תעח שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן ובו ו' סעיפים:

א

א אחר אכילת אפיקומן אסור לאכול שום מאכל בעולםא חוץ ממצה שמורהב משעת קצירה או משעת לישהג כדי שלא יעבור מפיו טעם מצהד שמורהה של האפיקומןו על ידי טעם אותו מאכל כמו שנתבאר בסי' תע"זז.

אבל מותר לשתות כל המשקיןח שאינן משכרין (אבל משקין המשכרין אסור לשתות מטעם שיתבאר בסי' תפ"אט) לפי שטעם השתיה אינו מעביר את טעם האכילה מפיו.

ויש חולקין על זה ואומריםי שטעם כל המשקין מבטל מפיו את טעם מצה שמורה של אפיקומן חוץ ממים וכיוצא בהם כמו שיתבאר בסי' תפ"איא ויש לחוש לדבריהם אם לא לצורך גדוליב:

ב

ב לא יאכל האפיקומן בשני מקומותיג ואפילו בחדר אחד לא יאכלנו בב' שולחנותיד מקצתו בשולחן זה ומקצתו בשולחן זה לפי שהאפיקומן הוא זכר לפסחטו ואסור לאכול מן הפסח בשני מקומות שנאמרטז בבית אחד יאכל:

ג

ג מי שישן באמצע אכילת האפיקומן וניער משנתו אסור לו לחזור ולאכול עוד מן האפיקומןיז אפילו לא אכל עדיין כזיתיח לפי שהשינה חשובה הפסק בין אכילה לאכילה וכשאוכל אחר השינה הרי הוא כאוכל במקום אחר שלא במקום הראשוןיט ואסור לאכול האפיקומן בשני מקומותכ:

ד

ד במה דברים אמורים כשמיסב בלבד אבל בני החבורה המסובין וישנו מקצתן באמצע אכילת האפיקומן וניערו יכולין לחזור ולאכול עודכא אפילו אכלו כבר כזית שאין שינתם חשובה הפסק כיון שמקצת חבורתם נשארו בלא שינהכב אבל אם ישנו כל בני החבורה וניערו אינן חוזרין לאכול עודכג:

ה

ה וכל זה כשנרדמו בשינה אבל אם נתנמנמו בלבד וניעורוכד וכן יחיד שמיסב ונתנמנם וניעור יכולין לחזור ולאכולכה ואיזהו מתנמנם ישן ואינו ישן ניעור ואינו ניעור כגון שאם קורין אותו והוא עונהכו ואינו יודע להשיב דבר שצריך להרהר קודם שישיבכז וכשמזכירין אותו הוא נזכר כגון ששואלין אותו באיזה מקום הנחת חפץ פלוני ואינו יודע להרהר ולזכור בעודו מתנמנם באיזה מקום הניחו וכשמזכירין אותו ואומרים לו הנחת במקום פלוני הוא נזכר ואומר הן או לאוכח וכיוצא בזה:

ו

ו וכל זה כשישן לאחר שהתחיל לאכול האפיקומן אבל אם ישן קודם לכן וניעור יכול לחזור ולאכול כמה שירצה ולאכול האפיקומן אח"ככט וכן יכול לאכול סעודתו בבית ולילך לאכול האפיקומן בבית אחרל:


א) שמואל קיט, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) משמעות הרא"ש פ"י סי' לה. וראה נטעי גבריאל פסח ח"ג ע' תלה.

ג) כדלעיל סי' תעז ס"י.

ד) גמרא שם ורשב"ם ד"ה אין מפטירין.

ה) רא"ש שם. וראה גם לקמן סי' תפב סעי' א-ג.

ו) לבוש ס"א.

ז) ס"ב וס"ג.

ח) הרב רבנו יונה. הובא ברא"ש פ"י סי' לג, ובטור סי' תפא.

ט) סעיף א.

י) רי"ף (כז, א). רא"ש שם, ממשמעות רב יוסף טוב עלם. טור בשם הגאונים. רמ"א סי' תפא ס"א. מ"א כאן סק"א. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה ויזהר. שלחן המלך ח"ב ע' קט הערה 1.

יא) ס"א. ובסידור: ויזהר שלא ישתה אחר האפיקומן. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה שלא ישתה, דמסתימת דבריו משמע שמכל שתיה יזהר ואפילו ממים. וראה שם ד"ה ויזהר (הא').

יב) וכ"ה לקמן שם.

יג) רשב"ם קכ, א ד"ה ישנו. רא"ש פ"י סי' לד (וראה קרבן נתנאל שם אות ח). טור. רמ"א ס"א.

יד) מ"א סק"ב.

טו) כדלעיל סי' תעז ס"ג.

טז) שמות יב, מו. רבי יהודה בברייתא פו, א.

יז) עובדא דרבה קכ, ב. כפירוש רשב"ם שם ד"ה הוה. רמב"ם פ"ח הי"ד. שו"ע ורמ"א ס"ב.

יח) משמעות רמ"א שם ואחרונים. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ח.

יט) רשב"ם קכ, א ד"ה ישנו. טור. לבוש ס"ב. מ"א סק"ג.

כ) כדלעיל ס"ב.

כא) משנה קכ, סוע"א. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כב) לבוש ס"ב בדעת ויש אומרים.

כג) משנה שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כד) רמב"ם ושו"ע שם, כרבי יוסי במשנה שם דאסיפא קאי.

כה) עובדא דרבה שם.

כו) גמרא שם. מ"א סק"ד.

כז) רש"י בתענית דף יב, ב ד"ה אהדורי.

כח) רשב"ם פסחים שם ד"ה לאהדורי.

כט) רבנו ירוחם נ"ה ח"ד (מג, ד). רמ"א ס"ב.

ל) ט"ז סי' תעט סק"ג. מ"א שם סק"ב.