תפח סדר תפלת שחרית של פסח ובו ח' סעיפים:

א

א בכל ימים טובים שחרית וערביתא נוהגין לקרות המזמורים שמוסיפים בשבתב בפסוקי דזמרה ויש שמדלגין מזמור שיר ליום השבת ומתחילין טוב להודות לה' וגו'ג ואין נוהגין כן במדינות אלו לפי שגם יום טוב נקרא שבתד שנאמרה ממחרת השבת יניפנו וגו':

ב

ב בכל שלש רגלים צריך לגמור ההללו ביוםז ולברך עליו אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות ההללח לפי שהוא מצוה מדברי סופריםט מתקנת הנביאיםי ואין מברכין לגמור ההלל שמא ידלג תיבה אחת או אפילו אות אחתיא ונמצא שבירך לבטלהיב שהרי לא גמרו כולו ויש מקומות שאין חוששין לזה ומברכין לגמור ההלליג לפי שגם לגמור הוא לשון קריאהיד ומכל מקום יותר טוב לברך לקרות כמנהגינוטו:

ג

ג וכל היום כשר לקריאת ההללטז מעמוד השחריז עד צאת הכוכביםיח שאם לא קרא מיד אחר תפלת שחרית יכול לקרות כל היום עד צאת הכוכבים ולכתחלה לא יקראו אותו קודם נץ החמהיט לפי שעדיין הוא כלילה בעיני הבריותכ ואם עבר וקרא יצא.

ומצוה מן המובחר לקרותו עם הציבורכא מיד אחר תפלת שחריתכב כדי שיענה עמהם הודו ואנא אחר הש"ץכג ואם בא לבית הכנסת אחר שהתפללו הציבור שחרית ועומדים לקרות ההלל והוא לא התפלל שחרית יש מי שאומרכד שאם אין לחוש שמא יעבור זמן קריאת שמע טוב לו שיקרא תחלה הלל עם הציבור ואח"כ יתפללכה אף באותן הימים שגם היחיד גומר בהם ההלל בברכה לדברי הכל עיין סימן תכ"בכו ומכל מקום אם הוא עומד לאחר ברוך שאמר בשעה שהציבור מתחילין ההלל לא יפסיק לקרות עמהן באותן הימים כמו שנתבאר שםכז.

ולענין אם יכול להפסיק בו לשאלת שלום באמצע הפרק או בין פרק לפרק דינו כמו בקריאת שמעכח עיין סימן ס"וכט במה דברים אמורים בימים שגומרים בהם ההללל שבימים הללו קריאתו הוא חובה ומצוה מדברי סופריםלא אבל בימים שאין גומרין אותו בהם כגון בששה ימים האחרונים של פסח כיון שאין קריאתו אלא מנהג כמו שיתבאר בסימן ת"צלב לפיכך דינו כהלל של ראש חדש לענין הפסקה עיין סי' תכ"בלג (ועיין שםלד אם שהה באמצע ההלל כדי לגמור את כולו בימים שגומרין או בימים שאין גומרין):

ד

ד אפילו עשרה בני אדם יכולין לקרות ההלל כאחדלה ושאר הציבור שומעין ויוצאים ידי חובתן בשמיעהלו ואף ששני קולות היוצאים כאחד אין שומעין יפה אפילו אחד מהם כמו שנתבאר בסימן קמ"אלז מכל מקום ההלל הוא חביב על הציבור ונותנין דעתם יפה לשמוע אותו ולכן יכולין לשמוע אותו יפהלח אף כשהרבה קולות יוצאין מכל אחד.

ומטעם זה אין למחות בב' וג' בעלי בתים האוכלים בבית אחד וממתינים זה על זה בקידוש היום ומקדשים כולם כאחד ובני ביתם שומעים מהם ויוצאים ידי חובתם לפי שהקידוש הוא חביב עליהם ונותנים דעתם יפה לשמוע אותולט ומכל מקום יותר טוב שלא ימתינו זה על זהמ:

ה

ה משה תקן להם לישראל שיהיו קוריןמא חמשה גברי בכל יום טובמב מענינו של יוםמג ורמז לזהמד שנאמרמה וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל שתיקן להם שיהיו קורין כל אחד ואחד בזמנומו ואנשי כנסת הגדולהמז תקנו להפטיר בנביא בכל יו"ט בענינו של יוםמח וחכמי המשנהמט והגמראנ ביררו ענין כל יום ויום בתורה ובנביאים וסדרו לנו לקרות ביום ראשון של פסח חמשה גברי בפרשתנא משכו וקחו לכם צאן וגומר ומפטיר בפסח גלגלנב ביהושענג יש מתחיליןנד מן בעת ההיא וגו'נה ויש מתחיליןנו ויאמר יהושע אל העם התקדשונז וכן נוהגין עכשיונח (ואם יכול להוסיף ביום טוב על מנין הקרואים נתבאר בסי' רפ"בנט):

