א. וכדלעיל סי' יז ס"א.

קצא) תוס' ברכות כ, ב ד"ה בתפלה. פסחים קח, ב ד"ה שאף. וראה גם לעיל סי' קו ס"ב. סי' רצו סי"ט.

קצב) רבי יהושע בן לוי קח, רע"ב.

קצג) תוס' שם ד"ה היו. לבוש סי"ד.

קצד) רבי אלעזר מג, ב. רמב"ם פ"ו ה"י ובמ"מ שם.

קצה) ראה גם לעיל סי' תנג ס"א.

קצו) דברים טז, ג.

קצז) שמות יב, טו.

קצח) גמרא שם לדעת חכמים. וראה לעיל סי' תסב ס"א. וראה רבנו מנוח על הרמב"ם שם.

קצט) רבי אלעזר שם. וראה עד"ז לעיל סי' רעא ס"ה. וראה פרדס חב"ד 9 ע' 91.

ר) טור בשם ירושלמי פ"י ה"א. שו"ע סי"א.

רא) טור. רוקח סי' רפג. רמ"א סי"א.

רב) משלי כג, לא. ירושלמי שם.

רג) ראה ט"ז סק"ט.

רד) הובאו בב"י ד"ה ואיתא ובסי' ערב ד"ה גרסינן.

רה) ס"ד (יין לבן מקדשים עליו), וציין לכאן.

רו) ט"ז שם. מ"א סקי"ג. וראה גם לקמן סי' תעג סל"ב.

רז) ט"ז שם (משמו"ר פ"א, מא. הובא ברש"י עה"ת שמות ב, כג).

רח) ט"ז שם.

רט) טור בשם ירושלמי פ"י ה"א. שו"ע סי"ב.

רי) פסיקתא דרב כהנא פי"ב. שו"ע סי' רב ס"א. וראה גם לעיל סי' רד ס"ח.

ריא) סעיף ט.

ריב) (שיירי) כנה"ג הגה"ט. עולת שבת סק"ח.

ריג) רי"ף (כב, ב). רא"ש ב"ב פ"ו סי' י. ריב"ש סי' ט. ח"י סקכ"ב. וראה גם לעיל סי' ערב ס"ז, וש"נ.

ריד) ח"י סי' תפג סק"א.

רטו) ט"ז סק"י.

רטז) רא"ש פ"י סי' יז בשם יש מפרשים. טור סי' ערב. מ"א שם סק"ו בשם וי"א. וראה גם לעיל שם ס"י, וסי' קפב ס"ב.

ריז) מ"א סי' קפב סק"ב. ואם הוא מצוי בחנות, ראה לעיל שם ס"ב. סי' ערב ס"י. קו"א שם סק"א.

ריח) הלכות ומנהגי מהר"ש סי' שפ. דרכי משה סי' תפג בשם מהרי"ל. רמ"א שם. וראה גם לעיל סי' קפב ס"ג.

ריט) דרכי משה שם.

רכ) סעי' יד-טז.

רכא) סעיף יא.

רכב) טור סי' תפג בסופו בשם רב האי גאון.

רכג) שו"ת רש"ל סי' כג. ט"ז סי' קפב סק"א. וראה גם לעיל שם ס"ג  (קוואס או בארשט).

רכד) ט"ז שם.

רכה) ראה רשב"ם קז, א ד"ה חמר מדינה. רא"ש פ"י סי' יז. שו"ע ס"ב.

רכו) סעיף ג.

רכז) משנה צט, ב. שו"ע סי"ג. ולענין סעודת שבת ראה לעיל סי' רמב ס"ג.

רכח) רשב"ם שם ד"ה ואפילו. מ"א סקט"ו.

רכט) רשב"ם שם. שו"ע שם (ימכור את מלבושו או ילוה). וראה מ"מ וציונים. העו"ב תשנה ע' 67. תשנו ע' 42. תשנז ע' 37.

רל) מ"א סקי"ד. וראה גם לעיל סי' רסג ס"ד. סי' רצו קו"א סק"א.

רלא) סעי' א-ג.

רלב) סעי' ו.

רלג) כרבי יהודה בברייתא קט, רע"א. טור ושו"ע סט"ז.

רלד) רמב"ם פ"ז ה"ג. בברייתא שם: בערב פסח. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ובאורים ע' תשסה.

רלה) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה ברייתא שם (כדי שלא ישנו וישאלו). לקמן סי' תקכט ס"ז. הל' ת"ת פ"א ס"י (שבלאו הכי יש מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים בימים טובים). מ"מ וציונים.

רלו) רמב"ם שם.

רלז) תוס' קטו, ב ד"ה כדי. פר"ח שם סי' תעג ס"ו סוד"ה רשב"ם. וראה גם לקמן סי' תעג סי"ד.