תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד ובו י"ח סעיפים:

א

א בכל יו"ט שני של גליות מתפללין כסדר התפלה של יום ראשוןא וכן צריך לומר קידוש היוםב ושהחיינוג ואף על פי שאין אנו נוהגין בו קודש אלא מחמת ספק שנסתפק לאבותינוד שלא היו יודעין יום שנקבע בו החודש בארץ ישראלה מכל מקום אם לא יתפללו בו תפלת יו"ט או שלא יאמרו בו קידוש היום ושהחיינו יבאו לזלזל בוו לומר שאינו יום טוב כלל ועל ידי כן יבאו גם כן לעשות בו כל מלאכת עבודהז:

ב

ב ביו"ט שני של פסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהניםח דהיינו בפרשת אמורט שור או כשב וגו' עד סוף פסוקי וידבר משה וגו' והמפטיר קורא בתורה כמו ביום ראשוןיא ומפטיר בנביא בפסח דיאשיהויב מוישלח המלךיג עד לא קם כמוהויד.

וטוב לעשות איזה דבר בסעודה ביום שני לזכר לסעודת אסתר שהיתה ביום זה שבו ביום נתלה המןטו:

ג

ג בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל תפלת החול כדרכו כל ימות החול רק צריך להזכיר מעין המאורע בעבודהטז דהיינו יעלה ויבאיז ואם לא הזכיר צריך לחזור לראשיח על דרך שנתבאר בסי' תכ"ביט לענין ראש חודש ואף אם לא הזכיר בתפלת ערבית צריך לחזור לראשכ ואינו דומה לראש חודש שאין צריך לחזורכא מטעם המבואר שםכב:

ד

ד וכן צריך להזכירו בברכת המזוןכג ואם לא הזכירו אין צריך לחזור לראשכד מטעם שנתבאר בסי' קפ"חכה עיין שם כל פרטי דין זה:

ה

ה במוסף של חולו של מועדכו ושל יום טוב האחרון מתפלל כדרך שמתפלל ביום טוב הראשון (אלא שבמקצת מדינות אין אומרים מקרא קודש בחולו של מועד כמו שנתבאר בסימן תפ"זכז ע"ש) אלא שבמדינות אלו שאומרים פסוקי קרבנות המוספין לא יאמר פסוקכח ובחמשה עשר יום וגו'כט אלא יתחיל והקרבתם וגו'ל:

ו

ו לא תקנו חכמים לקרות ההלללא אלא בשני ימים טובים הראשונים של פסחלב אבל לא בחולו של מועד וימים טובים האחרונים שאינן דומים לחולו של מועד של סוכות שתקנו לקרות בו בכל יוםלג לפי שכל יום הוא חלוק בקרבנותיו מיום חבירו ומיום טוב הראשוןלד והרי כל יום הוא כמועד בפני עצמולה מה שאין כן בפסח שקרבנות כל הימים הן שוין לקרבנות יום טוב הראשוןלו לפיכך כולן טפלים ליום טוב הראשוןלז ואין שום אחד מהן כמועד בפני עצמו ולא תקנו לקרות ההלל אלא בפרקיםלח דהיינו במועדים שהן באין מזמן לזמן ובהתחלת המועד הוא שתקנו לקרותו:

ז

ז אבל נהגו כל ישראל לקרות ההלל בדילוג בחולו של מועד וימים טובים האחרונים כמו שנהגו בראש חודשלט ולכן דין ההלל בימים האלו הוא כדינו בראש חודש לכל דבר עיין סי' תכ"במ.

ועיין סי' כ"המא אימתי חולצין התפילין בחולו של מועד ועיין בסי' ל"אמב אם יש לברך על התפילין בחולו של מועד עיין שם:

