תפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים ובו ו' סעיפים:

א

א מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתיםא לפי שאין בהם מי שיודע לקדש ולומר ההגדה והלל וברכת המזון וצריך להוציאם ידי חובתם כיצד יתנהג יעשה הסדר תחלה בביתו עד לאחר שתיית כוס ברכת המזון ואז אם ירצה לילך לבית אחר יקח כוסו של אחד מבני הבית ויברך עליו בורא פרי הגפן וקידוש היום ושהחיינו ויחזיר להם הכוס וישתו כל אחד מכוסו אבל הוא לא יטעום כלום מהכוסב שהרי כבר אכל האפיקומן בביתוג וגם עדיין לא גמר ההלל בביתו ואסור לשתות יין קודם גמר ההללד.

ואף על פי כן יכול הוא לברך להם בורא פרי הגפן אף שאינו טועם עמהם כלום לפי שברכת בורא פרי הגפן זו שעל כוס של קידוש אינה כשאר ברכות הנהנין שאינן חובה על האדם ולכן אם הוא אינו נהנה כלום אינו יכול לברך כדי להוציא את מי שאינו יודע לברך כמו שנתבאר בסי' קס"זה אבל ברכת בורא פרי הגפן זו היא חובה כמו קידוש ולכן דינה כמו קידוש עצמו שיכול לקדש לאחריםו שאינן יודעין לקדשז אף שהוא עצמו אין צריך לקידוש זה כמו שנתבאר בסי' רע"גח ע"ש:

ב

ב ואחר כך יאכילם ירקות בטיבול ויברך להם בורא פרי האדמהט אם אין בהם מי שיודע לברך ואף שהוא לא יטעום מהירקות שהרי כבר אכל האפיקומן אף על פי כן יכול לברך להם לפי שגם ברכת בורא פרי האדמה זו אינה כשאר ברכת הנהנין שהן רשות אלא היא כמו חובהי מחמת תקנת חכמים שתקנו לאכול ירק קודם ההגדהיא ואי אפשר לאכלו בלא ברכה ולכן דינה כבורא פרי הגפן של קידוש שיכול לברך להם אף שאינו טועם כלום עמהם:

ג

ג ואח"כ אומר לפניהם מה נשתנהיב וכל ההגדה בלשון שהם מביניםיג (או יפרש להם הענין שצריך לומר מעיקר הדין עיין סימן תע"גיד) ואח"כ הלל עד סוף ברכת אשר גאלנו אף אם אינן מבינים הלשוןטו ואח"כ יברך להם בורא פרי הגפן לפי מנהג מדינות אלו שנתבאר בסי' תע"דטז אם אין בהם מי שיודע לברך וישתו כל אחד כוסו ואח"כ יאכלו מצה ומרור והוא יברך להם על אכילת מצה ועל אכילת מרור שכל ברכות המצות אף מי שיצא כבר ידי חובתו יכול להוציא אחרים שאינן יודעיןיז וגם המוציא יכול לברך להםיח אם אין בהם מי שיודע לברךיט אף שהוא אינו טועם עמהם לפי שברכת המוציא של אכילת מצה בליל ראשון הוא חובה כמו אכילת מצה עצמה ודינה כבורא פרי הגפן של קידושכ כמו שנתבאר בסימן קס"זכא ואח"כ יניחם לאכול הכריכה וכל הסעודה עד לאחר ברכת המזון ובתוך כך ילך הוא לבית אחר ויעשה כסדר הזהכב וכן לבית שלישי ורביעי.

אבל אינו יכול לברך להם ברכת המזון כיון שלא אכל עמהםכג והתורה אמרהכד ואכלת ושבעת וברכת מי שאוכל הוא יברךכה עיין סי' קפ"וכו (כי שם נתבאר שמדברי סופרים הוא שאינו רשאי לברך להם ברכת המזון ומקרא זה אסמכתא בעלמא הוא) ע"ש:

ד

ד ואח"כ ילך לביתו לגמור ההלל וההגדה לבני ביתוכז ואח"כ ילך לבתיהם לגמור להם ההלל וההגדה והם שותים כוס רביעי והוא אינו שותה עמהם כיון שכבר שתה ד' כוסות.

(ואם הוא רוצה יכול להקדים לגמור ההלל והגדה בבתיהם ויכול לשתות כוס רביעי בבית אחד מהםכח.

ואם הם אינן יודעין לברך ברכת המזון יקרא הוא עמהם כל ברכת המזון מלה במלהכט ואינו כמברך לבטלה כיון שהן עונין אחריו כל מלה ומלהל והרי הוא כמקרא את הקטן ומלמדו ברכת המזון אחר אכילתולא ואח"כ ילך לביתו לגמור ההלל וההגדה לבני ביתו והם שותים כוס הרביעי והוא אינו שותה עמהם אם כבר שתה באחד מהבתים):

ה

ה ואם הוא רוצה יכול לגמור ההלל והגדה מתחלה בביתו ואח"כ ילך לבתים אחריםלב לקדש להם ולומר להם ההגדה והלל ולא יטעום עמהם אף מן הכוס רביעי אם כבר שתה כוס הרביעי בביתו.

