תעט ברכת המזון על כוס שלישי ובו ט' סעיפים:

א

א אחר אכילת האפיקומן צריך למזוג כוס שלישי לברך עליו ברכת המזוןא ואף להאומריםב שברכת המזון אינה טעונה כוס מכל מקום הואיל ותקנו חכמים לשתות ד' כוסות בלילה זה יש לעשות מצוה בכל אחד ואחדג ועל השלישי יברך על מזונו (ואם לא עשה כן לא יצא ידי חובת ד' כוסותד כמו שנתבאר בסי' תע"בה):

ב

ב כוס זה צריך לדקדק בו אם הוא נקיו משיורי כוסותז דהיינו שיורי יין ששרה בו פתח שאם אינו נקי צריך שטיפה והדחהט או לקנחו יפה כמו שנתבאר בסי' קפ"גי ואף מי שאינו נזהר בזה כל השנה (לפי שברכת המזון אין צריך כוס מעיקר הדיןיא) מכל מקום בלילה זה צריך ליזהריב:

ג

ג אחר ששתה כוס זה אסור לשתות ייןיג או שאר משקה המשכריד עד כוס הרביעי שמא ישתכרטו וישן וימנע מקריאת גמר ההללטז ואף ממשקה שאינו משכר יש למנוע מטעם שנתבאר בסי' תע"חיז חוץ ממים וכיוצא בהם כמו שיתבאר בסי' תפ"איח:

ד

ד אבל כוס זה השלישי יכול לשתותו כולו אפילו מחזיק הרבה יותר מרביעיתיט ואפילו מפסיק הרבה פעמים באמצע שתיית הכוס אף על פי כן הכל נחשב לכוס אחדכ אפילו שוהה מתחלת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה יותר מכדי אכילת פרסכא ומכל מקום אם הכוס מחזיק הרבה יותר מדאי לא ישתנו כולו שלא ישתכרכב:

ה

ה ואפילו בכוס קטן אם שתה ממנו רוב רביעיתכג או יותר והיה בדעתו שלא לשתות עוד ממנוכד ואחר כך נמלך לחזור ולשתות עוד ממנו כיון שצריך לברך ברכה ראשונה על מה שרוצה לשתות אסור לו לשתות ממנו (או מכוס אחר) אפילו אינו יין אלא שאר משקה שהוא חמר מדינה מפני שנראה כמוסיף על הכוסות שתקנו חכמים כמו שנתבאר בסי' תע"גכה:

ו

ו מצוה לחזור אחר זימוןכו לאמירת ההללכז כדי לומר הודו בשלשה דהיינו שהאחד יאמר לשנים שעמו הודו לה' וגו'כח והם יענו אחריו הודו לה' וגו' וכן באנא ה' וגו' כמו שנתבאר בסי' תכ"בכט עיין שם הטעם והגדול שבהן הוא אומר הודו והשנים הקטנים ממנו עונים אחריול ויכול הגדול ליתן רשות לקטןלא ואפילו אם אותן השנים אכלו בבית אחרלב וכבר קראו את ההלל לעצמן מצטרפין לזימון להלל.

ומכל מקום מי שאין שנים אוכלין עמו בבית אין צריך לחזור אחר שלשה אנשים מבית אחר אלא די באשתו ובניו שהגיעו לחינוך שיענו אחריולג ואף שלכתחלה מצוה מן המובחר לומר הודו ואנא בג' אנשים שהגיעו לכלל מצותלד מכל מקום אין צריך להקפיד כל כך בשביל זהלה לטרוח אחריהם ולהביאם מבית אחר אלא די באשתו ובניו שהגיעו לחינוך.

ויכול ליתן רשות לקטן לומר אנא וגו' והוא יענה אחריולו אבל הודו לא יענה אחר הקטן אלא יתחיל הוא בעצמו והקטן יענה אחריו לפי שהודו הוא תחלת הפרק וכשהקטן מתחיל והוא עונה אחריו נראה כאלו הקטן הוא שלוחולז ותבא לו מארהלח שמבזה את קונו לעשות לו שלוחים כאלולט.

