תפו דין שיעור כזית ובו ב' סעיפים:

א

א כזית האמורא בכל מקוםב אינו לא קטן ולא גדול אלא בינוני וזה זית הנקרא אגוריג ששמנו אגור בתוכוד.

ושיעורו יש אומריםה שהוא כחצי ביצה ויש אומריםו שהוא פחות מעט משליש לפי מה שנתבאר בסימן שס"חז שמזון שתי סעודות של עירוב שהוא י"ח גרוגרות יש בהן כששה ביצים אם כן הגרוגרת הוא שליש ביצה והזית הוא קטן מהגרוגרתח ולפי סברא הראשונה הי"ח גרוגרות של שני סעודות של עירוב הוא יותר מי"ח חצאי ביצהט וכבר נתבאר בסימן שס"חי ות"טיא שהעיקר כהאומרים שאין צריך יותר מכששה ביצים לעירוב לפי שהעירוב הוא מדברי סופרים והולכין בו להקל וא"כ במרור שהוא מדברי סופרים וכן כל דבר שהוא מדברי סופרים ששיעורו בכזית יש לסמוך על האומרים שהוא פחות מעט משליש ביצהיב אבל במצה שהיא מן התורהיג וכן כל דבר שהוא מן התורה יש להחמיר כסברא הראשונה.

אבל לענין ברכה אחרונה וברכת המזון ששיעורו בכזיתיד ספק ברכות להקלטו ולא יברך עד שיאכל כחצי ביצה ולכתחלה יש ליזהר שלא להכניס עצמו לידי ספק ברכה ויאכל כחצי ביצה או הרבה פחות משליש ביצה בדבר שאין צריך כזיתטז.

וכן צריך ליזהר לדקדקיז בשאר דבר ששיעור גדול הוא קולא ושיעור קטן הוא חומראיח כגון ביעור חמץ עיין סי' תמ"ביט ותמ"דכ:

ב

ב צריך ליזהר כשמשער כזית בירקות שיוצא בהם ידי חובת מרור שימעך האויר שבין עלי הירקות וישער שיעור כזית בירקות עצמם ולא באויר שביניהםכא וכן אם יש חלל במצה אין החלל מצטרף לכזיתכב וצריך למעכוכג (אבל אם אין חלל במצה אפילו היא רכה ועשויה כספוג אין צריך למעכוכד):


א) משנה כלים פי"ז מ"ח.

ב) רש"י ברכות לט, א ד"ה כזית (לענין שיעור כל אכילות) רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ד ה"א (כל איסורי מאכלות).

ג) משנה שם.

ד) גמרא ברכות שם.

ה) מרדכי (לח, ג: מב' זיתים היינו כביצה). תוס' עירובין פ, ב ד"ה אגב. יומא פ, א ד"ה ושיערו. חולין קג, ב ד"ה חלקו. מהרי"ל סדר ההגדה (ע' קיא). תרומת הדשן סי' קלט. שו"ע בשם יש אומרים. דרכי משה סי' תעה אות א. וראה שיעורי תורה ע' קצג הערה כח.

ו) כן מוכח מהרמב"ם הל' עירובין פ"א ה"ט (כפי שיתבאר בהמשך), לפירוש הפר"ח. וראה חידושי צמח צדק (סט, ד; רט, א). שיעורי תורה ע' קכט.

ז) דעה הא' שבס"ג שם, שהיא דעת הרמב"ם הנ"ל.

ח) כדמוכח שבת צא, א. תוס' עירובין ויומא שם.

ט) תוס' עירובין ויומא שם. וראה לעיל סי' שסח ס"ג, שגם לדעה זו אין מחמירין אלא בשמונה ביצים. וראה הטעם לזה בב"ח סי' תט ס"ח ד"ה ואע"פ. ולענין שיעור אכילת פרס ראה לקמן סי' תריב ס"ד.

י) בשולי הגליון שם (ולא כדעה הב' שם שב' סעודות הן כשמונה ביצים). וראה גם לעיל סי' קסח ס"ח וש"נ.

יא) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ז.

יב) ראה שיעורי תורה ע' קצד הערה ל.

יג) כדלעיל סי' תעה סט"ו.

יד) ראה סדר ברכת הנהנין פ"ח ה"א (לענין ברכה אחרונה), ולעיל סי' קפד ס"ב (לענין ברכת המזון, שמן התורה אינו חייב אלא כששבע ממנו, ומדרבנן בכזית).

טו) כדלעיל שם, שכשברכת המזון מדרבנן אינו חוזר ומברך מספק. והטעם נתבאר לעיל סי' קסז סי"ב וש"נ.

טז) כדלעיל סי' תעג סט"ו.

יז) מ"א בריש הסי'.

יח) ראה פס"ד צמח צדק (קטז, ד אות ד).

יט) סעי' כז-כט.

כ) סעיף יט.

כא) מהרי"ל סדר ההגדה (ע' קיא). רמ"א ס"א.

כב) מ"א סק"א.

כג) משנה עוקצין פ"ב מ"ח.

כד) משנה שם ובפירוש הר"ש והרמב"ם.