תעו מנהג אכילת צלי בליל פסח ובו ז' סעיפים:

א

א מקום שנהגו לאכול בשר צלי בליל פסח אוכלין מקום שנהגו שלא לאכולא משום גזירה שמא יאמרו פסח הואב אסור להם לשנות מנהגם ואף בניהם אחריהם אינן רשאין לשנות מנהג אבותיהםג ואף מי שבא לדור שם ממקום שנהגו לאכול אסור לו לאכול עיין סי' תס"חד ובמדינות אלו נהגו שלא לאכולה:

ב

ב ובכל מקום אסור לאכול בלילה זה גדיים המקולסיןו (פירוש מקולס הוא לשון מזויןז שכרעיוח ובני מעיו בשעת צלייתוט הן תלוין למעלה מראשוי או מצדויא כגבור מזוין שכובע נחושת למעלה מראשויב וכלי זיינו בצדויג) דהיינו גדי או כבש צלוי כולו כאחדיד (ראשו על כרעיו ועל קרבוטו) ולא נחסר ממנו שום אברטז שהרי זה דומה לצליית הפסחיז שהיה נצלה כשהוא שלם כולו כאחד (וכרעיו ובני מעיו תלוין חוצה לויח) ויהא נראה כאוכל פסח בחוץיט אבל אם צלה אותו כשהוא מחותךכ או אפילו כשהוא מחובר אלא שנחתך אבר אחד מגופו קודם הצלייהכא או ששלק בו אבר אחד כשהוא מחוברכב ואח"כ צלה אותו כולו כאחד הואיל ואינו דומה לצליית הפסח הרי זה מותר במקום שנהגו לאכול צלי בלילה זהכג:

ג

ג אפילו בשר עגל ועוף שאין הפסח בא מהם וכן כל דבר הטעון שחיטה אסור לאכלו צלי במקום שנהגו שלא לאכולכד לפי שהעולם יטעו בין צלי לצליכה ויבואו להתיר גם בשר צלוי מכבשים ועזים כיון שהכל מין בשר אבל דבר שאינו טעון שחיטה כגון דגים וביצים מותר לאכלם צלוייםכו לפי שאינן דומין כלל לבשר ולא יטעו בהם:

ד

ד צלי קדרכז (פירושכח שנצלה בקדירה בלא מים ושום משקה אלא מתבשל במוהל היוצא ממנו) אף על פי שאינו דומה לצליית הפסח שהפסח שנצלה בקדירה פסולכט אף על פי כן במקום שנהגו שלא לאכול צלי יש לאוסרו מפני מראית העין שלא יטעו להתיר גם צלי אש ואפילו אם בשלו מתחלה במים ואח"כ עשאו צלי קדר יש לאסור מטעם זה ומכל מקום לצורך חולה קצת יש להקל בזהל כי יש מי שמתירלא צלי קדר אבל אם צלאו אפילו צלי אש ואח"כ בישלו מותרלב לפי שהבישול מבטל את הצליה וכיוצא בזה בפסח פסוללג:

ה

ה יש ליזהר שלא לאכול ולא לשתות בסעודה זו הרבה יותר מדאילד שלא יאכל האפיקומן באכילה גסהלה דהיינו שאינו תאב כלל לאכוללו שאז אינו עושה [מצוה] מן המובחר שאף שהאפיקומן הוא זכר לפסח והפסח היה נאכל על השובע דהיינו שהוא שבע כבר ולכן אוכלין האפיקומן אחר גמר כל הסעודה כמו שיתבאר בסי' תע"זלז מכל מקום צריך שיהא לו קצת תאוה לאכוללח אבל כשאינו מתאוה כלל ואוכל הרי זו אכילה גסה ואין זו מצוה מן המובחר אבל מכל מקום יוצא ידי חובתו באכילה זולט.

