תפז סדר תפלת ערבית של פסח ובו ח' סעיפים:

א

א בכל ימים טובים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שלשה ברכות ראשונות ושלשה אחרונות וברכת קדושת היום באמצעא דהיינו שיזכור ענין קדושת היום בתחלת הברכהב ובסופה סמוך לחתימה כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימהג ויחתום מקדש ישראל והזמניםד לפי שישראל הם מקדשין הזמנים על פי קביעות החדשים המסור בידםה.

ואף אם לא אמר הנוסח ממש שתקנו חכמים דהיינו אתה בחרתנו כו' ותתן לנו כו' והשיאנו כו' יצא ואין מחזירין אותוו אם (הזכיר קדושת היום באמצע הברכה כגון שהתחיל הברכה ביעלה ויבאז שמזכיר שם קדושת היום לחיים ולשלוםח ביום חג כו' וגםט) חתם מקדש ישראל והזמנים.

אבל אם (לא הזכיר כלל קדושת היום באמצע הברכה קודם החתימה או אפילו אמר כל הנוסח שתיקנו חכמים אלא שבחתימה) טעה ולא אמר מקדש ישראל והזמנים אלא חתם בענין אחר ואפילו טעה וחתם מקדש השבתי אע"פ שגם יום טוב נקרא שבתיא אף על פי כן כיון ששינה ממטבע שטבעו חכמים בעיקר ענין הברכה לא יצאיב וצריך לחזור לראש אותה ברכה אם נזכר לאחר ששהה כדי דיבור אחר חתימתו אבל אם נזכר בתוך כדי דיבוריג יחזור ויאמר מיד מקדש ישראל והזמניםיד ולא יחזור לראש:

ב

ב אבל מי שטעה והתפלל י"ח של חול ביום טוב אם הזכיר יום טוב בברכה אחת מהןטו כגון שאמר יעלה ויבאטז בעבודה והזכיר שם יום טוב זה יצא ואין צריך לחזור לראש אף על פי שלא הזכיר יום טוב בשום חתימה לפי שלא שינה ממטבע שטבעו בעיקר ענין העבודה שהרי מן הדין היה ראוי להתפלל כל י"ח ביום טוב ושבת כמו בחול רק להזכיר קדושת היום בברכה אחת מהן אלא שהחכמים הקילו על האדם ולא הטריחוהו ביום טוב להתפלל כל י"חיז וקבעו ברכה אחת בלבד בשביל קדושת היום כמו שנתבאר בסי' רס"חיח אבל אם לא הזכיר בשום ברכה לא יצא אפילו ביום טוב שנייט:

ג

ג אם חל יו"ט בשבת צריך להזכיר גם קדושת שבת בתחלת הברכהכ דהיינו שיאמר ותתן לנו כו'כא את יום השבת הזה כפי נוסחתנוכב או את יום המנוח הזה כפי נוסחאות אחריםכג וסמוך לחתימה צריך לומר שבת ומועדי כו'כד ויחתוםכה מקדש השבת וישראל והזמנים כפי נוסחתנוכו או ישראל בלא וא"ו כפי נוסחאות אחריםכז אבל לא יחתום מקדש ישראל והשבת והזמנים לפי שהשבת היא קדושה מאליה שלא על ידי ישראלכח.

ואם לא (אמר אתה בחרתנו כלל אלא התחיל ביעלה ויבא אם הזכיר בו שבת יצאכט אבל אם לא) הזכיר שבת בחתימה אף שאמר אתה בחרתנו והזכיר בו שבת וגם הזכירו ביעלה ויבא לא יצא וצריך לחזור לראש אם נזכר לאחר ששהה כדי דבור וכן הדין אם טעה וחתם בשבת בלבדל.

ויש חולקין על זה ואומריםלא שאם חתם ביום טוב בלבד או בשבת בלבד יצא כיון שכבר הזכיר שניהם באמצע הברכה קודם החתימה אף שלא הזכיר שניהם בחתימה אלא אחד מהן אין בכך כלום בדיעבד שהרי מי שהתפלל י"ח של חול אם הזכיר יום טוב באחת מהן אע"פ שלא חתם בה ביום טוב יצא בדיעבד לפי שלא שינה ממטבע שטבעו חכמים בנוסח חתימת הברכה כשאומרה בחול והיתה ראויה גם כן ביום טוב כמו שנתבארלב א"כ הוא הדין כשחתם ביום טוב בלבד הרי לא שינה ממטבע שטבעו חכמים בנוסח חתימת הברכה בכל יום טוב ואף שלא הזכיר בה שבת מכל מקום הרי כבר הזכירו באמצע הברכה וגם חתמה במטבע שטבעו בו חכמים בכל יום טוב וגם היום הוא יום טוב וכן כשחתם בשבת בלבד הרי חתם במטבע שתיקנו חכמים בכל שבת וגם היום שבת הוא וגם יום טוב הזכיר כבר באמצע הברכה וטוב לחוש לדבריהם שלא לחזור לראש שלא להכניס עצמו לידי ספק ברכה לבטלה:

