תצג דינים הנוהגים בימי העומר ובו ט' סעיפים:

א

א נוהגין שלא לישא אשהא ושלא להסתפרב בין פסח לעצרתג שמתאבליןד על כ"ד אלפים מתלמידי רבי עקיבא שמתו בימים הללוה.

אבל מותר לעשות שידוכין בלא נשואיןו שמא יקדמנו אחרז ומותר ג"כ לעשות סעודה לאחר השידוכיןח או לאחר הקידושיןט אבל לא יעשו ריקודין ומחולות ואין צריך לומר שלא יעשו ריקודין ומחולות של רשותי אבל מותר לעשות סעודת הרשות כגון שמחת מריעות בלא ריקודין ומחולות ושמחות יתירותיא:

ב

ב מי שקפץ ונשא בימים הללו אין קונסין אותו כלוםיב כיון שעשה מצוה אבל מי שהסתפר בימים הללו קונסין אותו על שעבר על המנהגיג:

ג

ג מי שלא קיים עדיין מצות פריה ורביה או שאין לו מי שישמשנויד כיון שמותר לו לישא אפילו בתוך שלשים לאבילות אביו ואמוטו שחייב להתאבל עליהם מגזירת חכמיםטז כל שכן שמותר לו לישא באבילות ימים הללו שאינן אלא מנהג בעלמאיז ומכל מקום במדינות אלו נהגו להחמיריח:

ד

ד כשיש מילה בימים הללו מותרים בעלי הבריתיט דהיינו המוהל והסנדק ואבי הבןכ ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבית הכנסת להסתפרכא:

ה

ה ל"ג ימיםכב יש אומריםכג שהם מתחילין מיום ראשון של ספירת העומר ומסיימין בל"ג בעומר שבאותו יום מתו האחרונים של הכ"ד אלף לפיכך נוהגין קצת להרבות בשמחה ביום זהכד ואין אומרים בו תחנוןכה לפי שבו ביום פסקו למותכו ואף שמתו מקצת מהם ביום זה מכל מקום הרי לענין אבילות יום האחרון אנו אומרים מקצת היום ככולו כמ"ש ביו"ד סי' שצ"הכז לפיכך כשנוהג אבילות שעה אחת או פחות ביום ל"ג דהיינו שמונע מלהסתפרכח עד לאחר שהאיר היוםכט בל"ג די בכך ומותר לו להסתפר בל"גל לאחר שעברו משהו מהיום ולישא בו אשהלא וכן מל"ג ואילךלב ואם חל ל"ג באחד בשבת נוהגין להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבתלג.

ומכל מקום אפילו בל"ג עצמו יזהר שלא להסתפר קודם אור היוםלד לפי שאין אומרים אלא מקצת היום ככולו אבל לילה אפילו כולה אינה ככל היוםלה ולא פסקה אבילות עד למחר ביום ולכן אומרים תחנון בתפלת המנחה של ערב ל"גלו.

ויש מקומות נוהגין שלא לומר תחנון במנחה של ערב ל"גלז לפי שסומכין שבתחלת ליל ל"ג פסקו האבילות ולכן אין אומרים תחנון במנחה שלפניו כמו שאין אומרים במנחה שלפני שאר הימים שאין אומרים בהם תחנוןלח שלילם כיומם ולפי מנהגם מותרים ג"כ להסתפרלט ולישא בליל ל"ג (שלפי דבריהם אין נוהגין אבילות אלא ל"ב יוםמ):

ו

ו ויש אומריםמא של"ג ימים אלו מתחילין מיום ב' לחודש אייר ומסיימין בערב שבועות ואע"פ שמותר להסתפר ולישא בל"ג בעומרמב מכל מקום כיון שאין היתר אלא לאחר שעבר מקצת היום שהוא ככולו לכן עולה הל"ג בעומר ג"כ לחשבון הל"ג ימים שנוהגין בהם אבילותמג.

