תרד סדר ערב יום כיפור ובו ז' סעיפים:

א

א ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש וגו'א וכי בתשעה מתענין והלא אין מתענין אלא בעשיריב שנאמרג בעשור לחודש תענו את נפשותיכם ונאמרד מערב עד ערב וגו' אלא ענין הכתובה הכינו עצמיכם בתשיעי לעינוי העשיריו שתאכלו ותשתו בתשיעי כדי שתוכלו להתענות בעשיריז והוא מאהבת הקב"ה לישראל שלא ציוום להתענות אלא יום אחד בשנה ולטובתם לכפר עוונותיהם וציוום שיאכלו וישתו תחלה שלא יזיק להם העינויח.

ומה שהוציא הכתוב את האכילה בלשון עינויט ולא אמר בפירוש שיאכלו וישתו בתשיעיי לומר לך שהאוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו היה מתענה בויא מחמת מצות הקב"ה שצוה להתענות בויב שאין שכר האוכל ושותה מחמת מצות הקב"ה דומה לשכר המתענה מחמת מצות הקב"ה אבל זה שאוכל ושותה בתשיעי שכרו הרבה מאוד כאלו היה מתענהיג (בתשיעי ובעשירי) מחמת מצות הקב"ה שצוה להתענות (בשניהם)יד.

דכיון שיום הכיפורים בעצמו אי אפשר לכבדו במאכל ובמשתה כדרך שמכבדין שאר יו"ט צריך לכבדו ביום שלפניוטו.

לפיכך אסור להתענות בוטז אפילו תענית חלוםיז אע"פ שמותר להתענות תענית חלום אפילו בשבת ויו"טיח מכל מקום בערב יום הכיפורים שהאכילה נחשבת כעינוי כמו שנתבאר אין להתענות בויט אלא יאכל וישתה ויחשב לו כאלו התענה על חלומוכ.

ומכל מקום מי שירצה להתענות על חלומו עד סעודה המפסקת אין למחות בידוכא לפי שערב יום הכיפורים אינו דומה לשבת שנאמר בוכב וקראת לשבת עונג ולפיכך אסור להתענות בו אפילו שעה אחת לשם תענית אם אינו תענית חלום כמ"ש בסי' רפ"חכג אבל בערב יום הכיפורים שלא נאמר בו עונג אלא שמצוה לאכול בו ואם אכל פעם אחת ביום יצא ידי חובתוכד:


א) ויקרא כג, לב.

ב) גמרא פא, ב וש"נ. טור ולבוש ס"א. ט"ז ס"ק א.

ג) שם טז, כט. וראה מ"מ וציונים.

ד) שם כג, לב. ראה רש"י ר"ה ט, א ד"ה כל. ב"י ריש הסי'. לבוש ס"א. ט"ז סק"א.

ה) ראה רש"י ברכות שם ד"ה מעלה, ויומא שם ד"ה כל, ורא"ש יומא פ"ח סי' כב (קרא). לבוש ס"א (משמעותא דקרא). וראה לקמן סי' תרח ס"א (במוסגר): שמצות חכמים היא ... ומצאו להם סמך מן התורה.

ו) רש"י ברכות שם. טור. ט"ז שם.

ז) רש"י יומא שם. רא"ש שם.

ח) רא"ש שם. טור ולבוש שם. וראה לקמן סי' תרח ס"א (להרבות בסעודה). סידור (להרבות באכילה ושתיה כשיעור ב' ימים). שער הכולל פמ"ד אות ג. אוצר מנהגי חב"ד יום הכיפורים ע' קצא.

ט) רש"י יומא שם. רא"ש שם. טור ולבוש שם. ט"ז שם.

י) לבוש וט"ז שם.

יא) גמרא שם.

יב) תוס' ר"ה ט, ב ד"ה כאילו. רא"ש שם. טור וב"י ד"ה ומ"ש חשיב. לבוש שם. ט"ז שם. וראה מ"מ וציונים.

יג) ט"ז שם. לבוש שם.

יד) ט"ז שם.

טו) ב"י ד"ה וא"ת.

טז) הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור, מפסחים סח, ב. ב"י שם.

יז) מהרי"ל הל' ימים נוראים אות י (ע' רסה). רמ"א ס"א.

יח) כדלעיל סי' רפח ס"ג.

יט) של"ה מסכת יומא בתחילתו (רכז, ב) ד"ה ובס' מהרי"ל. לבוש שם. ט"ז סק"ב. מ"א סק"א.

כ) לבוש שם. ט"ז שם. וראה העו"ב תתה ע' 69.

כא) מנהגים (קלויזנר) סי' פו. מהרי"ל שם ובהל' תענית (ע' רסח). מ"א שם.

כב) ישעיה נח, יג. וכדלעיל סי' רמב ס"א.

כג) סעיף א.

כד) מ"א שם.