ד

ד כשחל בשבת אין הש"ץ חוזר לומר ברכת מעין שבע אחר תפלת ערביתלג לפי שלא נתקנה אלא בשביל אותו שאיחר לבא לבית הכנסת שיסיים את תפלתו בעוד שהש"ץ אומר ברכה זו כדי שלא ישאר לבדו בבית הכנסת שלא יוזק שם כמו שנתבאר בסי' רס"חלד וליל פסח אין צריך לזה כי הוא ליל שימורים מן המזיקיןלה:

ה

ה כשחל בשבת יש אומריםלו שאין צריך להזכיר שבת ביעלה ויבא כיון שכבר הזכירו פעם אחת בותתן לנו למה יחזור ויזכירנו ביעלה ויבא שהרי יעלה ויבא לא נתקן כלל בשביל שבת אלא בשביל יום טוב.

ויש אומריםלז שצריך לחזור ולהזכירו לכתחלה ביעלה ויבא כמו שחוזר ומזכיר בו יום טוב (שאינו דומה לראש חודש שחל בשבת שאין מזכירין שבת ביעלה ויבא מטעם שנתבאר בסימן תכ"הלח) וכסברא זו יש לנהוג לכתחלהלט שהרי אף לסברא הראשונה אין שום חשש איסור אם חוזר ומזכירומ ולסברא האחרונה צריך להזכיר נמצא כשמזכיר יוצא ידי שניהם.

אבל בברכת המזון אין צריך להזכיר שבת ביעלה ויבאמא כיון שכבר אמר רצה בשביל שבת למה יזכירנו פעם ב'מב הרי גם יום טוב אינו מזכיר בברכת המזון כי אם פעם אחד בלבד דהיינו ביעלה ויבאמג שנתקן בברכת המזון בשביל יום טוב בלבד ולא בשביל שבת כמו שנתקן רצה בברכת המזון בשביל שבת בלבד ולא בשביל יום טוב:

ו

ו כשחל בשבת נוהגין במדינות אלו לומר שני פעמים באהבה דהיינו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה שבתות למנוחה כו' באהבה מקרא קודש כו'מד אבל כשחל בחול אומרים פעם אחת בלבד דהיינו באהבה מועדים לשמחה כו'מה את יום חג המצות הזה זמן חירותנו כו'.

בקצת מדינותמו אומרים את יום חג המצות הזה את יום טוב מקרא קודש הזהמז זמן חירותנומח זכר ליציאת מצרים כו'.

ובמוסף של חול המועד נוהגין שם לומר את יום מקרא קודש כו'מט ולא יום טוב לפי שחול המועד אינו נקרא יום טוב ולפיכך אין לומר בחול המועד בברכת המזון הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טובנ:

ז

ז נוהגין שאין השליח צבור מקדש בבית הכנסת בליל פסחנא אף במקומות שנוהגין לקדש שם בכל ליל יום טוב ושבתנב כדי להוציא את מי שאין לו יין בביתו לקדש עליונג מכל מקום בליל פסח אין צריך לזהנד שאין עני בישראל שאין לו ארבע כוסות בלילה זהנה כמו שנתבאר בסי' תע"בנו.

ואף אם אירע שאין יין בעירנז ולא שום משקה שהוא חמר מדינהנח כי אם בבית הכנסת בלבד אף על פי כן אין לקדש עליו בבית הכנסת כדי להוציאם ידי חובתם שהרי הם אינם יוצאים בקידוש זה כיון שאינו במקום סעודתם וצריכים הם לחזור ולקדש בביתם על הפת ואין מקדשין בבית הכנסת בכל ליל יום טוב ושבת אלא שלא לבטל תקנת קדמונים שתקנו לקדש בבית הכנסת בימיהם שהיו מצוים אורחים לשבות בבית הכנסת ולאכול שם סעודתם וכשאין להם יין הם יוצאים בקידוש שבבהכ"נ שהוא במקום סעודתם כמו שנתבאר בסימן רס"טנט ובליל פסח לא תקנו מעולם לקדש בבית הכנסתס לפי שהוא דבר שאינו מצוי כלל שלא יהיה יין להאורחיםסא כיון שאין עני בישראל שאין לו ד' כוסות:

ח

ח יש מקומות נוהגין לגמור ההלל בציבור בברכה תחילה וסוף בליל ראשון של פסח אחר תפלת ערבית וכן בליל שני של גליותסב ואין נוהגין כן במדינות אלו שאין אנו קורין כלל ההלל בבית הכנסת בלילה זהסג:


א) רמב"ם הל' תפלה פ"ב ה"ה. טור ושו"ע ס"א. וכמו בתפלת שבת, דלעיל סי' רסח ס"ב ואילך.

ב) ראה ביצה יז, ע"א.

ג) שמואל קד, א. כגירסת הרא"ש פ"י סי' יא: כל הברכות כולן כו'. וכדלעיל סי' נט ס"ו וש"נ.

ד) ברכות מט, א. פסחים קיז, ב. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קפח ס"ח. לקמן סי' תצ סט"ו-ז.

ה) פסחים שם. וראה ביצה יז, א.

ו) ראה לעיל סי' נט ס"א וש"נ (מתי השינוי מעכב).