ועל פי דבריהםמד יש נוהגיןמה להסתפר ולישא בכל שלשה ימי הגבלהמו אלא שהם אין מסתפרין ונושאין בר"ח אייר אלא עד ר"ח בלבד ולא עד בכלל כדי שיהיו נוהגין אבילות ל"ג ימים שהן מתחילין בר"ח אייר ומסיימין ביום ראשון של ההגבלה ומקצת אותו יום האחרון הוא ככולומז ולכן מסתפרין ונושאין משהאיר יום ראשון של הגבלה ואילך:

ז

ז אם יש לו ספק במנהג המקום אינו יכול לתפוס קולי המנהגיםמח דהיינו שינהג היתר עד ר"ח אייר כסברא האחרונה וגם ינהג היתר מל"ג בעומר ואילך עד ערב עצרת כסברא הראשונה כיון שב' קולות אלו סותרות זו את זו אבל יכול לתפוס חומרי המנהגיםמט דהיינו שינהג איסור מפסח ועד ערב שבועות או עד יום ראשון של הגבלה חוץ מל"ג בעומר ואף שנוהג ב' חומרות שסותרות זו את זו אינו ככסיל ההולך בחושךנ כיון שעשה כן מחמת הספק שנסתפק לו איזה מנהג הוא עיקרנא ומכל מקום אין צריך לעשות כןנב אלא יכול לתפוס איזה מנהג שירצה ואין חוששין שמא מנהג מקום הזה אינו כן כיון שאבילות אינה אלא מנהג בעלמא אין להחמיר בספיקא.

אבל אם ידוע לו מנהג המקום אין לו לשנות מן מנהג המקום להקל בימים שאנשי המקום מחמירין או להחמיר בימים שהן מקילין אם אינו עושה כן מחמת חומרא בעלמא שמחמיר על עצמו לחוש לדברי המחמירין בימים אלונג אלא הוא מתראהנד שעושה כן לפי שכן ראוי לעשות לכל אדם מפני שהעיקר הוא כהמחמירין שאז נראה הדבר כשתי תורותנה שהוא מחמיר ואנשי המקום מקילין או להיפך ויש בזה איסור לא תתגודדונו כלומר לא תעשו אגודות אגודותנז אפילו אם הוא בענין שאין לחוש למחלוקת כגון שאין הוא יחידי בעיר אלא הרבה מאנשי המקום נוהגין כך והרבה מהן נוהגין כך ואין מקפידין זה על זה כללנח:

ח

ח אף להנוהגין איסור גם עד ר"ח אייר מכל מקום אם חל בשבתנט כיון שיש כאן תוספת שמחה שבת ור"חס יש להתיר להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבת וגם לישא אשהסא בו ביום כיון שעיקר סעודת הנשואין יהיה בשבת וראש חודש:

ט

ט נוהגין שלא לעשות מלאכהסב אחד אנשיםסג ואחד נשים כל ימי הספירה משקיעת החמהסד עד לאחר ספירת העומרסה ורמז לזה שנאמרסו שבע שבתות מלשון שבות שבזמן הספירה דהיינו משקיעת החמה ואילך יש לשבות ממלאכה עד לאחר שיספור (ואותן הנשים שאינן סופרותסז אפשר שיש לשבות להן ממלאכה כל הלילה)סח:


א) טור ושו"ע ס"א.

ב) טור (יש מקומות שנהגו). ב"י ריש הסימן, בשם דרשות הר"י אבן שועיב (מא, ד). שו"ע ס"ב. ומנהג חב"ד שאין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר, מלבד שבתות ול"ג בעומר (ספר המנהגים - חב"ד ע' 43. ספר תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט ח"ג ע' 134. וראה המלך במסיבו ח"א ע' שיז-ח).

ג) והיינו בל"ג ימים (שבתוך מ"ט ימים) שבין פסח לשבועות, וכדלקמן סעי' ה-ו.

