תפג דין מי שאין לו יין ובו ו' סעיפים:

א

א מי שאין לו ייןא ולא שום משקה שהוא חמר מדינהב יקדש על הפת קודם אמירת ההגדה וקודם קידוש יבצע מצה האמצעית לשניםג חציה יצניע לאפיקומןד וחציה ישים בין שתי השלימות ויאחז שלשתן בידו דהיינו שיאחז בעליונה מלמעלה ובתחתונה מלמטה והפרוסה ביניהן ויברך המוציא ואח"כ יכול להשמיט ידו מתחת התחתונה ויניח שתי ידיוה על גבי העליונה ויאמר קידוש היום ושהחיינו ואם חל במוצאי שבת אומר יקנה"זו ואח"כ יאחז בעליונה ובפרוסה שתחתיה ויברך על אכילת מצה ויבצע משתיהן יחד ויאכל כזית מזו וכזית מזו כמו שנתבאר בסי' תע"הז עיין שם הטעם לכל זה.

ולמה אינו מברך על אכילת מצה מיד אחר המוציא לפי שקידוש היום הוא תדיר יותר מברכת על אכילת מצהח שהוא נוהג בכל יו"ט ושבת וכל התדיר מחבירו קודם את חבירוט:

ב

ב ואחר שאכל השני כזיתים מצה לא יאכל יותר קודם אמירת ההגדה אלא מיד יקח ירקות ויאכלם בטיבולי ויברך עליהם בורא פרי האדמהיא אם הם ממיני ירקות שאין דרך ללפת בהם את הפת שאין ברכת הפת פוטרתם עיין סימן קע"זיב ואחר כך אומר מה נשתנה וכל ההגדה עד סוף ברכת גאל ישראליג ואחר כך מברך על המרור ואוכל אח"כיד הכריכהטו.

ולמה אינו אוכל המרור מיד אחר אכילת המצה קודם ההגדה לפי שמן הדין אין נכון כלל לאכול מצה ומרור קודם ההגדהטז (שהרי במצות ההגדה נאמריז והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה ודרשו חכמיםיח בעבור זה בעבור מצה ומרור המונחים לפניך ואם כבר אכל מהם האיך שייך לומר בעבור זהיט) אלא שמצה מוכרח הוא לאוכלה קודם ההגדה כיון שצריך הוא לקדש על הפתכ ואי אפשר לו לקדש אחר ההגדה לפי שלא יוכל לאכול הירקות קודם ההגדה שאסור לטעום כלום קודם קידושכא:

ג

ג ואחר הכריכה אוכל כל סעודתו ואח"כ אפיקומן וברכת המזון וגומר ההלל וההגדה ולא יאמר הברכה שבחתימת יהללוךכב או שבחתימת ישתבחכג לפי שהברכה זו לא נתקנה בליל פסח אלא על הכוסכד משא"כ ברכת אשר גאלנו שמברך אותה אף בלא כוס לפי שנתקנה כנגד ברכת שעשה נסים לאבותינוכה שמברכין על כל הנסיםכו בלא כוס:

ד

ד וכל זה כשאין לו יין כלל ולא שום משקה שהוא חמר מדינה אבל אם יש לו כוס אחד ייןכז או חמר מדינהכח יקדש עליו ולא יקדש על הפת אף אם בשאר ימים טובים ושבתות הוא מקדש על הפתכט מכל מקום בלילה זה כשתקנו חכמים ד' כוסות תיקנו לקדש על היין ולא על הפתל:

ה

ה ואם יש לו שני כוסות יקדש על הראשון ואח"כ יאמר ההגדה בלא כוס וברכת המזון יברך על כוס השנילא.