ח

ח ביום שלישי שהוא ראשון של חולו של מועד קוריןמג פרשתמד קדש לי כל בכור עד סוף הסדר וביום ב' של חולו של מועד קורין פרשתמה אם כסף תלוה את עמי עד בחלב אמומו ביום ג' של חולו של מועד קורין פרשתמז פסל לך עד בחלב אמו ביום רביעי קורין פרשת במדבר סיני שבפרשת בהעלותךמח עד ולאזרח הארץ ושבת של חולו של מועד לעולם קורין פרשת פסל לךמט אפילו [הוא] יום א' של חולו של מועדנ ואפילו הוא חול המועד של סוכותנא לפי שבפרשה זו יש בה גם כן מענין שבת וגם מענין חולו של מועד שנאמר שםנב את חג המצות תשמור שבעת ימים וגו' ומכאן למדו חכמיםנג לאסור בעשיית מלאכה בחולו של מועדנד כמו שיתבאר בסימן תק"לנה אלא שבשבת מתחילין מן ראה אתה אומר אלי כדי שיוכלו לקרות שבעה קרואיםנו ובשביעי של פסח קורין פרשת בשלחנז עד סוף השירה ונוהגין לקרות עד כי אני ה' רופאךנח וביום טוב אחרון קורין כל הבכורנט נמצא סימן סדר פרשיות של כל הח' ימים משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכראס.

וזה הסדר לא ישתנה מחמת השבת של חולו של מועד כי אם כשחל פסח ביום חמישי שאז קורין בשבת שהוא יום א' של חולו של מועד פרשת ראה אתה שהיא פסל וביום ב' ג' ד' קורין קדש בכספא במדבראסא אבל כשחל פסח ביום ג' הרי קורין פרשת פסל ביומה דהיינו ביום ג' של חול המועד שהוא שבת וכשחל פסח ביום ז' או ביום א' אין שם שבת כלל בחולו של מועדסב וביום בד"ו אין פסח כללסג כמו שנתבאר שם בסי' תכ"חסד:

ט

ט והטעם מזה הסדר הוא לפי שמן הראוי לקרות שמונה פרשיות אלו בשמונת הימים לפי הסדר שהם כתובים בתורהסה הראשונה שהיא משכו ביום א'סו והשמיני שהיא כל הבכור ביום ח'סז אלא שביום ב' שהוא יום טוב יש לקרות פרשה הכוללת כל המועדים וימים טוביםסח וגם הוזכר בה יום חמשה עשרסט בפירוש מה שאין כן בפרשות הקודמות לה (וגם הוזכר בה הקרבת העומר שהיה קרב בוע ומטעם זה קורין פרשה זו ביום זה אף בארץ ישראלעא) וביום ז' יש לקרות פרשת בשלח שהוא מענינו של יום שבו ביום נקרע היםעב אבל בד' ימי חולו של מועד קורין כסדר שהן כתובות בתורהעג.

ואם טעה והחליף פרשת יום אחד מהם בפרשת יום חבירו אע"פ שלא קרא כסדר שהן כתובות בתורה יצא כמו שנתבאר בסי' ס"דעד לענין סדר פרשיות של קריאת שמעעה:

י

י בימי חולו של מועד קורין ד' גבריעו אין פוחתין מהםעז לפי שיש בהן קרבן מוסףעח לפיכך הוסיפו לקרות אחד יותר ממה שקורין בשני וחמישי ואין מוסיפין עליהםעט כמו שמותר להוסיף בשבת ויום טוב על מנין הקרואיםפ לפי שבחולו של מועד יש בו מלאכה לעםפא ובמה שהם מתאחרים בבית הכנסת יקשה בעיניהם האיחורפב ואסור להטריח את הציבורפג:

יא

יא ובימי חכמי המשנה והגמרא היו כל הד' קורין בפרשת היוםפד קדש בכספא פסל במדבראפה ואח"כ כשתקנו רבנן סבוראי להוציא ספר תורה שניה בכל יום לקרות בו פרשת המוספין שבפינחספו דהיינו והקרבתם וגו'פז אזי אין קורין בד' פרשיות היום רק ג' גברי והד' קורא בפרשת המוספיןפח שהרי בחולו של מועד אסור להוסיף על ד' גברי.

