תרד סדר ערב יום כיפור ובו ז' סעיפים:

א

א ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש וגו'א וכי בתשעה מתענין והלא אין מתענין אלא בעשיריב שנאמרג בעשור לחודש תענו את נפשותיכם ונאמרד מערב עד ערב וגו' אלא ענין הכתובה הכינו עצמיכם בתשיעי לעינוי העשיריו שתאכלו ותשתו בתשיעי כדי שתוכלו להתענות בעשיריז והוא מאהבת הקב"ה לישראל שלא ציוום להתענות אלא יום אחד בשנה ולטובתם לכפר עוונותיהם וציוום שיאכלו וישתו תחלה שלא יזיק להם העינויח.

ומה שהוציא הכתוב את האכילה בלשון עינויט ולא אמר בפירוש שיאכלו וישתו בתשיעיי לומר לך שהאוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו היה מתענה בויא מחמת מצות הקב"ה שצוה להתענות בויב שאין שכר האוכל ושותה מחמת מצות הקב"ה דומה לשכר המתענה מחמת מצות הקב"ה אבל זה שאוכל ושותה בתשיעי שכרו הרבה מאוד כאלו היה מתענהיג (בתשיעי ובעשירי) מחמת מצות הקב"ה שצוה להתענות (בשניהם)יד.

דכיון שיום הכיפורים בעצמו אי אפשר לכבדו במאכל ובמשתה כדרך שמכבדין שאר יו"ט צריך לכבדו ביום שלפניוטו.

לפיכך אסור להתענות בוטז אפילו תענית חלוםיז אע"פ שמותר להתענות תענית חלום אפילו בשבת ויו"טיח מכל מקום בערב יום הכיפורים שהאכילה נחשבת כעינוי כמו שנתבאר אין להתענות בויט אלא יאכל וישתה ויחשב לו כאלו התענה על חלומוכ.

ומכל מקום מי שירצה להתענות על חלומו עד סעודה המפסקת אין למחות בידוכא לפי שערב יום הכיפורים אינו דומה לשבת שנאמר בוכב וקראת לשבת עונג ולפיכך אסור להתענות בו אפילו שעה אחת לשם תענית אם אינו תענית חלום כמ"ש בסי' רפ"חכג אבל בערב יום הכיפורים שלא נאמר בו עונג אלא שמצוה לאכול בו ואם אכל פעם אחת ביום יצא ידי חובתוכד:

ב

ב ואם עבר וטעה והתענה כל היום צריך להתענותכה אחר יום הכיפוריםכו תענית א' לכפר על מה שהתענה בערב יום הכיפורים אבל אם לא התענה אלא עד סעודה המפסקת אינו צריך להתענות אחר יום הכיפוריםכז:

ג

ג אם נדר להתענות בו עיין בסי' תק"עכח:

ד

ד אע"פ שמן הדין ערב יום הכיפורים מותר בהספד שאינו יו"ט כלל ואין בו מעלה אלא שמצוה לאכול בוכט מכל מקום נוהגין לעשותו יו"ט ואין מספידין בו אלא על חכם בפניול או ביום שבאה שמועתו שמת שהוא כמו בפניולא כמ"ש בסי' תקמ"זלב ע"ש וכן אין אומרים צידוק הדיןלג אלא על חכם בפניולד.

וכן אין אומרים בו תחנוןלה וגם אין אומרים קודם עלות השחר הרבה סליחות כבשאר ימים ויש מקומות נוהגין להרבות בסליחותלו לפי שאין חושבין אותו יו"ט אלא מעלות השחר ואילך אבל לא בלילהלז והכל לפי המנהגלח:

ה

ה מי שנוהג שלא לאכול בשר בכל ימות החול כי אם ביום שאין אומרים בו תחנון מותר לאכול בשר אפילו בליל ערב יום הכיפורים וכל שכן ביום במה דברים אמורים במקומות שאין אומרים הרבה סליחות בלילה שהן חושבין ליו"ט גם את הלילה אבל במקומות שמרבים בסליחות שאין חושבין את הלילה ליו"ט אין לאכול בשר בלילהלט.

ואפילו במקומות שאין מרבים בו בסליחות לא יאכל בשר קודם צאת הכוכבים של ליל ערב יום כיפור אע"פ שהתפלל ערבית מבעוד יום לפי שאין חושבין ליו"ט אלא לילה ממשמ שהרי אומרים תחנון אחר תפלת המנחה של ח' תשרימא ובשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון אין אומרים תחנון אפילו במנחה שלפניהם מכלל שערב יום כיפור אין מחזיקין ליו"ט אלא מצאת הכוכבים ואילךמב:

ו

ו אין אומרים למנצח יענך וגו'מג שאינו יום צרהמד ואין אומרים בו מזמור לתודהמה מטעם שנתבאר בסימן נ"אמו ע"ש:

ז

ז אין אומרים בו אבינו מלכנו לא בתפלת שחריתמז ולא במנחהמח ויש מקומות נוהגין כשחל יום הכיפורים בשבת שאין אומרים בו אבינו מלכנו כמו שיתבאר בסי' תרי"טמט אז אומרים אותו בערב יום הכיפורים שחריתנ:


א) ויקרא כג, לב.

ב) גמרא פא, ב וש"נ. טור ולבוש ס"א. ט"ז ס"ק א.