ו

ו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה קודם ההפטרה כמו שנתבאר בסימן רפ"בס ובימי חכמי המשנה והגמרא היה קורא בתורה בענינו של יום והיה עולה למנין ה' גבריסא ורבנן סבוראי תקנו וכן הנהיגו הגאונים אחריהם שיקרא המפטיר בפרשת המוספין שבפנחססב וסמכו להם על מה שאמרו חכמיםסג שאמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בזמן שאין בית המקדש קיים אין להם על מה שיסמוכו מה יהא על בני כשיחטאו שמא אתה עושה להם כדור המבול והפלגה אמר לו הקדוש ברוך הוא כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהם מעלה אני עליהם כאלו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם.

ולכתחלה צריך להוציא שני ספרי תורות אחד לענינו של יום והשניה למפטירסד ולא די בספר תורה אחד ולגלול אח"כ עד פרשת המוספין לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד הציבור כמו שנתבאר בסי' קמ"דסה ע"ש:

ז

ז נוהגין במדינות אלו שהציבור מזכיר הגשם בתפלת מוסף יום א' של פסח והש"ץ אינו מזכיר בחזרת התפלה ולאחר שפסק הש"ץ להזכיר גם הציבור אין מזכירין מתפלת המנחה ואילךסו כמו שנתבאר בסי' קי"דסז ע"ש ואף היחיד שאיחר תפלת המוסף עד לאחר שפסק הש"ץ להזכיר גם הוא לא יזכיר עודסח מטעם שנתבאר ע"שסט:

ח

ח בכל תפלת המוספין נהגו להזכיר קרבנות היום כמו שהם כתובים בתורהע וקורא אותם הפסוקים מתוך הספר עיין סי' מ"ט ואם לא הזכיר כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך יצאעא וכן נוהגין אפילו לכתחלה במקצת מדינותעב בשלש רגלים ובראש השנה ויום כפור מטעם שיתבאר בסי' תקצ"אעג אבל במדינות אלו נוהגין לאמרם לכתחלהעד אפילו בשלש רגלים וראש השנה ויום כפור כמו שיתבאר שם:


א) אוצ"ל: שחל בחול. וראה ח"י סק"א שאין אומרים מזמור ליום השבת בערבית של יו"ט.

ב) טור ושו"ע ס"א. וכדלעיל סי' רפא ס"ב.

ג) סידור רס"ג (ע' קכ). ר"ד אבודרהם בסדר שחרית של שבת. ב"י סי' נ"א ד"ה וכתב עוד, בשם ארחות חיים הל' מאה ברכות סי' כו.

ד) מנהגים (קלויזנר) סי' קכד אות א. מהרי"ל סדר התפלות של פסח (ע' קמו). דרכי משה  ס"ק א. מ"א סק"א.

ה) ויקרא כג, יא. וכדלקמן סי' תפט ס"ג, וש"נ. וראה גם דברי חמודות פ"ה אות טז. באר היטב סי' נא בסופו.

ו) ערכין י, א. וראה לקמן סי' תצ ס"ו.

ז) כדלקמן ס"ג. ולענין ליל פסח - ראה לעיל סי' תפז ס"ח, וש"נ.

ח) טור בשם מהר"ם מרוטנבורג (כהנא) פסקים סי' תסד (לקרוא את ההלל. וכ"ה בנוסח הסידור). מרדכי שבת רמז רפו. רמ"א ס"א. מ"א סק"א (לקרוא ההלל).

ט) רמב"ם הל' חנכה פ"ג ה"ה-ו. וראה מ"מ שם שמציין לברכות יד, א. וראה לקמן סי' תרמד (מצות עשה מדברי סופרים). לעיל סי' קלא ס"ה (חובה מתקנת חכמים).

י) שמואל פסחים קיז, א. רש"י תענית כח, ב ד"ה מנהג. השגות הראב"ד שם.

יא) טור בשם מהר"ם שם. מרדכי שם. ט"ז סק"א. מ"א שם.

יב) טור בשם מהר"ם שם. ט"ז שם.

יג) תוס' ברכות יד, א ד"ה ימים. רמב"ם שם. רא"ש שם פ"ב סי' ה. טור.

יד) הרא"ש שם. טור.

טו) פר"ח ס"א.

טז) משנה מגילה כ, ב. רמב"ם שם ה"ט. וראה גם לעיל סי' קלא ס"ה.

יז) ראה משנה שם כ, א. לקמן סי' תקפח ס"א.

יח) ראה גמרא שם כ, ב. לקמן שם.

יט) ראה משנה שם כ, א. ב"י ריש סי' תקפח.

כ) ראה לבוש סי' תקפח ס"א. ולקמן שם: שיצא מכלל ספק לילה שאין הכל בקיאין בעמוד השחר.