ואין לומר קדיש אחר גמר פרשת היום קודם קריאת פרשת המוספיןפט כמו שנוהגין ביום טוב לפי שביום טוב נשלם מנין הקרואים דהיינו ה' גברי בפרשת היום והמפטיר שקורא בפרשת המוספין אינו ממנין הקרואים כמו שנתבאר בסי' רפ"בצ לכן מפסיקין בקדיש בינתיים אבל בחולו של מועד לא נשלם מנין הקרואים דהיינו ד' גברי עד לאחר פרשת המוספין לכן אין אומרים הקדיש עד לאחר קריאת פרשת המוספיןצא:

יב

יב בשביעי ושמיני של פסח נוהגין לומר בתפלה ובקידוש זמן חירותנו כמו ביום טוב הראשוןצב ואין אומרים שהחיינו בקידוש של שתי לילותצג כיון שכבר אמרו בשתי לילות הראשונים של פסחצד:

יג

יג וקורא בתורהצה והקרבתם וגו' כמו בחול המועדצו ומפטיר בנביא בשמואלצז וידבר דוד את דברי השירה הזאת וגו' שהיא גם כן שירה כמו שירת הים שקראו בתורהצח וגם מדבר בה ביציאת מצריםצט וישלח חיצים וגו'ק ויראו אפיקי ים וגו'קא ובשמיני מפטיר עוד היום בנוב לעמוד וגו'קב לפי שבליל פסח היתה מפלתו של סנחריבקג שנאמרקד השיר יהיה לכם כליל התקדש חג וגו':

יד

יד אם יש מילה בשמיני אומרים יום ליבשה וכו' אפילו כשחל בחול מה שאין כן בשאר ימים טובים שאין אומרים אלא אם כן חל בשבתקה:

טו

טו שבת בחול המועד של פסח או סוכות ערבית שחרית ומנחה מתפלל של שבת כדרכו בכל השבתות אלא שצריך לומר יעלה ויבא בעבודהקו ובמוסף מתפלל של חול המועדקז היינו אתה בחרתנו ומפני חטאינו כו' אלא שצריך להזכיר של שבת קודם ליום המאורע דהיינו שיאמר ותתן לנו ה' אלהינו את יום השבת הזה ואת יום החג הזה כו'קח ואת מוסףקט יום השבת הזה כו' ואת יום החג הזה כו'קי וחותם מקדש השבת וישראל והזמניםקיא ואם טעה וחתם מקדש השבת בלבד או מקדש ישראל והזמנים בלבד אין מחזירין אותו כמו שנתבאר בסי' תפ"זקיב:

טז

טז בשבת שחל בחול המועד של פסח מפטירין העצמות היבשותקיג ובשבת של חול המועד סוכות מפטירין במלחמת גוג ומגוגקיד לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן ומלחמת גוג ומגוג בתשריקטו.

ובשבת שחל בחול המועד פסח אין מזכיר מעין המאורע בחתימת ברכת הפטרהקטז שחותם ברוך אתה ה' מקדש השבת בלבדקיז ואינו אומר וישראל והזמנים כמו כשחל שבת ביו"ט שבכל יו"ט יש הפטרה אפילו כשאינו חל בשבת ואז הוא חותם מקדש ישראל והזמנים לפיכך כשחל בשבת צריך להזכירו בחתימת ברכת הפטרה כיון שאין ההפטרה באה בשביל שבת בלבד אלא גם בשביל יום טוב אבל בשבת שחל בחול המועד פסח אין ההפטרה באה אלא בשביל שבת בלבד שהרי אין מפטירין בנביא בשאר ימי חול המועדקיח.

ומכל מקום בשבת שבחול המועד סוכות נוהגין במדינות אלו לחתום בהפטרה גם ישראל והזמניםקיט לפי שכל יום ויום מחול המועד סוכות הוא כמועד בפני עצמוקכ כמו שנתבאר למעלה סעיף ו'.