ז) ב"י ד"ה כתב בא"ח בשם ארחות חיים. שו"ע ס"ג.

ח) בסידור: ולחיים טובים ולשלום.

ט) ראה מ"א סק"ב.

י) תוס' יב, א ד"ה לא. שו"ע ס"א.

יא) כדלקמן סי' תפח ס"א. סי' תקיג ס"א.

יב) ראה מ"א סק"ב. סי' רסח סק"ה.

יג) ראה גם לעיל סי' קיד ס"ח. לקמן סי' תפט סכ"ב. והשיעור ראה לעיל סי' רו ס"ג.

יד) תוס' שם. שו"ע שם.

טו) שו"ע סי' רסח ס"ד. וראה גם לעיל שם ס"ז ובקו"א סק"א.

טז) ב"י שם ד"ה בשם ארחות חיים. שו"ע ס"ג.

יז) ראה ברכות כא, א. רא"ש פ"ג סי' יז בסופו.

יח) סעיף ב.

יט) מ"א סי' רסח סק"ד.

כ) ברייתא ביצה יז, א.

כא) רש"י שם ד"ה מתחיל.

כב) מהרי"ל סדר תפלת יו"ט. וכ"ה הנוסח בסידור.

כג) רש"י שם (המנוחה, ובעירובין מ, ב ד"ה ומתחיל: המנוח). טור ושו"ע ס"א.

כד) כדלעיל ס"א. וכ"ה בסידור.

כה) רב יוסף בגמרא שם, כרבי, וכדתריץ רבינא. טור ושו"ע שם.

כו) רמב"ם הל' תפלה פ"ב ה"ה. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

כז) ח"י סק"ג, שכ"ה הנוסח בגמרא שם ובטור.

כח) רבינא ביצה יז, א.

כט) ב"י ד"ה כתב בא"ח בשם ארחות חיים. רמ"א ס"ג.

ל) פר"ח ס"א ד"ה ומ"ש וחותם.

לא) כנסת הגדולה הגה"ט. ח"י סק"ד.

לב) סעיף ב.

לג) המנהיג הל' פסח סי' נב, בשם רבנו ניסים. טור ושו"ע סוף ס"א.

לד) סי"ג, וש"נ. ולענין שאר יו"ט, ראה שם סי"ד.

לה) פסחים קט, ב. המנהיג שם. טור. מ"א סק"ג.

לו) שו"ת מהרי"ל סי' ג. רש"ל ביש"ש ביצה פ"ב סי' יג. ב"ח. מ"א סק"ה.

לז) ב"י ד"ה כתב בא"ח. רמ"א ס"ג. ט"ז סק"ב. פר"ח ס"ג.

לח) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א, דרכי משה כאן אות א, וט"ז ריש ס"ק ב.

לט) וכ"ה בסידור.

מ) ראה ט"ז סוף סק"ב.

מא) טור ושו"ע סי' קפח ס"ה. לעיל שם ס"ו. וכ"ה בסידור.

מב) ראה דרכי משה  ס"ק א בשם ב"י. ב"י סי' קפח ד"ה ומ"ש ובר"ח, בשם סמ"ג עשין כז (קט, ג). לעיל שם (טעם נוסף).

מג) סמ"ג שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל שם. וכ"ה בסידור.

מד) ראה לקמן סי' תקפב סט"ו (לענין ר"ה), וסי' תריט סי"ב (לענין יוה"כ).

מה) לבוש ס"א.

מו) ראה לקמן סי' תצ ס"ג שבמקצת מדינות אין אומרים כו', ע"ש.

מז) מסכת סופרים פי"ט ה"ג. טור סי' תקפב בשם מנהג ספרד. ב"י כאן ריש הסי'. שו"ע ס"א. וכ"ה בסידור (ואת יום טוב כו').

מח) מקרא קדש, כדלעיל ריש הסעיף. וכ"ה בסידור.

מט) טור שם. שו"ע סי' תצ ס"ג. וכ"ה בסידור (ואת יום כו'). וראה לקמן סי' תקכט ס"ה. לעיל סי' רמב ס"א וש"נ.

נ) מ"א סי' תצ סק"א.

נא) טור ושו"ע ס"ב.

נב) ט"ז סק"א.

נג) ראה לעיל סי' רסט ס"א (האורחים השובתים בחדרים הסמוכים לבית הכנסת). סי' רעג סי"א (השומעים בביתם הסמוך לבית הכנסת).

נד) ט"ז שם.

נה) טור. מ"א סק"ד.

נו) סעיף ל.

נז) מ"א שם. ח"י סק"ו.

נח) ח"י שם. וראה גם לעיל סי' תעב סכ"ח.

נט) סעי' א-ב.

ס) מ"א שם.

סא) ח"י שם.

סב) שו"ע ס"ד. טור סי' תעג בסופו, בשם מסכת סופרים פ"כ ה"ט. וכ"ה בסידור (סדר הלל), לגמור ההלל בב' הלילות. וראה לעיל סי' תפ ס"א, שאח"כ בעת הסדר אומרים ההלל בלא ברכה.

סג) רמ"א ס"ד.