תעד על כוס שני אין מברכין ובו ג' סעיפים:

א

א יש נוהגיןא שלא לברך בורא פרי הגפן על כוס שני לפי שנפטר בבורא פרי הגפן שבירך על כוס ראשון וכן לא יברך על כוס רביעי לפי שנפטר במה שבירך על כוס שלישי ואף על פי שהפסיק הרבה בינתיים באמירת ההגדה והלל כיון שאין כאן היסח הדעת משתיה שהרי כשבירך על כוס ראשון היה יודע שישתה עוד כוס שני וכן כשבירך על כוס שלישי היה יודע שישתה עוד כוס רביעי וגם בשעת אמירת ההגדה לא הסיח דעתו משתיה שהרי אם היה רוצה היה יכול לשתות באמצע ההגדה מעיקר הדיןב ואף בין שלישי לרביעי שאסור לשתותג מכל מקום כיון שהכוס עומד לפניו ודעתו לשתות ממנו כשיסיים ההגדה הרי לא הסיח דעתו משתיה ולפיכך אין צריך לחזור ולברך על השתיהד.

ומה שצריך לברך על כוס שלישי של ברכת המזון אף על פי [ש]כשבירך על כוס ראשון היה בדעתו לשתות עוד ג' כוסות הטעם הוא לפי שברכת המזון הוא גמר וסילוק על הסעודה שאכל הרי זו חשובה כהפסק והיסח הדעת משתיהה כיון שבשעת ברכת המזון אי אפשר לו לשתות שאי אפשר לשתות ולדבר כאחדו אבל אמירת ההגדה וההלל אף על פי שגם כן אי אפשר לו לשתות ולדבר כאחד אף על פי כן אינה חשובה הפסק והיסח הדעת משתיה שאמירה זו אינה גמר וסילוק על מה שקודם לכן (עיין סימן קע"חז):

ב

ב ובמדינות אלו נוהגין לברך גם על כוס שני ורביעיח לפי שד' כוסות אלו תקנו חכמים לשתותם דרך חירות וכל אחד ואחד הוא חירות ומצוה בפני עצמהט ולפיכך אינן מצטרפין זה עם זה להפטר בברכה אחתי אלא צריך לברך על כל אחד ואחד בפני עצמו:

ג

ג וכל זה לענין ברכה ראשונה אבל ברכה האחרונה על היין אין לברך אחר שום כוס כי אם אחר כוס האחרוןיא ואפילו להאומריםיב שההלל וההגדה חשובים הפסק לענין ברכה ראשונה מכל מקום לענין ברכה אחרונה אינן חשובים הפסקיג וכל הכוסות נפטרין בברכה אחרונה שיברך אחר כוס האחרון.

ואפילו ברכת המזון שהוא גמר וסילוק על הסעודה וחשוב כהפסק והיסח הדעת לענין ברכה ראשונהיד מכל מקום לענין ברכה אחרונה אין היסח הדעת מזקיק לברך ברכה אחרונה מיד אחר האכילה או השתיה שהסיח דעתו ממנה אלא יכול להמתין עד שיהא נמלך לחזור ולאכול או לשתות ויברך אחר אותה האכילה או שתיה ויפטור גם את זו כמו שנתבאר בסי' קע"טטו:


א) רא"ש פ"י סי' כד. טור ושו"ע ס"א.

ב) כדלעיל סי' תעג סי"א.

ג) כדלקמן סי' תעט ס"ג.

ד) רא"ש שם.

ה) רא"ש שם כרב קג, ב. וראה גם תוס' קב, א ד"ה ועקרו.

ו) רא"ש שם וכגמרא חולין פז, רע"א.

ז) סוף ס"ז, לענין מתפלל באמצע סעודתו, ועד"ז כאן לענין אמירת ההגדה. וראה גם לעיל סי' קצ ס"א (שדוקא ברכת המזון שיש בה ב' הטעמים הנ"ל הוי הפסק). סי' רעא סי"א (לענין פורס מפה ומקדש).

ח) דרכי משה ורמ"א כדעת הרי"ף (כד, א) ורמב"ם פ"ח ה"ה ורוב הגאונים. וכ"ה בסידור.

ט) רבינא קט, סוע"ב. רי"ף שם. מ"א. וראה רשימות שיעורים פסחים ח"ב סי' נג אות ח.

י) ר"ן שם ד"ה כתב.

יא) שו"ת הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן) סי' רב. רא"ש שם ובתשובה כלל יד אות ה. ר"ן (כד, ב) דבור הא'. רמ"א.

יב) רי"ף (כד, א). וראה גם לעיל סי' תעג סי"ז בדעה הב'.

יג) ראה רמב"ן במלחמות (כד, ב). ר"ן שם. מ"א סי' קעד סקי"ד.

יד) כדלעיל ס"א וש"נ.

טו) ס"ד-ה (שאפילו בהיסח דעת שצריך לברך המוציא, סגי בברכת המזון אחת לשתיהם). וראה סי' קעח ס"ח (שיש אומרים שבדברים הטעונים ברכה לאחריהם צריך לברך תחלה ברכה אחרונה). סי' ז ס"ג. סי' קפד ס"א (שיכול לאכול כמה פעמים ולפטור בברכה אחרונה אחת). יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' פט. משנה שלמה סי' יג ס"ק יז.