כא) ראה כלבו סי' נב בשם הר"פ. הובא ב"י סי' תכב ד"ה כתב הכלבו. מ"א שם סק"ו. וראה רמ"א שם ס"ב. לקמן סי' תרמט סוף סכ"א.

כב) משנה וגמרא ר"ה לב, ב. טור ושו"ע ס"א. לעיל סי' קלא ס"ה (משום זריזין מקדימין למצות).

כג) ראה לעיל סי' תעט ס"ו.

כד) כלבו שם בשם הר"פ. מ"א סי' תכב סק"ו. ח"י כאן סק"ג.

כה) ראה גם לעיל סי' קלא ס"ה. ולענין מעשה - ראה אג"ק חי"ז ע' סז.

כו) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א שם.

כז) ראה מ"א שם. ח"י שם.

כח) ברכות יד, א. טור ושו"ע ס"א.

כט) סעיף א.

ל) רמ"א ס"א.

לא) רמב"ם הל' חנכה פ"ג ה"ז.

לב) סעיף ו.

לג) שו"ע ס"ד. וראה ספר הפסק בתפלה פ"ד ס"י והערה 32.

לד) שו"ע ס"ה, ומ"א סק"ט.

לה) ברייתא מגילה כא, ב. טור ושו"ע ס"ב.

לו) מ"א סק"ב.

לז) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"ב ומ"א סק"ג. לקמן סי' תקצ סי"ד. לעיל סי' רפד סי"א.

לח) ראה גמרא שם. לבוש ס"ב. ט"ז סק"ב. לקמן שם.

לט) חק יעקב סק"ד.

מ) מלבושי יו"ט סי' תרמג.

מא) רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ח. מ"א ריש סי' תקלה.

מב) משנה מגילה כא, א. רמב"ם הל' תפלה פי"ב הט"ז. שו"ע ס"ג. מ"א שם (שמשה תיקן מנין העולים). וראה גם לעיל סי' רפב ס"א.

מג) משנה מגילה לא, א. רש"י שם ד"ה שנאמר. רמב"ם שם פי"ג ה"ח.

מד) כסף משנה שם (אסמכתא היא).

מה) ויקרא כג, מד. משנה שם. רמב"ם שם.

מו) משנה שם.

מז) ראה ספר המכריע סי' לא, בשם ר"ת, שהיא מתקנת עזרא. לעיל סי' רפד ס"א וש"נ.

מח) ראה שאילתות שאילתא כו.

מט) מגילה ל, ב.

נ) שם לא, א וברש"י שם ד"ה הכי.

נא) שמות יב, כא-נא. משנה ל, ב. טור ושו"ע שם.

נב) ברייתא לא, א. טור ושו"ע שם.

נג) רש"י שם ד"ה בפסח.

נד) רא"ש מגילה פ"ד סי' י. טור ושו"ע שם. וראה גם הגהת הב"ח ברש"י שם.

נה) יהושע ה, ב.

נו) ח"י סק"ו.

נז) יהושע ג, ה.

נח) ח"י שם. וכ"ה מנהג חב"ד שמתחילין לקרוא ביהושע ג, ה-ז. ואח"כ קוראים ה, ב – ו, א. ומסיימים ו, כז.

נט) סעיף א.

ס) סעיף י.

סא) ראה לעיל סי' רפב סי"א (מחלוקת בדבר ושהעיקר להלכה שעולה). לקמן סי' תצ סי"א.

סב) ראה תוס' מגילה ל, ב ד"ה ושאר. רא"ש שם פ"ב סי' י. ר"ן שם (י, ב) ד"ה ומדאמרינן. מרדכי שם רמז תתלא. ב"י ד"ה ומוציאין. מ"א סק"ג. וראה לעיל סי' רפב סי"ג וסי' רפג. לקמן סי' תצ סי"א (לענין חול המועד פסח).

סג) מגילה לא, ב.

סד) תוס' שם. רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ג. וראה לעיל סי' רפב סי"א.

סה) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"ג.

סו) רמ"א סי' קיד ס"ג. מ"א סק"ד. ח"י סק"ו.

סז) ס"ב. וראה שם שאלו המזכירים מוריד הטל בתפלה במקום משיב הרוח ומוריד הגשם (וכ"ה בסידור), אזי מפסיקים ע"י שהשמש מכריז מוריד הטל לפני תפלת מוסף בלחש.

סח) מ"א שם. ח"י שם.

סט) סוף ס"א (לפי המנהג שמכריזים מוריד הטל לפני מוסף).

ע) רמב"ם סוף ספר אהבה בסדר התפלות סוד"ה ברכה אמצעית.

עא) ר"ה ל[ה], א וכפירוש רש"י שם ד"ה כיון. רמב"ם שם.

עב) שו"ע סי' תקצא ס"ב (שכן נוהגין בני ספרד).

עג) סעיף ה.

עד) טור. רמ"א סוף ס"ג. וכ"ה בסידור.