ואף שאין מעבירין על המצותלב והיה ראוי לומר ההגדה על כוס שני מכל מקום כיון שתקנו חכמיםלג בליל זה כוס לברכת המזון וכוס להגדה ושני כוסות הללו שקולין הן ששניהם מתקנת חכמים בלילה זה א"כ כשלא נשאר לו רק כוס אחד ראוי יותר לברך עליו ברכת המזון שאף בלא תקנה זו יש אומרים שכל ברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד כמו שנתבאר בסי' קפ"בלד.

אבל כשאין לו רק כוס אחד בלבד מקדש עליו ואינו מניחו לברכת המזון ומקדש על הפת לפי שיש אומרים שאין מקדשין על הפת כלל כמו שנתבאר בסי' ער"בלה:

ו

ו ואם יש לו ג' כוסות מקדש על אחד ואומר ההגדה על אחד וברכת המזון על אחדלו ואינו מניח אחד להלל שלאחר ברכת המזון (כדי לומר עליו יהללוךלז) לפי שאין מעבירין על המצות.

ואם יש לו ארבע כוסות ישתה כולם בליל ראשון ולא יניח אחד מהם לליל שני לפי שליל ראשון הוא עיקרלח שאנו בקיאין בקביעת החודש ויודעין אנו שיום ראשון הוא קודש והשני חול ואין אנו נוהגין בו קודש אלא כדי שלא לזלזל במנהג אבותינולט:


א) רי"ף (כז, א). טור ושו"ע.

ב) רמ"א.

ג) מ"א סק"א.

ד) ח"י סק"ג.

ה) רי"ף שם. טור ושו"ע.

ו) מ"א סוף סק"א. וכדלעיל סי' רצו סי"א (שיכול לומר יקנה"ז על הפת).

ז) סעי' ד-ה.

ח) ר"ן שם ד"ה ומאן דלית. ב"י ריש הסי'. לבוש.

ט) משנה הוריות יב, ב. וכדלעיל סי' כה ס"ב וש"נ.

י) רי"ף שם. טור ושו"ע.

יא) לבוש. מ"א סק"ב.

יב) סעיף ב.

יג) רי"ף שם. טור ושו"ע. וראה מ"א ריש הסי'.

יד) אוצ"ל: ואח"כ.

טו) רי"ף שם. טור ושו"ע.

טז) רב נטרונאי גאון הובא בטור. ב"י ד"ה ומ"ש וכן.

יז) שמות יג, ח.

יח) מכילתא פ' בא פי"ז ד"ה והגדת. וראה גם לעיל סי' תעא סוף ס"י. סי' תעג ס"כ.

יט) תרומת הדשן סי' קכה. מ"א סי' תעא סק"ז. וראה גם לעיל סי' תעא סוף ס"י.

כ) ראה ב"ח ד"ה וליסליק.

כא) פר"ח.

כב) ארחות חיים הל' סדר ליל פסח סי' ז. מ"א ריש הסי'.

כג) ראה לעיל סי' תפ ס"א.

כד) ארחות חיים שם. ח"י סק"ד.

כה) דרכי משה  ס"ק א. ח"י שם.

כו) דרכי משה שם. וכדלעיל סדר ברה"נ פי"ג ה"א.

כז) מ"א ריש הסי'.

כח) רמ"א.

כט) ולא על חמר מדינה, כדלעיל סי' ערב סי"א.

ל) ולכן עדיף לקדש על חמר מדינה ולא על הפת. וראה גם דרכי משה ורמ"א.

לא) מ"א שם.

לב) גמרא סד, ב. וראה גם לעיל סי' לו אות ט. סי' עדר ס"ב. סי' תעג סכ"ו. לקמן ס"ו.

לג) גמרא קיז, ע"ב.

לד) סעיף א.

לה) סעיף יא.

לו) מ"א שם.

לז) כדלעיל ס"ג.

לח) מ"א סי' תעב סקי"ד. וראה גם לקמן סי' תרלט סי"ט. וראה לעיל סי' תעה ס"ל.

לט) ביצה ד, ב. וראה לקמן סי' תרמט סכ"א.