ומכל מקום יאמר נא ישראל ויאמרו נא בית אהרן ויאמרו נא יראי ה' אם אמרם הקטן והוא עונה אחריו הודו לה' וגו' אף בדיעבד לא יצא ידי חובתו אלא אם כן חזר ואמר גם כן בפני עצמו יאמר נא וגו'מ אבל אינו יוצא במה ששמע מהקטן כיון שהקטן הוא פטורמא מכל המצות שבתורה ואינו חייב בהם אלא (מדברי סופרים) כדי לחנכו במצותמב:

ז

ז אבל יכול ליתן רשות לאשתו לומר הודומג ויאמר נא ויאמרו נא והוא יענה אחריה הודו ויצא ידי חובתו במה ששומע ממנה יאמר נא ויאמרו נא וגו' שאף שהנשים פטורות מכל הללמד כמו שנתבאר בסי' תכ"במה בהלל זה חייבותמו ואין שום חילוק ביניהן לאנשים בכל מה שנוהג בלילה זה כמו שנתבאר בסימן תע"במז:

ח

ח וכל זה בהודו שבהלל זה אבל להודו שבהלל הגדול אין צריך זימון כללמח וכן לברכת המזון אין צריך לחזור אחר זימוןמט והנוהגין לצאת מבתיהם לבית חבריהם לברך שם ברכת המזון בזימון הוא מנהג בורותנ וגם יש איסור בדבר אם יוצאין מבתיהן אחר אכילת אפיקומןנא שאסור להם לטעום כלוםנב בבית שהלכו לשם ואם כן האיך יברכו שם ברכת המזון הלא ברכת המזון צריך לברך במקום גמר האכילהנג ואי אפשר להם לחזור ולאכול האפיקומן בבית שהלכו לשם שאין אוכלין אפיקומן בב' מקומותנד אפילו לא אכל במקום הראשון כזיתנה אלא אם הם רוצים ילכו לשם קודם אכילת אפיקומן ויאכלו שם האפיקומן ויברכו שם ברכת המזון והלל בזימוןנו או יאכלו האפיקומן ויברכו ברכת המזון בביתם ואח"כ ילכו לשם אם ירצו לומר הללנז בזימון שלשה אנשים:

ט

ט נהגו שבעל הבית האומר ההגדה הוא מברך ברכת המזון בלילה זהנח אף אם יש שם אורחנט שנאמרס וטוב עין הוא יבורך חסר וא"ו כלומר יברך ולמדו חכמיםסא מכאן שאין נותנין לברך ברכת המזון אלא למי שהוא טוב עיןסב ובלילה זה נקרא בעל הבית האומר ההגדה טוב עין שאומר כל דכפין ייתי ויכולסג.

ומכל מקום יכול ליתן רשות לברך לאחרסד:


א) משנה קיז, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) לעיל סי' קפב ס"א, וש"נ.

ג) רבא בגמרא שם.

ד) פר"ח סי' תפד בסופו.

ה) סעיף טז.

ו) ח"י סק"א.

ז) תוס' ברכות נא, א ד"ה שטיפה.

ח) רש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.

ט) רש"ל בתשובה סי' פח, שכן דעת כל האחרונים. ב"ח ריש הסי'. ט"ז סק"א. ח"י שם.

י) סעיף ב.

יא) כדלעיל סי' קפב ס"א, שנוהגין כהסוברים שאינה טעונה כוס. וראה גם לעיל סי' תעז ס"ח וס"ט.

יב) רש"ל שם. ט"ז שם. ח"י שם.

יג) משנה קיז, ב. טור ושו"ע ס"א.

יד) ט"ז סק"ב. ח"י סק"ג.

טו) ירושלמי פ"י ה"ו. רשב"ם שם ד"ה בין ג'. ב"י ד"ה ומ"ש ולא. ט"ז שם.

טז) רשב"ם שם. ט"ז שם.

יז) סוף ס"א.

יח) סעיף א.

יט) ראבי"ה סי' תקכה (ע' 170). הגהות מיימוניות פ"ח אות כ. וראה לעיל סי' תעב סי"ט.