אבל אם שבע כל כך עד שנפשו קצה באכילה מרוב שובעו אף שדוחק את עצמו לאכול אינו יוצא ידי חובתו באכילה זו שאכילה גסה כזו אינה נקראת אכילה כללמ כמו שיתבאר בסי' תרי"במא:

ו

ו נוהגין בקצת מקומות לאכול ביצים בסעודה זכר לאבילותמב חורבן בית המקדש שכשהיה קיים היו מקריבין פסחמג ואוכלין בלילה זה ועכשיו אין לנו פסחמד לכן מתאבלין עכשיו על זהמה ומזה הטעם אוכלין ביצים גם בלילה השנימו:

ז

ז יש נוהגין שלא לאכול בלילה זה שום טיבול רק שני טיבולים אלומז דהיינו טיבול הראשון שקודם אמירת ההגדה וטיבול המרור בחרוסת כדי שיהא ניכרמח ששני טיבולים אלו הם לשם מצוה:


א) משנה נג, א. טור ושו"ע ס"א.

ב) רמב"ם פ"ח הי"א. שו"ע שם. וראה גם רש"י שם ד"ה שלא לאכול.

ג) ראה גמרא נ, סוע"ב.

ד) ס"ט, וש"נ.

ה) טור. לבוש ס"ב. מ"א סק"א.

ו) ברייתא עד, א. משנה ביצה כב, ב. טור ושו"ע ס"א. וראה גם לעיל סי' תסט ס"ד.

ז) רש"י ביצה כב, ב ד"ה מקולס.

ח) רש"י דף נג, א ד"ה מקולסין.

ט) רש"י ביצה שם.

י) רש"י דף עד, א ד"ה מקולס.

יא) רש"י נג, א שם וביצה שם.

יב) רש"י עד, א שם.

יג) רש"י נג, א שם וביצה שם.

יד) ברייתא עד, א. רמב"ם שם. שו"ע שם.

טו) רש"י נג, א שם. טור.

טז) ברייתא שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

יז) רש"י שם ד"ה כאחד. לבוש ס"ב.

יח) כר"ע במשנה שם. רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"י.

יט) רש"י שם. רמב"ם פ"ח הי"א. שו"ע שם.

כ) ברייתא דף עד, א. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כא) רש"י שם ד"ה נשלק.

כב) רב ששת בגמרא שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כג) רמב"ם שם. שו"ע שם.

כד) ירושלמי פ"ד ה"ד. טור ושו"ע ס"ב.

כה) מ"א סק"ג.

כו) ירושלמי שם. ט"ז סק"ג. מ"א שם.

כז) מ"א סק"א.

כח) רש"י מא, א ד"ה צלי קדר.

כט) גמרא שם. רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"ח, וכס"מ שם.

ל) מ"א שם.

לא) נחלת צבי סק"ב.

לב) מ"א שם. ח"י סק"ב.

לג) ברייתא שם. רמב"ם שם.

לד) וראה גם בסידור: אוכל ושותה כדי צרכו, משמע ולא יותר מכדי צרכו (לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה אוכל).

לה) מהרי"ל סדר ההגדה. רמ"א ס"א.

לו) מ"א סק"ב.

לז) ס"א וס"ג.

לח) תוס' קז, ב ד"ה דילמא בשם ר"ת. ב"ח ריש סי' תעא. מ"א שם.

לט) כדעת ריש לקיש נזיר כג, א.

מ) תוס' שם, ובנזיר שם ד"ה פסח. מ"א סוף סק"ב.

מא) ס"ו. וראה גם לעיל סי' קצז ס"ט (שתלוי אם גרונו נהנה מהאכילה).

מב) דרכי משה סי' תעג ס"ק י. רמ"א כאן ס"ב. וראה לעיל סי' תעג סכ"א שאוכלין את הביצה שבקערה. וראה ס' המנהגים – חב"ד ע' 41, שטובלין אותה במי המלח.

מג) רמ"א שם בטעם הב'.

מד) ראה דרכי משה שם.

מה) מ"א סק"ד.

מו) ח"י סק"ו. וראה גם ספר המנהגים - חב"ד שם.

מז) מהרי"ל סדר ההגדה. רמ"א שם. וראה ספר המנהגים - חב"ד שם (שטובלים גם הביצה).

מח) לבוש ס"ב.