יז

יז נוהגין לקרות מגילת שיר השיריםקכא בשבת שחל בחול המועדקכב של פסח לפי שיש בה מענין יציאת מצריםקכג ואין מברכין שום ברכה על קריאתהקכד לפי שחיוב קריאתה אינו נזכר בגמרא ואינו אלא מנהג בעלמא ואיך יברך עליה וצונוקכה ואלו היה בקריאתה חיוב גמור היה צריך לכותבה על הקלף כמו מגלת אסתרקכו ואפילו מגלת אסתר שחייבים לקרותה חיוב גמורקכז מתקנת הנביאיםקכח אף על פי כן אין מברכין עליה כשאינה כתובה על הקלף כדינהקכט קל וחומר למגלה זו וכיוצאקל כגון מגלת רות בשבועותקלא ומגלת איכה בט' באב ומגלת קהלת בסוכות:

יח

יח אם אין שבת בחול המועד קורין שיר השירים באחד משני ימים טובים האחרונים שחל להיות בשבתקלב ואם חל יום ז' בשבת אומר ביוצר הפיוטים של שבת חול המועד ובשמנה עשרה מתחילין לומר הפיוטים של יום ז'קלג:


א) טור. לבוש ס"א.

ב) שבת כג, א ורש"י שם ד"ה ובעי ברכה.

ג) תשובת רש"י, הובא ברא"ש ר"ה פ"ד סי' יד. מרדכי סוכה רמז תשסה. וראה גם לקמן סי' תר ס"ה.

ד) והרי אין מברכין על הספק (שבת שם).

ה) כדלקמן סי' תר ס"א.

ו) אביי שבת שם. רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ה, וכס"מ שם. תשובת הרמב"ם, הובאה בכס"מ הל' מילה פ"ג ה"ה. וראה גם לקמן סי' תרמט סכ"א. וראה דברי נחמיה או"ח (ע, ג).

ז) ראה ר"ן סוכה (יד, א) סוף דבור הא' בשם יש מי שאומר (להחמיר בקדושתו). לקמן שם (שלא לזלזל בעיקר קדושת היום).

ח) ברייתא מגילה לא, א ורש"י שם ד"ה ושאר. טור ושו"ע ס"א. וראה הטעם לקמן ס"ט.

ט) ויקרא כב, כז.

י) שם כג, מד.

יא) טור ושו"ע שם. וכדלעיל סי' תפח ס"ו.

יב) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

יג) מלכים ב כג, א.

יד) שם כה. ובאמצע מדלגים מפסוק י עד פסוק כ (ועד בכלל).

טו) של"ה ריש מסכת מגילה (רסא, א) בהגהה. מ"א ריש הסי'. ח"י סק"א. וראה לקו"ש ח"ג ע' 1016.

טז) ברייתא שבת כד, א. טור ושו"ע ס"ב.

יז) טור ושו"ע שם.

יח) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

יט) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א.

כ) פר"ח ס"א. וכ"ה משמעות הברייתא וטור ושו"ע שם.

כא) ברכות ל, ב. טור ושו"ע שם.

כב) שאין מקדשין החדש בלילה (ברכות שם. טור ושו"ע שם). וראה גם לעיל סי' קח סי"ד. סי' קפח ס"י.

כג) ברייתא שבת שם. טור ושו"ע ס"ב.

כד) טור ושו"ע שם.

כה) סעיף י.

כו) תוספתא ברכות פ"ג הי"ד. תוס' ברכות כא, ב ד"ה עד. רא"ש שם פ"ג סי' יח. טור ושו"ע שם.

כז) ראה לעיל שם ס"ו.

כח) במדבר כח, יז.

כט) לבוש סוף ס"ב.

ל) שם כח, יט. טור ורמ"א ס"ב. וראה גם לקמן סי"א.

לא) ראה לעיל סי' תפח ס"ב.

לב) רבי יוחנן תענית כח, ב. ערכין י, סוע"ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ז. וכ"ה בסידור (סדר הלל).

לג) תענית וערכין ורמב"ם שם. וראה גם לקמן סי' תרמד.

לד) ערכין י, רע"ב.

לה) רש"י תענית שם ד"ה יחיד. תוס' תענית שם ד"ה ויום טוב. וראה גם לקמן סט"ז. סי' תרמד.

לו) ערכין שם. רש"י ותוס' שם. וראה גם לקמן שם.

לז) אולי הוא ע"פ לשון הגמרא יומא ב, סוע"ב "טפל דידיה", אלא ששם קאי גם לענין סוכות ואפילו שמיני עצרת (לקו"ש חל"ז ע' 14 הערה 7).

לח) ראה פסחים קיז, א: נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק.