ג) שם טז, כט. וראה מ"מ וציונים.

ד) שם כג, לב. ראה רש"י ר"ה ט, א ד"ה כל. ב"י ריש הסי'. לבוש ס"א. ט"ז סק"א.

ה) ראה רש"י ברכות שם ד"ה מעלה, ויומא שם ד"ה כל, ורא"ש יומא פ"ח סי' כב (קרא). לבוש ס"א (משמעותא דקרא). וראה לקמן סי' תרח ס"א (במוסגר): שמצות חכמים היא ... ומצאו להם סמך מן התורה.

ו) רש"י ברכות שם. טור. ט"ז שם.

ז) רש"י יומא שם. רא"ש שם.

ח) רא"ש שם. טור ולבוש שם. וראה לקמן סי' תרח ס"א (להרבות בסעודה). סידור (להרבות באכילה ושתיה כשיעור ב' ימים). שער הכולל פמ"ד אות ג. אוצר מנהגי חב"ד יום הכיפורים ע' קצא.

ט) רש"י יומא שם. רא"ש שם. טור ולבוש שם. ט"ז שם.

י) לבוש וט"ז שם.

יא) גמרא שם.

יב) תוס' ר"ה ט, ב ד"ה כאילו. רא"ש שם. טור וב"י ד"ה ומ"ש חשיב. לבוש שם. ט"ז שם. וראה מ"מ וציונים.

יג) ט"ז שם. לבוש שם.

יד) ט"ז שם.

טו) ב"י ד"ה וא"ת.

טז) הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור, מפסחים סח, ב. ב"י שם.

יז) מהרי"ל הל' ימים נוראים אות י (ע' רסה). רמ"א ס"א.

יח) כדלעיל סי' רפח ס"ג.

יט) של"ה מסכת יומא בתחילתו (רכז, ב) ד"ה ובס' מהרי"ל. לבוש שם. ט"ז סק"ב. מ"א סק"א.

כ) לבוש שם. ט"ז שם. וראה העו"ב תתה ע' 69.

כא) מנהגים (קלויזנר) סי' פו. מהרי"ל שם ובהל' תענית (ע' רסח). מ"א שם.

כב) ישעיה נח, יג. וכדלעיל סי' רמב ס"א.

כג) סעיף א.

כד) מ"א שם.

כה) ב"י סי' תקסח סוד"ה ומ"ש וא"צ. שו"ע שם ס"ה. מ"א כאן סק"א. לבוש שם ס"ה. משאת בנימין סי' צג.

כו) משאת בנימין שם. מ"א סי' רפח סק"ג. וראה לעיל שם ס"ד.

כז) מ"א סק"א.

כח) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

כט) מ"א סי' תרו בסופו.

ל) שו"ע יו"ד סי' תא ס"ה (לענין חול המועד ר"ח חנוכה ופורים). וכ"ה לעיל סי' תכט סוף ס"ח (לענין חדש ניסן).

לא) מו"ק כז, ב. רמב"ם הל' אבל פי"א ה"ה. שו"ע יו"ד שם.

לב) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ו (לענין קריעה).

לג) מנהגים (טירנא) מנהג של כל השנה (ע' קסז). רמ"א סי' תכ ס"ב (בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון).

לד) ט"ז שם (בשם הרמ"א, לומר על אדם גדול בימים שאין אומרים תחנון). וראה לעיל סי' תכט ס"ח (לענין חדש ניסן). כף החיים ס"ק כב. מ"מ וציונים.

לה) מנהגים שם. מהרי"ל הל' ערב יום כיפור (ע' שיב). שו"ע (נפילת אפים) ורמ"א ס"ב (למנצח). וכ"ה לקמן סי' תה ס"ה. סידור (לפני למנצח).

לו) מהרי"ל שם. רמ"א ס"ב.

לז) כדלקמן ס"ה וש"נ.

לח) רמ"א שם. ומנהג חב"ד שלא לומר סליחות בערב יום כיפור (ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 58).

לט) של"ה ריש מסכת יומא (רכז, ב) ד"ה וענין ליל. מ"א סק"א.

מ) מ"א שם.

מא) לבוש סי' קלא ס"ו. של"ה שם. מ"א שם. וכ"ה בסידור (לפני למנצח).

מב) של"ה שם. מ"א שם.

מג) מנהגים (טירנא) מנהג עשי"ת (ע' קה). רמ"א ס"ב. ובסידור (לפני למנצח): מנהג ספרד שבכל יום שאין בו תחנון ונפילת אפים אין אומרים למנצח יענך.

מד) לבוש ס"ב.

מה) מנהגים שם. רמ"א שם. וכ"ה בסידור (לפני מזמור לתודה). וראה גם לעיל סי' א מהדו"ק סי"ז גבי פרשת תודה.

מו) ס"א, מפני שלא היתה תודה קריבה ביום זה, וציין לכאן. וראה לבוש ס"ב. וראה חידושי צמח צדק רח, ב. אג"ק ח"ג ע' עא-עב.

מז) דרכי משה (שכן נוהגים בקראקא). מטה משה סי' תתלה (מנהג ארצינו). רמ"א ס"ב.

מח) דרכי משה סי' תרז אות ג, בשם מנהגים ישנים. רמ"א שם ס"ג.

מט) סעיף יא.

נ) דרכי משה ומטה משה שם. רמ"א ס"ב.