ד) הרי"ץ גיאת ח"ב (ע' קט). לבוש ס"א.

ה) יבמות סב, ב. טור ושו"ע ס"א.

ו) טור בשם הרי"ץ גיאת שם (שמותר לארס). שו"ע ס"א. ח"י סק"ד (בזמנינו שידוכין).

ז) מ"א ס"ק א.

ח) ח"י שם.

ט) מ"א שם. וראה דברי נחמיה או"ח (ע, ד).

י) מ"א שם. ח"י שם.

יא) ח"י שם.

יב) הרי"ץ גיאת ח"ב (ע' קט). טור ושו"ע ס"א.

יג) שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות ו. אליה זוטא סק"ב.

יד) הר"ם לונזאנו בספר שתי ידות (נא, ב). כנסת הגדולה הגה"ט. פר"ח ס"א.

טו) ראה רמ"א יו"ד סי' שצב ס"ב.

טז) ראה מו"ק ל, ב. רמב"ם הל' אבל פ"ו ה"א.

יז) פר"ח שם.

יח) ב"ח ריש הסי'. ח"י סק"א.

יט) הגהות מנהגים מנהגי אייר אות מח. רמ"א סוף ס"ב.

כ) ח"י סק"ח. וראה רמ"א שם. מ"א סק"ד. לעיל סי' תע ס"ח וש"נ.

כא) הגהות מנהגים שם. דרכי משה  ס"ק ג בסופו. ח"י שם.

כב) ל"ג ימים שנוהגין בהם אבלות בין פסח לעצרת, שיש בזה כמה דעות, כדלקמן. וראה שלחן המלך ח"ב ע' קלה הערה 1.

כג) המנהיג סי' קו, בשם הרז"ה, שמצא בספר ישן מספרד. הובא באבודרהם תפלות הפסח בסופו. דרשות הר"י אבן שועיב (מא, ד) בשם המדרש. רבנו ירוחם נ"ה ח"ד מד, ד. תשב"ץ ח"א סי' קעח (עד ל"ד בעומר). טור (שאז פסקו מלמות) ושו"ע ס"ב.

כד) מהרי"ל דיני הימים שבין פסח לשבועות (ע' קנז). רמ"א ס"ב. והטעם הפנימי, ראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז. משנת חסידים מס' אייר פ"ו מ"ו, שהוא יום ההילולא של רשב"י. וראה גם אג"ק לאדה"ז ע' קיז (לעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר ... יומא דהלולא דרשב"י). לקו"ש ח"ג ע' 1002 ובהערות. שלחן המלך ח"ב ע' קלה-ו.

כה) מנהגים (קלויזנר) סי' קל. (טירנא) מנהגי אייר. מהרי"ל דיני הימים שבין פסח לשבועות (ע' קנו). רמ"א שם.

כו) מננגים (טירנא) סוף מנהג של פסח. מהרי"ל שם (ע' קנז). ט"ז ס"ק ב.

כז) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

כח) ראה ט"ז יו"ד סי' תב סק"ה.

כט) דרשות הר"י אבן שועיב שם (לענין ל"ד). שו"ע שם (בבוקר).

ל) מנהגים (טירנא) שם. מהרי"ל שם. רמ"א ס"ב.

לא) לבוש ס"ב. וראה גם אבודרהם שם וב"י (לענין מל"ג ואילך) שאין הפרש בין תספורת לנישואין.

לב) המנהיג שם (לישא). דרשות הר"י אבן שועיב שם (להסתפר). תשב"ץ שם. טור. אבודרהם שם (לישא ולהסתפר). מנהגים (טירנא) שם. ב"י ד"ה ודע. שו"ע ס"ב (להסתפר). רמ"א ס"א (לישא).

לג) מהר"י ווייל דינים ומנהגים סי' נא. רמ"א ס"ב.

