תפא שלא לשתות אחר ארבע כוסות ובו ב' סעיפים:

א

א אחר ד' כוסות נהגו כל ישראל מדורות הראשונים שלא לשתות ייןא או שאר משקה המשכרב לפי שחייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצריםג ולספר בניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחטפנו שינהד ואם יהא מותר לו לשתות יש לחוש שמא ישתכרה ולא יעסוק ויספר כלל אבל לאחר שחטפתו שינה מותר לו לשתותו.

ויש חולקין על זה ואומריםז שמעיקר הדין אסור לשתות כל משקה כדי שלא יעבור מפיו טעם מצה של האפיקומן חוץ ממים וכיוצא בהם כגון מי זנגביל (שקורין אינגבר וואשר)ח ומי שורש (שקורין לאקריץ) ומי תפוחים (שקורין עפיל טראנק)ט שמבשלים מים עם תפוחיםי אבל עפיל טראנק שעושין באשכנז שכותשין התפוחים בבית הבד ויש לו טעם גדול אינו כמים ואסור לשתותיא.

ויש לחוש לדבריהםיב אם לא לצורך הרבה כגון שהוא איסטניס או שתאב הרבה לשתות יש לסמוך על סברא הראשונה להתיר לו לשתות שאר המשקין שאינן משכרין ואם אין לו שאר משקין רק יין יש להתיר לו לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדוליג ונשמת וישתבח עד החתימה והוא שלא יאמרם על כוס רביעייד.

ובליל ב' יש לסמוך על סברא הראשונה לשתות כל המשקין שאינן משכריןטו אף שלא לצורך הרבה לפי שמעיקר הדין אין איסור לאכול ולשתות בליל ב' אחר כוס שלישי ואחר כוס רביעי אלא שהמהדרין נוהגין ליל ב' כליל א' והאוכל והשותה אין עליו כלום אלא שנמצא מוציא עצמו מכלל המהדרין ועובר על דברי חכמיםטז שאמרו לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלליז.

אבל בשאר הדברים הנוהגין בלילה זה אין חילוק בין ליל א' לליל ב' בשום עניןיח:

ב

ב נוהגין שלא לקרות על מטתו רק ברכת המפיליט ופרשת שמעכ שפרשה זו מוזכרת בגמראכא אבל לא שאר דברים שנוהגין לקרות בשאר לילות כדי להגןכב כי לילה זה לילה המשומרת היא מן המזיקיןכג ומכל מקום אם כשקרא קריאת שמע בבית הכנסת לא היה עדיין לילה ממש צריך לחזור ולקרות כל הג' פרשיות על מטתוכד כמו שנתבאר בסי' רל"הכה עיין שם:


א) הרב רבנו יונה. הובא ברא"ש פ"י סי' לג, ובטור. שו"ע ס"א.

ב) לבוש ס"ב. נחלת צבי. ח"י סק"א.

ג) רא"ש שם וטור בשם התוספתא פ"י ה"ח.

ד) רא"ש שם. טור שו"ע ס"ב.

ה) רבנו יונה שם. רא"ש שם. טור.

ו) ח"י שם.

ז) רי"ף (כז, א). רא"ש שם, ממשמעות רב יוסף טוב עלם. טור בשם הגאונים. ב"י ד"ה כתב א"א. רמ"א ס"א.

ח) ב"ח סוף הסי'. ט"ז סק"א. מ"א ריש הסי'.

ט) דרכי משה  ס"ק ב.

י) מ"א שם.

יא) שו"ת מהר"י ווייל סי' קצג בסופו, לפירוש המ"א שם.

יב) ראה גם לעיל סי' תעח ס"א ובציונים.

יג) רא"ש שם וטור בשם רב יוסף טוב עלם. מרדכי (לד, א). רמ"א ס"א.

יד) מ"א סק"א. וראה גם טור.

טו) ח"י סק"ג. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה שלא ישתה שמסתימת דברי אדה"ז בסידורו משמע שגם בליל ב' יש ליזהר, ואפילו ממים, ושכן נוהגין.

טז) ברכות מט, ב.

יז) האגור סי' תתיט, בשם שבלי הלקט סוס"י ריח. ב"י סוף הסי'. ח"י שם. לבוש סי' תפט סוף ס"ט. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה ויזהר שלא ישתה (הב'). וראה לקו"ט חל"ג ע' 126 הערה 47.

יח) האגור בשם שבלי הלקט שם. רמ"א ס"ב.

יט) מהר"י ווייל סי' קצג בסופו. מ"א סק"ב.

כ) רמ"א ס"ב. מ"א שם.

כא) ברכות ס, ב. מ"א שם. וראה לבוש ס"ב.

כב) רמ"א שם. וראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 42 שבלילה השני קורין קריאת שמע שעל המטה כמו בכל יו"ט.

כג) רב נחמן בר יצחק קט, ב. רמ"א שם. וראה גם לעיל סי' תפ ס"ה.

כד) מ"א שם.

כה) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א ומ"א סק"ב. לעיל סי' רסז ס"ד ובקו"א סק"א. לקמן סי' תפט סי"ז.