ואם הוא רוצה להקדים לעשות כל הסדר בבתים אחרים ולילך אח"כ לביתו להתחיל הסדר מקידוש ואילך הרשות בידו ויזהר שלא לטעום כלום בבתיהםלג שאסור לטעום קודם קידושלד והוא אינו יוצא במה שמקדש בבתיהם כיון שאינו סועד שם בבתיהם ואין קידוש אלא במקום סעודהלה:

ו

ו אבל אינו יכול לקדש בתחלה בביתו ולעשות כל הסדר עד לאחר הכריכה ולילך אח"כ לבית אחר לעשות כן לפי שאסור לאדם לעקור מסעודתו קודם ברכת המזון לילך לבית אחר אף שדעתו לחזור למקומו לאכול עוד ולברך אח"כ אלא אם כן הולך לדבר מצוה עוברת כמו שנתבאר בסי' קע"חלו וקפ"דלז וכאן אין מצוה עוברת שהרי יכול לעשות הסדר בבתים אחרים לאחר שיגמור סעודתו ויברך ברכת המזון בביתולח.

ומכל מקום יכול לעקור מסעודתו קודם אכילת האפיקומן וילך לבית אחר ויעשה להם כל הסדר ויאכל שם עמהם האפיקומן ויברך שם עמהם ברכת המזוןלט אם היתה דעתו לכך מתחלה כשבירך המוציא שיגמור סעודתו בבית אחר ויברך שם עיין סי' קע"חמ ותע"טמא:


א) רי"ף (כז, א). טור ושו"ע.

ב) רי"ף (כז, ב). טור ושו"ע.

ג) רי"ף שם. מ"א סק"ב. וכדלעיל סי' תעח ס"א שאסור לאכול אחר האפיקומן.

ד) כדלעיל סי' תעט ס"ג.

ה) סעיף כג.

ו) ר"ה דף כט, ע"ב. רי"ף שם. טור. ט"ז סק"א.

ז) טור סי' רעג בשם בה"ג הל' קידוש (יג, ד). שו"ע שם ס"ד.

ח) סעיף ו, וסי' קסז שם.

ט) טור בשם הרא"ש.

י) טור בשם הרא"ש. ט"ז שם. וראה לעיל סי' ריג ס"ה. סי' רצז ס"ט ובקו"א ס"ק ב.

יא) כדלעיל סי' תעג סי"ד. וראה גם שם סוף סט"ו.

יב) ראה לעיל סי' תעג ס"מ.

יג) תוס'. מ"א סי' תסב. כלבו סי' נ (יג, א). רמ"א סי' תעג ס"ו בשם ר"י מלונדרי"ש. לעיל שם סמ"ב.

יד) סמ"ב (שיפרש להם) וסמ"ג (עיקר נוסח ההגדה).

טו) תוס'. מ"א סי' תעב. ראה תוס' סוטה לב, א ד"ה קרית. וראה גם לעיל סי' סב ס"ב וסי' קפה ס"ב (שבהלל לדברי הכל יוצא בכל לשון אפילו אינו מבין).

טז) סעיף ב.

יז) ר"ה כט, סוע"א. וכדלעיל סי' קסז סכ"ג.

יח) ר"ה כט, ב. רי"ף שם. טור. ט"ז שם. לעיל שם.

יט) בה"ג הל' קידוש (יג, ד). הובא בטור ושו"ע סי' רעג ס"ד.

כ) ר"ה שם.

כא) סעיף כג.

כב) רי"ף שם. טור ושו"ע.

כג) הר"ד אבודרהם. הובא ב"י סוף הסי'. מ"א סק"ג.

כד) דברים ח, י.

כה) ירושלמי ברכות פ"ג ה"ג. רא"ש ברכות פ"ז סי' כא. אבודרהם שם. מ"א שם.

כו) בטור. ובשוע"ר סי' קצז ס"ו.

כז) רי"ף שם. טור ושו"ע.

כח) כדלעיל סי' תפ ס"ב.

כט) הרי"ץ גיאת (ח"ב ע' קה). טור בשם הרא"ש. שו"ע.

ל) הרי"ץ גיאת שם. טור. ט"ז ס"ק ג.

לא) ראה לעיל סי' רטו ס"ב, וש"נ.

לב) טור ושו"ע.

לג) רי"ף שם. טור ושו"ע.

לד) מ"א סק"ד. וכדלעיל סי' רעא ס"ט.

לה) כדלעיל סי' רעג ס"א וס"ו.

לו) ס"ד וס"ו.

לז) סעיף א.

לח) הר"ד אבודרהם. מ"א סק"א, וסי' תעט ס"ק ב.

לט) ט"ז סק"ג.

מ) סעיף ד.

מא) סוף ס"ח.