לט) רמב"ם הל' חנוכה שם. טור ושו"ע ס"ד. וראה גם לעיל סי' קלא ס"ה, לענין הלל של ר"ח (שחיובו אינו אלא מנהג).

מ) ראה שו"ע ורמ"א שם סעי' ב, ד.

מא) סעיף מ.

מב) סעיף ב.

מג) אביי מגילה לא, א. טור ושו"ע ס"ה.

מד) שמות יג, א-טז.

מה) שם כב, כד.

מו) שם כג, יט.

מז) שם לד, א-כו.

מח) במדבר ט, א-יד.

מט) שמות לד, א; אלא שמתחילין: ראה אתה אומר גו' (שמות לג, יב), כדלקמן בפנים. רב הונא אמר רב מגילה שם. טור ושו"ע ס"ה.

נ) רא"ש שם פ"ד סי' י. מרדכי שם רמז תתלא. שו"ע שם.

נא) רב הונא אמר רב שם.

נב) שמות לד, יח.

נג) רבי יאשיה בברייתא חגיגה יח, א.

נד) רש"י מגילה שם ד"ה מקרא.

נה) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור וב"י ומ"א שם. לעיל סי' לא ס"ב.

נו) פר"ח ס"ה.

נז) שמות יד, א. ברייתא ואביי מגילה שם. טור ושו"ע ס"ה.

נח) שמות טו, כו. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ח. טור. לבוש ס"ח.

נט) דברים טו, יט – טז, יז. אביי שם. טור ושו"ע שם.

ס) אביי שם. טור ושו"ע שם.

סא) ר"י בתוס' מגילה שם ד"ה והאידנא. רא"ש שם. מרדכי שם. טור ושו"ע שם.

סב) הרי"ץ גיאת ח"ב (ע' קו). טור.

סג) רש"י מגילה ל, ב ד"ה ואי זו.

סד) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א.

סה) ראה ר"ן (י, ב) ד"ה והאידנא. רא"ש שם. טור.

סו) מענינו של יום, כדלעיל סי' תפח ס"ה. והיא גם הראשונה בתורה.

סז) שהיא גם האחרונה בתורה (פר"ח ס"ה).

סח) פר"ח שם. היינו בפרשת אמור שבספר ויקרא, כדלעיל ס"ב (וגם ביום טוב ב' של סוכות).

סט) הן של פסח הן של סוכות. וראה רא"ש שם וטור.

ע) ראה ר"ן שם (משום דכתיב ביה וספרתם לכם).

עא) בפסח (משא"כ בסוכות).

עב) פר"ח שם. וראה רא"ש שם. טור. רש"י לא, א ד"ה ויהי. ר"ן שם. לקמן סי"ג.

עג) פר"ח שם. וראה גם ר"ן שם. רא"ש שם וטור.

עד) סעיף א.

עה) פר"ח שם בשם מהריק"ש בערך לחם.

עו) משנה מגילה כא, א. רמב"ם הל' תפלה פי"ב הט"ז. וכ"ה בסידור (ראש חודש).

עז) משנה שם. רמב"ם שם.

עח) מגילה כב, ב.

עט) משנה שם כא, א. רמב"ם שם. כדלקמן סי"א.

פ) ראה לעיל סי' רפב ס"א.

פא) רש"י שם ד"ה ואין מוסיפין (הב'), והיינו מלאכת דבר האבד (רש"י שם).

פב) ראה רש"י שם ד"ה ואין מוסיפין (הא').

פג) ר"ן מגילה (יב, ב) ד"ה מתני'.

פד) ראה גם לעיל סי' תפח ס"ו.

פה) כדלעיל ס"ח.

פו) תוס' מגילה ל, ב ד"ה ושאר. רא"ש שם פ"ד סי' י. וכדלעיל סי' תפח ס"ו.

פז) במדבר כז, יט. טור ושו"ע ס"ו. וראה גם לעיל ס"ה.

פח) טור. רמ"א ס"ו.

פט) ב"י ד"ה וקורין, בשם רבנו ירוחם נתיב ה ח"ד (מה, ב). לבוש ס"ה. מ"א סק"ד.

צ) סעיף יא.

צא) ב"י בשם רבנו ירוחם שם. לבוש שם. מ"א שם.