לד) דרכי משה  ס"ק א בשם מהרי"ל. רמ"א שם (ולא מבערב). ב"ח ד"ה ומ"ש ויש מסתפרים (ביום ולא בלילה).

לה) תשב"ץ שם (לענין ל"ד) לדעת הפוסקים כן. שו"ע יו"ד סי' שצה ס"א (לענין אבלות, מנץ החמה). שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות א.

לו) משמעות מהרי"ל שם. מלבושי יום טוב על הלבוש ס"ב, בשם מנהג א"י. ח"י סק"ו.

לז) מנהגים (טירנא) מנהג חדש אייר. ח"י שם. וכ"ה בסידור לפני ובא לציון.

לח) ראה שו"ע סי' קלא ס"ו. סידור שם.

לט) מלבושי יום טוב שם. ח"י שם. אליה זוטא ס"ק ו בדעת הרמ"א והלבוש.

מ) ראה מהרי"ל שם. דרכי משה ס"ק ג. לבוש סוף ס"ב. אליה זוטא ס"ק ז.

מא) מהרי"ל שם (ע' קנז), בשם מהר"ז שטיין. ב"י ד"ה ויש נוהגים. דרכי משה  ס"ק ג. רמ"א ס"ג.

מב) דרכי משה ורמ"א שם.

מג) ב"ח. מ"א סק"ה. וצ"ע במהרי"ל ובב"ח ובלבוש (ראה מהרי"ל ולבוש שם, החשבון ל"ב יום, משא"כ בב"ח החשבון ל"ג יום, וגם ל"ג בעומר בחשבון, ומקצת היום ככולו).

מד) היינו לפי מה שאומרים, שמקצת היום עולה לחשבון ל"ג. ואוצ"ל: ואף על פי דבריהם (יגדיל תורה נ.י. ט ע' ל).

מה) מ"א שם.

מו) ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 44 שלא היתה רוח אדמו"ר הרש"ב נוחה מזה שהסתפרו בשלשת ימי ההגבלה (קודם ערב חג השבועות).

מז) מ"א שם.

מח) דרכי משה  ס"ק ג. רמ"א סוף ס"ג.

מט) מ"א סוף סק"ו. ח"י סקי"א.

נ) ראה קהלת ב, יד. עירובין ו, ב. ח"י שם.

נא) מ"א שם. ח"י שם.

נב) ח"י שם.

נג) כנסת הגדולה לשונות הרמב"ם הל' ע"ז פי"ב הי"ד, בשם תשובה כת"י. יד מלאכי כללי הדינים סי' שנה (שבזה לא חיישינן ללא תתגודדו).

נד) ראה לעיל סי' תסח סי"ג-ד.

נה) רש"י יבמות יג, ב ד"ה לא תעשו. וראה גם לעיל סי' קסא ס"ח.

נו) דברים יד, א. יבמות יד, א. דרכי משה  ס"ק ג. רמ"א ס"ג. מ"א סק"ו.

נז) יבמות שם.

נח) ראה תמת ישרים, אהלי תם, סי' קע, אם לא תתגודדו תלוי במביא למחלוקת.

נט) הגהות מנהגים מנהגי פסח אות לו. ב"ח. מ"א סק"ב. ח"י סק"ב.

ס) ב"ח.

סא) הגהות מנהגים שם. ב"ח . מ"א וח"י שם.

סב) רבנו ירוחם נתיב ה ח"ד (מה, א) בשם רב האי בתשובה. טור ושו"ע ס"ד.

סג) כנסת הגדולה הגהות הטור. ח"י סקי"ב.

סד) רבנו ירוחם שם. טור ושו"ע שם.

סה) ט"ז סק"ג.

סו) ויקרא כג, טו. רבנו ירוחם שם. טור. ט"ז שם.

סז) כדלעיל סי' תפט ס"ב.

סח) ראה משנה הלכות ח"ח סי' רטו.