כ) דרכי משה  ס"ק א, בשם תשב"ץ, ומהרי"ל סדר ההגדה (ע' קכב), ומהר"י ברונא ומהרא"י. רמ"א. ויתרה מזו ראה לעיל סי' תעב סוף סט"ו.

כא) ראה פר"ח ס"א ד"ה ומ"ש והכל, ולעיל סי' תעב ס"ט ד"ה ומ"ש וצריך, ולעיל שם ס"כ (ששיעור רוב רביעית צריך לשתות בתוך שיעור כדי אכילת פרס). וראה מ"מ וציונים.

כב) ח"י סק"ד.

כג) שיוצא בזה י"ח, כמבואר במ"א סי' תעב ס"ק י. לעיל שם סי"ט.

כד) מ"א ס"ק א. ח"י סק"ד.

כה) סי"ב וסי"ג.

כו) טור ושו"ע.

כז) ט"ז סק"ג. מ"א סק"ב.

כח) מדרש תהלים קיג, ג.

כט) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ורמ"א שם ס"ב, ומ"א סק"ז. וראה גם לקמן סי' תפח ס"ג. ומנהג חב"ד: גדול הבית מקריא "הודו גו'" וכל המסובין עונין אחריו "הודו גו' יאמר גו'", הגדול (אומר ביחד עם המסובין הודו גו' ואח"כ) מקריא "יאמר גו'" ועונין אחריו "הודו גו' יאמרו גו'" וכן ב"יאמרו" השני. ו"באנא ה'" מקריא הגדול ד' פעמים והמסובין עונין אחריו (ספר המנהגים - חב"ד ע' 41).

ל) כלבו סי' נ. רמ"א.

לא) מהרי"ל סדר ההגדה (ע' קכ, אף בקטן ממש, לענין אנא, כדלקמן). דרכי משה  ס"ק ב. רמ"א, לפירוש מאמר מרדכי ס"ק ג (קטן ממנו).

לב) דרכי משה שם. רמ"א.

לג) רא"ש פ"י סי' לב. טור. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ב. ח"י ס"ק ה.

לד) אגור סי' תתטו.

לה) מ"א שם.

לו) מהרי"ל שם. מ"א שם.

לז) מהר"י ווייל סי' קצג. מ"א שם.

לח) משנה סוכה לח, א.

לט) רש"י שם ד"ה ותבא. מ"א שם.

מ) משנה שם (אף באשה, בשאר הלל). רמב"ם הל' חנוכה פ"ג הי"ד. אגודה סוטה סי' כא. מ"א שם. וראה דובר שלום ע' עט.

מא) רש"י שם ד"ה מקרין.

מב) כדלעיל סי' קפו ס"ג.

מג) מהרי"ל שם (ע' קכא). ח"י סק"ו.

מד) משנה סוכה לח, א (שאינה יכולה להוציא האיש בהלל). תוס' שם ד"ה מי (שפטורות משאר הלל).

מה) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א שם סק"ה.

מו) תוס' שם. מהרי"ל שם. ח"י שם.

מז) סעיף כה.

מח) מ"א סי' תכב סק"ז. ח"י סק"ה.

מט) ט"ז סק"ג. מ"א סק"ב. ח"י שם. וראה לעיל סי' קצז סוף ס"א.

נ) פר"ח סוף הסי'. ב"ח סוף הסי' בשם מהר"ל מפראג בגבורות ה' פס"ג.

נא) אחרונים. ט"ז שם. מ"א שם.

נב) כדלעיל סי' תעח ס"א.

נג) כדלעיל סי' קפד ס"א.

נד) כדלעיל סי' תעח ס"ב.

נה) כדלעיל שם ס"ג.

נו) ט"ז שם.

נז) כדלקמן סי' סי' תפ ס"ב.

נח) אגודה פ"י סי' צז. הלכות ומנהגי מהר"ש סי' שמה. רמ"א.

נט) ח"י סק"ז. ובשאר ימות השנה אורח מברך, כדלעיל סי' רא ס"ד.

ס) משלי כב, ט.

סא) סוטה לח, ב.

סב) כדלעיל סי' קפג סט"ו.

סג) דרכי משה  ס"ק ג בסופו. רמ"א.

סד) אגודה שם. ח"י שם.