צב) מנהגים (טירנא) מנהגי פסח. מהרי"ל סדר התפלות של פסח (ע' קמד). דרכי משה. רמ"א ס"ז.

צג) סוכה מז, א. רמב"ם הל' שבת פכ"ט הכ"ג. טור ושו"ע ס"ז.

צד) רמב"ם שם. וראה לקו"ש חל"ז ע' 14 ואילך. שלחן המלך ח"ב ע' קיח ואילך.

צה) המפטיר.

צו) שו"ע ס"ו.

צז) ב כב, א-נא. מגילה לא, א. טור ושו"ע ס"ח.

צח) רש"י שם ד"ה ומפטירין וידבר.

צט) רש"י שם.

ק) שמואל שם טו.

קא) שם טז.

קב) ישעיה י, לב. מגילה שם. טור ושו"ע שם.

קג) רש"י שם ד"ה עוד היום. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 35 והערה 51. שלחן המלך ח"ב ע' קכו.

קד) ישעיה ל, כט. ירושלמי פסחים פ"ט ה"ג.

קה) לבוש סי' תקפד ס"ג. מ"א סק"ו. ובסידור לא הובא כלל פיוט זה.

קו) ברייתא ביצה יז, א. טור ושו"ע ס"ט.

קז) שו"ע שם.

קח) ברייתא שם ורש"י ד"ה מתחיל. שו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תפז ריש ס"ג גבי יו"ט שחל בשבת.

קט) בשו"ע: ואת מוספי. וכ"ה בסידור.

קי) שו"ע שם.

קיא) רב הונא ביצה שם (דלית הלכתא כאותו הזוג), וכפירוש רש"י ותוס' שם ד"ה אין הלכה (דהלכתא כרבי בברייתא שם). שו"ע שם. וראה גם רמב"ם שם. לעיל שם גבי יו"ט שחל בשבת (ושם, שסמוך לחתימה צריך לומר שבת ומועדי כו'). וכ"ה בסידור.

קיב) סוף ס"ג.

קיג) יחזקאל לז. מגילה לא, א. טור ושו"ע ס"ט.

קיד) יחזקאל לח. מגילה שם.

קטו) טור בשם רב האי גאון ששמע מפי חכמים. הובא ברי"ץ גיאת ח"ב (ע' קו), בשם רב האי. ט"ז סק"ד.

קטז) טור לגירסת הב"ח (וכ"ה בכמה דפוסים). רמ"א ס"ט.

קיז) מ"א סק"ז.

קיח) ב"ח סוף הסי'. ט"ז סק"ה.

קיט) מנהגים (טירנא) מנהגי סוכות. לבוש סוף סי' תרסג. ומטה משה סי' תתקסח. וב"ח סוף הסי'. מ"א סק"ז. וכ"ה מנהג חב"ד שחותמין "מקדש השבת וישראל והזמנים", אבל אין מזכירין חג הסוכות בתוך הברכה (ספר המנהגים - חב"ד. וראה אוצר מנהגי חב"ד חה"ס ע' שכז-ח).

קכ) דרכי משה שם אות ב. לבוש שם.

קכא) אבודרהם סוף סדר תפלת מוסף של הפסח. דרכי משה  ס"ק א. רמ"א ס"ט. ואין מנהג חב"ד לקרוא (ראה אוצר מנהגי חב"ד חה"פ ע' רי).

קכב) דרכי משה שם. רמ"א שם.

קכג) אבודרהם שם. מ"א סק"ח.

קכד) רמ"א סוף ס"ט. שו"ת רמ"א סי' לה. מ"א סק"ט. ט"ז סק"ו. וראה גם ב"י סי' תקנט ד"ה ומ"ש שא"א.

קכה) שו"ת הרמ"א שם.

קכו) ט"ז שם.

קכז) ט"ז שם.

קכח) רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"א.

קכט) שו"ע סי' תרצא ס"י. ט"ז שם.

קל) ט"ז שם.

קלא) כדלקמן סי' תצד סי"ג.

קלב) דרכי משה  ס"ק א. רמ"א ס"ט.

קלג) מ"א סוף סק"ו. לבוש ס"ט.